בתחילת העשור המצב היה ברור, מסכי הפלזמה השתלטו על השוק ולמרות איכות התמונה המפוקפקת באותה התקופה, השיפורים בגודל והדקות של המסך לא השאירו לנו ברירה. כך מצאתי את עצמי בתחילת העשור עם מסך פלזמה חדש אך עם איכות תמונה בינונית למדי.
טלוויזיות ה-LCD עברו תהליך דומה למדי בשנים האחרונות ולמרות שעשה רושם שפלזמה פתח פער שקשה לעבור אותו, טכנולוגיית ה-LCD הצליחה להתקדם ולפני כשנה ראינו פריחה משמעותית של התחום. מסכי ה-LCD קיבלו תכונות קונטרסט דינמי אשר איפשר להן לראשונה להציג גווני שחור עמוקים שגרמו לנו לחשוב שבקרוב נגיע למנוחה ולנחלה.
המעבר ל-HD עשה טוב מאוד למסכי ה-LCD אשר היו מסוגלים להציג תמיד רזולוציה טובה יותר מאשר מסכי הפלזמה. תחילה הם היו HD READY כאשר מסכי הפלזמה היו EDTV, ולאחר מכן מסכי ה-LCD קיבלו רזולוצית FULL HD בעוד שהפלזמה היתה עדיין ברזולוצית HD READY…
במקביל, טכנולוגיית מסכי הפלזמה דווקא דעכה, עוד ועוד מפעלים נסגרו או נמכרו ומספר היצרנים הצטמצם. המצב היה קיצוני עד כדי שמנכ"ל ישפאר הכריז בשלב מסויים כי טכנולוגית מסכי ה-LCD ניצחה סופית במשחק.
עם זאת, השיפורים שראינו במסכי LCD בשנים האחרונות עדיין לא מיצו את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה זו. טלויזיות LCD כוללות כבר קונטרסט דינמי, אך עדיין מתקשות להציג תמונה שכוללת גם גוונים כהים וגם בהירים – כך שפרטים נעלמים לנו גם כאן וגם שם. עם זאת, השיפור בטיפול ב-100 הרץ (100HZ עבור מקורות אירופאיים וישראלים, אך 120HZ לסרטי בלוריי ותכנים אמריקאיים) שיפר ללא היכר את תופעות הגמגום והמריחות שהיו חלק בלתי נפרד מחיי בעלי טלויזיות ה-LCD. כמו כן השתפרה הטכנולוגיה ותופעות הכיווץ נחלשו במידת מה.
במקביל, מספר היצרנים של פאנלי LCD עלו, מה שגרם לירידות מחירים של הפאנלים בכלל ושל מסכי LCD אשר יועדו לקולנוע ביתי בפרט. בעוד שמספר היצרנים של מסכי LCD רק המשיך ועלה, הכריזו היטאצ´י ופיוניר שהם יורדים מתחום הייצור. פיוניר הכריזה שתתחיל להשתמש בפאנלים של פלזמה מתוצרת פנסוניק, והיטאצ´י הפכה לקבלן חוץ של פנסוניק והחלה מייצרת עבורה את הפאנלים של מסכים כגון 58" ו-46" החדשים שלה.
מסכי פלזמה מקבלים חיים חדשים
בדיוק כשהסוף נראה באופק, הכריזה פיוניר על טכנולוגית KURO אשר הקפיצה לראשונה את איכות התמונה של מסכי הפלזמה לרמות שעד כה נראו בטכנולוגיות אקזוטיות ויקרות בהרבה (למשל טכנולוגיות מסכי OLED, ומסכי FED ו-SED). לראשונה נראתה פריצה משמעותית קדימה, אך פריצה זו לא הצליחה לשנות את המאזנים של חברת פיוניר אשר עדיין המשיכה להיות שחקן יחסית קטן בשוק האמריקאי, אשר בו נקבעים המנצחים והמפסידים.
השיפור בטכנולוגיה הביא להורדה והפחתה של הבעיות הקלסיות שליוו את מסכי הפלזמה מאז סוף שנות התשעים: הבהוב פיקסלים, צריבה ואורך חיים קצר. בעצם כיום אורך החיים של המסכים (גם מסכי LCD וגם מסכי פלזמה) הוא מעל כל טכנולוגיה אחרת של תצוגה שראינו בעבר (כולל טלויזיות שפורפרת CRT ותיקות וטובות). גם החשיפה לצריבה, אורך חיים, המריחה וההספקים (בזבוז אנרגיה) נמצאים במגמת שיפור מתמשכת.
