עוד אפשרויות

Google translateGoogle translate
RSSמאמרים וחדשות RSS
קישור לעמוד זהLinkback
גרסא להדפסהגרסא להדפסה
del.icio.usשמירה ב del.icio.us
DIGGהמלצה ב-DIGG

מאמרים מהקבוצה

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים – חלק ב'

25/01/2015 - 06:00


הקדמה | המאמר המלא | עמוד הבא: המשך >

 
 
 

הקדמה

קוראים קבועים באתר סביר להניח זוכרים את המאמר "מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים" שפורסם ב 2013. המאמר נגע בעשרה תחומים ברמקולים אשר נחשבים לנושאים "רגישים", ואכן, שרשור התגובות למאמר הגיע ללא פחות מ 47 עמודים חמים כמחבת על הכיריים. תגובות מעניינות על המאמר אפילו הגיעו אל אתר ישראלי אחר שם גם פתחו שרשור שלם בנושא.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים – חלק ב'

האמת היא שממש לא ציפיתי שהמאמר יעורר כזה עניין, אבל אחרי יותר משנה של שקט אפשר לומר שהגיע הזמן לחלק 2.

הפעם אנחנו נתייחס לעשרה מיתוסים מעט פחות נפוצים:

רמקול עם דרייבר Fullrange אחד עדיף על רמקול Multiway – לא נכון

אם מסתכלים על הנושא באופן כללי אז יש בהחלט היגיון ברמקול Fullrange. מקבלים מקור סאונד אחד ואין שימוש בקרוסאובר בעל תדרי חיתוך בתחום תדרים רגיש, אבל כמו בכל דבר, המציאות קצת שונה. קודם כל, כמעט כל הרמקולים בשוק הם Multiway בצורה כזו או אחרת. למה? הרי רמקול Fullrange אמור להיות יותר טוב לא?

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים – חלק ב'

דרייבר (וופר במקרה הזה) ה Fullrange, הלב של רמקולים בסגנון, חייב להציג פשרות כאלו ואחרות על מנת למתוח את טווח העבודה שלו. זה יכול להיות Frequency Response לא מאוזן עד כאוטי לגמרי, בסים לא עמוקים או חזקים מספיק, פיזור סאונד צר מדי ואף עיוותים גבוהים. אני פחות מתכוון למערכות עם וופר קטן של 2-3 אינץ' שעובד בשיתוף עם וופר או סאבוופר, אלא בעיקר לרמקולים שעושים שימוש בדרייבר אחד להפקת כל ספקטרום התדרים.

לא משנה איזה Whizzer cone (ממברנה קטנה בתוך ממברנה) יש בדרייבר, פיזור הסאונד עדיין יהיה צר. לא משנה כמה גדולה תהיה תיבת ה Horn/שופר (וכמה מהן ענקיות), הרמקול עדיין לא יפיק בסים בצורה עמוקה ונקייה שתצדיק את הגודל הזה, למרות שאני חייב להודות שחלק מתיבות ה Horn האלה נראות לפעמים כמו יצירות אומנות.

פיצול טווח התדרים של הרמקול למספר דרייברים מאפשר, בדר"כ אך לא תמיד, לעשות שימוש בדרייברים אשר "מתמחים" בתחום תדרים קטן ויעודי להם, זאת במקום להשתמש בדרייבר Fullrange אחד שלא מצטיין בשום דבר.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים – חלק ב'כמה אמרת שזה עולה?

נכון, זה נחמד שרמקול כביכול לא צריך קרוסאובר (למרות שגם רמקול Fullrange צריך לעשות שימוש ב- Baffle Step Compensation שזה חלק מקרוסאובר), אבל מחיר הפשרה פשוט גבוה מדי, וגבוה במיוחד כאשר מדובר על שימוש בדרייברים אקזוטיים כגון הדגם הבכיר של Voxativ שנמכר באירופה באיזור ה 130,000 ש"ח, כן, עבור זוג וופרים. אתם בטח כבר מנחשים איזה רמקולים שלמים אפשר לרכוש במחיר של זוג הדרייברים האלו...

נושאים טכניים בצד, אם האזנתם לרמקול Fullrange ואהבתם את התוצאה, אל תתנו לאף אחד לומר לכם אחרת.

שופרים נשמעים בהירים/חלולים/צרחניים וכדומה - לא נכון

Horns כלומר שופרים, אינם מחזה נפוץ בעולם האודיו הביתי. יש שיגידו שהסיבה היא נחיתות טכנית ו/או סאונד גרוע, אבל בפועל זה נובע בעיקר בגלל המוניטין הגרוע שהם קיבלו בעקבות מקרים של ישום לא נכון. כמו בעולם הבישול, גם אם תקחו מרכיבים טובים אתם עדיין עלולים לפשל בהכנת המנה וזו לרוב היתה הבעיה עם שופרים, במיוחד כאשר אצל הרבה אנשים המונח שופר, לצערינו, מזכיר את הדבר הזה:

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים – חלק ב'

כיום שופרים, וגם מולכי גל (Waveguide) שהם סוג של שופר, הם רכיב אשר לרוב מתוכנן ברמה הנדסית גבוהה על מנת למקסם את הפוטנציאל שבהם. שימוש נכון בשופר מאפשר לקבל רמקול יותר רגיש, עם פיזור סאונד יותר מוקפד ועיוותים יותר נמוכים, לכן אין זו הפתעה שהאלמנטים האלו נפוצים מאד בתחום ה Pro Audio איפה שיש צורך ביתרונות האלו ואין סטיגמות בנושא. רוב הרמקולים אשר עושים שימוש בשופרים משתמשים בהם רק בשביל הטוויטר פשוט בגלל שגודלו של השופר תלוי בתדרים שרוצים שהוא יפיק, וככל שיורדים בתדר, השופר צריך להיות יותר גדול.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים – חלק ב'

אם רמקול מסויים אשר עושה שימוש בשופר נשמע לכם בהיר או "צרחני" מדי, זה לא בגלל נחיתות טכנית של שופרים, אלא פשוט כי ככה היצרן בחר לתכנן את הרמקול, לטוב ולרע. זה יכול להיות שופר בעל מבנה שאינו קשיח מספיק ולכן הוא מוסיף "צבע" לסאונד, זה יכול להיות שופר שעובד מחוץ לתחום העבודה האופטימלי שלו, זה יכול להיות מספר שופרים שתחום העבודה שלהם חופף יותר מדי, זה יכול להיות דרייבר שאינו מתאים לשופר שבשימוש, זה יכול להיות Frequency Response לא מאוזן וכו'.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים – חלק ב'
מוליך הגל הכי מתקדם בשוק נכון להיום

אם השף יודע מה הוא עושה, אין שום סיבה שהמנה לא תהיה מנצחת, ועובדה, אני לא ראיתי מישהו שביקר בתערוכת מינכן 2014 ותיאר את ה Magico Ultimate (דוגמא קיצונית, אני יודע) במונחים שליליים שבדר"כ שמורים לשופרים. רגע אחד, אז כל השופרים נשמעים פנטסטי? ברור שלא, בדיוק באותה המידה שלא כל רמקול ישמע לכם פנטסטי. תאזינו ותחליטו, רק אל תתנו לדעות קדומות להשפיע על התהליך.

רמקול Open Baffle יותר טוב מרמקול עם תיבה סטנדרטית – תלוי

רמקול OB הוא כל רמקול שבו הדרייברים אינם יושבים בתיבה סטנדרטית (סגורה, Ported, שופר, וכדומה). ברוב המקרים יהיה מדובר על בלוק אחד שטוח שעליו יושבים הדרייברים שכעת משמיעים סאונד קדימה ואחורה. הטרנד הנישתי של רמקולים OB מגיע מתוך ההנחה, הדי נכונה, שתיבה היא תמיד פשרה כלשהי.

הממברנה בוופרים יורה סאונד קדימה ואחורה, כאשר בדר"כ הסאונד שיוצא קדימה מגיע אלינו והסאונד שיוצא ממאחור "נספג" בתיבה, כאשר חלק מהתיבות עושות בזה שימוש לתגבור הבס. רוב הטוויטרים כוללים תיבה סגורה משלהם ככה שהסאונד שיוצא מהחלק האחורי של הממברנה אינו נשמע אפילו בתיבת OB, ולכן חלק מהיצרנים מתקינים טוויטר נוסף מאחורי תיבת ה OB.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים – חלק ב'

מבחינה עקרונית, תיבה ברמקולים זו רק צרה אחת גדולה. הדרייבר אינו באמת עובד "בחופשיות" והסאונד הכללי מאד מושפע מתכנון ואיכות התיבה שעלולה במקרים הגרועים לעבוד כמו משטח מהדהד בפני עצמו ואף לגרום לבסים מוגזמים ו/או מרוחים. אם ככה אז למה כמעט כל הרמקולים בשוק כן מגיעים עם תיבה? ישנן כמה סיבות, אבל מספיק סיבה אחת עיקרית – בס.

בגלל שהסאונד שיוצא מאחורי דרייבר הוופר הוא בפאזה הפוכה לזה שיוצא מלפנים, כל דרייבר שאינו עובד בתיבה יבטל את הסאונד של עצמו ככל שיורדים בתדר, ואלו שהכי מושפעים הם כמובן הבסים. הפיתרון הוא כאמור התיבה, זו דואגת לבודד את הגל האחורי של הדרייבר על מנת שנקבל בסים כראוי, כאשר ישנם המון סוגים של תיבות שמנסות על הדרך לעשות שימוש באותו גל אחורי, אבל רובן הן או תיבות סגורות לגמרי או תיבות Ported (התיבות עם צינור ה Port). יצרנים מודעים לחסרונות של התיבה ברמקול ולכן ישנם אלו , בעיקר עם רמקולים יקרים, אשר משקיעים לא מעט על מנת שהתיבה תשפיע כמה שפחות על התוצאה שמקבלים.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים – חלק ב'

על מנת לקבל מרמקול OB בעל דרייבר בס X את הבסים שמקבלים מאותו הדרייבר בתיבה סגורה או Ported, אנחנו נצטרך כמה וכמה יחידות מאותו דרייבר בס X , תלוי במימדי ותצורת ה Baffle, כמה נמוך אנחנו רוצים שהרמקול ירד ובאיזו עוצמה. אם תשימו לב, הרבה רמקולים מסוג OB עושים שימוש בדרייברים גדולים לבס (15-21 אינץ') ואם אפשר אז כמה שיותר. לא רק שהפיתרון אינו כלכלי במיוחד, אנחנו בסופו של דבר עלולים לקבל רמקול גדול למדי, במיוחד במקרים שבהם הרמקול עושה שימוש בתיבת OB כגון H-Frame או U-Frame שגודלן כרמקולים סטנדרטיים גדולים. עם כל זה מגיעים די בקלות לתוצאה שלא תמצא חן בעיני רבים עקב הגודל הפיזי של הרמקול "והקרביים" שאינם מוסתרים כמו ברמקול בעל תיבה סטנדרטית. התוצאה? מדובר בנישה נדירה יחסית בשוק האודיו.

מאזינים שאין להם בעיה עם החסרונות של השיטה יכולים, לפחות בתאוריה, לקבל רמקול עם יתרונות מעניינים למדי. רמקול OB שתוכנן כראוי אף פעם לא יפיק סאונד "קופסאתי", יהיה מסוגל לספק בס מעט יותר מאוזן בחדר האזנה רגיל בהשוואה לתיבות סטנדרטיות, כאשר בנוסף הוא יורה סאונד גם לאחור ככה שהסאונד פוגע בקיר האחורי וחוזר אל המאזין באיחור מסויים, וזה בתמורה מספק אפקט במה שונה מרמקולים סטנדרטיים.

ישנם אף יצרנים שהולכים בשיטה משולבת בה הוופרים שמשמשים לבס נמצאים בתיבה סטנדרטית כלשהי בעוד שדרייבר המידריינג' עובד כ OB. דוגמאות מוכרות הן הרמקולים האלקטרוסטטים של Martin Logan, הרמקולים של Nola ואחרים. בנוסף, רמקולים מסוג OB נפוצים יחסית בעולם ה DIY עקב פשטות הבנייה שלהם.

תיבה עם מבנה פחות קשיח וחזק עדיפה כי אז הרמקול יותר דומה לכלי נגינה - לא נכון

דבר ראשון שחשוב להבהיר - רמקול אינו כלי נגינה, אלא כלי להפקת תוכן. אותו התוכן מגיע מאולפן הקלטות שבו עושים מיקס עם... ניחשתם נכון, רמקולים. בזמן שכלי נגינה מתמקד ביכולת ספציפית, רמקולים צריכים לעשות הכל. אף אחד לא מצפה מפסנתר להפיק תזמורת או מכינור להפיק סקסופון, בעוד שזה בדיוק מה שרמקולים אמורים לעשות.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים – חלק ב'
רמקול עם תיבה שתוכננה לא להוסיף צבע או אופי לסאונד

באופן כללי, אם המאזין רוצה להפיק את התוכן בצורה "הנאמנה" ביותר הוא זקוק לרמקולים אשר אינם מוסיפים שום דבר משלהם לאותו התוכן. זו אולי לא תהיה בהכרח הצורה שהכי תמצא חן בעיני המאזין מבחינה סונית, אבל זה כבר סיפור אחר.

כמו שנרשם במיתוס הקודם, התיבה ברמקול היא צרה אחת גדולה. אנחנו לא רוצים רמקול שהתיבה שלו "מזמרת" יחד עם הדרייברים בדיוק באותה המידה שזה לא מה שיוצר התוכן רוצה מהרמקולים באולפן ההקלטות.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים – חלק ב'
רמקול עם תיבה שתוכננה לקחת תפקיד מרכזי בתוצאה הסופית

העבודות בשטח מראות שכמעט כל יצרני הרמקולים מסכימים וחלקם אף משקיעים בתיבות אשר בנויות ברמה גבוהה ביותר, כל זאת על מנת שהתיבה לא תוסיף "צבע". מצד שני, בדומה לרשום בסעיף הראשון במאמר, עולם האודיו הוא עולם של טעם אישי, ואם האזנתם לרמקול עם תיבה שמתוכננת להוסיף קצת אופי לסאונד ואהבתם את התוצאה, אל תתנו לאף אחד לומר לכם אחרת.

קרוסאובר עם Slope נמוך עדיף על קרוסאובר עם Slope גבוה - לא נכון

בדומה לתיבה ברמקול, גם הקרוסאובר הוא סוג של פשרה שחייבים להכליל אותה. רמקול זקוק לפילטר אשר מבצע הפרדה של תחומי התדרים בין הדרייברים, וזה מה שעושה האוסף הזה של קבלים/סלילים/נגדים שנמצאים בתוך התיבה של הרמקול.

כשרשום במפרט הטכני של רמקול X שתדר החיתוך בקרוסאובר הוא 2500Hz, אין הכוונה שהטוויטר אינו מפיק שום דבר מתחת לתדר הזה ושהוופר אינו מפיק שום דבר מעליו, אלא שזו נקודת החיתוך שממנה העוצמה של הדרייברים יורדת בהדרגתיות. באיזו הדרגתיות? זה נקרא שיפוע החיתוך או Slope.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים – חלק ב'
דוגמאות לשיפועים שונים בחיתוך של טוויטר

ה- Slope הכי בסיסי שיש הוא 6dB לאוקטבה, כלומר הנחתה של 6 דציבלים בכל הכפלה או חלוקה של תדר. בפועל זה שונה שכן דרייברים אינם מפיקים סאונד ישר כסרגל וכבר יש להם שיפוע חיתוך עצמי שאמנם מתרחש בדר"כ מעבר לנקודת החיתוך בקרוסאובר, אבל עדיין בעל השפעה. מעבר ל 6dB ישנן קפיצות ב 6dB כלומר 24dB, 18dB, 12dB ואף הרבה מעבר לזה בקרוסאובר אקטיבי דיגיטלי.

בקרוסאובר פאסיבי סטנדרטי, כל הכפלה של ה Slope מוסיפה רכיב נוסף למערכת, כלומר חיתוך של טוויטר ב 6dB יהיה קבל אחד בטור, 12dB יהיה קבל בטור וסליל במקביל וכן הלאה. מעבר ל Slope עצמו יש גם טופולוגיות אחרות לתכנון הקרוסאובר וסגנונות שונים לצורת השיפוע עצמו באיזור החיתוך כגון Butterworth, Linkwitz Riley ועוד.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים – חלק ב'
הם יכולים להיות פשוטים

הקרוסאובר הוא רכיב בעל חשיבות קריטית ברמקולים ונחשב לאחד משלושת "הגדולים", השניים הנוספים הם הדרייברים והתיבה. יצרני רמקולים אוהבים להשתמש בקרוסאובר כחלק מהשיווק של הרמקולים, ויצרן שכלל ברמקול שלו קרוסאובר מורכב או עם חלקים יקרים סביר להניח ידאג שלקוחות פוטנציאלים ידעו את זה.

ישנם יצרנים שלפעמים מעדיפים דווקא לתכנן קרוסאובר בסיסי עם Slope של 6dB לאוקטבה, או אפילו בלי קרוסאובר לוופר מתוך ההנחה שהפשטות הזו היא אחד המרכיבים לסאונד מצויין. לטענתם קרוסאובר יותר פשוט פחות משפיע לרעה על הסאונד, אינו גורם לבעיות של פאזה ומספר הרכיבים המועט שבו מאפשר שימוש ברכיבים יותר יוקרתיים ואיכותיים בהשוואה לקרוסאובר מורכב באותה העלות. למרבה הצחוק, על אף שמדובר בקרוסאובר יותר פשוט, עכשיו ישנו צורך הרבה יותר גבוה להקפיד על איזה דרייברים בוחרים על מנת שאלו יוכלו לחפות על המגבלות של אותו קרוסאובר.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים – חלק ב'
והם יכולים להיות מורכבים

מה הבעיה אם ככה? לקרוסאובר פשוט בעל Slope נמוך יש בסופו של דבר רק יתרון אחד – עלות. פחות רכיבים = יותר זול, ועובדה, רמקולים זולים כמעט תמיד כוללים קרוסאובר פשוט. לעומת זאת, קרוסאובר עם Slope גבוה מאפשר לכל דרייבר להתמקד יותר במה שהוא אמור לעשות ולפלוש פחות לתחום העבודה של הדרייברים האחרים ברמקול. בנוסף, הוא עוזר להפחית את ההשפעה של רזוננסים בוופרים, מאפשר לטוויטר או מידריינג' לנגן חזק ונקי יותר או לחילופין מאפשר לקבוע לטוויטר נקודת חיתוך נמוכה יותר שבקרוסאובר בסיסי תעמיס עליו יותר מדי. בסופו של דבר יש סיבה שככל שעולים ברמת המחיר הרמקולים כמעט תמיד כוללים קרוסאובר יותר מורכב.

קחו בחשבון שכאן התמקדנו ב Slope של תדרי החיתוך, אבל הקרוסאובר אחראי על עוד דברים נוספים ברמקול מעבר לחיתוך בין הדרייברים, כגון הנחתה של עוצמת הדרייברים הרגישים ברמקול על מנת להתאימם לשאר הדרייברים, מעגל Baffle Step Compensation, פילטרים להנחתה של בליטות לא רצויות ב Frequency Response, ישור העכבה של הרמקול, ועוד.

כרגיל, אני לא מנסה להוציא לאנשים את החשק מרמקולים שכוללים קרוסאובר עם Slope נמוך. אם האזנתם ואהבתם אז לכו על זה.


הקדמה המאמר המלא עמוד הבא: המשך >


עוד מ: HazooM
תגיות


דרגת קושי: 5
בהקשר זה

 מגברים: הסבר
 פורום רב ערוצי
 רמקולים ושמע - חלק א'
 ביקורות אודיו
 עוד על אודיו


המאמר הפופולרי ביותר בתחום אודיו:
רמקולים ושמע - פרק א´ בסדרה
תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht