האתר שלנו מבוסס על פרסומות. ללא פרסומות לא נוכל להתקיים כלכלית.
כנראה שנעשה שימוש בדפדפן שלך בחוסם פרסומות אשר פוגע בנו כלכלית
אנחנו מבקשים שתוסיף אותנו לרשימה הלבנה Whitelist בתוסף חוסם הפרסומות שלך

תודה והמשך גלישה נעימה באתר!


עוד אפשרויות

Google translateGoogle translate
RSSמאמרים וחדשות RSS
קישור לעמוד זהLinkback
גרסא להדפסהגרסא להדפסה
del.icio.usשמירה ב del.icio.us
DIGGהמלצה ב-DIGG
google bookmarkסימניית גוגל

מאמרים מהקבוצה

דובל פלאנטס They came from Outer Space

כתיבה וצילום - רוי logankungfu
15/04/2007 - 07:00



 
 
 

מאז תערוכת Hometheater האחרונה, בה התודעתי לראשונה לרמקולי ה-Entry Level של מרכוס דובל, "דגדג" לי להתנסות בהם.
בתערוכה הם הרשימו אנשים רבים, כולל אותי, עד כדי כך שבהשמעות מסויימות סברו חלקנו כי הרמקולים המנגנים הינם היופיטרים הענקיים שהיו בחדר באותו זמן. כעת, משנפלה לידי ההזדמנות לשאול אותם לסופ"ש שכולו מוזיקה (וקולות נשיים שנדמה לי שאמרו "תנמיך, תנמיך"- אני לא בטוח), אני שמח לחלוק את רשמיי לגבי הרמקול המאוד מסקרן הזה.

על החברה

חברת דובל הגרמנית היא אחת היחידות כיום הבונות רמקולי אומניהורן, ובוודאי היחידה עם סוג זה של רמקולים המיובאת לארץ. החברה ממוצבת כחברת היי-אנד מלכתחילה, כאשר עד להופעת הפלאנטס לאחרונה, שיווקה רמקולים רק לפלחי שוק עליונים; היופיטר, היקר שבהם, מתומחר בכ-25 אלף דולר ופונה לליגת העל, והזול ביותר עד לאחרונה, הונוס, מתומחר בכ-4000 דולר.

בכך, לפחות מהבחינה הקונספטואלית, נבדלת דובל מחברות אחרות (גדולות יותר בד"כ) המציעות רמקולים לכל פלחי השוק, מלמטה (כמעט) ועד למעלה (פוקאל, טריאנגל, טאנוי, דיינאודיו.. והרשימה עוד ארוכה מאוד). דובל עסקו בהיי אנד בלבד, וכעת עם הפלאנטס הם מבצעים גיחה עם דגם אחד בלבד אל התקציבים הרגילים יותר, אף שבפירוש אינם זולים.

מבחינת המיצוב התקציבי, הם מצויים בפלח שוק רווי מאוד, בתקציב בו ניתן לקנות רמקול מדף מכובד מאוד או רצפתי קטן ואיכותי, כך שהתחרות קשה. דובל אינם החברה היחידה שעושה זאת, כמובן. Von Schweikert האמריקאים מספקים את ה-VR-1 המדפי במחיר צנוע למדי כאשר כל שאר הרמקולים האחרים שלהם יקרים או מאוד יקרים, ועושה רושם שהאמירה השיווקית שלהם בכך דומה; אבל דובל הם היחידים המייצאים טכנולוגיה המשמשת רמקולי עילית בלבד אל השוק ה"רגיל". אז האם אנו מקבלים כאן טעימה מההי-אנד במחיר שווה לכל נפש? זה מה שבאתי לברר.

 

על הטכנולוגיה

מבט מדוקדק ברמקול (ובאינטרנט) מגלה את סודו הלא מאוד סודי של האומניהורן. מדובר בשיטה פשוטה ומחוכמת מאוד בו זמנית. הדרייברים ברמקול, כידוע, אינם פונים אל המאזין אלא כלפי מעלה, אל התיקרה, ללא הטיה כלשהי. כמה סנטימטרים מעל הדרייבר ישנו מחסום (צלחת בדגמים הגבוהים יותר וכדורי מתכת שנתנו לרמקול את שמו בפלאנטס), שתפקידו פיזור הצליל לצדדים באופן שווה (אחרת מעט מאוד יגיע לכיוון המאזין והרוב יאבד בתיקרה).

למה זה טוב?

כעקרון, כל נושא הבמה והאימג'ינג אמור להשתפר בשיטה זו. אחד האתגרים של כל רמקול דינמי (דהיינו בעל דרייברים) הוא לספק במה ואימג'ינג טובים (ותרשו לי לצורך הרחבה להפנותכם אל מילון המונחים לערך "במה" אותו כתב *אהמ*... אה, מישהו שאני מכיר). חלק מהותי באשליה זו הינו היכולת "להיעלם", כלומר לתת את התחושה שמקור הצליל אינו ברמקולים, אלא בכלים בלתי-נראים ביניהם.

ברור שכאשר הדרייברים מופנים ישירות לאוזני המאזין, ועוד כאלו המייצרים תדרים כיווניים מטבעם (הגבוהים והבינוניים), ישנה בעיה לעשות זאת. לכן באה שיטת האומניהורן ושוברת קו; הדרייברים אינם מופנים עוד ישירות אל המאזין, והצליל היוצא מהם מתקבל למעשה בעקיפין כדי ליצור אשליה משופרת.


בדגמים הבכירים יותר ישנו גם דרייבר נוסף, בתחתית הרמקול, שתפקידו ליצור את הבאסים. בפלאנטס אין דרייבר כזה, ובמקום ישנם שני פורטים פאסיביים. כאן, לדעתי, טמונה חצי המטבע השניה של הפלאנטס מעבר להיותו אומניהורן. הרמקול, בדומה לרמקול רגיל, משתמש באויר הרוטט מאחורי הדרייברים בתוך התיבה כדי להגביר את הבאס בצורה מלאכותית (כלומר ללא דרייבר ייעודי והקצאה לכך בקרוס) דרך הפורטים הפאסיביים (הפתחים בתיבה). אבל במקרה של רמקול רגיל, ניתן לשלוט בעוצמת הגברת הבאס על ידי קירוב או הרחקה של הרמקול מהקיר. בפלאנטס- לא ניתן, שכן הפורטים פונים כלפי הריצפה, כך שכאילו מדובר ברמקול מדפי הלוקח את הקיר האחורי איתו לכל מקום, לפחות בכל הנוגע לבאסים. מה שכן, התוצאה משתנה לפי המשטח עליו הם נמצאים- רצפה או שטיח.

מבט מקרוב

במבט ראשון הרמקולים נראים נהדר. אני לא יודע לגבי WAF, אבל זה פשוט לא נראה כאילו יש רמקולים בסלון אלא פיסות ריהוט פסיכדליות, שהופכות מיד לאטרקציה כאשר אומרים למישהו (שאינו חבר אתר..) שמדובר ברמקולים. אני מאוד אהבתי את העיצוב והקונספט. מקדם המגניבות מאוד גבוה לטעמי. ברור שמדובר במשהו שונה, פיסת אקזוטיקה, ולא הקופסאות הרגילות. כמו כן הם קטנים מאוד ולא יפריעו לאף אחד (ואחת) ברוב הבתים, גם בסלון קטן, גם תודות לאפשרות למקמם כמעט בכל מקום, עליה אפרט בהמשך.

 


למרבה הצער, במבט מקרוב, הסיפור מעט משתנה. הגימור ואיכות הבניה של הרמקול מעידים שחסכו בייצורו. הוא מרגיש קל מאוד (בפועל 10 ק"ג לרמקול), התיבה שלו מרגישה חלולה מדי (תמונה2, דרך הפורט התחתי), הגימור דמוי העץ מרגיש יותר "דמוי" מאשר עץ (אולי בצבעים האחרים בהם הרמקול זמין אין זה כך), ומילה אישית למרכוס דובל אם יורשה לי: מרכוס, אני פונה ללב שלך. בפעם הבאה שאתה רוצה לייצר רמקול מסיבית עץ אולי תעשה את זה מוסתר, טוב?

 

מה שכן, כדורי המתכת בראש הרמקול מרגישים יציבים ומלאים. בתחתית הרמקול מוברגות 4 רגליות גומי (ולא ספייקים כמקובל) שמקלות מאוד על הנחת הרמקולים, וגם מונעות פגיעה בשטיח או שריטת הרצפה. לגבי יתרונות או חסרונות סוניים שלהן- אני מניח שבדובל חשבו על זה (למיטב ידיעתי גם בוונוס היקר בהרבה בחרו להשתמש בגומי). כמו כן, ישנו שם זוג טרמינלים אחד איכותי למראה הממוקם בדיסקרטיות. הרמקולים כוללים דרייבר אחד של 5 אינץ' (ניחוש שלי. לא כתוב באתר של דובל) וטוויטר.

תנאי ההאזנה

 

הרמקולים מוקמו אצלי במרכז חלל ההאזנה, בחלל סלון-מטבח לא גדול.

 

הסט-אפ כולל הגברה טרנזיסטורית ומנורתית (אם כי רוב המבחן בוצע על הטרנזיסטורית)- סיירוס-7 ו Leak50 בהתאמה; כמו כן CD-72T של ארקאם, פטיפון פוקוס 1 של מישל עם ראש גראדו אדום, וכבלי VDH Clearwater. עוד טרם תיאור ההאזנה אקדים ואומר כי על אף נתונים בעייתיים על הנייר (85 db נצילות) לא היתה שום בעיה להזיז את הרמקול, גם למגבר המנורות, ועוצמת השמע היתה כבר מעל עוצמת האזנה רגילה בכשליש ווליום.

 

ההאזנה בוצעה למגוון רחב למדי של סגנונות, על דיסקים ותקליטים: מוזיקה קלאסית סימפונית, רוק מתקדם ורוק קלאסי, ג'אז ואף צ'יל אאוט אלקטרוני.

ההאזנה

The Good

התחושה הראשונית היא של WOW. צליל ענק מילא את החלל. הדיסוננס בין גודלם של הרמקולים לגודלו של הצליל אדיר. קשה להאמין שכל זה יוצא מזוג הקופסאות הקטנות הללו. הנפח והנוכחות של הרמקולים, ועוד עם חלל פתוח מסביבם, גדולים בכמה מידות ממימדיהם האמיתיים, ועולים בהרבה על כל מדפי או ריצפתי קטן שאי פעם ביקר אצלי בבית, וגם על כל מדפי שאני זוכר שאי פעם האזנתי לו. במבחן עיוור, הייתי בהחלט עשוי לחשוב שמולי זוג רצפתיים גדולים. וכל זה, כאמור, מקופסה קטנה ומעוטת דרייברים.

כמו כן, הבמה שהרמקולים האלו נותנים אדירה. התחושה היא כאילו הדבר היחיד המונע מגבולות הבמה להתרחב הם קירות הבית. הבמה משתרעת הרבה מעבר למרחק הרמקולים זה מזה, ומאחוריהם (לחובבי במה אחורית). האימג'ינג גם הוא מצויין- בקטעים כמו ג'אז טריו, ווקאל וכדומה הכל מוגדר היטב וממוקם במדוייק. בקטעים עמוסים יותר האימג' מתערפל אבל לא קורס, ובהתחשב במחירו של הרמקול ציפיתי לקריסה טוטאלית אל המרכז, והתבדיתי לטובה. הבמה והאימג'ינג של הרמקולים הללו טובים יותר מכל רמקול ששמעתי אי פעם בתקציבם, והבמה- גם לעומת רמקולים יותר יקרים. לצורך ההשוואה, לזוג הקטנים האלו במה רחבה יותר משל הויינה אקוסטיקס שלי (אם כי אימג' קצת פחות טוב). להזכירכם, הויינה עולים פי שניים.

וכעת לשתי הנקודות המיוחדות והחזקות ביותר שמציעים הפלאנטס: הראשונה- הם פשוט נעלמים. אין רמקולים, תשכחו מהם. הם מצליחים להשכיח מהמאזין את העובדה שהם שם. הדרך היחידה לשמוע אותם פועלים היא לקום וללכת כמחצית הדרך אליהם. בכל מקום אחר בחלל (לא רק בסוויט-ספוט!) ההיעלמות שלהם היא המרשימה ששמעתי, בוודאי במחירם. וזה מביא אותי לנקודה השניה- לא חייבים לשבת בסוויט-ספוט כדי להנות. ולא שאין כזה, למעשה יש שניים- אחד לפני הרמקולים ואחד מאחוריהם, שכן הרמקולים סימטריים לחלוטין. הסוויט-ספוטים הם מהרחבים בהם נתקלתי. שני אנשים יכולים לשבת יחד מול הרמקולים ולהנות מבמה ואימג' בלי בעיה. וגם אם לא יושבים במרכז- כל עוד לא נמצאים קרוב מידי לרמקולים, אפשר להסתובב ברחבי הבית ועדיין המוזיקה לא מאבדת את זה. האימג' אובד, אבל התחושה היא שהמוזיקה בוקעת מכל מקום. כיף.

עוד? קשה להרוס. שיחקתי עם המיקומים בכל מיני דרכים. חוץ מקירוב והרחקה קיצוניים ממש של הרמקולים, שום שינוי מיקום לא קילקל להם (כולל הצמדה לקיר, לא כולל פינות). נקודה חיובית נוספת נוגעת למידריינג', שנוטה לכיוון החם והמלטף. פסנתר, חצוצרה וקולות אנושיים נשמעים טוב. לא מדהים, אבל טוב.

The Bad

למרבה הצער, על שיטת הפעולה המיוחדת שלהם האחראית ליתרונותיהם הגדולים, הפלאנטס משלמים די ביוקר. הפלאנטס אינם מספיק מפורטים, לא בגבוהים ולא בנמוכים. פריטה על מיתרי גיטרה לא משכנעת מספיק, תיפוף מהיר גם לא, וגם מי שמצפה להתרגש מניואנסים כמו נשימות הזמרת לא ימצא אותם כאן, אף לא ברמה שיוכל למצוא ברמקולים זולים יותר. ייתכן שהדבר נובע מאי הפניית הטוויטרים לאוזני המאזין. בכל אופן, כל מה שנוגע לגבוהים נוטה לכיוון החנוק.

גם הבאס לא מפורט מספיק; זוכרים מה כתבתי קודם על הפורטים התחתונים? ובכן, הפלאנטס משלמים על ההחלטה התכנונית הזו באיכות הבאס. מבחינה זו, הפלאנטס נשמעים כמו רמקול מדפי שקרוב מידי לקיר- הבאס משתלט, קצת בומי ואינו נקי מספיק. העמדת הפלאנטס על שטיח פתרה את הבעיה חלקית, אבל כמובן שהבאס לא קיבל פירוט, רק היה פחות דומיננטי. כמובן שלא מדובר בבאס נמוך במיוחד, אלא יותר בניפוח מלאכותי של המיד באס. נמוך ממש הרמקול לא מגיע, בדומה למדפיים רבים. בשורה התחתונה, הפירוט הן בגבוהים והן בנמוכים לוקה משמעותית בחסר, ובמקרים רבים הם אינם נשמעים "נכון". Can't have it all אני מניח, כנראה לא בדגם הכניסה לפחות.

The Inconclusive

היתרונות והחסרונות שציינתי יוצרים חוויית האזנה מעורבת. לדוגמה, באחד הקטעים העיקריים לפיהם בחנתי את הרמקולים, קטע מאת Claude Bolling המערב מוזיקת בארוק עם ג'אז (מוזר, נכון?), התאכזבתי בהתחלה מעמימות הכינורות והצ'לואים (אם כי לא ממיקומם המדוייק במרחב), כשלפתע החל לנגן פסנתר ומילא את החדר בצלילים נעימים ומלאי חיות.

ניתן לומר, לפיכך, שהרמקול במיטבו בקטעים המדגישים את תחומי האמצע, כמו במוזיקת ג'אז, ווקאל, וקאמרית. עם רוק, מטאל ומוזיקה קלאסית-סימפונית הפלאנטס אינם במיטבם. עם זאת, ייאמר לזכותם שהפלאנטס לא הצליחו לעצבן אותי כמעט באף קטע. במקרים הכי גרועים הם היו עמומים, אבל אף פעם לא צרמו או הפריעו באוזן. במיטבם- הם נתנו צליל גדול, נעים ומלטף, שעשה תחושה של עוד, במיוחד בזכות הבמה והאימג'ינג הממכרים שלהם, ותמיד מילאו את כל הבית במוזיקה. האזנתי להם יומיים ברצף בלי שימאס לרגע.

סיכום

כפי שכתבתי, יצאתי מסקירת הפלאנטס בתחושות מעורבות. מחד- הם נותנים למאזין להם סוג של חוויה שלא ניתן למצוא גם בתקציבים גבוהים בהרבה, הצצה מוחשית אל מקום רחוק (ויקר), וכל זאת באופן נגיש, קל להנעה ולמיקום ואפקטיבי ברושם שהוא מותיר. מאידך, מי שלא מחפש את חווית הגודל והבמה שלהם ומחפש את הפירוט והדיוק, ימצא אותם ברמה טובה יותר גם ברמקולים פחות יקרים. אפשר לסכם את ההתרשמות שלי ולומר, שהפלאנטס נועדו יותר למאזין החווייתי ופחות למאזין האנליטי. בשורה התחתונה, הרמקול מהווה תמורה גבוהה למחירו ולו בזכות תכונותיו המיוחדות שאינן מצויות בשום רמקול בטווח מחירו וגם מעבר (עד לדובל וונוס לפחות, פי 3+ במחיר).

אז האמנם אנו מקבלים כאן טעימה מהי-אנד במחיר עממי? טעימה -בהחלט. אבל אם אתם מחפשים את הדבר האמיתי - ובכן, אולי תנסו לפנות למרכוס דובל ולומר לו: מרכוס, אני פונה ללב שלך...


תודות:

תודה גדולה לישראל ואלי (נו, מ"אניגמה") שסיפקו באדיבותם את הרמקולים לבדיקה,
תודה מיוחדת לגבי (נו, WEB) שהגיע בין מטלות יום שישי במיוחד כדי להאזין ולחוות דעה,
ותודה מיוחדת ביותר להנהלה הביתית שלי ("נו, תנמיך כבר") על האזנה, תיקונים, הגהות והמלצות.

לדיון בפורום לחץ כאן

מחיר: 7,000 ₪ עבור גימור כסוף או עץ בהיר
תוספת 500 ₪ עבור גימורים נוספים.




"דובל פלאנטס They came from Outer Space" | התחבר/צור חשבון | 7 תגובות | חיפוש דיון
אחוז חסימה
צוות האתר אינו אחראי על התגובות אשר נכתבות באתר

משתמשים אנונימים לא יכולים להגיב. אנא הרשם

Re: דובל פלאנטס They came from Outer Space (דירוג: 1)
על ידי דודיפלצת ביום 15/04/2007 - 08:17
(מידע על המשתמש | שלח מסר)
ביקורת מהנה ומפורטת ביותר.
נהניתי מאוד!



Re: דובל פלאנטס They came from Outer Space (דירוג: 1)
על ידי saritli ביום 15/04/2007 - 18:03
(מידע על המשתמש | שלח מסר)
תודה על הביקורת !! :)
ממש חיכיתי לה ...
אבל אני עדיין לא יודעת מה להחליט ..................
:)



Re: דובל פלאנטס They came from Outer Space (דירוג: 1)
על ידי minime ביום 16/04/2007 - 00:22
(מידע על המשתמש | שלח מסר)
כרגיל כיף לקרוא :)

הלוואי והרמקולים שסיקרת היו מגיעים לפירוט ובמה כמו הסקירות שלך :)
בינתיים עושה רושם שה-QUAD הוא המוביל בסקירות.



Re: דובל פלאנטס They came from Outer Space (דירוג: 1)
על ידי d-tox ביום 16/04/2007 - 18:31
(מידע על המשתמש | שלח מסר)
מאמר מעולה!
אהבתי מאוד.
אבל יש היצע יותר טוב בשוק למחיר הזה.
לא?





דירוג הכתבה

דירוג ממוצע:

4.3
(10) הצבעות

בהקשר זה

 מגברים: הסבר
 פורום רב ערוצי
 רמקולים ושמע - חלק א'
 ביקורות אודיו
 עוד על אודיו


המאמר הפופולרי ביותר בתחום אודיו:
רמקולים ושמע - פרק א´ בסדרה
תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht