מבחן הרמקולים: Mistral Bow-III – הילד החדש בשכונה

הרמקול היחידי במבחן הקבוצתי שעושה שימוש בראדיאטור פאסיבי, ועוד רוצה לעשות זאת בסטייל. האם הוא יצליח?


  הכרזה: מבחן הרמקולים המדפיים הגדול של HT לשנת 2012

על היצרן

Mistral audio הוא מותג אודיו ששייך לחברה הבריטית ADS Worldwide או Audio design services, שהוקמה לפני יותר משני עשורים על ידי המהנדס הבריטי David Hopkins (מוכרת גם כ David Audio Design & Manufacturing), וכיום עובדת בשיתוף עם חברת Full TAT Group הסינית. תחת המותג Mistral מיוצרים כיום ליין רחב של רמקולים שונים, מגברי שפורפרות ואוזניות, נגנים, ואף כבלים. אמנם כל מוצרי המותג מיוצרים כיום בסין, אך החברה מתגאה שמרכז המחקר והפיתוח שלה עדיין נמצא במנצ'סטר שבאנגליה עם צוות של מהנדסים בריטים שעובד בשילוב עם המהנדסים בסין. כיום ליין הרמקולים של המותג מתפזר על פני חמישה סדרות עיקריות, כולל רמקולים מדפיים קומפקטיים וגם רצפתיים גדולים בסדרת ה Saggita הבכירה. בנוסף ישנן שתי סדרות נוספות לקולנוע ביתי עם דגמי סנטר/סראונד/סאבים.

על הדגם

סדרת ה BOW היא הסדרה מספר שתיים של Mistral, וממוקמת רק מתחת לסדרת ה Saggita. הליין אמנם כולל שני מדפיים ושלושה רצפתיים, אך באופן יוצא דופן, כל דגם עומד בפני עצמו ואינו קשור לדגמים האחרים. הדגם הנסקר הוא ה BOW-III – הרמקול הקטן בליין.

מאפיינים עיקריים:

  • תיבה בעלת חזית בזווית על מנת לשפר את תזמון הגעת הסאונד (Time allignment) משני הדרייברים. בנוסף החזית בתיבה כוללת חלקים משופעים על מנת למזער בעיות של דפרקציה. התיבה עשוייה מ MDF בעובי שנע בין 18-22mm.
  • הרמקול מוצע בשני גימורים שונים – שחור מבריק או Maple מבריק.
  • וופר עם ממברנה מפוליפרופילן, וטוויטר Textile Soft dome.
  • ראדיאטור פאסיבי – למי שלא יודע, מדובר על ממברנה ללא סליל ו Motor, אשר מחליפה את הפורט הנפוץ. היתרונות על פני הפורט הם תפעול נקי ללא רעשי מערובולות אויר, וללא פוטנציאל לרזוננסים לא רצויים.

 

 

איכות בנייה

ה BOW-III הוא מדפי בגודל ממוצע, ובעל מראה לא שגרתי בהשוואה למתחרים שלו. עם תיבה משופעת (גם ממאחור) וחזית שמעוצבת גם מתוך מחשבה טכנית, מדובר על רמקול בעל חזות נאה למדי. אלי הגיעו זוג עם גימור שחור מבריק, כאשר גימור ה Maple, לדעתי נראה הרבה יותר יוקרתי. קצת הפריע לי שברמקול אחד הגימור נראה טוב וחלק, וברמקול השני ניתן היה לראות בזווית מסויימת שהגימור היה פחות מוצלח. בעיה נוספת שראיתי בשני הרמקולים היא צביעה די מרושלת באיזור השקוע של הטרמינלים, עם מדבקת מפרט יצרן שמודבקת רק בחלקה. מצד שני כדאי לקחת בחשבון שכל זה בהחלט יכול להיות מקרה מבודד עם הרמקולים שהגיעו אלי. הטוויטר, הוופר, והראדיאטור הפאסיבי לא יעמדו במתקפה תחת אצבעותיו של ילד סקרן, אבל הגריל המצורף (שמוצמד היטב על ידי ארבעה פינים ממתכת), קצת יוריד את הסכנה. ממאחור ממוקם הראדיאטור הפאסיבי, כאשר מתחתיו נמצאים טרמינלים כפולים שמאפשרים Bi wire/amp למי שמעוניין.

