עוד אפשרויות

Google translateGoogle translate
RSSמאמרים וחדשות RSS
קישור לעמוד זהLinkback
גרסא להדפסהגרסא להדפסה
del.icio.usשמירה ב del.icio.us
DIGGהמלצה ב-DIGG
google bookmarkסימניית גוגל

מאמרים מהקבוצה

HD READY מול FULL HD

כתב: עפר לאור, ערך: רונן סודרי
06/04/2008 - 07:00



 
 

הקדמה


לפני מספר שנים המסכים התחלקו לשתי קטגוריות בעצם: מסכי EDTV ומסכי HDTV. הראשונים היו כל אותם מסכים שבעצם לא היו HDTV, בעוד שהמונח "HD" התייחס בעצם לכל מסך שהתהדר ביכולת להציג תמונה בהפרדה גבוהה (כלומר היי דפינישן...).

באותו שלב, לא היתה מודעות לנושא הרזולוציות השונות, ומה שגרוע יותר זה שלא כל התקנים שכיום אנחנו מכירים עדיין נסגרו סופית.

המסכים מהדור הראשון הצליחו להציג תוכן היי דפינישן דרך חיבורי קומפוננט ו-RGBHV בלבד. בשלב מתקדם יותר התווסף לו חיבור DVI, בהמשך הצטרפה תמיכה ב-HDCP (הצפנה שללא תמיכה בה, מסך לא יוכל להציג תוכן מוגן כגון מנגן DVD UPSCALING או מנגן Blu-ray כלשהו). לבסוף, התווסף לו HDMI בתקנים שונים (החל מ-HDMI 1.1 וכלה ב- HDMI 1.3).

בתחום התקנים, התקן הבסיסי ביותר (לפי תקני ATSC) היה 480P, אליו התווספו להם 720P וכמובן 1080i. כל אלה הוגדרו בתקן בתדר 60HZ בלבד.

באירופה לא הסתפקו בכך והוסיפו להם כמה תקנים משלהם. הם פצחו בגירסת ה-PROGRESSIVE של תקן PAL האירופאי, או כפי שאנחנו מכירים אותו היום, כ-576P. אליו התווספו 720P50 ו- 1080i50. בעצם מדובר באותם תקנים אמריקאיים עם טוויסט אחד: הם עובדים ב-50HZ.

הסיבה למעבר האירופאי ל-50HZ (בניגוד ל-60HZ האמריקאי) היא כפולה. הדבר מאפשר העברת שידורים רגילים (SDTV) תוך שימוש במעבדים זולים יותר ללא בעיה. כמו כן, יש חיסכון של כ-16% בתעבורה בלויינים ובכבלים, יתרון בולט עבור גופי השידור.

כך נוצר מצב שיש לנו מסכים בגדלים שונים ובעלי תמיכה בתקנים שונים. איך נדע אם המסך שלנו יעבוד או לא? איך נדע אם המסך תומך בתקנים שאנחנו חושבים שהוא תומך בהם?


HD READY

בכדי לעשות סדר בבאלגן, החליט אירגון EICTA לפתח תקן רשמי למסכים. האירגון בעצם בנה תשתית רשמית לתיוג מסכים על פי תקן. ללא תקן רשמי זה, לא ניתן יהיה להדביק את מדבקות ה- HD READY.

הארגון, שמקורו באירופה, בעצם התמקד בתקנים החדשים (דאז) - כלומר התקנים של אירופה. החשש היה שמסכים שיועדו במקור לארה"ב ימצאו עצמם באירופה ולא יתאימו לתקני השידור שנבחרו לשם כך. מדבקת ה-HD READY מיועדת היתה למנוע מצב שבו לקוחות רוכשים מסך חדש אך אינם יכולים לצפות בשידורי הטלויזיה היי דפינישן ששודרו במדינותיהם.

התקן קבע את הדברים הבאים עבור קבלת תקן HD READY:

* מסך אשר במצב 16:9 מציג לפחות 720 שורות שונות של פיקסלים.
* בעל כניסה דיגיטלית (DVI או HDMI) אחת לפחות אשר תומכת ב-HDCP

* תמיכה בכל פורמטי התמונה של ATSC וכמובן בגריסאות הארופאיות שלהם

החברות הראשונות שקפצו על התקן הזה היו פיליפס (הארופאית), לווה (הארופאית) ופיוניר (שהתמקדה באותה תקופה בצמיחה באירופה) והן באמת היו מהראשונות שקיבלו תאימות מלאה לתקן וזכו לקבל את המדבקה.

