2 מיליון פיקסלים לא טועים: פיוניר PDP5000EX

לעיתים רחוקות אני פוגש מכשירים שבאמת מרעידים את אמות הסיפים ומבשרים על חידוש מהותי. במאבק בין REVOLUTION ל-EVOLUTION, מנצחת לרוב ...


הקדמה

rnבעוד שב-LCD האתגר והיעד הטכנולוגי טמונים בהגדלת גודל הפיקסל, בפלאזמה הבעיה דווקא הפוכה: כאשר הפיקסלים קטנים (מדי…), קשה יותר לשלוט באיכות התמונה והשחורים.

rnהיה זה מרוץ קשה וארוך בין יצרני הפלאזמה בכדי להגיע לנקודה זו בזמן הנוכחי: מכירת מסך מתקדם, אבל כזה שניתן גם לייצרו באופן סדרתי. פנסוניק הצליחו לבצע זאת במסכי 60", אך פיוניר התמקדה במסכי 50" (שנמכרים בכמויות הרבה יותר גדולות) והשיגו בכך יתרון לא קטן.

rnrn



האם המכשיר יעמוד בסטנדרטים הקשיחים שהצבתי לו?

מדידות

rnהצהרות החברות גדולות ורבות, אך בפועל, כאשר מודדים מכשירים רבים, ההבטחה בדרך כלל נעלמת והמספרים נראים עלובים מתמיד…
rnתחילה מדדתי את ספקטרום המסך, והוא מתפזר יפה סביב שלושת צבעי היסוד: R, G ו-B.




rn

מדידת גראף ה-CIE מניבה תוצאות מעניינות במיוחד. חשוב לבדוק האם הצבעים המשניים (צהוב, סגול, תכלת) נמצאים על המשולש האידאלי או מחוצה לו. בעצם רק נקודת צבע הבסיס הכחול נמצאת חסרה (אופייני מאוד למסכי פלאזמה). משמעות הדבר שה-COLOR GAMUT של המסך מכיל כמות נכבדת מהצבעים הדרושים בכדי לעמוד בתקן REC709 המחמיר של HDTV.
rnrn




rnכמו מסכים רבים אחרים, גם מסך זה מסופק עם מצבי גאמה עם מספרי קודים ולא מספר אבסלוטי. מדידות חוזרות הניבו שבמצב gamma1 במסך – מתקבל גאמה מצויין של 2.22 (זה המצב המומלץ במסך זה למי שאינו יכול או רוצה לכייל את המסך). במצב gamma2 ו- gamma3 התקבלו מדידות 2.18 ו- 2.04 בהתאמה.

Gamma1




Gamma2





Gamma3





rnחברת פיוניר חברה לחברת ISF אשר עוסקת בכיול, ולכן ציפיתי שהמסך יגיע מהמפעל קרוב למדי למצב מכוייל. עם זאת, במצב LOW (שבד"כ קרוב ל-6500 קלווין במדידות) התקבלה מדידה נמוכה למדי (אדומים חזקים מדי, פחות מדי כחול) – שהניבו מדידה של 5413 קלווין בממוצע.

Gamma1 – Low Temp







rnבמצב אחד גבוה יותר mid-low, התקבלה מדידה של כ-8800 קלווין (מצב "כחול") ובמצבים האחרים התקבלו מדידות גבוהות אף יותר. בארה"ב ובאירופה נהוג לכוון בד"כ ל-6500 קלווין, בעוד שהצופים במזרח אסיה וביפן במיוחד מעדיפים 9300 קלווין – תמונה שנוטה לתחום הכחלחל יותר ("חמה" במונחים טכניים, או "קרירה" באופיה הויזואלי). כיול קל של BIAS, המאופשר דרך מערכת הצבעים של המסך יכולים בקלות לסדר בעיה זו, אך חבל שהחברה לא עשתה זאת מראש.


rnrn





rnrn

במדידת ה-CONTRAST קיבלתי שחורים מעט בהירים מהצפוי, וחושב CONTRAST ויזואלי של כ- 750:1, מה שמניב פחות מ-3000:1 יחס ניגודיות של הפאנל (יותר קרוב ל-2500:1). עם זאת השחורים מרגישים עמוקים מאוד, ואין תחושה של דו מימדיות בתכנים כהים במיוחד, כגון סצינות הלחימה של יודה (לא לוי).

מבנה וגימור

rnהמסך עצמו בנוי באופן מאוד סולידי ומרשים. הוא גדול מאוד (50") ובעל מסגרת BEZEL שחורה, עבה ומבריקה שהפכה לשם דבר במסכים היפניים. גבול המסגרת חורגת מעט מגבול המסך הפיזי מה שנותן אפקט מעניין בגבולות החיצוניים של המסך (סוג של "השתלבות ברקע" בסגנון שסוני קידמה בזמנה). החיסרון של העיצוב הנ"ל הוא אי-בליעת אור מספקת של המסגרת, אשר משפר, למראית עין, את השחורים. הברק שחוזר מהמסגרת מעט מפריע בסביבות מוארות למדי במידה והמסך מואר בזוית מסויימת.




rnבעיה נפוצה במסכי פלאזמה רבים היא רפלקציות פנימיות אשר נגרמות בשל פילטר זכוכית. במסכים אלה ניתן לראות את התמונה חוזרת על עצמה בהפרש קטן כאשר צופים בזוית מסויימת במסך. הופתעתי שלא לראות את התופעה במסך זה, שכן הדור הנוכחי של מסכים של פיוניר בהחלט כוללים את התופעה וככל הנראה זה הראשון בסדרה שפותר אותה לחלוטין.rnrn

החיבורים מאחור כוללים חיבור DVI, שני חיבורי HDMI (בעיקר מה ששימש אותי בבדיקות), חיבורי קומפוננט/RGBHV, חיבור SVIDEO וקומפוזיט אחד. בנוסף, הרבה מאוד חיבורי אודיו נלווים. המסך כולל יציאות אודיו כולל הגברה אשר מאפשרים פיענוח של הרמקולים הקדמיים הישר דרך המסך (במקרים שבהם המסך משמש כטלויזיה ולא מלווה ברסיבר מתאים).

rnתפריטי המסך תואמים את סדרת ה-ELITE/PRO של פיוניר וכוללים גרפיקה יפה וקלים ונוחים מאוד לתפעול. כמה אופציות חביבות כוללות זיהוי אוטומטי של כניסות SDTV ומעבר למצב 4:3 (מורחב או עם פסים בצדדים) באופן אוטומטי. בבדיקותי, לא היה צורך לשחק באופציה זו והיא עבדה באופן סביר.

לחץ להגדלה





rnאופציות מעניינות נוספות כוללות טשטוש של רעש מקור "רגיל" (NR) וכן מסוג כיווץ MPEG אשר נפוץ בשידורי "יס" ו-"הוט" (MPEG NOISE REDUCTION) אשר נפוץ במסכי פיוניר. אני אישית דווקא לא התלהבתי משתי תכונות אלה, אך מרבית האנשים יעריכו שיפורים אלה.



rnפיצ'ר נוסף ומעניין הוא היכולת למנוע את הרחבת הקונטרסט (ACL) אשר ברוב המסכים נשאר דלוק תמיד ועלול להפריע בסצינות שעוברות בין איזורים בהירים לכהים.





rnהופתעתי לטובה לראות שהמסך מאפשר המרה של מקור PAL ל-75HZ או 100HZ – פונקציה נדירה במסכים דיגיטליים מסוג זה. היתרון במצב זה הוא זמן REFRESH מהיר יותר, אם כי לא חשתי בהבהובים מיוחדים גם כאשר אופציה זו היתה כבוייה.

rnבשלב הבא בדקתי תאימות לתכנים מסוגים שונים ובעיות נפוצות כגון JUDDER. בדקתי את המסך בעזרת מחולל אותות HDMI, ברזולוציות ותדרים שונים. המסך עבד ללא רבב בכל הרזולוציות התקניות: 576p, 480p, 1080i60, 1080i50, 1080p50, 1080p60, 720p50, 720p60. בתדרים לא תקניים מסויימים המכשיר התקשה להוציא תמונה תקינה (75 ו-72 הרץ, למשל). לעומת זאת, ב-48 הרץ, המכשיר עבד מצויין וללא כל JUDDER, וזה המסך הראשון שבדקתי שעמד בכבוד בבדיקה זו (חשוב מאוד עבור תאימות ל-BLURAY בעתיד).

חלק מציוד הבדיקה (המזוודה היא של COLORFACTS)



איכות התמונה

rnנושא איכות התמונה דורש פיצול לשני חלקים: מקור HDTV ומקור SDTV.


rnrn


לחץ להגדלה

rnrn


rnדי ברור שמי שרוכש מסך כזה יתרכז מאוד בתכני HDTV, שהרי זה מסך FULL HD. לכן התחלתי עם מקורות 1080i ו- 1080p. לשם בדיקה זו עשיתי שימוש בשלושה מקורות – Tvix5000, MB200 ו- NC600 שהיו בנמצא. המסך הציג את התמונות מהמכשירים ללא כל בעיה. מעבר ממצב FULL למצב DOT BY DOT (כלומר, NATIVE RESOLUTION) שיפור אפילו עוד טיפה את התמונה. חשוב לציין שמסכי LCD רבים בעלי רזולוצית 1080P אינם מאפשרים NATIVE RATE – דבר חמור מאוד במיוחד אם מדובר על עבודה עם מעבד חיצוני, נגן BLURAY או עם HTPC! בשלושת המקרים הללו חשוב ביותר תאימות מלאה מול 1080P גם ב-50 וגם ב-60HZ!






rnפצחתי בסרט חביב: ONCE UPON A TIME IN MEXICO. קמטי הפנים וההבעות של אנטוניו בנדרס התבלטו במיוחד, והאופי המיוחד וצהבהב של הסרט היה מהנה ביותר. ניתן היה לצפות בתמונה גם ממרחק קצר מאוד ללא תחושת מועקה, רעש מיוחד, או SCREEN DOOR EFFECT. ניתן היה להבחין בפיקסלים מהבהבים בשל טכנולוגית הפלאזמה – אפקט שנעלם ממרחק של כמטר וחצי (מרחק הצפיה המומלץ למסך הוא בין 3 ל-4 מטר…).

אנטוניו בנדרס
rnrn

לחץ להגדלה





rnהסרט הבא שבדקתי היה ATTACK OF THE CLONES, סצינת המאבק של קאונט דוקו מול יודה, היה מרהיב ומרתק. הפרטים בבגדיו של יודה היו מפורטים ומדוייקים, ניתן היה להבחין בהשקעה של האנימציה הממחושבת, כולל קמטים עדינים בבגדיו של יודה (במסך HD READY, ניתן רק בקושי להבחין בסיבים על גבי הבגד).
rnrn

לחץ להגדלה




rn

את בדיקת ה-HDTV חתמתי בסצינת הבריחה (והקטע האהוב עלי ביותר בבדיקות כבר מספר שנים) של לילו מהמעבדה באלמנט החמישי – אשר הועבר למסך ב-1080p50. מושלם וללא רבב – פשוט לגזור ולשמור.

rnלבדיקת SDTV, התחלתי עם שני נגני DVD של חברת OPPO, ה-971 המוצלח וה-970 הפחות… שמתי מספר קטעים קבועים שאני משתמש לבדיקות, וה-oppo 971 שוב הוכיח את גדולתו. התמונה היתה חדה ומוצלחת במצב 1080iAuto.


rnrn



rnrn


rnה-Oppo 970 בעיקר משמש אותי לחיבור עם מעבדי תמונה, אך חיברתי אותו כאן ישירות בכדי לבדוק (עם DVE) את איכות המעבד הפנימי של המסך במצב 480i דרך HDMI. איכות התמונה היתה פחותה בהרבה. התמונה הרבה פחות חדה מכפי שציפיתי. חיבור דרך מעבד תמונה (במקרה זה VP50) שיפור משמעותית את איכות התמונה והקפיץ אותה ברמה אחת לפחות. בדיקה חוזרת עם כניסת קומפוננט מאוששת את החשד שמדובר בחוסר במעבד התמונה של המסך. הדבר אינו חריג במיוחד, שכן עלויות מעבד חזק יכולים להשפיע דרמטית על הרווחיות של המסך ולכן חברות רבות משתמשות ברכיבים סטנדרטים גם כאשר הדבר בא על חשבון איכות התמונה.




rnrn

חיברתי את המכשיר לממיר יס, האפקט של הטשטוש מעט חזר. כאן דווקא שימוש ב-MPEG NR עזר מעט לתמונה, ושימוש במצב WIDE בהחלט היה סביר ולא גרם לתחושה של עיוות כלשהי, למרות שהמקור היה ביחס 4:3 והמסך עצמו ביחס 16:9. עם זאת, חיבור דרך מעבד חיצוני שוב הקפיץ את איכות התמונה.


השלט והרמקולים

השלט של המכשיר בגודל מרשים וכולל גישה ישירה למרבית הפיצ'רים של המסך. השלט מרגיש נעים ביד, וצבעו השחור והמבריק הולם את המסך ואת בעליו. מצד שני, החוסר בגישה ישירה לכל אחת מיחסי המסך וכן באפשרות כיבוי והדלקה דרך כפתורים נפרדים יקשו על למידה בתוך "סביבה חכמה" של שלט לומד בסגנון פרונטו ודומיו.

rnלמזלנו, המסך תואם את שאר מסכי פיוניר ותומך בפעולות אלה דרך קודים שניתן להוריד באינטרנט (דרך אתר remotecentral.com).

rnפעולות כגון PICTURE IN PICTURE ו- PICTURE BY PICTURE עובדות גם הן ללא בעיה והאיכות שלהן מצויינת, כשאר מסכי פיוניר.

rnהמסך מתקבל כמסך מוניטור אך מאפשר פיענוח של אודיו מחיבורי ה-HDMI (או דרך כניסות אודיו אנלוגיות בלבד). שני הרמקולים שחיברתי לצדי המסך הוגברו כראוי ולא היתה בעיה מיוחדת לשמוע את האודיו (לא ניתן היה לשפוט את האיכות של ההגברה במגבלות האקוסטיקה של חדר הבדיקות) כפי שפוענחה מ-OPPO 970 דרך חיבור HDMI.

סיכום

rnמכיוון שהמסך ברזולוציה תקנית (1080P) ועיבוד התמונה שלו ב-1080i מוצלח, אני ממליץ לחבר את המכשיר דרך רסיבר UPSCALING ו/או דרך מעבד תמונה ולא ישירות למקורות SDTV כלשהם באופן ישיר.

rnכמו בכל טכנולוגיה מהפכנית, המסך אינו זול – 60 אלף ₪, אולם אני מניח שהמחירים ירדו ככל שיגבר הביקוש. זה כמובן שאינו מוצר להמונים, אלא לפלח שוק מצומצם ובררן במיוחד. אותו קהל לקוחות יהנה מהמסך הזה שמעטים בלבד יכולים להתחרות בו.

rnבתחום ה-HDTV, האלטרנטיבות בגדלי מסך כאלה מעטות במיוחד: מקרנים קדמיים (אלה זולים ממחיר המסך, אך מיועדים להקרנת סרטים בחושך, ופחות לצפיה יומיומית בטלויזיה) ומסכי LCD (בגדלים הללו, המחירים של המסכים הללו יקרים בהרבה).

rnבמחקר משולב של פיוניר ופנסוניק, שפורסם לאחרונה, התברר שבמבחן עיוור, מרבית האנשים מעדיפים את התמונה של פלאזמה על זו של LCD (כאשר רזולוציה לא היתה גורם במבחן!). יש לכך סיבות רבות, אך עד כה למסכי LCD היה יתרון בולט במיוחד בתחום הרזולוציה. אפשר רק לקוות ולהניח שמדובר בסנונית ראשונה שמבשרת את בוא האביב בתחום ה-HDTV גם בארצנו הקטנטונת.

המכשיר נבדק באדיבות היבואן: ט.ר. אלקטרו סטריאו בע"מ.


חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.

20:00
  /  
27.09.2006
  
המאמר נכתב ע"י עפר לאור ונערך ע"י LiorC

1