מפרט טכני

  • תצורה: 2way.
  • טוויטר: 25mm כיפתי, ממברנה מטקסטיל.
  • וופר: 133mm, ממברנה מפוליפרופילן.
  • ראדיאטור פאסיבי: 165mm.
  • תדר חיתוך בקרוסאובר: לא ידוע.
  • עכבה נומינלית: 6Ω.
  • טווח תדרים: 55Hz-22Khz  ±2dB.
  • רגישות: 87dB.
  • עוצמת הגברה מקסימלית: 60W נומינלי, 120W פיקים.
  • מידות: גובה 330mm, רוחב 190mm, עומק 300mm.
  • משקל: 6.7kg.

 

 

מדידות

עכבה

למי שלא יודע, העכבה (או Impedance) זו בעצם ההתנגדות של הרמקול שבו זורם זרם חילופין או AC (בשונה מזרם ישר או DC). מדובר על עכבה ולא התנגדות (או Resistance), מכיון שזו משתנה עם התדר ואינה קבועה.

העכבה של הרמקול מסוגלת לומר לנו כל מיני דברים:

  • עד כמה קשה "להניע" את הרמקול, או במילים אחרות האם הרמקול יזדקק למגבר "בשרני" על מנת לעבוד במיטבו? אמנם נהוג לומר שרמקול כלשהו הוא נניח 8Ω, אבל בפועל מכיון שהעכבה משתנה עם התדר, גם רמקול שמוגדר כ 8Ω יכול להציג בתדרים מסויימים עכבה הרבה יותר נמוכה או הרבה יותר גבוהה. נוסף על כך צריך לשים לב גם לפאזה בכל תדר, מכיון שבעכבה מסויימת, הפאזה יכולה להיות קיצונית, מה שעוד יותר מעמיס על המגבר (זה יותר משחק תפקיד בערכים מתחת ל 6Ω ).
  • עכבה מאפשרת לנו לראות את תדר הכיוון של הפורט ברמקול (שמוצג כשקע בין שתי גבעות), או לחילופין את תדרי הכיוון של שופרים.
  • עכבה מאפשרת לנו לזהות בעיות של רזוננסים בתיבה, אלו בדר"כ מופיעים כבליטות קטנות לרוב באיזור המידריינג'.


קו שחור: עכבה
קו אדום: פאזה

ה BOW-III הוא רמקול קל להנעה מהרגיל, ו Mistral קצת נסחפו לדעתי עם הגדרתו כ 6Ω. העכבה המינימלית היא 4.8Ω ב 240Hz, והפאזה אינה קיצונית מהרגיל.  תדר הכיוון של הראדיאטור הפאסיבי הוא 63Hz – מעט גבוה מהממוצע לרמקולים בגודל הזה, כאשר ישנו הבדל יחסית גדול בין שני הפיקים ליד תדר הכיוון של הראדיאטור, מה שמעיד על כיוון לא אידיאלי. קיימות שלושה בליטות, אחת ב 180Hz, שניה ב 500Hz, ושלישית ב 900Hz, אלו עלולות להעיד על בעיה של רזוננסים בתיבה (אחת מהן בולטת במיוחד גם בעקומת ההיענות של הוופר בהמשך).

דרייברים


קו אדום: טוויטר
קו ירוק: וופר
קו כחול: רדיאטור פאסיבי

נקודת החיתוך נופלת בערך מעט מעל ל 2.5kHz, בטוויטר ישנו טרנד של עלייה בעוצמה עם התדר, כאשר ישנו פיק אחרי 10kHz, הוופר יחסית חלק, אבל כולל רזוננס בולט מעט מעל ל 500Hz (שמופיע גם בעכבה). העליה בעוצמה מתחת ל 1kHz נובעת מפיצוי בקרוסאובר (אופייני כמעט לכל רמקול 2way שהוופר שלו נמדד מקרוב). הראדיאטור הפאסיבי חלק בתחום העבודה שלו, אבל העוצמה שלו יחסית חלשה.

 דרייברים מאוחד

התוצאה נראית יחסית מאוזנת (מלבד הרזוננס של הוופר), כאשר הנטייה היא לכיוון מעט יותר בהיר.

השפעת גריל


קו אדום: ללא גריל
קו שחור: עם גריל

התוצאה נראית סבירה עד שרואים שקע חזק של 5dB ב 5kHz. ההמלצה היא להאזין ללא הגריל.

חלון האזנה בנקודת הישיבה

ממוצע מוחלק של תשע מדידות לכל רמקול בנקודת ההאזנה. התוצאה מראה איזון לא רע החל מ 600Hz. החל מ 400Hz ומטה ישנו טרנד של ירידה בעוצמה. העליות/ירידות בתדרים הנמוכים הם תוצר של החדר (הנושא משתנה מחדר לחדר, תלוי במיקום הרמקול ונקודת ההאזנה).

בדיקת מיקומים לשיפור התדרים הנמוכים


קו שחור: מיקום האזנה
קווים צבעוניים: מיקומים נוספים

עם רמקול שדל בנמוכים כמו ה BOW-III, החלטתי לעשות בדיקה נוספת בה ניתן לראות את השפעת המיקום על תפוקת הנמוכים של הרמקול. הנחת הרמקול לרוחב החדר (30cm מהקיר האחורי, עם נקודות האזנה שונות לרוחב החדר) מראה בתחילה משהו שנראה כמו "שיפור" בנמוכים, אבל מומלץ להיזהר – קודם כל הבליטות באיזור ה 50Hz ו 100Hz הן תוצר של החדר, ולא הבאסים הטבעיים של הרמקול. הבליטות האלו אכן תורמות להרגשה של יותר באסים, אבל באות על חשבון האיזון הכללי ואיכות הנמוכים (ואני לא מתייחס בכלל להשפעה של המיקום על המידריינג'/גבוהים). עם הגרף הירוק ניתן גם לראות שתוספת הבאסים באה גם על חשבון התדרים בתחום של 140-250Hz, מה שמוסיף לחוסר האיזון הכללי. הגרף השחור בסופו של דבר העניק את התוצאה הנאמנה יותר, אך כל חדר והתוצאה שלו, וכל מאזין והטעם שלו.

האזנה


ציוד

  • ממיר DAC/ קדם מגבר: Burson audio HA-160D.
  • מגבר הספק: Sanders sound systems – Magtech.
  • אינטרקונקט: HiDiamond – D4.
  • כבל רמקול: HiDiamond – D4.
  • כבלי חשמל: Audience – PowerChord.

האזנה נעשתה בסלון ישראלי ממוצע, 3.25 מטר רוחב על 10.5 מטר אורך (7.5 בנקודה מסויימת). נקודת ההאזנה היתה במרכז החדר לאורכו (מספר מטרים מהקיר האחורי), כל רמקול כחצי מטר מהקיר הצדדי, ומספר מטרים מהקיר האחורי. צורת ההאזנה הזו (שאינה משמשת ביום יום) נבחרה מכיון שככה התקבלה התוצאה הכי מאוזנת באותו החדר. הרמקולים במבחן עבדו ללא הגרילים. בכל האזנה במבחן הקבוצתי נעשה שימוש פחות או יותר באותם קטעי המוזיקה, על מנת לשמור על עקביות.

על מנת לתאר במילים יפות את חווית ההאזנה שלי קיים פה ושם שימוש במונחים סובייקטיביים כמו בהיר/קטיפתי/חד/במה וכו', אלו נתונים לפרשנות אישית, ולכן אינם תמיד מתארים את מה שאתם חושבים שזה אומר. מדובר על הרשמים האישיים שלי, עם המוזיקה שאני בחרתי, עם הציוד שברשותי, וחדר ההאזנה שלי, ולמישהו אחר עם טעם מוזיקלי אחר, ציוד אחר, וחדר אחר הרמקולים יכולים להישמע שונה לגמרי, אז נא לקחת את זה בחשבון. מי שרוצה לדעת אם הרמקולים נשמעים לטעמו פשוט יצטרך ללכת ולהאזין להם.


 

הקטע היפיוף משר הטבעות – Aniron מבוצע על ידי Enya, ונשמע פתוח ואוורירי על ה Bow-III, היה מימד של קריספיות לקול של הזמרת אבל לא הורגש משהו יותר מדי מעבר שעלול להפריע. הטרנד המשיך עם הקטע Adebaran מהאלבום הראשון של אותה זמרת, הפרדת כלים מצויינת, כל ניואנס קיבל את הכבוד הראוי, תחושת Space טובה, ונעים להאזנה בסה"כ.

בפתיחה של Hotel california מהופעת האיחוד של Eagles, הגיטרות נשמעו מפורטות למדי, לא צבועות מדי, אך בהמשך הקולות היו מעט בפרצוף, והורגש מחסור בבאסים שלא ממש הוסיף. גם הקונטרה באס ב Gotcha של Patricia barber נשמע חסר נפח ונוכחות, אבל הזמרת לעומת זאת היתה ברורה, קריספית, והכלים השתלבו איתה היטב. ב Jericho של Simply red התקבלה תחושת עומק טובה, הקלידים קפצו החוצה אבל לא על חשבון הג'ינג'י, קצביות טובה. גם התופים ב Dance to the drums again של Cassandra wilson היו חדים ודי נקיים, אך מעט חסרי Impact, תחושת המרחב נשמרה והזמרת נשמעה קטיפתית מתמיד.

בקטע Love is my condition של Faithless הסאונד נשמע מעט עמוס, כאילו יותר מדי בשביל הרמקול, מעט צבוע. Cajun lunch נשמע מעט יותר מוצלח, אבל המחסור בנמוכים הפריע פה במיוחד. אהבתי יותר את התוצאה עם Would you break my heart של Sara K, עם קול בעל נפח, והפרדה טובה בין המיתרים בגיטרות. בתנאי ההאזנה שלי, ה Bow-III די קלע לדעתי עם אלמנטים ווקאלים או אינסטרומנטלים, אבל הוא עלול להישמע יותר מדי חלש בנמוכים לחלק מהמאזינים, ולכן הייתי ממליץ קודם לבדוק את התאמתו לציוד, חדר ההאזנה, ונקודת הישיבה.


עוד בסדרת מבחן הרמקולים

1. B&W 685 – סטריאו אנגלי.
2. Canton Vento 820.2 – הגרמני המשוקלל
3. Elac BS243 – ברור כקריסטל
4. Focal Chrous 807V – ויוה לה פראנס
5. JBL LS40 – רוצים להרגיש בחזית הבמה
6. Klipsch RB-81II – הבריון החביב
7. Mission 792 – רוצים לעשות את זה הפוך


סיכום

בסדר אז מעט התאכזבתי מאיכות הגימור, והיו חסרים לי באסים, אבל העיצוב הלא שגרתי, הניסיון לעשות דברים מעט שונה, והסאונד המפורט, בסופו של דבר מטים את המאזניים לטובה, וכנראה גם יקסמו להרבה מאזינים אחרים.  

מחיר מומלץ לצרכן: 3590 ש"ח

תודה ליבואן  BG Sound על השאלת הרמקולים לטובת הכתבה

לדיון בנושא: מבחן הרמקולים: Mistral Bow-III – הילד החדש בשכונה


חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.

9:00
  /  
23.08.2012
  
מאת: איתי חזום

1