זכורה לי במיוחד מדבקת ה-HD READY אשר בזמנו בישראל היתה מודבקת אך ורק על מסכי פיוניר, מה שגרם ללקוחות לחשוב שזה מונח שיווקי של פיוניר בלבד.

באותה תקופה, הרזולוציה של מסכים דקים היתה או 1024X768 עבור מסכי פלזמה (היחס הזה הוא 4:3, בשל העובדה שהפיקסלים במסכי הפלזמה הללו היו מלבניים ולא ריבועיים), או 1366X768 עבור מסכי LCD או פלאזמה 50".

מסכי 1024X768 אינם ביחס נכון אך בגלל שזה מה שניתן היה לייצר באותם ימים (כיום ניתן לייצר טכנית מסכי 42" ברזולוציה תקנית - פנסוניק החלה בכך במהלך 2007), התקן לא קבע רזולוציה אופקית. בנוסף, התקן היה מאוד לא ברור (בכוונה) לגבי מסכים ביחס 4:3 או בנוגע לטכנולוגיה, בשל העובדה שניתן היה אז לרכוש מסכי CRT אשר היו תואמים לתקן זה. בארץ לא היה יבוא של מסכים כאלה (פרט ליבוא אישי של לקוחות פרטיים) וגם יבוא מסכי 16:9 בטכנולוגיית CRT נחשבו לחיות נדירות למדי.


Full HD


כאמור, המטרה המקורית של התקן HD READY היתה לוודא שכשאתה רוכש מסך תקבל איכות HD מינימלית. מאז יציאת התקן הטכנולוגיה השתפרה וכעת ניתן לקבל במחירים סבירים לחלוטין, גם מסכי FULL HD. משמעות ה-FULL הוא שהמסך יכול להציג את כל הפרטים שקיימים בשידורי 1080.

בעוד שתקן HD READY מבטיח שנקבל איכות מינימלית, יש הבדל משמעותי מאוד בין מסך ברזולוציית 1024X768 (שיש לו 786,432 פיקסלים) לבין מסך שמסוגל להציג את מלוא הרזולוציה שמועברת ב-1080, כלומר 1920X1080 (שזה 2,073,600 פיקסלים) - פי 2.7 רזולוציה.

לכן, בעצם לא מספיק לנו הידע שמסך הוא HD READY בלבד, אנחנו גם צריכים לברר מה הרזולוציה שלו.

מסכי 1080P כוללים 1920 על 1080 פיקסלים בדיוק והם עדיין נחשבים HD READY בכדי לתמוך בכל הפורמטים הנדרשים.

מסך שנקרא FULL HD הוא מסך אשר כולל את הרזולוציה הזו - 1920 על 1080 , אך מעבר לכך אין להסיק שהוא מסוגל לקבל או להציג דבר מעבר ליכולות ה-HD READY הבסיסיות שתוארו לעיל.


HD READY 1080P (או FHD READY)


העובדה בשטח היא שעדיין יש לא מעט בלבול לגבי תאימות ולכן EICTA קבע לנו תקן חדש ונחמד בשם HD READY 1080P. התקן לא רק שמתקן את עיוותי העבר אלא מוסיף לא מעט לתקן המקורי.

כתנאי בסיסי, התקן מוסיף לכל התנאים הקודמים של HD READY רגיל גם את נושא הרזולוציה המדוייקת - 1920 על 1080. אם לא די בכך, הוא מחייב צפיה ללא DISTORTION, כלומר פיקסלים ריבועיים בלבד!

התקן מכריח גם תמיכה ב-NATIVE RATE ותאימות לא רק לתקני ATSC אלא גם לתקנים מחמירים יותר כגון 1080P ו-1080sf24 (עוד על כך בהמשך).

בכך, נפתרות בעצם כל הבעיות, מכיוון שתקן זה הוא מחייב וכולל את כל הדרישות המחמירות שנדרשות ממסך FULL HD היום.


1080P בגוונים שונים


לא כל FULL HD נבראו זהים. בעצם המונח מאוד לא ברור לגבי האם מדובר ב-1080i או 1080P (על כל גירסאותיו כיום).

בעצם 1080i הוא אות ברזולוציה 1920 על 1080 אשר מעביר בכל פעם (60 או 50 פעם בשניה, תלוי אם מקור השידור בארה"ב או באירופה/ישראל) חצי תמונה - 540 שורות בכל פעם. 540 שורות של 1920 פיקסלים הנקראות FIELDS. פעם משדרים את הקווים הזוגיים ופעם את האי זוגיים. בכך חוסכים בעצם רוחב סרט, אך גם גורמים להמון בלאגן בתמונה.

