עוד אפשרויות

Google translateGoogle translate
RSSמאמרים וחדשות RSS
קישור לעמוד זהLinkback
גרסא להדפסהגרסא להדפסה
del.icio.usשמירה ב del.icio.us
DIGGהמלצה ב-DIGG
google bookmarkסימניית גוגל

מאמרים מהקבוצה

כל המידע על DTT - האם זה ברכה או ביזיון?

23/06/2009 - 07:00



 
 
 


הקדמה

 

את ה-DTT כבר מרביתכם מכירים - התאוריה פשוטה, שידורי טלויזיה חינמיים שכוללים את הערוצים הארציים החינמיים: ערוץ 1, 2, 10 והערוצים הפופולריים 99 ו-33...

המטרה שלשמה הקימו את מערך השידורים היא ברורה והגיונית: שידורי הטלויזיה הקיימים נקלטים בפועל על ידי פחות מ-7% מהאכלוסיה  (בפועל כנראה הרבה פחות) אך תופסים נתח משמעותי של תקציבי הרשות הראשונה והשניה. ב-DTT ניתן להשתמש בתדר אחד בכדי לדחוס מספר ערוצים ואפילו לחסוך בעוצמות שידור.

זו גם הסיבה שהמהלך נוצר מתוך משרד האוצר ולא משרד התקשורת, שעדיין בנוי באופן מפורז למדי וביורוקרטי באופן שאינו יכול לרכז מאמצים מסודרים (זו גם הסיבה לצורך הקריטי ב "מועצת רשויות" מרוכזת בסגנון FCC האמריקאי).

עם זאת, הצרכים השונים והרצונות השונות של הגופים המעורבים גורמים ללא מעט בעיות טכניות ומעשיות שפוגעות בסיכוי של המהלך הזה לפרוח כראוי.

מחיר חד פעמי, ממירים זולים

מאחורי כל הסיפור בעצם קיים הרעיון של מחיר חד פעמי וממיר זול כפי שקיים במדינות רבות באירופה. באנגליה רכשתי לפני כמה שנים ממיר בסיסי אך איכותי בעלות של כ-10 פאונדס (80 ש"ח). ממיר כזה אנחנו לא נראה כאן מהמון סיבות, אך בעצם אנחנו צריכים לשאול את עצמנו במה בדיוק ה-DTT עוזר לנו.

הרי יס והוט כבר מגיעים לכמעט כל בית בישראל. למקומות שהם אינם מגיעים, ניתן לחבר כבר כמה שנים אנטנת לויין פרטית בעלות של כ-1300 ש"ח (כולל ממיר מקליט, התקנה ואנטנה). כמות המשתמשים באנטנות הללו הוא אפסי ובעיקר כולל בני מיעוטים ומהגרים שלא מקבלים את הערוצים בשפה שלהם מיס או מהוט.

כיום יש מאמץ של משרד התקשורת לגרום להוט וליס להציע חבילה דיגיטלית מצומצמת. להוט יש כבר חבילה מוזלת כזו שבה יש כ-180 אלף לקוחות (השידורים האנלוגיים). בהוט ישמחו להגיע להסדר לגבי אותם לקוחות ולהעביר אותם לשידורים דיגיטליים. הבעיה היא שהשידורים האנלוגיים עולים לא מעט כסף להוט, תופסים לא מעט רוחב פס וקלים מדי לגניבה. חבילה מצומצמת תאפשר להם להיפטר מלקוחות אלה שמכניסים לחברה מעט כסף אך עוצרים אותה מלהתפתח ולהוסיף עוד שירותים ויכולות שמכניסות הרבה יותר כסף.

ליס, לעומת זאת, אין המון אינטרסט לקדם חבילה מצומצמת במיוחד עתה כשיש מתחרה מצומצם כזה. כיצד תוכל חבילה מצומצמת כזו להתחרות במחיר חודשי של DTT (שהוא כידוע 0 ש"ח)? בנוסף, ברגע שתהיה חבילה כזו, תהיה זליגה מתמדת של תכנים החוצה מהחבילה הזו (ע"ע ערוץ 3 של הכבלים) לערוצי פרמיום, מה שישאיר גם טעם רע ללקוחות וגם ירגיז את הרגולטור.

אבל האם לחבילה הזו באמת יהיו ממירים זולים ?

בישראל נבחר פורמט אודיו ווידאו מתקדמים אשר צורכים פחות רוחב פס. הפורמט הזה עוזר לשדר יותר ערוצים על גבי תדר אנלוגי אחד (כרגע 5 ערוצים, אך יש הכנה לשדרוג ל-6 ערוצים בסופו של דבר). הצד הפחות מוכר של המשוואה הוא בכך שבשביל שידורים מתקדמים יותר נצטרך ממירים עם מעבדים חזקים יותר ולכן מחיר הממירים יהיה יקר יותר. מה עדיף למדינה? למדינה פחות אכפת בשלב הזה לגבי העלות של הממירים (למרות שהיא תאלץ לסבסד אותם עבור השכבות החלשות). עיקר עניינה הוא לכבות את השידורים האנלוגים היקרים כמה שיותר מהר. כרגע כיבוי זה מתוכנן ל-18 חודשים מיום ההשקה של השידורים בשני לאוגוסט.

עלות הממירים תלוי בכמות וכאשר מדובר באין ספור יבואנים, שכל אחד ייבא לארץ כמויות קטנות של כמה אלפי ממירים, וכאשר מספר הממירים התואמים לצרכי ישראל הוא מועט (רק צ´כיה, ניו זילנד ופורטוגל משתמשים בתקנים הזהים למה שנקבע בישראל, ולאף אחד מהם אין צורך בעברית).

המשמעות היא עלויות גבוהות יותר לנו הצרכנים. לא ממירים של 100 או 200 ש"ח, אלא ממירים של 300 ו-400 ש"ח...


הממיר / המחיר

בהתאם לתפיסת העולם הפטרונית והביורוקרטית שהרשות השניה רגילה לה, כמחזיקי השלטר של השידורים הציבוריים בישראל, הרשות החליטה שהיא זו שצריכה לקבוע מחיר יעד של הממירים. כיצד רשות יכולה לקבוע לחברות מה יהיו המחירים של המוצרים שלהם, זה כבר לא ברור, שהרי בפעם האחרונה שבדקתי אנחנו חיים במדינת שוק חופשי ולמעט למוצרים מאוד מסויימים המדינה לא קובעת ליבואן את המחיר לצרכן של המוצר שלו...

על ידי קביעת מחיר יעד של כ-400 ש"ח הרשות בעצם פוסלת מראש אפשרות שממירים יעלו משמעותית זול מכך. המחיר הזה הוא הרי לא סוף פסוק, אליו צריך להוסיף את עלויות האנטנה הפנימית (מוגברת, אלא מה) או חיבור לאנטנה של הבניין במידה והיא עדיין פעילה. למרבית המשפחות יש לפחות 2-3 מסכים בביתם כך שהעלות הסופית נמדדת במאות רבות של שקלים. בהתחשב בכך שמסך LCD זול יכול היום להגיע לכ-2000 ש"ח, ושמסך CRT זול יכול להגיע לכמעט מחצית מסכום זה, מדובר על סכומים יקרים ביחס בין הממיר למסך הטלויזיה שאליו הוא מחובר.

בפועל יהיו סוגים רבים של ממירים, חלקם יספקו איכות תמונה גרועה וחלקם גבוהה. העלויות יהיו בין 300 ש"ח לבין כמה אלפי ש"ח בהתאם ליכולות של הממיר הספציפי. למכשיר שיש בו DTT אפשר לקרוא ממיר, אך להערכתי בשנה הקרובה יושקו לא מעט מכשירים שרכיב ה-DTT יהיה אלמנט אחד בלבד מהיכולות שידור שלו. ממירים מקליטים חכמים, מזרימדיות עם DTT, מחשבי HTPC עם מקלטים מובנים, טלויזיות עם ממיר מובנה וכלה במערכות VOD או PPV (כגון בלוקבסטר, סלקום ובזק שמעוניינות לקדם נושאים אלה) .

ממירים חכמים כאלה יעלו בהכרח הרבה יותר ממיר פשוט מכיוון שהם כוללים מנגנונים נוספים, חומרה נוספת ודיסקים קשיחים.

מצד שני, הממירים הזולים שיימכרו ברשתות החשמל והמזון יהיו בהכרח משמעותית פחות איכותיים מבחינת איכות.

איכות


מקלט DVBT של NXP (פיליפס) מראה כמה קטן הממירים יכולים להיות. 

אנחנו מקשרים את המונחים "שידור דיגיטלי" או "איכות דיגיטלית" עם מוצר איכותי. אכן, במעבר לדיגיטלי יס והוט נתנו בהחלט שיפור משמעותי ממה שראינו בעבר. אבל איכות נמדדת גם בכמות וכאשר יש מעט מדי נתונים, שידור דיגיטלי לאו בהכרח חייב להיראות טוב במיוחד. אני מניח שזה תלוי למה משווים את השידור - כי בעצם כל דבר יהיה איכותי יותר בעצם מהשידורים האנלוגיים הנוכחים.

כיום משדרת הרשות השניה שידורי נסיון והם בהחלט לא מעודדים. מבחינת איכות התמונה, מדובר על איכות בינונית למדי, בוודאי כשנשווה ליס ולהוא אבל אפילו אם נשווה לשידורים של הרשות עצמה ללוויין עמוס אשר מאפשר קליטה חינמית של אותה חבילת ערוצים בדיוק.

הסיבה לכך פשוטה - דחיסה של חמשת הערוצים נעשית עם CBR נמוך. מכיוון שסך רוחב הסרט קבוע מראש ולא ניתן לשינוי, בעצם הרוחב סרט מתחלק באופן שווה בין כל הערוצים, דין ערוץ 99 זהה לערוץ 2...

האלטרנטיבה היא כמובן להשתמש ביותר מתדר אחד לכל הערוצים, או שימוש בכיווץ סטטיסטי כפי שנעשה על ידי יס כיום. יס משתמשת במנגנוני כיווץ MPEG2 לשידורי הערוצים הרגילים שלהם (לא שידורי ה-HDTV) וברוחב סרט דומה לזה של שידורי ה-DTT. עם זאת, השימוש שלהם במקודדים מתקדמים וסטטיסטיים מאפשרים לערוץ אחד "לגנוב" רוחב סרט מהערוצים האחרים כאשר הוא נזקק לרוחב הסרט הנוסף הזה. מכיוון שהרוחב סרט נמשך במקביל מכמה ערוצים, כל ערוץ מקבל בעצם את מה שהוא זקוק לו מרבית הזמן והאיכות המתקבלת היא טובה יותר.

הרשות השניה אינה מתכננת שימוש במכווצים מהסוג הזה בעתיד הקרוב מאוד, מה שאומר שאיכות התמונה של השידורים בהתחלה פשוט לא יהיה משהו.

במה זה יתבטא? בחוסר חדות בתמונה באופן כללי ובחוסר יכולת להתמודד עם תכנים מהירים כגון משחקי כדורגל וסרטי אקשן. סרטים כאלה יקבלו תמונה "שבורה" שכוללת או ריבועים (MACROBLOCKS) או איבוד סנכרון זמני שיגרום לקוביות רנדומליות או הפרעות מוזרות אחרות להופיע על המסך.

איכות הצליל גם הוא בעייתי. התקן הנבחר הוא AAC V2, הדומה במבנה שלו לכיווץ של אפל באייפוד שלה. הכיווץ הזה הוא בערך 50% יותר יעיל מ-MP3. קצב הדגימה הוא אוניברסלי ועומד על 48Khz. עם זאת, קצב הנתונים שנבחר בישראל הוא 32Kbps שזה פחות מאיכות של ערוץ FM ממוצע. מבחינת איכות הצליל מדובר על מקבילה של כ-72kbps (ומטה) כאשר היום לא מקובל קצבים כאלה גם לערוצי רדיו המועברים דרך האינטרנט...

גם הפורמט שנבחר בעייתי ומהווה חלק מהבעיה העקרונית כאן - ממירים רבים המובנים במסכים תומכים רק ב-AAC V1. השיפור באיכות הצליל בין הפורמטים אינו ענק, אך הדבר מייקר משמעותית את הממירים ומונע מכמות נכבדת של מקלטים מובנים בתוך מסכים דקים מלהיות תואמים לתקן הזה.

DELAY

הכיווץ שנבחר הוא H264 אשר מאיט לא מעט את קצב קבלת הנתונים. בכדי לקודד, לשדר ולפענח את השידורים נחוצים כמעט 7 שניות. מי שגר ממול למגרש כדורגל יראה וישמע את הגול מחוץ לחלון שלו כחצי שניה לפני שיגיע אליו השידור האנלוגי. השידור הדיגיטלי של יס והוט יתעכב כשתי שניות לאחר מהגול, ולבסוף 7 שניות לאחר הגול הוא יוכל לראות אותו עם מקלט ה-DTT שלו.

