3 צבעי יסוד אינם מספיקים – Sharp LC-46LE820E

עד היום כל מסכי ה-LCD שראינו היו בעלי שלושה צבעי יסוד: אדום, ירוק וכחול. שארפ משנה את כל זה עם ...


הקדמה
 

מה זה צבע?

עד היום התרגלנו לשלושה צבעי יסוד: אדום, ירוק וכחול שמופיעים בכל מסך דק שאנחנו מכירים (וגם במסכי ה-CRT הישנים). בשילוב עוצמות שונה בין הצבעים הללו ניתן היה להגיע לכל צבע שהמסך תומך בו. האם זה מכסה את כל טווח הצבעים שאנשים מסוגלים לראות? ממש לא.

ה-COLOR GAMUT האנושי מופה לראשונה בשנות העשרים בדו מימד. התקן הפופולרי הראשון למיפוי צבעים נעשה בארה"ב ונקרא CIE 1931

 

גרף CIE 1931 (קחו ניחוש פרוע באיזו שנה הוא נוצר) בעצם מגדיר את מגבלות הראיה האנושי וממפה אותה לראשונה לצבעים אמיתיים. תקן נוסף שנוצר היה ה- Pantone שהגדיר צבעים אבסלוטים, נתן להם שמות וקודים ואיפשר לראשונה לגרום לכך שבמרחקי קילומטרים רבים, שני אנשים יצבעו חדר באותו צבע וידעו בוודאות שזה באמת אותו צבע… יש לציין שב-1976 נוצר גרף נוסף (אם כי לא כולם משתמשים בו) שנקרא CIE 1976 אשר טכנית הוא טוב יותר ומדוייק יותר מאשר CIE 1931, אך כאמור הוא לא בשימוש נרחב כמו CIE1931.

כאמור, התקן מגדיר צבעים בדו מימד, הגרף של הראיה האנושית חסר מימד שלישי והוא עוצמה – בפועל הגרף נראה הרבה יותר כמו שני חרוטים מעוותים במרחב התלת מימדי.

מדוע יש לגרף שלוש פינות כאלה? לא אכנס למבנה העין האנושית יותר מדי לעומק, אך ניתן לומר שבעין יש תאים שחשים אור וחושך, וכן חיישנים נוספים שמסוגלים למדוד אור וחושך עבור תדרים מסויימים. אור הוא גל, ובדיוק כמו כל גל יש לו שתי תכונות – עוצמה ותדר (אורך גל). בעין שלנו התאים החשים צבע מסוגלים לזהות אור בתדרים שונים ולתרגם אותם למח לצבעים השונים. מדענים מעריכים שיכולת זאת נתנה למיני החיות שזכו לה (לא כל בעלי החיים בטבע מזהים צבע וחלקם מזהים טווחי תדרים רחבים בהרבה משלנו) יכולות זיהוי מזון וסכנה טובים יותר. על ידי הפעלת התאים השונים בעוצמות שונות, המח מזהה את הצבעים השונים שקיימים בטבע. מכיוון שיש לנו שלושה סוגים של תאים כאלה, מספיק בתאוריה רק שלושה צבעי יסוד. במקרה של מקורות אור מדובר בצבעי היסוד R, G, B.

כאשר נוצרו התקנים עבור טלויזיה, היה חשוב לקבוע בפירוש היכן בתוך טווח הצבעים המסכים נמצאים  – ולא, יווצר מצב שבו כל מסך יגדיר Gamut שונה והצבעים שלו יהיו מהותית שונים מכל מסך אחר. יש מספר רב של תקנים כאלה, אך מעשית המקור שלהם הוא במגבלות הטכנולוגיים של מסכי ה-CRT אשר הפוספורים שלהם פחות או יותר קבעו את התקן שנעשה בו שימוש נרחב עד היום. שני התקנים הפופולריים ביותר כיום הם REC 601 (עבור SDTV) ו- REC 709 (עבור HDTV), אשר יש להם מספר שמות נוספים.

 

המשולש הפנימי שניתן לראות בתוך CIE 1931 הוא טווח הצבעים של REC 709, התקן המוביל כיום בעולם עבור HDTV. הפס העגול במרכז הוא בעצם גרף של צבעים שונים שנמדדו על גבי "גוף שחור" בטמפרטורות שונות (הטמפרטורות הללו נמדדות בקלווין), כאשר העיגול במרכז מסמן את צבע השמש באור יום (D65 – צבע הלבן כפי שהוא משתקף מצבע השמש).

כמובן שניתן לראות שהמשולש מכסה חלק ניכר מהצבעים, אך בהחלט לא את כולם. בעיקר בגוונים הכחולים ירוקים יש חוסר די משמעותי. הפינות של המשולש נקראות צבעי היסוד העיקריות מכיוון שהן הקרובות ביותר לנקודות הקיצוניות של גרף ה-CIE. הנקודות במרכז הצלעות של המשולש נקראות צבעי יסוד משניים.

בכל מאמר על מסכים אנחנו מצרפים גרף ספקטרלי אשר מציג את הצבעים השונים שאותו פאנל מסוגל לייצר. בכולם נראה שלושה פיקים – צבעי היסוד האמיתיים של אותו פאנל. הפאנלים מורכבים מפיקסלים (נקודות) אשר כל אחת צריכה לייצר את מגוון הצבעים השונה שהמסך מסוגל לייצר. מגוון הצבעים הזה נוצר על ידי שלושה תת פיקסלים – אחד לכל צבע יסוד.

בכל טכנולוגיה צבעי היסוד הללו נוצרים באופן שונה. בפלזמה קרינה אולטרה סגולה (שזה אור שהוא פשוט אולטרה, כלומר מעל, הצבע הסגול ולכן מחוץ לטווח הראיה האנושי) פוגעת בפופספור שמתורגם לצבע בתוך טווח הראיה האנושי. ב-LCD מקור אור אחר מסונן ממקור אור אחר (CCFL או LED).

אז למה אנחנו צריכים צהוב?

עד כה היעד של כולם היה להגיע לטווח צבעים מסוכם: REC709. אך כפי שניתן לראות התקן הזה מאוד מוגבל ביחס ליכולות הראיה האנושיות וזה מתורגם לצבע עמום מדי ביחס לטבע. היו מספר נסיונות להרחיב את REC709. הנסיון הכי מפורסם הוא של XVYCC, שזה נסיון להשתמש ב-REC709 בתור עוגן ואז לאפשר למסכים להרחיב את הטווח אל מחוצה לו.  לאחר מספר שנים שהתקן הזה קיים, אפשר לקרוא לו כשלון, פשוט מכיוון שאין שום מקורות סבירים ל-XVYCC. עם זאת, כמו HDTV זו שאלה של התרנגולת והביצה – למה שיהיו מקורות ותכנים בפורמט XVYCC אם אין מסכים שמסוגלים לצאת באופן משמעותי מתחום ה-REC709.

בסקירות שלנו אנחנו רואים תדיר מסכים שהגמוט שלהם על פני גרף CIE 1931 בולט (בעיקר בתחום הירוק) אל מחוץ ל-REC709. מן הסתם הבליטה היא די סימטרית לכיוון הירוק, כך שבפועל ירוקים נראים מעט רוויים יותר וחיים יותר, אך הדבר מותח את כל הצבע של המסך לכיוון הירקרק ומעוות את הצבעים המקוריים. מן הסתם יש גם גבול לכמה עיוות ניתן להכניס בשם צבע רווי יותר, לפני שלקוחות יתחילו להתלונן שהצבעים לא אמינים.

המגבלה הזו גרמה למספר חברות לחפש פתרונות אלטרנטיביים. כבר לפני מספר שנים דיווחנו על מאמץ של חברת גנואה הישראלית (מהרצליה) לנסות ולקבוע תקנים חדשים לצבעי יסוד בתחום הצבע. בדומה למה שנעשה בדפוס, שם יש 5 צבעי יסוד (4 צבעים ושחור, למען הדיוק), גם כאן גנואה הציגו מנגנון צבעים חדש המבוסס לא על 3 צבעי היסוד הרגילים, אלא הוסיפה גם צהוב וציאן (סגול-תכלת) כצבעי יסוד משניים.

כאן ניתן לראות מבנה פיקסלים בשיטת גנואה (נלקח מאתר גנואה):

ככל הנראה שארפ איננה משתמשת בטכנולוגיה של גנואה (לא שארפ ולא גנואה לא מציינים את קיום זו של זו), אלא הוסיפה על דעת עצמה את הצבע הצהוב לצבעי היסוד של המסכים שלה תחת שם המותג Quattron (חלק ראשון של המילה מזכיר את QUATRO – ארבע והחלק השני אלקטרוניקה).

מה עושה הצבע הצהוב? הוא בתאוריה משחרר את החברה מהצורך לגרום לירוק להיות קרוב לירוק הטבעי ובכך משחרר את הצוהר לגוונים נוספים שעד כה לא ניתן היה להתרחב אליהם. כאן ניתן לראות את המשמעות של זה בגראף פשוט:

 

ניתן לראות שאם נרצה להרחיב את הגרף באופן משמעותי ולשמור על הצבעים דומים ככל הניתן ל-REC709, אין דרך לעשות זאת בלי לאבד גוונים קריטיים מתוך REC709. הנסיון הקודם כאמור, היה למשוך את הירוק החוצה ובכך להרחיב את הגרף, אבל זה לא באמת משך לכיוון הכחולים אלא רק גרם לירוקים להיות עמוקים יותר… בקיצור, הוספת נקודה נוספת לגרף (במקרה הזה צהוב) מאפשרת לשמור על כל טווח הצבעים של REC709 אך לראשונה להכניס למשחק יותר צבעים משמעותיים (לא רק ירוק) מאי פעם.

אז אולי נמשיך מתמונת מאקרו שצולמה על ידינו מה-46LE820:

 

ניתן לראות שלמבנה של כחול ירוק ואדום מתווסף צבע יסוד חדש – צהוב.

תופעת "לוואי" מעניינת היא תחושה של חדות גבוהה יותר במסך הזה ביחס למסך בגדלים מקבילים עם 3 תת פיקסלים. זו תוצאה של תת פיקסלים צפופים יותר וכמות גדולה יותר של תת-פיקסלים ביחס למסך רגיל (8 מיליון במקום 6 מיליון). מבחינת פירוט אין הבדל בין מסכי FULL HD שעובדים כהלכה, אך זה בהחלט פאקטור מעניין.

ה- 46LE820

ה- SHARP 46LE820

 

ה- Sharp 46LE820E (ה-E זו הגירסא המיועדת לאירופה) הוא המסך הראשון שמגיע למחוזותינו עם היכולת החדשה של הצבע הצהוב, לכן היה מעניין במיוחד לבחון אותו בתנאי שטח ובמעבדה שלנו בכדי לא רק למדוד את היכולות המסקרנות שלו, אלא גם להעמיד אותם במבחן הקשה של המציאות.

עם קבלת המסך ניתן לראות מיד את ההשראה ששארפ לקחו בעיצוב המסך. המסגרת החיצונת עטופה באלומיניום תעשייתי ופסים שחורים נקיים. למה זה דומה? נכון – זה אייפון או אייפד ענקי!

ההבדל העיקרי בין אייפד ל-46LE820 הוא בפס זכוכית בתחתית המסך אשר על גביו ניתן לראות את הלוגו של שארפ זוהר (כמו מסכי סוני בדורות קודמים) וכן ניתן על ידי מגע יד לשלוט במסך.

 

מבחינת מחברים, העובי הדק של המסכים כיום כבר אינו מאפשר שימוש במחברים מהסוג הגדול שהתרגלנו אליהם, לכן חלק מהמחברים קיבלו מחבר אוניברסלי שאליו שארפ מספקת מחברי המרה. כאן ניתן לראות מחבר כזה עבור SCART.

 

למסך רביעיית מחברי HDMI, חיבור אוניברסלי לשימוש כ-SCART, קומפוננט או קומפוזיט, חיבור רשת וחיבור USB.

 

 

בחלקו התחתון של המסך ניתן למצוא חיבור למחשב, חיבור RF (כולל תמיכה ב-DTT) וחיבורי CI שונים (שלא יעזרו לנו בישראל).

הפאנל עצמו מבריק למדי ומחזיר לא מעט אור. נראה שמשום מה אין ציפוי אנטי רפלקטיבי מהסוג שהתרגלנו אליו בדורות קודמים של מסכים, למרות שהמסך עצמו עשוי פיסת זכוכית אחת רציפה ללא BEZEL מטריד. דווקא עיצוב כזה די דורש ציפוי נגד החזרי אור וחבל שזה חסר.

בחדר מואר יותר החזרי האור עלולים להטריד את הצופים.

העיצוב יפה ונקי ובהחלט יספק את חובבי אפל באשר הם…

 

השלט לעומת זאת, מוארך וטיפה קשה להתמצאות (בעיקר בחושך, אין לו תאורה אחורית).

ממשק המשתמש משתמש בשיטה פינתית שלא קיימת אצל יצרנים אחרים. היא חדשנית, אך לא תמיד קל להגיע למחוז חפצך בזריזות.

למסך יכולות התאמת עוצמת קול בשיטת Dolby Volume וזה הכרחי מכיוון שעוצמת הקול של המסך משמעותית חזקה ממסכים אחרים שנבדקו לאחרונה. המסך יכול בקלות לספק סלון גדול מבחינת עוצמות הקול ואיכות הצליל שלו טובה.

מדידות

מדידות

בניגוד לסדר הרגיל של ביקורות הוידאו שלנו, נתחיל דווקא במדידות, שכן מסך עם טכנולוגיה חדשה אשר מתפאר ב-Gamut רחב משמעותית מהמקובל, בהחלט דורש בדיקה ואימות.

להלן ממצאי הבדיקה.

 

כפי שניתן לראות בגרף, בניגוד לציפיות, שארפ לא ניצלה את ההזדמנות בכדי לצאת באופן דרסטי מגבולות ה-COLOR GAMUT של REC709. ההיפך. ניתן לראות סטיה קטנה מהגרף. ניכר ששארפ דווקא התאמצה לדבוק ב-REC709. בכל זאת, זה גרף ה-CIE המושלם ביותר שראינו מאז שהתחלנו את בדיקות המסכים.

הכחול, שהיה נקודת תורפה במסכים רבים שנבחנו כאן, מושלם. כך גם האדום והסגול. הצהובים הורחבו והירוקים בעצם לא סוטים דרמטית מהתקן הנדרש. ה-CYAN מעט סוטה לכיוון הכחול, ככל הנראה בכדי לקזז את השפעת מתיחת הירוקים והצהובים.

אז בעצם מה נעשה כאן? מה שקורה כאן הוא ששארפ מנצלת את צבע היסוד החדש לטובת מגוון צבעים עשיר יותר בתוך REC709!!! זה דבר שבהחלט לא צפינו מראש ואנחנו מורידים את הכובע על הרעיון (בהמשך הביקורת על הביצועים).

יש השפעה קלה של השינוי הזה על הצבע הלבן אשר נמדד מעט גבוה (כ-6800K), כלומר התמונה היתה מעט על הצד הכחול של המטבע גם במצב טמפ´ צבע LOW (או WARM כפי שהאחרים קוראים לזה).

החתימה הספטקרלית של המסך מראה בבירור חוזק בתחום התדרים הצהובים

 

המדידות הבאות הן מדידות הקונטרסט. בניגוד למסכי LED רבים, מסך זה אינו מכבה לחלוטין את הפאנל כאשר המקור הוא שחור ולפיכך ניתן למדוד גם קונטרסט דינמי – אשר עומד על כ-24,000:1. המסך לעיתים בהיר מדי בקטעים שחורים והתאורה שלו שלמה – כלומר כל המסך נכבה או מואר באופן דינמי לפי התוכן שמוצג על גביו. את המעבר הזה ניתן לחוש כאשר עוברים בין סצינות כהות לבהירות בפתאומיות, למשל במעבר בין ערוצים.

הקונטרסט של הפאנל עצמו (ANSI) עומד על כ- 3000:1 שזה מכובד מאוד לפאנל LCD. בתאורת Local Dimming מסך הזה היה יכול לקבל שדרוג מטורף בכל הפרמטרים.

מדידות הגאמה במצב 0 נמוכות מדי ועומדות על 1.78:

 

 במצב 2- המצב משתפר ומגיע ל-1.93 שזה בהחלט סביר למסך מסוג זה (אם כי בהחלט היה רצוי לעלות ל-2.1).

 

 ייצוב הצבע סביר בהחלט אך דורש כיול ידני בשל שימוש יתר בצבע כחול.

 

 

אחידות עוצמות האור עמד על כ-80%, מעט נמוך – מה שהבליט מעט את תופעת העננות:

 

עיקר התופעה התרכזה בפינות השמאליות ובחלק התחתון במרכז המסך. כמובן שרואים את התופעה רק בחדר חשוך לחלוטין כאשר המסך שחור לחלוטין והדבר לא ממש מפריע בעת צפיה בתוכן רגיל.

המסך בהיר מאוד, הוא מגיע עם בהירות בברירת מחדל גבוהה, אך גם התאורה האחורית הגיעה בקלות ל-420cd/m2 שזה בהחלט בהיר מאוד ויספיק גם לסלון מואר יחסית. בהירות כזו נדירה למדי במסכי LED שלרוב מסתפקים ב-50-60% מעוצמה זו.

למי שמעוניין להפחית את אפקט התאורה האחורית המשתנה או לשלוט בו בדיוק רב יותר, שארפ מציעה אופציה לשלוט בטווח המשחק, דבר שעדיין לא ראינו אצל יצרנים אחרים.

 

בתחום עיבוד התמונה – Frame Interpolation עבד כראוי במרבית התכנים שנצפו, אם כי פה ושם נראו גמגומים במעבר בין מהירות גבוהה לנמוכה יותר.

בבדיקות S&M האינטרפולציה הראתה ארטיפקטים במצבים שונים.

איכות התמונה

איכות תמונה

המסך תומך ב-DTT ולכן פתחתי בבדיקה של איכות התמונה ב-SDTV על פני מקור ה-DTT (אגב, למסך יש 8 גיגה מובנים לצורך TIME SHIFTING של DTT!).

איכות התמונה טובה מאוד הודות למעבד תמונה חזק למדי. לחיצה על התמונה שלמעלה מאפשרת זום כך שניתן לראות שזויות המלבן הכתום בפרסומת חדה כפי שניתן לקוות משידורי SDTV. בנוסף, ניתן לראות שהמסך עושה מאמץ מיוחד להראות גם EPG מלא של שידורי הטלויזיה הדיגיטליים בישראל (עידן+), אך בשל חוסר של גופנים (פונטים) עבריים, אין הוא יכול להציג את לוח השידורים בעברית.

ניתן לראות שהמסך תומך בכתוביות הסימולטניות של הרשות השניה דרך ה-DTT (אם כי הפונטים שנבחרו על ידי הרשות לא להיט…).

איכות התמונה ב-SD מממיר YES HD היתה פחות טובה באופן מורגש מה-DTT. החדות חסרה והתמונה היתה דהויה יותר ופחות קונטרסטית.

במצב DTT ניתן היה לשנות את יחסי המסך למצב NLS (כמדומני ששארפ קוראת לזה מצב פנורמה), אך חשוב לציין שבשידורי SD דרך ממיר YES HD אפשרויות יחס המסך מצומצמות ל-NATIVE RATE או FULL בלבד – כך שהדרך היחידה למנוע עיוותים בתמונה זה להיעזר במצב PILLERBOX 4:3 של הממיר בלבד (לצורך זה יש לשנות את הגדרות הממיר בהתאם).


זוארץ זו? רחב מדי

אגב, הרשות משדרת כזכור לא מעט ערוצי רדיו נסיוניים כעת והמסך מאפשר גישה ישירה אליהם בכפתור יעודי "רדיו".

שידורי HDTV נראים מצויין במסך, קשה היה שלא לצלם עשרות תמונות מרהיבות ממשדרי ערוץ 1 ב-HD אשר שידר את סיכום המונדיאל באיכות יוצאת מהכלל.


התזמון המושלם לזיהוי בעיות בכדור זה כמובן עם תום המונידאל

אפשרות יפה שיש למסך הינה זיהוי המקורות כשעוברים בין מכשירים שונים. מתקיים זיהוי דרך תקשורת ה-HDMI והצגה של לא רק את סוג הכניסה, אלא גם את סוג המכשיר (את ממיר יס HD ZAPPER למשל הוא זיהה נכון כממיר ADB 7820S).

 

תכני יס היו חדים ומדוייקים כתמיד, אך עם תוספת מרעננת של צבעים עשירים יותר – במיוחד בגווני הפנים של דמויות. הצבעים היו רגועים ולא קיצוניים או פלסטיים. זה נראה כמו גוון פנים נכון ומדוייק – בדיוק כפי שהתכוון המשורר.


איך הגעתי מסדרת המופת רומא לסדרה הזו? ככל הנראה פגיעה מוחית חמורה

מכאן נמשיך לתכני HDTV ממקורות אחרים בסדר עולה (מהכי פחות טוב לטוב ביותר).

עיבוד התמונה של המסך (בעיקר FI – החלקת תנועה) עובד יפה, אך בסרט Cars שסובל מבעיות כיווץ, נדרש היה להפעיל את פונקציית ה-DNR (מניעת רעשים) ולא היה מנגנון ספציפי להפחתת תופעות לוואי של כיווץ.

 

בנארניה ניתן היה לראות את המסך במלוא הפאר שלו. הגוונים הכהים היו כהים והתמונה היתה קונטרסטית להפליא. בעוד שברוב המקרים הסרט הזה נראה דו מימדי להפליא, כאן דווקא המסך הצליח להבליט את התמונה ולהפחית את האפקט של ההפקה הזולה של הרקע בסצינת מלכת הקרח.

 

גווני השיער של הילד היו ברורים וחדים, אך בו זמנית כהים. גם פני המלכה לא נראו מלאכותיים למרות שכבה עבה של מייקאפ על פניה של השחקנית טילדה סוונסן.

 

סצינת המערה היתה כהה כראוי אך פני הילדים נותרו בצבעים טבעיים.

באלמנט החמישי התמונה היתה מרהיבה מתמיד – הצבעים רוויים ומדוייקים והחדות היתה טובה, אך היה קושי מפתיע לזהות את השערה במבחן השערה המפורסם…

 

סצינת הבריחה היתה מצויינת.פני המדענים היו מלאי פירוט והצבעים היו עשירים ונכונים, אך בפירוש אמינים ולא פלסטיים. למסך אין שמץ של גרעיניות מאולצת כפי שניתן לפעמים לחוש במסכי LCD פחות איכותיים.

אבל ללא ספק גולת הכותרת היה הקטע האחרון שבו לילו צופה על העיר המודרנית. כאן המסך התעלה על עצמו ונתן תמונה עוצרת נשימה. גווני העור וההבעה על פניה של ג´ובוביץ´ באמת היו יוצאים מהכלל.

נמשיך ל-SIN CITY. קטעי השחור לבן דווקא לא היו יוצאי דופן למרות יחס הניגודיות הגבוה של הפאנל. החוסר בתאורה מקומית (Local Dimming) הפך את התמונה לאפרפרה מדי ופחות מדי קונטרסטית.

 

ההבדל ניכר למשל בסצינה עם גולדי ששוב מצליח להוציא לצופים את העיניים מחוריהם…

הסרט Speed Racer שימש לבדיקות הצבעים ולא אכזב.

את הטוב השארנו לסוף. בראד פיט היה במיטבו על המסך ואכן ברחבי הרשת ניתן לראות את הסצינה הזו לבדיקות רבות.


עשיר בפרטים, פשוט וואו.

 


מרתק

 

ו-007 בסרטו האחרון (נקווה שלא לתמיד), היה חד ומדוייק כתמיד.


חד ומדוייק כתמיד

ואחרון חביב, חדש לסט המדידות שלנו – הסרט Avatar.

כפי שניתן לראות, המסך מצטיין באנימציה באופן בולט וכך גם בגווני פנים. אין ספק שהוספת הצהוב מוסיפה הרבה עומק לתמונה והפאנלים של שארפ מצליחים באמת לקדם צעד אחד קדימה את כל התחום.

מדיה ורשת

מדיה ורשת

 

סעיף זה קצר יחסית. למרות שלמסך יש תמיכה ב-DLNA, המימוש כאן הוא של DLNA אך ורק לתמונות ומוזיקה. לא היו בעיות מיוחדות במשיכת תמונות, אך במשיכת מוזיקה חלק מהשרתי ה-DLNA לא הגיבו כמצופה ולא ניתן היה לשמוע מוזיקה תקינה.

 

לעומת זאת, כאשר המסך משך מוזיקה ממחשב WINDOWS 7, לא נראתה בעיה כלשהי והמוזיקה עבדה כראוי. 

 

מכיוון שזה תחום חדש עבור שארפ ניכר שנושא המדיה עדיין לא מלוטש מספיק.

כניסת ה-USB משרתת גם בכדי לספק מוזיקה ותמונות (וכן שדרוג תוכנה שמשום מה לא עובד מהרשת ישירות) אך גם מוסיף יכולות DIVX. המסך אינו יכול להציג כתוביות בעברית ולהערכתנו דרוש שיפור מהותי ברשימת הפיצ´רים בכדי שיכולת זו תהיה שמישה באמת למשתמשים מתקדמים.

סיכום

 

שארפ היא אחת מיצרני הפאנלים המשמעותית ביותר בתחום ה-LCD ובמשך שנים רבות הובילה את החידוש בתחום. נראה שהיא שוב לקחה את המושכות בידיים והקדימה את התחום. הפאנל הזה בהחלט מוכיח שהכיוון של שארפ נכון. יחס הניגודיות, עוצמות האור ואיכות התמונה בו הם מהטובות שנצפו בפאנלים דומים.

התאורה האחורית במסך לא עושה לו חסד, שכן פאנל ברמה כזו בהחלט ראוי שישודך עם תאורה אחורית מקומית ודינמית – מה שיכול להקפיץ את המסך עוד שתי רמות נוספות קדימה.

ממשק המסך עלול לבלבל משתמשים פשוטים. המסך בהיר דיו בשביל להיות ממוקם בסלון בהיר, אך הוא נטול ציפוי דוחה החזרי אור, כך שהוא עלול להחזיר לא מעט אור לתוך החדר. 

יכולות הרשת של המסך אינן מתקדמות והן בסיסיות למדי, בהחלט לא משהו שמזרימדיה טוב לא יכול לתקן.

סה"כ אפשר בבטחון לומר ששארפ צועדת בדרך חדשה וייחודית – בהחלט כיוון מעניין ונשמח לראות את המשך ההיצע שלה גם בעתיד.

ציונים

  • איכות בנייה: 9
  • עיצוב: 9
  • HDTV איכות תמונה: 9.5
  • SDTV איכות תמונה: 8.5
  • שלט: 8 (עיצוב שקשה להתרגל אליו, חוסר של תאורה אחורית)
  • יכולות כיול: 8
  • יחסי מסך: 8 (חוסר מצבים ב-1080i)
  • חיבורים: 9
  • ממשק: 8 (מבוגרים ומאותגרים טכנולוגית עלולים להסתבך) .
  • פונקציות נוספות: 9 (DTT, רדיו DTT, מדיה מהרשת ומ-USB).
  • תאורה אחורית: 8.5 (עננות וזליגת אור קלה בשתי פינות המסך).

תמיכה בפורמטים

  • חיבוריות HTPC: מצויין
  • תמיכה בהיי דפינישן של יס – yes HD: כן
  • הזרמת מדיה מהאינטרנט: לא
  • תמיכה ב-HDMI 1.4: לא
  • תלת מימד 3D: לא
  • המרה אוטומטית 2D ל-3D: לא
  • תמיכה ב-DTT: כן (מצויינת)
  • תמיכה ביחסי מסך ב-1080i: לא
  •  תאורה אחורית : מסגרתית (EDGE)

מחיר מומלץ לצרכן:

40LE820 בגודל 40" – 11,900 ש"ח

46LE820 בגודל 46" – 14,490 ש"ח

52LE820 בגודל 52" – 19,990 ש"ח

להמשך הדיון ב- Sharp 46LE820E.

תודה ליבואנית שארפ בישראל, טכנו ראלקו, על השאלת המסך לצורך הבדיקה

חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.

10:30
  /  
20.07.2010
  
מאת: עפר לאור

1