לאחרונה חלו שתי התפתחויות: פנסוניק, סמסונג ופיוניר הכריזו על מסכי פלזמה בעלי ניגודיות של 100,000 ומעלה (חלקן טוענות למיליון לאחד). בשטח דווקא פיוניר שולטת בתחום הניגודיות, אך היצרניות האחרות לא הרחק מאחוריה. עקב העובדה שפיוניר מעבירה כבר כיום טכנולוגיות לפנסוניק לקראת היעד של מעבר לפאנלים של פנסוניק כבר בדור הבא של המסכים שלה, ההבדלים בין היצרניות השונות בתחום איכות התמונה יצטמצמו עוד יותר. עם זאת, מחירי המסכים, ובמיוחד מסכי הפלזמה הגדולים עדיין יקרים למדי ביחס למיקום הרצוי שלהם.
במקביל, מסכי LCD מקבלים בקרוב את טכנולוגית התאורה של LED. עם טכנולוגיה זו, אשר כוללת מספר וריאציות (מסכים עם תיקון אקטיבי, בלי תיקון אקטיבי, בעלי תאורה אחידה, או איזורית וכן תאורה לבנה אל מול תאורת RGB). היתרון הבולט ביותר של תאורה אחורית LED עבור מסכי LCD היא ביכולת שלה להתמודד בקלות רבה מאי פעם בניגודיות קיצונית שכן LED יכול להידלק ולהכבות בזמן קצר במיוחד. תאורת LED איזורית מאפשרת גם למסכים להחשיך לחלוטין אזורים מסויימים בעוד שאחרים נשארים דלוקים. בפועל, הדבר יביא את טכנולוגית מסכי ה-LCD לאותה רמת ניגודיות שפלזמה הגיעה אליה לאחרונה. החיסרון העיקרי של טכנולוגיה זו, אשר צפויה להיכנס כבר לקראת סוף השנה אצל כל היצרניות הגדולות (LG, סמסונג, פיליפס, טושיבה, פנסוניק, סוני ושארפ) ויש צפי לראות כמויות משמעותיות יותר של מסכי מבוססי הטכנולוגיה כבר בתערוכת האלקטרוניקה הגדולה CES בתחילת 2009.
היתרון הבולט האחרון שנכנס לאיטו גם לפלזמות הוא היה נושא ה-120HZ (כאמור 100HZ בישראל). נושא זה בעצם היה תופעת לוואי של המגמה לקצר בזמני התגובה של מסכי ה-LCD אך מצא חן בעיני משתמשים רבים. מסכי פלזמה לא היו זקוקים לשיפור בתחום הזמן תגובה אך לאחרונה הציגה פנסוניק את קו המוצרים מסדרה מס´ 11 שלה, אשר כוללת תמיכה ביכולת זו לראשונה. הצפי הוא שבתחילת 2009 יצטרפו אליה היצרניות האחרות.
בתחום הרזולוציה הבינו היצרניות שאין יותר טעם להתחמק וכל היצרניות כיום עוברות לייצור FULL HD בכל גדלי המסך. משמעות הדבר היא שמסכי פלזמה בגודל 42" ומעלה יהיו FULL HD ולא ייוצרו יותר ברזולוציה נמוכה יותר. האחידות הזו ברזולוצית המסך תעשה טוב לתעשיה אשר סוף סוף תוכל להתאחד סביב תקן אחד כולל.
אז מה הלאה?
המצב מתקרב לכדי שוויון. במחקרי שיווק מתחילת 2008 המגמה של מכירות הפלזמה עולה משמעותית וטכנולוגיה זו הופכת מחדש לרצוייה ומבוקשת בחנויות. הצפי הוא שלקראת 2009 נחווה לראשונה מזה מספר שנים מעבר לקראת אחוזים ניכרים מהשוק שיעברו לפלזמה (עד כדי 40% מהשוק).
האם הדבר ישנה משהו? התשובה היא שלא. ככל שהזמן חולף ההבדלים בין הטכנולוגיות יטשטשו והצפי הוא שהצרכנים הממוצעים יפסיקו להיות מסוגלים להבדיל בין פלזמה ל-LCD. כבר היום אני רואה לא מעט אנשים קוראים למסך ה-LCD החדש שרכשו כאל מסך "פלזמה" וההיפך… תתרגלו לקרוא למסכים שלכם "מסך דק" או לחזור למינוח הישן והטוב "טלוויזיה". אם שתי הטכנולוגיות ידביקו זה את זו לקראת 2010 ויתומחרו בדומה, האם יש טעם במאבק בינהן?
להמשך הדיון בנושא המאמר לחצו כאן.