אין ספק שזה עיכוב משמעותי. אם נזדקק למערכת ההתרעה הכוללת כנגד טילים, אין ספק שנאבד זמן יקר כתוצאה מהמהלך הזה.

בכל מקרה, אני מקווה שברור שתושבי שדרות לא יכולים להסתמך על שידורי הטלויזיה לצורך התראה (למזלנו בתחום האודיו הדיגיטלי ההשהיה תהיה קצרה משמעותית ולכן שם דווקא לא צפויה בעיה).


HDTV

באחד באפריל עשינו כתבה מזוייפת על שידורי HDTV על DVBT, אך באמת שלא חשבנו שמישהו באמת יקח אותנו ברצינות...

באירוע של הרשות השניה לפני מספר חודשים, דיברו בין היתר על נושא ה-HDTV והרשות עצמה בעצם רמזה שטכנולוגית הם יכולים לשדר ב-HDTV. כמובן שזו אמת חלקית מאוד. נכון, טכנית ניתן בהחלט לשדר על גבי התשתית הקיימת שידורי HDTV, אך עם כמה מגבלות - אין מספיק תדרים חופשיים לצורך זה ושאין מי שישדר את השידורים הללו.

הרשות בעצם יוצאת מתוך הנחה שהמשדרים האנלוגים שאין בהם יותר צורך יופנו לצורך הרחבת השידורים. הבעיה היא שבישראל אין יותר מדי מקום לשידורים מסחריים. הערוצים המסחריים חוץ מערוץ 2 (כלומר הערוצים 9, 10 ו-24) לא ממש במצב כלכלי מזהיר ושוק הפרסום ממילא הגיע כבר למיצוי. הוספת ערוצים נוספים יגזור את קריסתם של יס והוט, דבר שהמדינה, שגובה מהם לא מעט תמלוגים, לא תרצה לראות. לכן, קשה להאמין שערוצים משמעותיים נוספים יתווספו כלל לחבילה.

בנוסף, המטרה של משרד האוצר הוא בעצם לכבות את המשדרים הללו ובכך לחסוך למדינה כסף. התדרים הללו יכולים לשמש להמון מטרות חיוביות כגון שידורי WIMAX או LTE (אינטרנט סלולרי מתקדם) או למטרות אחרות לחלוטין והמדינה תוכל למכור אותם לכל המרבה במחיר.

HDTV דורש משאבים עצומים מערוצים שישדרו זאת, יס והוט השקיעו מיליונים רבים בתוכן ובציוד לשידורי HDTV ובינתיים אין לתחום הזה בישראל הצלחה כלכלית מוכחת. ערוץ 2 למשל לא החליף חלק גדול מהציוד שלו (כגון מכשירי VTR, ועמדות עריכה) מאז הקמת הערוץ שלא לדבר על ערוץ 1 שהציוד שלו מתפרק לגורמים תוך כדי שימוש.

יותר סביר שבהתלהבות ובהמולה הרשות השניה התכוונה בכלל לחיבור HDMI שהם היו רוצים לראות בממירים, אך יבואנים מתוחכמים בהכרח ינסו לקדם את עסקיהם על ידי שיווק ממירים יקרים שיכולות ה-HDTV שלהם שימושיות כאבן שאין לה הופכין.

הבעיה היא שהצרכנים לאו דווקא יבינו את הדקויות הללו ואני בהחלט רואה לא מעט צרכנים שעלולים להיכנס לחנות חשמל ולבקש ממיר HD ולשלם עליו כמה מאות אחוזים יותר יקר מהממיר שהם באמת היו צריכים.

ערוץ 10

ערוץ 10 נמצא במצב מאוד לא ברור. הזכיון שלו צפוי לפוג בשלהי 2010 ובעלי הערוץ מתקשים להשלים עם כמויות הכסף שהערוץ הפסיד עבורם. רון לאודר, שמחזיק ברבע מהערוץ, אינו מזרים יותר כספים ועתידו של הערוץ לוטה בערפל.

ה-DTT היה אמור להיות זריקת המרץ לערוץ ולראשונה שמה אותו על קרקע שווה לערוץ 2 מבחינת איזורי הקליטה שלו. עם זאת, מי שרוצה לקלוט את הערוץ כבר יקלוט אותו היום. ככל הנראה הציבור הישראלי מתקשה להתסדר עם עודף של ערוצים ולמרות שבמובנים רבים הערוץ היה פורץ דרך, הוא עדין מדשדש ברייטינג והנחת היסוד שלו - שעוגת הפרסום תתרחב, לא התממשה בפועל.

האיחור של ה-DTT הוא כזה שכבר אין לו כמעט אימפקט על תרבות הצפיה או על המאזן הכלכלי של הערוץ.

הלחץ שמופעל כרגע על הרשות השניה לעבור לשיטת הרשיונות עלולה אולי לשחרר את הלחץ מעט.

אם הערוץ ימשיך בדרכו הנוכחית ללא התערבות ממשלתית משמעותית, יש סיכוי רב שבסופו של דבר יוותרו רק ערוצים 1 ו-2 כערוצי התוכן העיקריים של השירות, מה שיהפוך אותו למצומצם ביותר ויהפוך את ערוץ 2 למדורת השבט הטלויזיונית.


רדיו

במכרז של הטלויזיה הדיגיטלית הקרקעית זכתה חברת תומסון הצרפתית שתקים את מערך המשדרים והמקודדים. את המכרז הזה הקדימו שני מכרזים נוספים שבהם הרשות ניסתה לקדם את הרעיון המבורך של הרדיו הדיגיטלי. אך במצב הכלכלי הנוכחי ולאור התנאים הקשיחים של המכרזים, בעצם שני מכרזים כאלה נכשלו כאשר אף אחד לא ניגש אליהם.

כתוצאה מכך, התוכנית המקורית של שידורי DAB (רדיו דיגיטלי) עוברות מהפכה כאשר על אותם תדרים שאנחנו אומרים לקבל את שידורי ה-DTT, הרשות מתכננת להשתמש גם לצורכי רדיו.

בכך המרחב הקטן ממילא שמוקצה לערוצים יצטמצם עוד יותר, אך הרשות תוכל להשתמש במשדרים הקיימים ולא תאלץ להקים מכרז נפרד שעלול להיכשל כבר בפעם השלישית.

שידור רדיו מהסוג הזה לא נפוצים מדי בעולם ומשמעות הדבר היא שוב - עלות מקלטים יקרה, אי תאימות לתקנים בעולם (שכחו מרסיברים או רדיו טייפים זולים עם מקלט רדיו דיגיטלי) והמחסור ברוחב סרט יחזיר אותנו שוב לימים טובים של איכות רדיו עלובה למדי.

מסכים עם ממירים מובנים ועברית

 

הממירים החדשים יאלצו ללמוד עברית בכדי לעבוד כראוי. העברית נחוצה בשביל לוח השידורים הדיגיטלי (ה-EPG) ולצורך התרגום. בתחום התרגום אין בעיה גדולה מכיוון שבד"כ משתמשים בשירותי ה-DVB בכדי לשדר OVERLAY של תרגום כך שבעצם לא ממש צריכים כאן התאמה מיוחדת. עם זאת, בשביל לוח השידורים בהחלט יש צורך בהתאמה.

קשה לי לראות יצרנים גדולים כגון פנסוניק, סוני או סמסונג טורחים להוסיף פונטים עבריים והיפוך עברית בכדי לאפשר לנו לצפות ב-EPG עברי. בנוסף, יבואנים רבים של מסכים מביאים סחורה ממדינות שאינם משתמשות בתקן DVBT בכדי לחסוך עלויות. מסך שמיועד במקור לשוק האסייתי או האמריקאי יקבל במקרה הטוב טיונר מובנה של DTV ובמקרה הרע אפילו לא את זה.

בינתיים היצרן היחיד שטרח לעברת את התפריטים של המסכים שלו הוא  LG.

יבואנים אחרים יביאו את המסכים כמו שהם, מה שאומר שמסכים שתואמים לתקן השידור יציגו את התמונה ואת הצליל אך לא את לוח השידורים וכלל לא בטוח שגם את התרגום העברי לחרשים שבקרוב יהיה הכרחי עפ"י חוק.

ממירים מובנים במסכים שנמכרים כיום בישראל לאו דווקא יהיו תואמים את התקן. מסכים בני יותר משנה עם ממיר DVBT בעצם תואמים לתקן MPEG2 ולא יוכלו להציג את התמונה של שידורי ה-DTT. מסכים מעודכנים יותר לאו דווקא יהיו תואמים לתקן האודיו (AAC V2) ועלולים לתמוך רק ב-AAC הרגיל, מה שאומר שהם עלולים לשמוע באיכות פחותה (מראש לא מדובר על איכות שידור מדהימה) ואפילו קליטה של האודיו במונו בלבד!


