החידושים האחרונים במסכי LCD – חלק ב´

כמה חידושים בתחום של מסכי LCD גרמו בחודשים האחרונים לקפיצת מדרגה באיכות התמונה שלהם. הרי סיכום של השיפורים הללו ואיך ...


תאורה אחורית LED

בשנים האחרונות ראינו שימוש נרחב מאוד בטכנולוגית CCFL כתאורה אחורית של מסכי LCD. בטבעה, טכנולוגית LCD מבוססת על הרעיון שה-LCD מסתיר בעצם גוונים מסויימים או הופך יותר שקוף. זו איננה טכנולוגיה שמפיקה אור. לכן, צריך תמיד יהיה לתת לה אור חיצוני. שיטת ההארה CCFL = COLD CATHODE FLUORESCENT LAMPS הם בעצם מנורות צינוריות שדומות מאוד באופי שלהן למנורות ניאון. הן מתוחכמות ויקרות יותר. הן גם מפיקות אור בעל אופי מדוייק יותר (מקיף יותר בגווני האור שהוא יודע להפיק), אך בעצם מדובר בנורות ניאון לכל דבר. בכדי להפוך את האור לאחיד, מיד לאחר הנורות הללו, מוקף המסך בפילטרים הדומים לנייר פרגמנט, אשר גורמות לשורת הנורות להפוך לאור אחיד יותר.

CCFL,Cold cathode fluorescent lamps,CCFL lights,CCFL Lighting,CCFL Inverter,CCFL Driver,Single CCFL Inverter,Double CCFL Inverter

הבעיות עם טכנולוגיה זו רבות. כמות נכבדת מהאור מתבזבזת כחום. כאשר יש צורך בתמונה שחורה, הנורות עדיין פועלות באותה עוצמה ולכן גם השחורים נפגעים בתמונה וגם כמות החום עולה (אור שאינו יוצא דרך המסך מתורגם מיד לחום) מה שהופך מסך בהספק 250W לתנור חימום לא יעיל בעליל…

פיתרון אחד שעוזר גם לאיכות התמונה וגם לפיזור החום הוא החלשת האור בעת צפיה בתכנים כהים יותר. הדבר גורם ליחס ניגודיות משופר מאוד (פי 3 בד"כ) וגם לפיזור חום מוקטן בהרבה. הבעיה בשיטה זו היא שהיא אחידה – כל המסך כולו מוחשך או מואר. המעבר ממצב אחד למישנהו בסוג תיאורה זה יכול לקחת בין 3-5 שניות, והוא בהחלט מורגש. אחת החברות ששיפרה נושא זה מאוד היא חברת סוני שהצליחה להביא את החלשה והדלקה של הנורות לכדי אומנות בלתי מורגשת.

המקום שבו מרגישים את התופעה במיוחד היא בעת החלפת הסצינות אשר גורמות לכך שפתאום צריך להעביר ממצב חשוך למצב בהיר בהרבה. גם מלחמות בחלל (חשוך בד"כ) אשר פתאום גורמות לפיצוץ עז גורמות לחלל השחור להפוך פתאום לאפרפר…

הבעיה בעיקר מופיעה בחלק העליון והתחתון של המסך (LETTERBOX MARKS – הפסים השחורים שמקיפים כיום כמעט כל סרט בגלל ההפרשים בין יחס המסך ליחס התמונה בסרט). ראינו כבר מסכים שבהם לא כל פסי התיאורה של CCFL מוארים באותה מידה, כך שבעצם החלק העליון והתחתון בתמונה נשארים חשוכים בעוד ששאר התמונה הופכת לכהה יותר.

הבעיה היא שגם תכני 4:3 יכולים לגרום לתופעה דומה, רק שאז הפסים מופיעים בצידי התמונה. גם סצינה שבה חלק מהשחקנים מוארים וחלק כהים (אנשים על רקע שלג, למשל) או ההיפך (אדם מואר על רקע חשוך) יגרמו לבעיות קשות.

בעיות נוספות עם CCFL הן שלוקח לנורות כאלה זמן רב להידלק או להיכבות וכן שהן תמיד מוארות גם כאשר הן במצב תאורה נמוך. גם דליפת אור ועננות אשר נגרמות בגלל הפילטרים (דליפות אור בגלל חיבור לא מושלם של הפילטרים בקצוות, ועננות כתוצאה מקפלים או אי דיוקים במבנה הפילטר עצמו) הם חלק בלתי נפרד מהטכנולוגיה הזו.

הפיתרון האולטימטיבי מורכב מכמה דברים:

  • יכולת לעבוד על איזורים מצומצמים (לא פסים, אלא ריבועים קטנים)
  • אפשרות לכבות את האור לחלוטין
  • מעבר מאור בהיר לכהה באופן מיידי
  • כיסוי מירבי של תחום הצבעים (COLOR GAMUT) ביחס לתקן.

האם יש מקור אור כזה? התשובה היא בפירוש כן – LED. תיאורה זו, שמבוססת על חומרים לא אורגניים כבר בשימוש שנים רבות לפעולות כגון סימון אם מכשיר דלוק או כבוי וכו´. יותר לאחרונה אנחנו רואים מסכי LED כשלטי חוצות בצמתים חשובים במדינה. פיליפס משתמשת ב-LED בכדי לבצע את התאורה האחורית AMBILIGHT שלהם (תיאורה על הקיר, לא תיאורה של המסך).

הראשונה שהשתמשה בתיאורת LED עבור מסכי LCD היתה סוני עם מסך QUALIA 005 שלה. מסך זה היה יותר ניסיוני מאשר פרקטי – עלותו היתה יקרה בצורה לא ראלית. הבעיה העיקרית בשימוש בתיאורת LED היא שכל נורה בעצם מאירה טיפה שונה – יש לה גוון אור שונה ועוצמה מירבית שונה. הפיתרון של סוני היה שימוש במאגר רב מאוד של LED וחיפוש של כמות גדולה של מקורות אור זהים עד כמה שניתן…

פיתרון זה יכול להיות פרקטי רק במכשירי ULTRA HIGH END כמו ה-QUALIA של סוני, אך לא במסכי MAINSTREAM. שם דרוש פיתרון חכם הרבה יותר. החלוצה בשימוש מסיבי של LED עבור מסכי LCD היא סמסונג אשר הציגה את מרכולתה לראשונה בתערוכת IFA האחרונה בברלין.

הפיתרון (שאגב, חברת POWER DSINE הישראלית הציגה אותו לפני זמן מה לראשונה) מורכב מכ-96 איזורים שונים אשר בכל אחד יש CLUSTER של LED. מעבד שולט על עוצמת כל מקבץ כזה. המערכת משתמשת בשיטת FEEDBACK LOOP (משוב שלילי). כלומר, שימוש בסנסור אשר מזהה את כמות האור שיוצאת בפועל והפחתה שלו אם האור חזק מדי, או חיזוקו אם האור חלש מדי.

האור בכל איזור עומד בפני עצמו, אך מכיוון שהמלבנים שבהם הוא מאיר הוא עדיין רחב, יש דליפת אור שעלולה לשפיע על איזורים קרובים. יחס הניגודיות שניתן להגיע עם LED הוא עצום בגלל כמה סיבות:

  • ניתן לכבות LED לחלוטין באפס זמן
  • לא באמת ניתן לשלוט בעוצמה של ה-LED, בעצם אנחנו מדליקים ומכבים אותו (מהבהבים אותו בדומה לאיך שעובד מסך פלזמה) בכדי לשלוט בעוצמה – שיטת PWM. בשיטה זו ניתן להגיע לכל עוצמת אור שרוצים
  • שיטת המשוב השלילי מאפשרת אחידות בכל התמונה כך שאין עוד משמעות לעובדה שלכל LED יש בעצם עוצמה שונה, מה שהיה בפועל גורם להבדלים בעוצמות בכל קוביה אלמלא הטכניקה הזו.

כאמור, שיטה זו אינה מושלמת עדיין. באופן אידאלי, היה רצוי להצמיד LED לבן כזה לכל 3 תת-פיקסלים בתמונה, כך שבעצם ה-LED היה שולט על עוצמת האור וה-LCD היה שולט על הגוונים בלבד.

אין ספק שהדורות הבאים יקטינו מאוד את גודל הקוביות ובכך יגרום לבעיות האפשריות בשיטה הזו להעלם. בנוסף, טכניקות משופרות של תיאורה ימנעו מצבים שבהם כאילו יהיה בלוקים של אור בגוונים שונים שיראו באופן בולט על המסך.

בשיטות כאלה ניתן להגיע להחשכה מוחלטת בעצם של המסך ובכך ליחס ניגודיות מושלם (מעל 100,000:1 כבר לא ניתן למדוד כלל מסכים, אך העין עדיין רגישה להם). אין ספק שכאן טמו העתיד למסכי ה-LCD.

בביקור שלי ב-IFA שאלתי את אחד המנהלים הבכירים בפיליפס על נושא ה-LED, במיוחד לאור העובדה שפיליפס היא היום אחד היצרנים הבולטים בתחום ה-LED וגם פעילה מרכזית בתחום ה-LCD. אותו בכיר בפיליפס דווקא הביע תמיהה על שימוש ב-LED כאפשרות בעיקר בגלל נושא העלות. עם זאת, מערכות משוב שלילי ומערכות בקרה חכמות יכולות בקלות להקפיץ את מסכי ה-LCD שאנחנו מכירים בכמה רמות קדימה.

להמשך הדיון בפורומים לחצו כאן


7:00
  /  
15.01.2008
  
כתב: עפר לאור

1