לעיתים נדמה כי כח הינה לעיתים מילת מפתח בפוליטיקה , מערכת יחסים, ובעסקים.
האם גם בתחום ההגברה זוהי מילת המפתח ?
האם הגודל כן קובע ???
לכל מגבר ישנו פרמטר כח/Power שמוצג ביחידות Watts (הספקי רוב המגברים הביתיים נעים בין 50-200 וואט).
רוב האנשים חושבים שיותר כח = יותר טוב: דעה רווחת היא כי מגבר 100W יהיה טוב יותר ממגבר 50W.
האומנם כך הדבר?
תשובתי היא : לא מדוייק .
על מנת שנוכל להבין את הקשר בין איכות, ניקיון הצליל ומימדים הפיזיים יש להכיר בפרמטרים טכניים נוספים.
רבים שואלים אותי מה המשמעות של הפרמטרים הבאים:
Decibels, Distortion, S/N, Continuous Power ופרמטרים רבים נוספים
ומה השפעתם על המכשיר , האם ניתן לקבל החלטות רק ע"פ קריאת ה- Spec ?
גם כאן התשובה מורכבת יותר ולכן אשתדל להסביר את המינוחים ואת השפעתם.
נתחיל ב:
Decibels
זוהי יחידת מדידה המודדת את גובה הצליל.
האוזן שלנו מגיבה לגובה הצליל באופן לא לינארי' כאשר הצליל מתגבר האוזן שלנו הופכת להיות פחות רגישה.
דציבלים הם לוגריתם מדידה של יחס הרעש (ביחידות db).
אינני רוצה להיכנס למתמטיקה מסובכת וחישובים משעממים ולכן אספק אינדיקציה כללית של רמות ה db:
לחישה: 15-25 db
רעשי סביבה: about 35 db
רעש סביר בבית ובמשרד: 40-60 db
רמת דיבור סבירה: 65-70 db
רמות שיא בתזמורת : 105 db
הופעת רוק: 120 db+
על סף כאב: 130 db
מטוס סילון: 140-180 db
ומאחר ומדובר בסולם לא לינארי אז אם ניקח מגבר וננגן בו מוסיקה, על מנת לייצר צליל הגבוה פי 2 מצליל נתון נצטרך פי 10 יותר כח (וואטים ביציאה).
כלומר, מגבר המספק 100W הוא מגבר היכול לספק פעמיים ווליום לעומת מגבר של 10W.
וכך הלאה מגבר החזק פי שניים ממגבר 100W ידרש להספק של 1000W.
Distortion
פרמטר נוסף הוא Distortion או בשפת הקודש דיסטורשן.
כל נגן גיטרה מתחיל מכיר את המונח.
מילה זו מייצגת את הצליל שמופק מהגיטרה כאשר מנגנים רוק, מעין "צליל לא נקי" (אני בטוח שאתם יודעים על מה אני מדבר ).
גם בהגברה קיים הפרמטר הנ"ל והוא מגדיר את איכותו של הצליל המופק מהמכשיר ,משמע, הצליל ללא עיוות .
ברור כי פרמטר זה חשוב יותר מכוח (וואטים ביציאה ) שהרי אנו רוצים לקבל צליל נקי ואיכותי .
מגברים אשר מציגים רמות "לכלוך" ועיוות מוגזמות של הצליל בווליום גבוהה יכולים להיות בלתי נעימים בעליל לאוזן ולספק למאזין חווית האזנה גרועה (ניתן לפגוש זאת בהגברת חוץ בירידים ופארקים ).
ומאחר ופרמטר זה חשוב ומרכזי עדיף לרכוש מגבר החלש יותר מבחינת הכוח ורמת דיסטורשון נמוכה מאשר מגבר גדול וחזק עם רמת דיסטורשון גבוהה.
לדוגמא:
מגבר בעל 10% דיסטורשן בעוצמת ווליום גבוהה יביא לתוצאה גרועה ולא יהיה ניתן להאזין.
לעיתים במגברים בעלי רמות דיסטורשן כאלו גבוהות, רמת הדיסטורשון יהיו עדיין גבוהות אף בווליום נמוך יותר.
לעומת זאת בנתון של 0.01% רמת הדיסטורשן ב"פול ווליום" תהיה בלתי מורגשת לרוב המאזינים.
יחידת רמת דיסטורשון מובעת באמצעות THD -Total Harmonic Distortion.
Signal-To-Noise Ratio: S/N
פרמטר נוסף הוא ה S/N אשר מגדיר את היחס לרעשי רקע (של המגבר עצמו) Background noise.
ככל שפרמטר זה גדול יותר התוצאה תהיה יותר טובה וצלילים רצויים כגון קול ,מוסיקה וכד' יהיו מופרדים מהשפעות אקוסטיות פנימיות ("רעש" במעגלי המגבר) .
גם כאן יחידות המידה הינם דציבל .
במידה ויש מגבר בעל S/N ratio של 70db התוצאה תהיה טובה יותר ממגבר בעל נתוני S/N ratio של 50db.
Continuous Power
המשמעות הינה יכולתו של המגבר לייצר את אותו ההספק לאורך זמן ממושך .
לדוגמא: האם מגבר של 100 וואט מסוגל לספק את אותו ההספק לצרכן (רמקול) לאורך שעות רבות באופן יציב .
סיכום
כפי שהראתי, קיימים מספר פרמטרים המגדירים את איכות ההגברה .
במאמר זה הבאתי רק חלק מן ההפרמטרים הטכניים החשובים בבחירת המגבר .
ובמציאות? גם מגבר בעל נתונים טכניים טובים מאוד יכול לא להתאים לשאר מרכיבי המערכת שלכם (תמיד מומלץ לבחון אותם ביחד לפני הרכישה).
בקיצור אני מנסה לומר כי לא בוחרים מגבר רק על סמך נתון טכני יחיד שלו בלבד.
התמונה השלמה מורכבת יותר והרכבת הפאזל לא פשוטה.
האם יותר כח בהכרח טוב יותר ?
כמובן שלא תמיד עוצמה משמעה איכות , על מנת שסטאפ ינגן מוסיקה באופן מהנה יש לבצע התאמה של הרכיבים כך שהם ישמעו טוב ואיכותי יותר (ולא לבחור עפ"י "חוזקה" בלבד).
