עוד אפשרויות

Google translateGoogle translate
RSSמאמרים וחדשות RSS
קישור לעמוד זהLinkback
גרסא להדפסהגרסא להדפסה
del.icio.usשמירה ב del.icio.us
DIGGהמלצה ב-DIGG

מאמרים מהקבוצה

DVBT: המהפיכה הדיגיטלית בעיצומה

כתבו: עפר לאור ועלי שביט
11/11/2005 - 07:00



 
 
 

דמיינו שאתם יכולים לקלוט מספר מובחר של ערוצים חופשיים, באופן דיגיטלי, ללא דמי מנוי ובעזרת אנטנה ביתית קטנה. זו בדיוק המטרה של אחד המהלכים המעניינים שיזם משרד האוצר לפני זמן מה.

במקומות בהם מיושמת הטכנולוגיה, באירופה (למשל גרמניה, אנגליה, ועוד), אוסטרליה וארה"ב, כל אחד יכול לרכוש ממיר דיגיטלי פשוט, לחברו לאנטנה ביתית קטנה ולהתחיל לקלוט שידורי טלויזיה דיגיטלים באיכות תמונה מצויינת. 

בשנים האחרונות, התקדמה תעשית שידור הטלויזיה בצעדי ענק. שיטת הכיווץ MPEG-2 יצרה מהפיכה של ממש בהפצת תכנים על גבי דיסקי DVD וכן בתשדורת טלויזיה דרך לויינים ובכבלים הדיגיטלים. 

תקן MPEG2 פותח בשנות התשעים והוכנס לראשונה בשימוש בשידורי לויין. לאחר מספר שנים הוקם באירופה אירגון DVB - Digital Video Broadcasting - www.dvb.org אשר כולל כיום יותר מ-270 גופי שידור הפרושים בכ-35 מדינות ברחבי העולם. האירגון רשם ופיתח תקנים לשידורים דיגיטליים באמצעות לווינים, כבלים, שידורים קרקעיים, ומכשירים ניידים (סלולריים) ועוד.

תקן DVB-T הוא תקן לשידורי טלויזיה דיגיטלית באוויר. השידורים מתבצעים על גבי תדרי שידור UHF רגילים ועושים שימוש בכיווץ מסוג mpeg-2. התקן מאפשר מספר דברים מעניינים, כולל העברת מספר ערוצים על גבי אותו תדר - כך שבעצם ניתן יהיה לשדר מספר רב של ערוצים שונים ללא צורך בטווח תדרים רחב כפי שדרוש כיום. ניתן גם לשדר לוח שידורים אלקטרוני (EPG), כתוביות לכבדי שמיעה וכן לספק שירותי מולטימדיה ואפילו הזרמת תכני אינטרנט, אפליקציות אינטראקטיביות וערוצי רדיו. איכות התמונה והצליל טובים בהרבה מהשידור האנלוגי הישן, הרגישות לרעשים פחותה, ודרושה אנטנה קטנה ביתית בכדי לקלוט אותם.

המערכת עושה שימוש במקלט (ממיר) ספרתי, הדומה במידת מה, לממיר של חברות הכבלים והלויין, אך בקצהו הוא מחובר לאנטנה (בד"כ ביתית). עלויות המכשיר נעים כיום בין כ-50 יורו (פחות מ-300 ש"ח) בשביל מקלטים פשוטים, ועד כ-100 יורו עבור מקלטים מתוחכמים יותר (בעלי אפשרויות מולטימדיה, יכולות הגברת עוצמת השידור, וחיבורי אודיו ווידאו דיגיטליים). בהמשך יחלו לייבא מסכי טלויזיה בעלי ממירים המובנים ישירות בתוכם, כך שבעתיד לא יהיה כלל צורך בממירים חיצוניים בכדי לקלוט שידורים מסוג זה. 

תמונת המצב בישראל
שיטת השידור האנלוגית שקיימת כיום דושרת מרשות השידור למעלה מ-40 משדרים בכדי להגיע לקהל היעד שלה, בעוד שהרשות השניה מפעילה כ-15 משדרים נוספים משלה. המדינה גובה עשרות מיליוני שקלים על השימוש בתדרים הללו, וחברת בזק מתחזקת את המשדרים. באיזורים רבים לא ניתן לקלוט את השידורים הללו, או שקולטים אותם באיכות קליטה גרועה למדי. בערים מסויימות, כגון במודיעין, כלל לא ניתן להתקין אנטנות על גבי גגות הבניין (פרט לאנטנות הלויין של יס) דרך חוקי עזר - דבר אשר מקשה עד מאוד קליטה סבירה של ערוצי הטלויזיה הללו. ההשקעה הכלכלית העצומה הזו יכולה להצטמצם באופן קיצוני עם המעבר למערכות שידור DVB-T.

לעומת השידור האנלוגי המיושן, קליטת DVB-T דורשת אנטנות מזעריות והספקי שידור קטנים בהרבה. במדינה בסדר גודל של ישראל יש צורך רק בכ-3 נקודות שידור בעלויות והספקים מזעריים ביחס לאלה הדרושים לשידורים האנלוגיים הקיימים. בעולם, ובמיוחד בארה"ב, המעבר לשידורים דיגיטליים מתקדם במהירות רבה. הצפי הוא שתוך 5 עד 7 שנים השידורים האנלוגיים בארה"ב ילכו בדרכי הדינוזאורים...

שיטת האפנון של DVB-T כוללת יכולת להתגבר על אחת הבעיות הקשות בשידורי טלויזיה האנלוגיים - בעית ההד. אותות השידור מגיעים מהמשדר למקלט במספר מסלולים שונים. הדבר נגרם בדרך כלל, בשל החזרים של האות מהרים גבוהים או ביניינים. האותות הזהים מגיעים לאנטנה בהפרשי זמן קצרים למדי וגורמים לתופעות כגון "רוחות רפאים" בשידורים אנלוגיים. לא די בכך ש-DVB-T חסינה לתופעות מסוג זה, אלא שהיא גם מסוגלת להתמודד עם מספר תחנות אשר משדרות על גבי אותו תדר!

היתרונות של המעבר של ערוצי השידור לשיטת שידור כזו הן ברורים - חיסכון בתדרים, בהספקים ובנקודות שידור. תחנות מסחריות אשר דורשות כיום תשתיות של לויין או כבלים (כגון ערוץ הכנסת, ערוץ 10, הטלויזיה החינוכית וכו´) ירוויחו ממעבר לתשתית מסוג זה. המעבר לשיטת שידור דיגטילית נחקר זה זמן רב על ידי בזק, כאשר תקציב לבדיקות המעבר לשיטות שידור דיגיטליות (רדיו וטלויזיה) היה כבר כלול בחוק ההסדרים לשנת 2005. הרפורמה עצמה עדיין כלולה בחוק ההסדרים 2006 אך נטית ממלא מקום שר האוצר, אהוד אולמרט, להקפיאה.


בדיקה בשטח
בארץ כיום מתקיימים מספר מוקדי שידור דיגיטליים ניסיוניים באחריות בזק. המוקד הפעיל היחיד הוא מאתר איתנים שבהרי ירושלים, כאשר בתח´ חיים שבגבעתיים קוימו בעבר שידורי ניסיון גם כן. המוקדים הללו משדרים בהספקים קטנים במיוחד, ובכל זאת השידורים מגיעים למרבית איזורי גוש דן (מחדרה ועד גדרה). לשם בדיקת השידור, נעזרנו במקלט DVB-T קטן של חברת SAGEM (אשר עלותו היתה כ-50 יורו בחו"ל).



המקלט אובזר באנטנת קליטה ביתית מהסוג שהיה פופולרי בארץ לפני כעשור. בכדי לכסות את כל שטח ישראל בשידור מסוג זה, מספיקים שלושה מוקדי שידור (צפון, מרכז ודרום) אשר יוכלו בקלות להגיע לכל מקום בארץ באיכות אחידה וגבוהה בעשרות מונים מזו המשודרת כיום בשידורים האנלוגיים הקיימים. בנוסף למוקדי השידור הללו, יהיה גם צורך במספר נקודות הפצה איזוריות ונקודות ממסר קטנות יותר בכדי לכסות נקודות גיאוגרפיות "קשות קליטה". ברחבי העולם, המעבר לשידור דיגיטלי מתקדם באופן מהר מהצפוי והצפי הוא שניתן יהיה לכבות כליל את השידורים האנלוגיים בארה"ב ובמרבית המדינות במערב אירופה ב-5 עד 7 השנים הקרובות.


הבדיקה התבצעה במודיעין. שם, כאמור, יש מצוקת קליטה במקומות רבים בשל אי היכולת להציב אנטנות UHF על גגות הבניינים (בשל חוק עזר לטובת שיפור חזות העיר). במקומות מסויימים, איכות הקליטה היתה גרועה במיוחד, אולם על ידי כיוון האנטנה לכיוון ירושלים, הצלחנו להגיע לתוצאות יפות. המקלט עצמו מציג תצוגת קליטה של עוצמות ואיכות האות אשר (בדומה לתפריטי הטכנאים בממירים של חברות הכבלים והלויין) אשר מאפשרים דיוק רב בכיוון האנטנה לכיוון השידור. האנטנה כללה הגברה מובנית אשר היתה חייבת להיות דלוקה עבור נקודות קליטה באיזורים נמוכים. לעומת זאת, בדירה גבוהה יחסית ניתן היה לקלוט את השידורים בקלות, תוך שימוש באנטנה פשוטה וללא צורך לכוונה באופן מיוחד.

שידורי הניסיון של בזק מתבצעים בארץ בערוץ UHF 29 וכוללים שידור של ערוץ 1, 2 וערוץ 10 (כולם משודרים ע"ג ערוץ UHF אחד). נק´ מעניינת במיוחד היא שהשידור מתבצע כיום בתדרי UHF עמוסים למדי (בשל אמנות בינלאומיות ובשל עומסי התדרים בשימוש צה"ל יש מספר קטן של ערוצים פנויים בישראל). דווקא שידור ב-VHF, אשר נזנח עבור שידורי טלויזיה רגילים בשל נטיות של הדהוד גבוה, הוא אידאלי לשידורי DVB-T. לא רק שדרוש למשדרי VHF הרבה פחות הספק בכדי להגיע לאותו שטח - מה גם שבשיטת SFN (אשר בשימוש ב-DVB-T) ההדהודים הללו דווקא עוזרים לשידור ואינם מפריעים לו כלל...

השידורים הם נסיוניים ולכן הפסקות בשידור ומעבר בין מוקדי השידור קורים באופן תדיר. לכל ערוץ מוקצה כרגע כ- 2.5Mbps, רוחב סרט קטן מזה של הכבלים והלויין. במקומות רבים בעולם קבעו רוחב פס ממוצע של בין 3 ל-4Mbps.

המקודדים במקרה זה פועלים על רוחב סרט קבוע, בניגוד למקודדים הסטטיסטיים של הכבלים והלויין אשר מנצלים את ההבדלים בין הערוצים השונים בכדי לוודא שמצב כל אחד מהערוצים יהיה אופטימלי. איכות התמונה, נכון להיום, תספיק בהחלט למרבית הטלויזיות בארץ, אך לא בהכרח לשוחרי איכות התמונה. בחלק מהערוצים בשידורי הניסיון כיום יש בעיות נוספות, כגון אי התאמה של שידור הקול לוידאו (LIPSYNC DELAY) וכן העברה לא מלאה של מקור הסטיראו לשידור.

השידורים הקיימים אינם כוללים את התכונות המתקדמות יותר הכלולות ב-DVB-T. לא קיים כרגע לוח שידורים כלשהו או תכונות מתקדמות נוספות. הממיר שנרכש בשביל הניסוי הוא מהפשוטים יותר, אולם גם בממירים מסוג זה כבר ניתן לתכנת ארועים שיאפשרו הקלטות חכמות ואופציות נוספות. אפשרות מעניינת נוספת הקיימת בממירים המתקדמים ואשר נתמכים בטכנולוגיה הם אפשרות לשידור אירועים מיוחדים בסגנון CONDITIONAL ACCESS, כגון שידורים המיועדים לקהל ספציפי, או אירועים בתשלום.

לאחרונה הוצגו מקלטים שלמים של DVB-T המובנים בתוך צ´יפ. מעבר לטיונר המבוסס על פתרון צ´יפ בודד צפוי להוזיל את עלות הממירים (בתמונה - גירסאת הלווין של ממיר המבוסס על הצ´יפ). כיום עלות הממירים נעה בין 100 דולר ל-50 דולר (לפי יכולות המכשיר). עלות זו צפוייה לרדת באופן משמעותי בשנה הקרובה. בנוסף, מכשירים רבים המכילים מקלט מסוג זה (מכשירי וידאו, מקליטים אישיים ומקלטי טלויזיה) כבר קיימים, ויחלו משווקים עם השקה רשמית של הטכנולוגיה הזו. מכיוון שעלויות המעבר עלולות להיות גבוהות עבור האוכלוסיה החלשה, עלולה המדינה לאפשר סבסוד המקלטים עבור אוכלוסיה זו.


למרות כל החסרונות בשידורי הניסיון בארץ, גלומה הבטחה גדולה בניסויים הללו. המשך השידורים אינו מובטח, אולם הפוטנציאל של שידור ציבורי דיגיטלי בחינם (כלומר, כזה שיכלל בתוך עלויות האגרה הקיימות) הוא מרשים וניתן כבר לדמיין כיצד גם בישראל יעלמו לאיטם השידורים האנלוגים. דעת המומחים היא שהמעבר המוחלט לדיגיטלי עלול לקחת כשנתיים מרגע החקיקה הרשמית שתאפשר שידורים רשמיים מסוג זה. קודם לכן, צריכה המדינה להחליט כיצד בדיוק לבלוע את הצפרדע הזו - האם מדובר בתשתית שתחליף את השידורים האנלוגיים לחלוטין, מי יוכל לשדר בתשתית זו ואיזה סוג תכנים ניתן יהיה לשדר דרך התשתית הזו.

יתכן שהמדינה תראה בשידורים הללו כסוג חדש של תחרות לכבלים וללויין ועקב מצבם הכלכלי הלא-מזהיר, המחוקק נוטה לעמדה זהירה בנושא הזה.

כלכלת המעבר לשיטה החדשה יכולה להיות ממומנת על ידי החיסכון לגופים השונים בתדרים ובעלויות שידור (לרשות הראשונה והשניה עשרות משדרים אנלוגיים מיותרים), היכולת של המדינה לשווק את התדרים הפנויים למטרות שונות יכולות בקלות לכסות את עלויות המעבר. הכרזת שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו, על הרפורמה בשידורים היתה צפויה בהחלט לשפר את המצב הקיים. ניתן רק לקוות שהמהפכה הדיגיטלית לא תתעכב עוד שנים רבות.

מידע נוסף על תחום השידורים הדיגיטליים בארץ ובעולם ניתן למצוא באתר www.godigital.co.il


נושאים מקושרים

אודיו
אודיו
כללי - Hometheater
כללי - Hometheater
וידאו
וידאו



דירוג הכתבה

דירוג ממוצע:

4.8
(8) הצבעות

בהקשר זה

 לפרסום באתר
 תקנון וחוקי האתר
 אודות האתר
 עוד על כללי - Hometheater


המאמר הפופולרי ביותר בתחום כללי - Hometheater:
פרסום ברשת אתרי HT Israel !
תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht