נכון.agent__smith כתב:רגע רגע... ממה שאני יודע cd audio צורבים 16 ביט כיוון שרוב הנגנים בעולם יודעים לקרוא רק את זה. היום כשהעולם טיפה התקדם במקרה של הביטלס הוציאו ככה כיוון שflac הוא בכל זאת אלגוריתם דחיסה אמנם loose less אבל דוחס . וWav הוא רק אריזה לraw data. על כן הflac קטן יותר....
ליתר דיוק - צורבים 16 ביט 44.1 קה"ץ כי זה המפרט היחיד (ככל הידוע לי) המוגדר ע"י תקן הקומפקט דיסק. זו הייתה הבחירה שעשו סוני ופיליפס בשנות השמונים המוקדמות, משיקולים הנדסיים וכלכליים של אותה תקופה.
אנשים נוטים להוציא את המונח "נאמנות למקור" מהקשרו ולהרחיב אותו למחוזות מופשטים.agent__smith כתב:לגבי נאמנות למקור זו ה! שאלה אבל היא כבר באוזני המקשיב ופה פותח השירשור יצטרך לבדוק את עצמו. לטעמי flac מספק די והותר מה שגם היום הפך למאוד פופולרי מה שמחזק את ההוצאה של החיפושיות. כמו כן תמיד צריך לזכור מה המקור ולשאוף להתקרב וזה לא משנה כבר wav או flac אלה ה16 או 24 ביט. ואלה לא מגיעים מaudio cd....
ב"נאמנות למקור" אני לא מתכוון לכמה החצוצרה נשמעת כמו זו שבאולם הקונצרטים, אלא למינוח ההנדסי המקובל:
יש מערכת כלשהי, מכניסים לה X, יוצא Y. נאמנות למקור היא כמה Y דומה ל-X.
כלומר ה"מקור" כאן X הוא המאסטר באולפן (ולא אולם הקונצרטים!), ו- Y הוא התוצר שאנו שומעים.
Y שיהיה הכי דומה ל-X ייחשב הכי נאמן למקור עפ"י ההגדרה.
האחריות להיות נאמנים לאולם הקונצרטים היא שלב מוקדם יותר, והיא חלה בראש ובראשונה על האולפן. לא נוכל ליצור יש מאין - כלומר להחזיר את איכויות אולם הקונצרטים אם אלה נעלמו מלכתחילה בתהליך ההקלטה והמיקס, ע"י איזושהי מדיה קסומה (פטיפון?) שתשחזר אותן עבורנו. זה קצת קשה להסביר אבל מהתרשמותי זו הפרדה שאודיופילים רבים מתקשים לעשות.
מכל וכל - אתה צודק כשאתה אומר שהשאלה אם WAV או FLAC אינה רלבנטית לעניין זה כמו שאלת עומק הביט, למשל. למעשה היא אינה רלבנטית כלל, כי FLAC ו-WAV מפיקים את אותו תוצר בדיוק.