סרט לסופשבוע: 'עיניים גדולות' – Big Eyes

"עיניים גדולות" הנו סרט עטור פרסים בכיכובם של איימי אדמס וכריסטופר וולץ, המבוסס על סיפורם האמיתי של הציירת מרגרט קין ...


בשנות ה-50, הציירת מרגרט אולבריך (איימי אדמס, מכושפת) אורזת מזוודה, לוקחת את בתה הקטנה, עוזבת את הבית והבעל מאחוריה ומגיעה לעיר הגדולה. אולבריך מציירת ילדים מתוקים בעלי עיניים ענקיות ומלאות הבעה, ומנסה למכור את ציוריה בפרוטות ברחוב. שם היא פוגשת את וולטר קין (כריסטופר וולץ, ג'אנגו בלי מעצורים) צייר בעצמו המציג עצמו כאמן בכל רמ"ח איבריו, הוא מקסים אותה והם מתחתנים. קין מנסה לשווק את ציוריו וציורי רעייתו הטרייה מרגרט, אך הגלריות הנחשבות בעיר טורקות את דלתן בפניו. קין הוא כלום אם לא חדשני וממציאן, ומוצא דרך לתת חשיפה לציורים דרך מועדוני לילה נחשבים. "על הדרך", בעודו יוצר עניין ובאזז תקשורתי אחר ציורי אשתו, מנכס לעצמו וולטר את ציורי הילדים העצובים, ומרגרט, האמנית האמיתית, נחבאת כל הימים במרתף הבית, ומספקת את היצירות לבעלה הנוכל הצ'ארמר. וולטר קין נחשב כמהפכן בתחום האמנות שכן במוכרו עותקי יצירות להמונים, בתחנות דלק וחנויות טמבור למינהן הפך בעצם את האמנות, אותה תרבות העשירים לנגישה ואת האספנות – אפשרית לכל כיס.

העיניים הגדולות, תחת קסמו של וולטר, זוכות למוניטין, פרסום והכי חשוב – מרוויחות הרבה כסף למשפחת קין.
אבל מרגרט, אינה נהנית מן ההצלחה ולא מאור הזרקורים. בעוד וולטר מופיע בתוכניות אירוח, מתראיין לעיתונים, מתרועע עם המי ומי, מרגרט קין עדיין יושבת כלואה בחדרה אפוף העשן, מדיף ריח הטרפנטין החזק כפופה אל מול קנבס המציג עוד ילד שעיניו הגדולות כצלוחיות ניבטות אליה ממנו. איש אינו יודע את האמת, לא חבריה ואפילו לא בתה. דבר המבודד אותה עוד יותר.

עד שמגיע הקש ששובר את גב הציירת.

ומהרגע הזה, הסרט לוקח תפנית למקום של צדק היוצא לאור, אמת והרבה מאוד אופטימיות ותקווה של עולם הוגן יותר, אמנם מבוסס על סיפור אמיתי, אבל עדיין סרט אמריקאי מהנה.

ביקורת על הסרט

 

ועכשיו לדיעה

אולי ישמע לכם מהתקציר כי יש פה בסרט דמות הרע ודמות הקרבן. אבל אנו הצופים נחשפים אל הדמות של וולטר בהדרגה, מאוד בדומה למרגרט, אנו חושדים ומהססים בהתחלה, בניגוד לרצוננו – מוקסמים מהנוכל המבריק וכמו מרגרט, מגלים רובד אחר רובד במי בטחנו עד שנחשפת האמת הכואבת.

המשחק היה מעולה, ועדיין – לומר שהשחקנים עשו את הסרט, לא יהיה נכון. כמה שזה נשמע מגוחך – במקרה הזה, הסרט עשה את הסרט. כל המרכיבים יחדיו. הצילומים והמנגינה, התקופתיות, המכוניות של הסיקסטיז, הצבעים החיים שכבר לא רואים היום הרבה, טים ברטון שביים וגם בין הכותבים שהוא ,אגב, גם אספן קין בעצמו.

ביקורת על הסרט

ממש כמו ציוריה של מרגרט, הסרט לעתים צבעוני ומקסים, לפעמים קצת קיטש, אבל גם נוגה ומרגש.

כריסטופר וולץ שיחק מאוד מרשים, איימי אדמס, כהרגלה, בעיקר בסרטים האחרונים כמו "היא" ו-"אמריקן האסלר" – שיחקה נפלא, אדמס גם זכתה בגלובוס הזהב על תפקידה בסרט.

לסיכום, זה סרט מהנה ומיוחד – הוא לא ממציא את הגלגל אבל הוא זורם ומעניין וממש כמו ציוריה של מרגרט, הוא לעתים צבעוני ומקסים, לפעמים קצת קיטש, אבל גם נוגה ומרגש.
תלכו, ותצאו בחיוך.

לדיון בנושא: סרט לסופשבוע: 'עיניים גדולות' – Big Eyes


חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.

12:00
  /  
22.01.2015
  
מאת: אודין

1