ברשות היו"ר הנכבד..
האמן לי המהנדסים של אינפיניטי לא פראיירים בכלל!! הם לא טעו ב DESIGN אלא
ניצלו גישה שנקראת isobaric approach in speaker design
בעצם עם התנועה קדימה של הוופר הקידמי, נע איתו באותו כוח ובמופע צירי זהה הוופר האחורי וכך משמש "מכפיל כוח" . אינפיניטי לא היו הראשונים שיישמו את הגישה היו הרבה לפניהם (די כי נזכיר את ה linn Isobaric המפורסם כאן), במקביל וגם אחריהם (KEF 104/2 "סמי איזובריק" ועוד ועוד)
בכדי שהרמקול הזה יעבוד כמו שצריך אתה צריך "וואחד מגבר" שיודע לדחוף זרם. הנצילות של הרמקול מדברת בעד עצמה! לא אני צריך להסביר לך שההבדל של מינוס 3 דיבי הוא בעצם "כפל הספק חשמלי":. לפיכך מגברי "צעצוע מחוץ לתחום,
פרשת המיד:
לפי הסכימה המיד הקידמי והאחורי עונים על אותה שאלה שטיפלתי בה למעלה...הרעיון הוא ליצור "תמונת סאוד" רחבה בתדרים שבהם לא מטפל דרייבר האומני (WELSH) שהוא התרומה של חב' אוהם לסיפור - חד גדיא חד גדיא..
במקרה שלנו המיד האחורי "רק תומך" בתמונת הסאונד הכללית ולכן ההספק השיאי שלו יהיה ביחס מקסימלי של 5/8 מהאחורי (ניתן לכוונון באמצעות ה LPAD של המיד). מציע למקם בקרבת קיר מוצק (בלוקים וכיו"ב) בכדי להינות מהאפקט הזה
אל לך "לזלזל" במידים שעשויים מ"קרטון" - קרטון לסוגיו הוא אחד החומרים הטבעיים היחידים שמשתמשים בהם בתעשייה הזו (כמו גם עץ, שעם ועוד) המסה שלו נמוכה והוא מסוגל לייצר תמונת סאונד טיבעית מאוד! די אם נזכיר כאן את הפירלס KO40, הפיליפס AD5060 ועוד מיני מזונות מבית אאודקס כדי שנתמוך במיד האומלל. לדעתי זה לא מיד של אינפיניטי, שעברו באותן שנים לממברנות פלסטיק (לא רעים בכלל בסדרת RS (ראה RS5000 למשל) יתכן שזה מיד אירופאי אך כאן אני לא בטוח ומבקש לראות תמונה מהגב שלו.
שבוע טוב