מסכי LCD ופלזמה אינם יכולים להציג חצי תמונה בכל פעם, עליהם בעצם לחבר שתיים כאלה (חשוב לדעת לחבר את השתיים הנכונות) ובעצם אנחנו מקבלים מכל הסיפור הזה רק 30 או 25 פעם בשניה. המצב הופך מרגיז יותר כשמגלים שבחלק מהמקורות משודרים בעצם חצאי תמונות אמיתיות, כלומר, אם נחבר את התמונות העוקבות נקבל בעיות DEINTERLACING (אפקט המסרק) ותופעות לוואי אחרות. כשהמקור הוא מצלמת וידאו, בעצם צריך לזהות את זה ולדעת לפרק את התמונות לשתי תמונות בכל פעם (2:2 PULLDOWN).

הבעיה היא שכאשר המקור הוא סרט קולנוע, המצב המסובך גם כך, מסתבך אפילו עוד יותר. כעת אנחנו מדברים על 24 תמונות בשניה, הלא זה התקן של סרטי קולנוע. בכדי להמיר 24 תמונות בשניה ל-HD, נעשית פעולה הנקראית 3:2 TELECINE, אשר מערבבת את התמונה בכדי לתרגם אותה לשידור ב-60HZ בארה"ב. על המסך לזהות את התנועה הזו ולהמיר אותה ל-24FPS.

לכן בעצם אפשר לראות שיש לנו כמה סוגי שידור:

 

  •  1080i הקלאסי ב-60HZ - בעצם 540 שורות (זוגיות/אי-זוגיות) משודרות בכל FIELD, אחת אחר השניה. ניתן לעבד אותו במסך בכדי לקבל קירוב של התמונה המקורית - 1080P בתדר 30HZ או 24FPS.
  • 1080P משודר ב-60HZ - בעצם זה המקרה הפשוט ביותר אך גם כזה שלא קיים "בטבע". כאן מדובר על תמונה מלאה המשודרת 60 פעם בשניה.
  • 1080i ב-50HZ (השידורים של יס היי דפינישן והוט HD). כאן זה אולי פשוט יותר להסביר. הסרט תמיד מועבר FIELD אחד בכל פעם (גם במצב וידאו וגם במצב FILM), כאשר צריך לחבר את השניים ולקבל תמונה אחת אחידה. לעיתים צריך עיבוד תמונה נוסף בשביל לשפר את התמונה.
  • 1080P ב-24FPS. זה בעצם בדיוק מה שמשודר בקולנוע (אם כי שם מדובר ברזולוציה מעט גבוהה יותר) אך זה הקצב האידאלי לקבל תכנים קולנועיים, וזה התקן שנקבע על ידי Blu-ray.
  • 1080P ב-25FPS. מדובר בתקן זהה רק עבור אירופה. עקרונית אין באמת צורך בו, שהרי אף אחד לא באמת משדר תכנים ב-25FPS.

עיבוד תמונה


בעצם אנחנו מגלים שגם כאשר מדובר בשידור 1080P וגם בשידור 1080i אנחנו מקבלים בדיוק את אותו תוכן. כלומר, על פניו אין יתרון של 1080P על 1080i, נכון?!

אז זהו, שבעולם אידאלי, זה באמת היה נכון... בפועל יש בעיות בשידור 1080i. נושא השזירה של שני ה-FIELDS גורם לכך שלעיתים קרובות נקבל בעיות עיבוד תמונה. המסך צריך לדאוג לזהות אם מדובר ב-FILM MODE או VIDEO MODE או שילוב של השניים (דבר שיכול להתרחש בעיקבות עריכה או עיבוד של הסרט). במצבים השונים עליו לבצע עיבודי תמונה שונים. במצב אידאלי, אפשר להגיע עם מקור 1080i קרוב למדי ל-1080P.

עם זאת, בכדי למנוע בעיות, לעיתים מלבישים בעיות שונות על תוכן ה-1080i אשר מפריע למצב האידאלי הזה להתרחש. לדוגמא, שימוש בפילטר טשטוש אנכי שמטרתו למנוע ממסכים פחות איכותיים מלהציג את הבעיות הללו בבירור... כמובן שדווקא המסכים הטובים הם שסובלים מכל זה.


NATIVE RATE


NATIVE RATE במסכי FULL HD הוא היום דבר הכרחי. הדבר משמעותי לא רק כאשר מחברים מחשב למערכת, אלא גם בשידורי טלויזיה. הכנסה של מעבד תמונה למשוואה, שלא לצורך, גורם לכך שאנחנו מאבדים איכות תמונה. כלומר, פרטים מסויימים בתמונה לא יראו נכונים ללא מצב זה.

אם כך, מדוע לא להשתמש בו תמיד? הבעיה היא שבחלק מהשידורים, לא כל 1920 על 1080 הפיקסלים הם בשימוש. ניתן לראות זאת על ידי פיקסלים שחורים בפינות או אפילו לכלוכים דיגיטליים בקצוות התמונה שמקורותיהם במעבד המקורי, בצילום, בקידוד או בטווח הביטחון שמכניסים לתמונה.

במידה ואינכם רואים בעיות כאלה כשאתם במצב NATIVE RATE (לעיתים קוראים למצב זה גם DOT BY DOT או שמות אחרים) - אזי הוא עדיף על מצב WIDE רגיל.


HDMI והצפנה


כזכור, תקן HD READY מכריח אותנו לקבל כניסה אחת לפחות בעלת חיבור דיגיטלי מוצפן. כיום, התקן הוא HDMI ומשמעות הדבר היא, שכל מסך שנקבל יהיה תואם להצפנת HDCP. הצפנה זו מונעת מאנשים את האפשרות התאורטית של הקלטה או שמירת התוכן שעובר בכבל ה-HDMI. מדוע שמישהו ירצה לעשות זאת כשהרבה יותר קל להוריד את התוכן מהדיסק עצמו? לא ברור אבל הוליווד היתה לחוצה על כך. כך, כל תוכן היום שמשודר ב-HD מחוייב בעצם לעבור דיגיטלית אך ורק על תווך מוצפן בשיטה זו.

הבעיה היא שלא כל המסכים תואמים את כל מקורות השידור. לאחרונה ראינו בעיה זו בדיוק במסכים מסויימים, שעושים בעיות לממיר יס HD שמדווח על תקלה במנגנון ההגנה... ניתוק וחיבור מחדש של הממיר מהמסך לעיתים קרובות מעלים את הבעיה אך העובדה היא שבעיה זו נפוצה למדי ומתרחשת בשל כך ש-HDCP ממומש בדרכים שונות למדי על ידי מכשירים וחברות שונות.

גם HDMI עצמו עושה לא מעט בעיות בתחום - חשוב שמסך שמקבל תוכן FULL HD יקבל גם כבל וציוד שתואמים לתקן הזה. כלומר, כבל שנבדק במצב 1080P60 לפחות. תקני HDMI 1.3a מחמירים עוד יותר ומעבירים על הכבל גם אודיו רב ערוצי לא מכווץ, מה שמוסיף עומס רב לכבל העמוס ממילא.

במסכים נושא ה-HDMI 1.3 פחות מעניין, שכן הוא בעיקר מתייחס לתאימות לשיטת הצבע החדשה הנקראית WCG (או WIDE COLOR GAMUT) הנקראית גם DEEP COLOR או XVYCC. שיטה זו מרחיבה את טווח הצבעים של המסך ומוסיפה גם עוד טווח ביטים. כלומר, אנחנו מקבלים יותר טווח צבעים מהמסך וגם יותר גווני צבעים בתוך הטווח הקיים. כמובן שגם כאן דרושה תאימות גם בצד המשדר וגם בצד המציג. מרבית המסכים החדשים מהסדרות החזקות של חברות המותגים תומכות כבר בשיטת השידור הזו, אך ניתן בעיקר למצוא מצלמות וידאו היי דפינישן שייצרו את סוג הסיגנל הזה. נגני Blu-ray עם תאימות ל-DEEP COLOR אמורים כבר לצאת באופן שוטף.


אז מאיפה יש לנו 1080P?


אם יש לנו מסך FULL HD אבל כזה שאינו מסוגל לקבל אות 1080P בכניסת ה-HDMI שלו, האם אנחנו מפסידים משהו?

אם מדובר במקורות כמו יס והוט, ההפסד אינו קיים בעצם.

כשמדובר במקור כמו נגן Blu-ray ההפסד אינו גדול, מכיוון שהתוכן הפנימי של הסרט הוא 1080P24 ולכן כאשר הנגן מייצר את התמונה, הוא פשוט מפרק אותה לחצי ומשדר את שני ה-FIELDS לפי התור. זהו אות שקל מאוד למסך לפענח ולכן תוך שימוש בכיול מתאים (בעיקר הורדת כל מני פילטרים כמו SHARPNESS למינימום ההכרחי), ההפסד בתמונה יהיה זניח!

כאשר מדובר במחשב, ההפסד הוא בעיקר על ציר הזמן. 1080P משודר בקצב כפול מ-1080i ולכן אנחנו מקבלים בפועל רק 30 תמונות בשניה במקום 60 תמונות בשניה. היכן הדבר מורגש במיוחד? במשחקים...

כשמדובר בקונסולות משחקים, גם שם ההפסד מורגש בעיקר בגלל נושא ציר הזמן. גם שם, התמונה המובנית היא 1080P ולכן הם משאירים מעט מאוד בשביל המסך לעבד או לאבד...

בכל אופן, כמובן שעדיף לנו מסך עם תמיכה מובנית ב-1080P24, שהרי משמעות הדבר היא פחות דברים שיכולים לקלקל את התמונה אך גם ללא מנגנון זה, סביר להניח שמסך איכותי בעל מנגנון עיבוד תמונה סביר, יגיע לאיכות תמונה דומה מאוד למה שנקבל דרך 1080P24.


אז מה אנחנו מקבלים בשידורי יס והוט?

ידורי יס היי-דפינישן והוט HD, ישודרו אך ורק ב-1080i 50. בעולם אין כיום תקן לשידור 1080P, לצערינו. משמעות הדבר הוא שאנחנו בארץ מקבלים את אותה איכות תמונה (במקרים מסויימים אפילו טובה יותר בגלל נושא הקידוד), מאשר מקבלים הצרכנים בארה"ב.

כפי שהסברתי בקטע הקודם, אין בכך נפילה משמעותית ממקור 1080P דומה. הנקודות שבהן שידורים כאלה עלולים להיכשל הן בעיקר כשמדובר על שידורי ספורט מהירים במיוחד. במקרים כאלה, איכות התמונה תלוייה באיכות עיבוד התמונה של המסך המציג את התמונה.

במידה והמסך אינו מזהה מצבי קצה, עלולים להיווצר תופעות לוואי כמו COMBING (אפקט המסרק). עם זאת, גם בשידורים בעלי תנועה מהירה במיוחד (כגון משדר ה-SUPERBOWL האמריקאי ששודר על ידי יס בהיי-דפינישן מושלם), זיהיתי מעט מאוד מצבים כאלה.


אז מה כדאי לרכוש, HD READY או FULL HD?


כאמור, שידורי יס היי-דפינישן וגם הוט HD, ישודרו אך ורק ב-1080i 50HZ. כלומר, מסך HD READY בלבד מציג בשידורים אלה בערך 40% מכמות המידע שמשודר על ידם בפועל. בשטח, לעומת זאת, מתברר שבגלל נושא הכיווץ, ההבדל בין מסכי 720/768 ל-1080 קטן בהרבה מהמצופה.

האמת שבשני סוגי המסכים השידורים הללו נראים מדהימים.

ההחלטה על סוג המסך עליו כדאי ללכת תלויה מאוד בגודל המסך ובמרחק הצפיה שלכם בו.

ככל שגודל המסך קטן ומרחק הצפיה גדל, כך הצורך ב-FULL HD נעלם - אתם פשוט לא תראו את הפרטים הנוספים הללו. לדוגמא, במסכי 32", מרחק הצפיה שבו ניתן להנות מ-FULL HD כ"כ קטן עד שהיא לא פרקטית לסלון ולכן במסכים כאלה אין בכלל צורך ב-FULL HD.

במידה ואתם חדי עין או שהמרחק ביחס למסך מספיק קטן, כדאי ללכת על FULL HD. ואם כבר FULL HD, כדאי ללכת עוד צעד ולוודא שהמסך הוא HD READY 1080P (כלומר FULL HD עם כל הדרישות המחמירות ביותר של EICTA).

במקרים שבהם הצופה פחות חד עדיין כדאי לשקול שימוש במסכי HD READY בלבד.

המאמר הבא מיועד לעזור לכם לבחור את סוג המסך המתאים לכם (פלאזמה, או LCD) וכן לבחור את הגודל והרזולוציה הדרושים לכם באמת. לחצו כאן למאמר: איזה גודל וסוג מסך אני צריך?

לדיון במאמר בפורומים לחצו כאן


דירוג הכתבה

דירוג ממוצע:

69.6

בהקשר זה

 איך לקרוא מאמרי וידאו (חלק א)
 איך לקרוא מאמרי וידאו (חלק ב)
 מסך פלזמה או LCD?
 תנע זויתי ב-LCD
 ביקורות וידאו
 מדריך לכיול YES IMPACT
 איזה גודל וסוג מסך אני צריך?
 100HZ במסכי LCD
 תאורת LED במסכי LCD
 עוד על וידאו


המאמר הפופולרי ביותר בתחום וידאו:
כל מה שרצית לדעת על מסכים = טיפ היום
תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht