מדריך: איך לקרוא ביקורת וידאו – חלק ב'

המשך המאמר המסביר מושגים בסיסיים שאנו משתמשים בהם בביקורות ובסקירות הוידאו שלנו. 


כיול CONTRAST BRIGHTNESS

אני לא אכנס לטכניקת הכיול, לשם כך יש מאמרים כגון מאמר זה.

מה המשמעות של זה?

המשמעות בעיקר להגיע למקסימום של היכולות של המסך. כלומר, לגרוך לכך שיהיה פירוט רב ככל הניתן גם כשהגוונים קרובים לשחור או קרובים ללבן. המושגים הללו משתנים כאשר מדובר על קונטרסט דינמי מכיוון שפרטים כאלה עלולים להיות ברורים בסצינה כהה אך יעלמו בסצינה אחרת בגלל קונטרסט דינמי או בגלל CONTRAST STRETCHING.

בשביל לעשות כיול שכזה צריך דיסק בסגנון AVIA או DVE. פרוייקט YES IMPACT שהשתתפנו בו, מאפשר ללקוחות יס לכייל כל מסך המחובר לממיר באופן סביר ביותר.

כיול D65

כיול זה אשר נקרא גם כיול צבע צריך להתבצע אחרי שמכיילים את ה-PRIMARIES. משמעותו בעיקר לנסות ולקרב בטכניקות שונות את קו הגרף הטמפרטורה ל-6500 קלווין עבור כל גוון של הצבע הלבן (כלומר, משחור דרך אפור ועד לבן).

הרעיון הוא שאם הלבן מאוזן וה-PRIMARIES במקום שלהם, אזי הצבע בתמונה יהיה מדוייק מאוד.

ברגע שאנחנו מגיעים ליעד – D65, בעצם התמונה שנקבל תהיה דומה ככל הניתן לתוצאות שראו בשלב העריכה של הסרט.

הרצה

מאמר זה על הרצה בכל דבר בעצם קובע טענה בהתבסס על נתונים שהגיעו מחברות שונות, שמסכי פלזמה (ובמידה מסויימת גם מקרנים) משנים את התנהגותם בשעות הראשונות של הצפיה. במסכי פלזמה, הבעיה עלולה להתבטא בסוג של צריבה קלה ביותר אשר בעצם משנה את ה-UNIFORMITY.

מה זה UNIFORMITY (אחידות)?

כשאנחנו מציגים מסך לבן אנחנו מצפים שכל הפיקסלים של המסך ידלקו באותה עוצמה. בפועל יש הבדלים בין הפיקסלים. למשל במקרנים רבים (לפעמים כתוצאה מהמסך יותר מאשר המקרן) יש תופעה של HOTSPOTTING – המכרז של התמונה מאיר חזק יותר מאשר הפינות. יש גם מקרנים שבהם המצב הפוך – יש אור חזק יותר בפינות מאשר במרכז. ב-LCD בעיות UNIFORMITY בד"כ נוצרות בגלל אי אחידות התאורה האחורית. בפלאזמה בגלל מיקרו-צריבה, פיקסל אחד שמאיר טיפה אחרת מזה שלידו.

זו לא בעיה גדולה במיוחד, אבל אנחנו בהחלט לא רוצים להחמיר אותה. דרך אחת לשמור על מצב טוב הוא על ידי שמירה על המסך כאשר הוא הכי רגיש לכך. לפי מסמכים שחברות כמו פנסוניק ופיוניר כתבו (והגיעו אלינו בדרך לא דרך) הגיעה המסקנה שבכמה עשרות שעות הראשונות עם הדלקת המסך (עד 100 שעות במקסימום) -המסך נמצא במצבו הרגיש ביותר לצריבה מסוג זה. בכדי לפתור את עצמנו מהבעיה, רצוי לשים מסך לבן (מדיסק, מחשב או כל מקור אחר) למשך הזמן הזה (בין 20 ל-100 שעות לכל היותר) כאשר המסך במצב של CONTRAST גבוה. עם תום התקופה כדאי לכייל CONTRAST ו-BRIGHTNESS.

NATIVE RATE

כל מסך פלזמה, LCD או מקרן כוללים רזולוציה מסויימת. הרזולוציה בעצם מגדירה כמה פיקסלים (נקודות) מופיעות לרוחב ולאורך המסך.

יש כמה קטגוריות של מסכים:

1. HD COMPATIBLE – מסוגל להציג תכנים של HDTV – בד"כ פחות מ 0.5 מגה פיקסלים

2. HD READY – כולל לפחות 720 שורות אופקיות של פיקסלים – בד"כ בסביבות 1-0.8 מגה פיקסלים

3. FULL HD – כולל 1080 שורות של 1920 פיקסלים – כלומר 2 מגה פיקסלים.

הרזולוציה קובעת בעצם כמה חד המסך יהיה. כמובן שאם אנחנו יושבים רחוק אין למסך חד יתרון דווקא (הוא בד"כ יהיה היקר יותר).

מה שכן חשוב הוא לתפור מסך לרזולוציה שהוא צריך. למשל, אם מדובר על שידורי טלויזיה של הכבלים או הלויין, אין צורך ביותר מאשר HD COMPATIBLE.

אם יש לנו מקורות HDTV (כולל XBOX360, BLURAY, HD DVD, PS3, סטרימר או HTPC), צריך לחשוב מה הרזולוציה האידאלית בכל מצב.

כאשר מדובר במחשב, יש כאן סיפור סבוך אפילו יותר. לא רק שחשוב מסך עם רזולוציה גבוהה (במסך LCD רגיל שמחברים למחשב יש רזולוציה בין 1.3 ל-2 מגה פיקסלים) אלא גם שהמסך יראה טוב. בשביל שזה יקרה, צריך שהמסך והמחשב יהיו מתואמים.

המשמעות הראשונה היא שכדאי שהפיקסלים במסך יהיו ריבועיים ולא מלבניים. מי שרואה טלויזיה לא ממש אכפת לו מזה, אבל כשמדובר במחשב, עדיין WINDOWS לא ממש יודע להסתדר יפה עם פיקסלים מלבניים ולכן זו עלולה להיות בעיה (לכן יש יתרון ל-LCD במקרה של חיבור למחשב).

בנוסף, חשוב שגם המחשב וגם ה-LCD יעבדו בדיוק באותה רזולוציה. נגיד שיש מסך של 1024 על 768 אבל המחשב עובד ב-1600 על 1200? הדבר יגרום לטשטוש מוזר ואיכות התמונה תהיה בינונית למדי כתוצאה מכך. ניתן יהיה גם לפעמים לראות BANDS – אזורים כהים יותר ובהירים בצורת פסים. לא מומלץ.

לכן, מי שמתכוון להשתמש במסך עם מחשב (או מעבד תמונה) רצוי מאוד שיתעניין לבדוק אם המסך תומך ב-NATIVE RATE (כלומר, לא רק שהוא עובד ב-1024 על 768 אלא שמחשב יוכל גם לשדר זאת למסך ללא בעיה). בד"כ בודקים זאת עם החיבורים הדיגיטליים – שכן כך יחובר המסך למחשב.

הבדיקה בד"כ נעשית גם ב-60HZ (שזה התדר הנפוץ בארה"ב) אבל כדאי לבדוק גם בתדרים נוספים שעלולים להיות חשובים כגון 50HZ (תדר הוידאו הנהוג כאן ובאירופה) וכן 24FPS (כך ישודר BLURAY בעתיד).

DEINTERLACING ו-SCALING

אלה יכולות העיבוד תמונה של המסך. DEINTERLACING זה היכולת להוציא כמה שיותר נתונים מהמקור וידאו. ניתן לקרוא על כך במאמר הזה על DEINTERLACING.

SCALING זה היכולת של המסך למתוח את התמונה באופן איכותי. שילוב השניים קובע את איכות התמונה של מסך HDTV, למשל, כאשר הוא מקבל תמונה ממקור וידאו חלש כמו ממיר יס או כבלים.

OVERSCAN

שידורי הטלויזיה בד"כ מלווים בפסים שחורים מסביב לתמונה. הסיבה לכך היסטורית – מסכי טלויזיה רבים העלימו מידע רב מהמשתמש בגלל המסגרת פלסטיק סביב המשפורפרת של הטלויזיה. לכן, הוסיפו פסים שחורים בכדי שלא נפסיד יותר מדי מהתמונה. כיום, הדבר אומר שמסכים רבים חותכים פינות בוידאו ומעלימים אותם גם כאשר מדובר בסיגנל שמגיע מנגן DVD שבו אין את התופעה הנ"ל.

בדיקת OVERSCAN (אשר נקראית גם בדיקת CROPPING) בודקת אם המסך מציג את מלוא התמונה או שהוא מעלים פיקסלים יקרים…

יחסי מסך

המסכים המודרנים מגיעים ביחס של 16:9 – יחס מסך מלבני (WIDESCREEN), בניגוד ליחס הישן של 4:3 הריבועי יותר (FULLSCREEN). סרטים חדשים מגיעים ב-WIDESCREEN. בד"כ מדובר בסרטים אנמורפיים (כלומר, הם ממלאים את התמונה ולא כוללים פסים מעל ומתחת לתמונה.

ניתן להבין יותר על נושא הפסים במאמר הזה על כותונת הפסים של עולם הקולנוע.

הבדיקות שעורכים במצב זה הוא איזה מצבים המסך תומך ובמיוחד כיצד הוא תומך בוידאו שמקורו 4:3 (למשל ערוץ 2 או ערוץ 10).

מכיוון שהמסך הוא רחב, והמקור הוא ריבועי יותר, יש צורך בהתאמה ולכן צריך לבדוק איזה סוגים של התאמות ניתן לבצע. בד"כ יש אופציה של 4:3 אשר מציבה פסים בצדי התמונה (לא מומלץ עבור LCD, ואסור בתכלית עבור פלזמה בגלל סכנת צריבה).

אופציות נוספות כוללות NLS – NON LINEAR STRETCH, כלומר, מצב תמונה שבו המסך מעוות בצורה כלשהי כך שהמרכז של התמונה מוצג אחרת מהצדדים.

ניתן לראות במאמר זה דוגמא לאופן שבו יחסי מסך שונים יוצגו לרוב

מידע נוסף על הנושא ניתן למצוא בסקירה הזו

סוגי החיבורים

חיבורים רבים קיימים כיום, בינהם דיגיטליים וגם אנלוגיים.

לסקירה על החיבורים ומשמעויותיהם
להשוואה בין RGBcvS לבין SVIDEO בממירים

DISCRETE

כאשר אנו רוצים להדליק מסך בד"כ השלט יכלול כפתור אחד שגם ידליק וגם יכבה את המסך. אם יש למסך 5 כניסות שונות, שלטים רבים יכללו כפתור אחד שצריך ללחוץ עליו שוב ושוב עד שמגיעים לכניסה הנכונה.

כפתור DISCRETE הוא כזה שעושה פעולה אחת בלבד. כפתור ON DISCRETE ידליק תמיד את המסך. אם המסך דלוק כבר, לא יהיה ללחיצה כל אפקט. למסכים מסויימים, כגון אלה של פנסוניק יש שני כפתורים – אחד מדליק, שני מכבה.

גם כפתור נפרד לכל כניסה הוא בעצם כפתור DISCRETE.

מדוע צריך כאלה? דבר ראשון, זו הדרך הנכונה לשלוט במסך (ולהמנע מהדלקה וכיבוי מוטעים). דבר שני, אם נרצה אי פעם להתשדרג לשלט חכם, כזה שיודע לעשות כמה פעולות ברצף (MACRO) אז לא נוכל לעשות זאת אם המסך כולל כפתור TOGGLE (כזה שלוחצים עליו פעם אחת לפעולה מסויימת ולחיצות נוספות עושות פעולות אחרות או נוספות).

מרבית האנשים לא יסבלו מכך יותר מדי, אך הביקורות שלנו בד"כ יכללו מידע האם המסך תומך ביכולות כאלה במישרין (לעיתים ניתן לעשות פעולות DISCRETE על ידי הורדת קודים מהאינטרנט, אך זה כמובן פחות רצוי).


חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.

7:00
  /  
04.05.2007
  
כתב: עפר לאור

1