איכות הקליטה

 

קשה לשפוט את איכות הקליטה על בסיס עוצמות השידור של שידורי הנסיון שכבר נמשכים מספר שבועות. הרשות מפעילה את השידורים בעוצמות נמוכות לצרכי ניסוי בלבד. המטרה של הרשות היא להגיע לכיסוי של כמעט 98% מהאיזורים בישראל עם אנטנה חיצונית. מדובר על שיפור דרמטי ביחס לאיזורי הכיסוי כיום. את כל זה תעשה הרשות על ידי 2 תדרים שונים (אחד למרכז הארץ ושני תדרים זהים בצפון ובדרום) אשר ישודרו מ-14 מוקדי שידור. מוקדי השידור יתגברו זה את זה תוך שימוש בתכונות ה-DTT להתגבר על הפרעות MULTIPHASE מהסוג שהיה גורם בזמנו ל "רוחות רפאים" או תמונה כפולה בשידורי הטלויזיה הרגילים שלנו. מדובר על הפרעות שנוצרות כאשר השידור פוגע במשהו מוצק (כגון הר או בניין רב קומות) וחוזר בהפרש פאזה קטן כך שבפועל קולטת האנטנה של הלקוח מספר מופעים של אותו שידור.

את השידורים הללו יתגברו בשלב מתקדם יותר משדרי GAP FILLERS אשר "יסתמו" את הפרצות של איזורים ללא קליטה.

את כל זה הרשות מתכננת אך בפועל אנשים בתחום ששוחחתי איתם מודים שהיעדים אינם ראליים לגבי מקלטים עם אנטנות פנימיות. משמעות הדבר היא שצרכנים רבים יוכלו לקלוט את השידורים אך ורק עם אנטנת קליטה גדולה מהסוג שנפוצים בקו הנוף של תל אביב. בגגות רבים האנטנות הללו מוצבות על תורן אך בפועל אחוז ניכר מהן במצב רעוע או לא פעיל או שהן נותקו על ידי טכנאי יס והוט בכדי לאפשר את התשתית הטובה יותר שלהן. תחזוקה של האנטנות הללו או שחזור של ימיהן הטובים עלול לקחת זמן מה, מה גם שאין כיום הרבה מדי טכנאי אנטנות אשר מסוגלים לתחזק או לשחזר אנטנות כאלה.

יש ערים בישראל, כגון מודיעין, שבהן חוק עזר עירוני מונע התקנת אנטנות שידור בכדי למנוע מהעיר להפוך לבת דמותה של קו הנוף התל אביבי המונה אלפי אנטנות מוטות נפל.

בעצם נושא זה עומד לרועץ עבור כל המיזם ואת משמעותו האמיתי נוכל לדעת רק כאשר השידורים האמיתיים יחלו בתחילת חודש אוגוסט.

רוב הסיכויים שאחוז משמעותי מאוכלוסית ישראל כלל לא תוכל לקלוט בצורה איכותית את השידורים ללא אנטנה חיצונית. עם אנטנה פנימית הצלחתי מאיזור מודיעין להגיע לכ-9% מעוצמת הקליטה המומלצת על ידי הממיר שלי. זה כמובן נוגע לעוצמות השידור בעת הניסוי ולאו דווקא מצביע על בעיה.


כמה יהגרו לשירות?

הערכות שונות נעשו בשוק והאמת שקשה מאוד לאמוד עד כמה השירות החדש יהיה באמת אטרקטיבי לתושבי המדינה. אין ספק שהוא יכול להוות אלטרנטיבה מצויינת למי שמנוי לכבלים האנלוגיים של הוט - שכן הממיר עולה סכום דומה לעלות מספר חודשים מנוי לשירות האנלוגי. ההערכה היא שמי שמנוי לשידורים הדיגיטליים של יס או להוט, יתקשו להסתפק בשלושה ערוצי תוכן בלבד.

עם זאת, צריך לזכור שהמגמה של המעבר לשידורים חיים (ריאליטי לצורך העניין הוא רלוונטי בעת השידור בלבד) גורמת לאטרקציה של שידורים כאלה לגבור. בנוסף, בשילוב עם מקור תוכן נוסף, החל מהשכרת סרטים, דרך שירותי VOD או PPV (או אפילו ניגון תכנים מהאינטרנט) עלולים להפוך צרכנים חכמים לבעלי יכולת לשכור, לרכוש, להזרים או להוריד את התכנים שישלימו עבורם מעבר לצרכי הספורט, חדשות וריאליטי את נושאי הסרטים והסדרות שיס והוט מתמחים בהם.

בתחילת חודש יוני 2009, פתחנו משאל בין חברי הפורום לגבי מוכנותם לעבור לשידורי ה DTT, התוצאות כפי שאתם יכולים לראות - מעניינות.

הבעיה הקשה של יס והוט היא צמצום חבילות שעלולה להוריד את הרווחיות שלהן מלקוחות קיימים. לקוח למשל שמחזיק מספר רב של טלויזיות עלול יהיה להסתפק במספר מועט יותר של ממירים ולהשאיר את כוכב נולד והישרדות בחדרי הילדים בעוד שהסלון וחדר השינה ישארו עם ממירים מלאים. פעולה כזו משאירה יותר כח בידי הצרכנים ולכן בהכרח מאוד תשפר את עמדת המיקוח אל מול חברות הכבלים והלויין.

מה יעשו יס והוט

 

ההערכות בשוק מדברות על הטווח הצר של בין 3% ל- 25% נטישה לשירות בסופו של דבר. עם זאת, יש להניח שמדובר על אחוזים סופיים של מי שיקלטו את השירות (כולל גם כאלה שישתמשו בו כאלטרנטיבה לטלויזיות בחדרי הילדים) ולאו דווקא לאחוזי נטישה אמיתיים מחברות הכבלים והלויין.

האומדן האמיתי תלוי במידה רבה באיכות הקליטה, עלות הממירים, והאלטרנטיבות. יס והוט מתאבזרות כבר שנתיים לשדר HDTV ו-VOD ולספק ממירים חכמים לצרכנים (שירותים שקשה מאוד להתנתק מהם אחרי שמתרגלים לנוחות שלהם) ויש להניח שיתמחרו באופן מאוד אגרסיבי מחדש את חבילות הערוצים שלהם. יתכן גם שהם יוותרו על עשרות ערוצים זרים ואיזוטריים ויתמקדו בתחומי אחרים. במידה רבה ההצלחה או הכישלון של ה-DTT תקבע גם על ידי המהלכים של יס והוט ומידת היכולת שלהם להתגמש מבחינת הצעת תכנים והורדת העלויות לצרכנים.

כמובן שבינתיים החברות מציעות שירותים מתקדמים תוך כדי דגש על שנים רבות של התחייבות.

מהלכים נוספים שעלולים לערבב את חפיסת הקלפים קשורים למה שגופי השידור האחרים יעשו בזירות אחרות. חברות כגון הוט, יס, בזק, אורנג´, בלוקבסטר ואחרות מעוניינות להזרים לנו למסך הטלויזיה תכנים דרך האינטרנט. כיום אין רגולציה בתחום הזה אך כאשר התחום פרוץ וכאשר שידורים כאלה יכולים לכלול גם את חבילת ה-DTT, בעצם מדובר על גוף שידור חדש שלא משלם תמלוגים כלשהם למדינה, כך שהוא ביתרון יחסי על יס והוט. יש להניח שהנושא הזה יצטרך טיפול של משרד התקשורת ומעניין יהיה לראות איזה פתרונות חקיקה יצירתיים התחום הזה עלול להניב.

גם בבית המשפט יקבעו לא מעט פעילויות. כבר היום עתרו יס והוט לבית המשפט בכדי שיעצור את שידורי ה-EPG בעברית. להערכתי אין לעתירה כזו כל סיכוי להצליח, אך הוט ויס מקדמות אג´נדה נוספת - הם רוצים לקצץ בכמות המחוייבות שלהן מטעם הרגולטור גם בתחום התמלוגים, בתחום היצירה המקורית ואפילו מעוניינות לפתוח את שידורי הלויין והכבלים לפרסום. כל המגמות הללו מבוצעות ומקודמות על ידי גופים שונים בתוך משרד התקשורת כאשר אין מחשבה קולקטיבית על מה כל פעולה כזו עלולה לעשות לתחום העדין ממילא של גופי השידור בישראל.

אין מן הנמנע שעד תום העשור גוף תקשורת משמעותי אחד לפחות יתמוטט ויפשוט רגל עקב חוסר ההתייחסות למכלול השיקולים על ידי משרד התקשורת.

סיבסוד ממירים וניתוק השידור האנלוגי

 

לפי חוק, השידורים האנלוגיים צפויים להסתיים בתוך 18 חודשים מתחילת השידורים הדיגיטליים. מי שמאמין באמת ובתמים שזה מה שיקרה בפועל שירים את ידו (היי, אתה שם, תוריד את היד, אתה לא רואה שאתה היחיד עם היד מורמת?).

בארה"ב תאריך סיום השידורים נדחה אין ספור פעמים ורק היום, כחמש שנים לאחת תחילת המהלך של המעבר של השידורים נפסקו השידורים האנלוגיים. ובכל זאת, ביום הפסקת השידורים היו אין ספור מקלטים שהפסיקו לפעול ואין ספור טלפונים של תלונות על כך (4000 טלפניות נשכרו לצורך טיפול באירוע).

הסיבה לכך פשוטה. משפחות עניות, זקנים ואנשים רבים פשוט מדחיקים את הנושא (במידה והם מצליחים להבין זאת) ומשתדלים שלא להתעסק בזה עד שזה לא הופך לבוער עבורם (קרי: השידורים יפסקו מחר בבוקר).

בישראל כמובן שעדיין לא התחילו לחשוב על נושא חלוקת הקופונים להוזלת הממירים לאוכלוסיות חלשות. אין ספק שתהיה לא מעט "מסחרה" ושאנשים פשוט יסחרו בקופונים הללו. אין עדיין אפילו תוכניות כיצד יגיעו הקופונים לאותם אנשים קשי יום שזקוקים להם (דרך רשות הדואר? דרך ביטוח לאומי?) או אפילו כמה כסף תעלה החלוקה של הקופונים. מה שבטוח הוא שבדומה לחוק האפודות מחזירות האור וחוק הקסדות אופניים, יהיו כאן הרבה יבואנים שירוויחו מהמעבר הרבה כסף.

יהיה מה שיהיה, החישוב המקורי של משרד האוצר של חפיפה של כ-18 חודשים בין השידורים האנלוגיים לדיגיטליים (שעולה הרבה יותר משידור של כל אחד בנפרד, כמובן) צריך יהיה להיות משהו כמו 26 חודשים במקרה הטוב, אם כי זה בהחלט בר ביצוע בתוך 18 חודשים ובתנאי שהמדינה תטפל בזה כראוי (5% סיכוי).

מסקנות

עבורי, כמי שכותב על השידורים הדיגיטליים כבר מספר שנים, המצב של השידורים כרגע הוא בכי רע. היה צריך להגדיל משמעותית את רוחב הסרט ולהוסיף עוד ערוץ אנלוגי אחד לפחות. הפיצוי ליס והוט צריך היה להיות מטופל מזמן, התקן שהיה צריך להיבחר היה צריך להיות מעט פשוט יותר בכדי להוזיל את הממירים, והטיפול באוכלוסיות החלשות כבר היה צריך להתחיל להיות מטופל כבר מעכשיו.

שידורי הרדיו צריכים להתבצע באותה שיטה שבה היא תוכננה מראש, דרך DAB, ולא דרך DVBT RADIO, גם אם זה אומר עוד מכרז (הפעם כדאי שמכרז כזה יהיה בתנאים הגיוניים יותר עבור המבצעים). השידורים צריכים להתבצע מהיום הראשון עם מקודדים סטטיסטיים.

הטיפול הלוקה של הרשות השניה בכל תחום השידורים מתבטא בכל האספקטים של הטיפול בשידורים. אפשר רק לקוות שהם יסדרו את דרכיהם אחרת כל היוזמה המבורכת הזו תשאר לא יותר מקוריוז לצד האנטי מחיקון...

אפשר רק להתפלל שערוץ 10, אשר הוא המרוויח הגדול מכל השידורים החדשים, שכן הם בעצם שמים אותו לראשונה במצב שווה לערוץ 2, ישרוד מספיק זמן בכדי להנות מהגידול בצפיה שהשידורים הללו צפויים לתת לו.

לתגובה בפורומים לחצו כאן.



עוד מ: oferlaor
תגיות


דרגת קושי: 6
דירוג הכתבה

דירוג ממוצע:

4.9
(18) הצבעות

בהקשר זה

 DVB-T המהפכה הדיגיטלית
 שידורי HDTV של יס
 שידורי HDTV של הוט
 HOT HD מול YES HD
 DTT - מפת השידורים
 עוד על שידורים


המאמר הפופולרי ביותר בתחום שידורים:
סקירה של yesMax HD, הממיר החדש של yes
למאמר זה בפרקים
תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht