האתר שלנו מבוסס על פרסומות. ללא פרסומות לא נוכל להתקיים כלכלית.
כנראה שנעשה שימוש בדפדפן שלך בחוסם פרסומות אשר פוגע בנו כלכלית
אנחנו מבקשים שתוסיף אותנו לרשימה הלבנה Whitelist בתוסף חוסם הפרסומות שלך

תודה והמשך גלישה נעימה באתר!


עוד אפשרויות

Google translateGoogle translate
RSSמאמרים וחדשות RSS
קישור לעמוד זהLinkback
גרסא להדפסהגרסא להדפסה
del.icio.usשמירה ב del.icio.us
DIGGהמלצה ב-DIGG
google bookmarkסימניית גוגל

מאמרים מהקבוצה

מבחן קבוצתי: רמקולים רצפתיים 2013

מאת: איתי חזום
08/02/2013 - 10:00



 
 
 


הקדמה

אחרי מבחן הרמקולים המדפיים הגדול של 2012 אמרתי לעצמי, אין מצב שאני עושה את אותו הדבר עם רמקולים רצפתיים, זה כאב ראש גדול מדי, אבל... הנה אנחנו במבחן רמקולים רצפתיים, ועוד איזה רצפתיים...

הפעם בחרנו להתמקד בקבוצת המחיר של 9000-16,000 ש"ח, שמכילה בין היתר, דגמים רצפתיים מסדרות שנבדקו במבחן המדפיים של 2012. כולם פה מותגים שאתם מכירים, כולם פה רצפתיים במתכונת 3way קלאסית של וופר / מידריינג' / טוויטר, ולדעתי, כל מאזין, לא חשוב הטעם שלו, ימצא פה דגם שמוצא חן בעיניו יותר מהשאר, כי הם די שונים אחד מהשני, גם על הנייר וגם בהאזנה.

להלן המתמודדים לפי האלף בית:

 


B&W - CM9

B&W או Bowers & Wilkins, הוא אחד מיצרני הרמקולים המוכרים בעולם. החברה שנוסדה ב 1966 על ידי John Bowers (שנפטר ב 1987), יצרה לעצמה שם בכל הקשור לחדשנות הנדסית ועיצובית בעולם הרמקולים. כיום היצרן הוא חלק מהקבוצה B&W Group Ltd שכוללת יצרנים מוכרים בתחום האודיו כמו Rotel ו Classe. את עיקר הבאזז יצרה כמובן B&W עם הצגת דגם הנאוטילוס או "השבלול" ב 1993, שעדיין משמש כספינת הדגל של היצרן. כיום שם הנאוטילוס ממשיך עם סדרת ה 800, שמשאילה טכנולוגיות מאותו הרמקול המקורי. ל B&W כיום מגוון מוצרים רחב ביותר החל מסדרות רמקולים שמחולקות לכמה רמות שונות, דרך רמקולים ל Custom installation, רמקולים מעוצבים, ועד תחנות עגינה ואוזניות.

סדרת ה CM היא הסדרה שבאה אחרי סדרת ה 600, שדגם ה 685 שלה לקח חלק במבחן המדפיים. ההיצע כולל שבעה רמקולים - שני מדפיים, שני רצפתיים, שני סנטרים, וסאבוופר אחד. כל הדגמים מוצעים או בגימור צבע מבריק או בגימור עץ.

מאפיינים טכנולוגים בסדרה:
  • טוויטר עם ה Nautilus tapering tubes: או "הצינור שהולך ונהיה צר יותר מסדרת הנאוטילוס". הרעיון שעומד מאחורי זה הוא שופר רק "בהפוך", כלומר במקום להשתמש בשופר כדי להגביר את הסאונד, היצרן משתמש בשופר הפוך כדי להפחית את הסאונד.
  • מידריינג' מסוג FST: מכיון שדרייבר המידריינג' אינו מיועד "לזוז" הרבה, היצרן החליט להשמיט את הסראונד הקלאסי (הגומי/ספוג מסביב לממברנה), על מנת לשפר את הגיאומטריה בקצוות הממברנה, ובתמורה לקבל ביצועי מידריינג' משופרים. המאפיין הזה קיים גם בדגמים הבכירים של B&W. אגב, אמנם אין פה סראונד קלאסי, אבל מאחורי המסגרת עדיין יש חומר שדואג שלממברנה יהיה מעט חופש תנועה.
  • מידריינג' עם ממברנה מסיבי Kevlar: לטענת היצרן החומר מאפשר לוופר להישמע יותר נקי, להתאים לקהל רחב יותר של טעמים על ידי הפחתה של בעיות גלים עומדים, תהודות, ושמירה על קשיחות גבוהה באותו הזמן עם ספיגה גבוהה (B&W אגב, משתמשים ב Kevlar עוד משנות השבעים).
  • Flowport: אם תשימו לב, ה Port ברוב הרמקולים של B&W מכוסה ב Dimples או גומות, בדומה לכדור גולף. הרעיון מאחורי זה הוא הפחתה של רעשי מערבולות אוויר שעלולים להיווצר בפתח ה Port, ותגבור טוב יותר של הנמוכים.

עיצוב ואיכות בניה:

ה CM9 הוא הדגם הגדול בסדרת ה CM, וככזה שמגיע עם מידריינג' ה FST, הוא ישר מזוהה כמוצר של B&W. אותו דרייבר מידריינג' נראה גדול למדי, מכיון שמאפיין ה Surroundless שלו, גורם לו להיראות גדול יותר משני הוופרים מתחתיו. לרמקול בהחלט יש חזות יוקרתית, תודות לגימור העץ הנאה בדגם שהגיע אלי, הטבעות הכסופות מסביב לדרייברים, דרייבר המידריינג' הייחודי, והבסיס, שאגב, מעט גדול מדי לטעמי.

הטוויטר חשוף ולא יעמוד במתקפה ישירה של ילד סקרן, המידריינג' שכולל Phase plug קשיח לא צריך ממש לדאוג, והוופרים שכוללים כיסוי אבק שנראה כמו Phase plug, כנראה לא יסבלו. ממאחור נמצא Port אחד, שכולל כמובן את הגומות המוכרות. הרמקול מגיע עם גריל מגנטי שנצמד היטב.

מפרט טכני:

  • טוויטר: 25mm כיפתי, ממברנה מאליומיניום.
  • מידריינג': 150mm, ממברנה מ Kevlar, דרייבר FST.
  • וופר: 2x165mm, ממברנה מנייר/Kevlar.
  • תדרי חיתוך בקרוסאובר: 4kHz, 350Hz.
  • עכבה: 8Ω.
  • טווח תדרים: 56Hz-22kHz  ±3dB.
  • רגישות: 89dB.
  • עוצמת הגברה מומלצת: 30-200W.
  • מידות: גובה 990mm, רוחב 200mm, עומק 300mm (ללא בסיס).
  • משקל: 26.6kg.
  • מחיר מומלץ לצרכן: 15,900 ש"ח

Canton - Chrono SL 580 DC

Canton Elektronik או פשוט Canton, הם יצרן הרמקולים הכי גדול בגרמניה. החברה הוקמה ב 1972 על ידי ארבעה חובבי אודיו גרמנים - Hubert Milbers, Otfried sandy, Günther Seitz ו Wolgang Seikritt, שמטרתם המשותפת היתה לתכנן ולבנות את הרמקולים הטובים ביותר בקבוצתם. השם Canton מקורו בשתי מילים: Cantara בלאטינית שמשמעותה "שירה", ו Ton בגרמנית שמשמעותה "טון" (כמו באיזון טונאלי). Canton לא רק מתכננים בעצמם את הרמקולים והדרייברים שבהם, אלא גם בונים אותם בגרמניה, וצריך להודות ש Made in Germany נראה טוב בהרבה דברים (למרות שקראתי שיש להם גם מפעל בצכ'יה). כיום החברה מייצרת מגוון עצום למדי של רמקולים בגדלים שונים לכל המטרות הנפוצות, כולל סאטלייטים, מדפיים, רצפתיים, סנטרים, סאבוופרים, In wall, In celling, רמקולים לשימוש חיצוני, ורמקולים לרכב, שמתפזרים על פני לא פחות מ 16 סדרות שונות. זהירות לא ללכת לאיבוד.

סדרת ה Chrono SL היא סדרת "אמצע", בתוך ההיצע הענק של היצרן הגרמני. מגוון הדגמים מתפזר על  עשרה רמקולים כולל: ארבעה רצפתיים, שני מדפיים, סנטר, סראונד, ושני סאבים. כל הדגמים מוצעים בגימור צבע מבריק.

מאפיינים טכנולוגים בסדרה:
  • הטוויטר שמשמש את הסדרה משתמש בממברנה מ Aluminum Manganese  (שעשוייה כמקשה אחת עם השרוול של הסליל, על מנת להפחית נקודות הדבקה), עם חזית מסוג Transmission front plate (סוג של Waveguide), שמשפר את פיזור הסאונד.
  • וופרים גם כן משתמשים בממברנות מאליומיניום, עם סראונד (הגומי שמקיף את הממברנה) יחודי שמכונה "Wave" בגלל צורתו, ולפי היצרן, מאפשר באס ומידריינג' אופטימליים.
  • פורט מסוג Downward facing: הדגמים הרצפתיים עושים שימוש בפורט שפונה כלפי מטה, ולפי Canton, בשילוב עם הבסיס המובנה, מאפשר להגדיל את גודל הנוכחות הנשמעת של הרמקול, ולהפחית את הכיווניות של הסאונד שיוצא מהפורט.

עיצוב ואיכות בניה:

ה 580 הוא רצפתי קטן יחסית לרוב המתחרים במבחן הזה, ויחד עם הגימור הלבן, והבסיס הקטן, הוא משאיר רושם של מוצר Lifestyle בנוסף ל Hi Fi, לא יחודי או מעניין, אבל עושה את העבודה. מי שרוצה רמקולים גדולים יותר, לא לדאוג, ישנם שני דגמים גדולים יותר בסדרה.

כל הוופרים ברמקול נראים זהה, אבל העליון משמש אך ורק כמידריינג', כאשר השניים התחתונים משמשים לבאסים. הרמקול כולל בסיס קטן בערך במידות התיבה, שמשמש להפרדה בין הפורט התחתי לרצפה. מי שישים לב, יגלה מאחורי הרמקול "מתקן אחסון" בשביל הגריל, משהו שלא קיים באף אחד מהרמקולים פה.

הטוויטר כולל הגנה ראויה בדמות גריל ממתכת, כאשר הוופרים מגיעים עם כיסוי אבק הפוך, ככה שלילד הסקרן לא תהיה הזדמנות לעשות נזק.

מפרט טכני:

  • טוויטר: 25mm כיפתי, ממברנה מאליומיניום/מנגן.
  • מידריינג': 160mm, ממברנה מאליומינים.
  • וופר: 2x160mm, ממברנה מאליומיניום.
  • תדרי חיתוך בקרוסאובר: 3kHz, 300Hz.
  • עכבה: 4-8Ω.
  • טווח תדרים: 25Hz-40kHz (לא נאמר באיזה טווח עוצמה).
  • רגישות: 87.5dB.
  • עוצמת הגברה מקסימלית: 130W נומינלי, 200W תוכן מוזיקלי.
  • מידות: גובה 990mm, רוחב 170mm, עומק 290mm.
  • משקל: 17kg.
  • מחיר מומלץ לצרכן: 13,000 ש"ח

Cerwin Vega XLS-15

Cerwin Vega נוסדה ב 1954 על ידי Gene Czerwinski -  מהנדס תעופה/חלל, מתוך האהבה לשחזור מוזיקה. החברה "עלתה על הרדאר" לראשונה, איך לא, תודות לרמקול שהפיק באסים מאד מרשימים לזמנו. בהמשך הם התפרסמו מדברים כגון מגבר ה Solid state הראשון (גם אני הרמתי פה גבה), ומותג ה Sensurround, שהביא ליצרן פרס אוסקר, גרם לנזק מבני בכמה בתי קולנוע בחו"ל, ואחראי לא במעט, על הגברת המודעות וההתעניינות בסאבוופרים.

Cerwin Vega נוגעים ברוב התחומים שקשורים לרמקולים, ומייצרים רמקולים לשימוש ביתי, הגברות, ואודיו לרכב. כיום החברה כבר אינה בבעלות מקורית, אבל עדיין מתמקדת בדברים שעשו אותה מוכרת, כולל כמובן, שימוש בוופרים עם סראונד (הספוג מסביב לממברנה) בצבע אדום בולט.

סדרת ה XLS היא הסדרה הכי גבוהה בליין הביתי של Cerwin Vega, והחליפה את סדרת ה CLS. המבחר כולל שמונה רמקולים: מדפי, סנטר, ארבעה רצפתיים, ושני סאבים. כל הרמקולים מגיעים בגימור עץ שחור.

מאפיינים טכנולוגים בסדרה:

בשונה מרוב היצרנים, Cerwin Vega לא ממש מתפארים בטכנולוגיות חדשניות, או במונחים מרשימים, אבל הם כן משאילים מאפיינים מעניינים מתחום ה PA.

  • Waveguide: הטוויטר ודרייבר המידריינג' עושים שימוש ב Waveguide (סוג של שופר), שמיועדים לטפל בתיאום של פיזור הסאונד בין הדרייברים השונים, להעלות את רגישות הרמקול, ולהפחית עיוותים.
  • וופרים בעלי מסגרת מסוג Cast frame, במקום מסגרת ה Stamped steel הזולה יותר.
  • הגנה על הרמקול מנזק, על ידי שימוש בפיוז(!).

עיצוב ואיכות בניה:

ה XLS-15 יושב משבצת אחת מתחת לדגם הכי גדול בסדרה - ה XLS-215, אך זה בשום אופן לא אומר שמדובר על רמקול קטן, והאמת היא שבעצם מדובר על הרמקול הכי גדול וכבד במבחן הזה. כפי שמבינים כבר מהתמונות, לא מדובר פה על רמקול אלגנטי, ובטח לא משהו שיקבל את חותמת "ההנהלה" בקלות. בתור חובב של רמקולים גדולים סטייל דגמי הוינטאג' של פעם, אני כלל לא חושב שמדובר על יצירה "מכוערת", אבל לא היה מזיק אם Cerwin Vega היו מציעים אותם גם בגימור עץ חוץ משחור, ו/או עם גריל בד שמכסה את כל החזית של הרמקול. אם כבר בגריל עסקנו, זה שמגיע עם ה XLS-15 הינו מאסיבי למדי, עשוי ממתכת, מוברג לרמקול עצמו, אך מגן רק על הוופרים. גם מעבר לאותו גריל, אי אפשר לפספס את הסראונד של הוופרים, שצבעו אדום בולט - סממן קלאסי לרמקולים של היצרן. הטוויטר בעל ה Waveguide, משתמש ב Soft dome, ואינו כולל הגנה מפני האצבעות של ילדים סקרנים.

מאחורי הרמקול ישנם זוג פורטים גדולים ללא שום Flare, כאשר חדי העין ישימו לב שמעל הטרמינלים נמצא הפיוז, כן, פיוז בזוג רמקולים ביתיים. יכול להיות שהיצרן רציני לגמרי, ויכול להיות שזו בדיחה פנימית שלהם. בכל אופן, לא לדאוג, לכל רמקול מצורף פיוז רזרבי, רק ליתר ביטחון.

איכות הבניה היא טובה בהתחשב בחומרים, והדברים היחידים שהפריעו לי הם חוסר ה Flare בפורטים, והעובדה שנקישה על התיבה מפיקה סאונד חלול מדי, מה שמעיד שהיצרן כנראה חסך פה ושם בכל הקשור לחיזוקים פנימיים בתיבה.

מפרט טכני:

  • טוויטר: 25mm כיפתי, מסוג Soft dome.
  • מידריינג': 165mm, ממברנה מסיבי נייר.
  • וופר: 380mm, ממברנה מסיבי נייר.
  • תדרי חיתוך בקרוסאובר: 2.4kHz, 280Hz.
  • עכבה: 6Ω.
  • טווח תדרים: 38Hz-20kHz  ±3dB.
  • רגישות: 92.3dB.
  • עוצמת הגברה מקסימלית: 400W Peak.
  • מידות: גובה 1030mm, רוחב 430mm, עומק 470mm.
  • משקל: 38.5kg.
  • מחיר מומלץ לצרכן: 8990 ש"ח

Jamo C-809

Jamo הוא יצרן רמקולים שנוסד בדנמרק ב 1968 על ידי Preben Jacobsen - נגר, וגיסו, Julius Mortensen - איש מכירות. שם החברה הורכב מתחילת שמות המשפחה של השניים, Ja ו Mo, או Jamo. אגב, את השם מבטאים כ Yamo.

עם השנים החברה צמחה, ב 1978 ירד מפס היצור הרמקול המיליון, וב 1994 Jamo היה כבר יצרן הרמקולים הגדול באירופה, כאשר ב 2005 הוא נרכש על ידי קבוצת Klipsch. כיום לחברה יש ליין רמקולים ענקי, שמכסה את כל סגנונות הרמקולים הנפוצים לשימוש ביתי - סאטלאטים, מדפיים, רצפתיים, סאבוופרים, THX, מעוצבים, היי אנד, וכו'.

Jamo הוציאו במהלך השנים רמקולים "מפורסמים", כגון ה Oriel - רצפתי לא שגרתי, סדרת ה Concert המקורית, וסדרת ה Reference - רמקולים גדולים מסוג Dipole (ללא תיבה).

סדרת ה Concert 800 יושבת רק מתחת לסדרת הReference  הבכירה, ומורכבת משבעה דגמים: מדפיים, שלושה רצפתיים, סראונד, סנטר, וסאב. כל הדגמים מוצעים בשני גימורי עץ.

מאפיינים טכנולוגים בסדרה:
  • Waveguide: הטוויטר בסדרה משתמש בחזית עם Waveguide, שמיועד לשפר את פיזור התאימות של הסאונד בין הטוויטר למיד באס/מידריינג'. בנוסף, לטענת היצרן המאפיין מקל על מיקום הרמקול בחדר.
  • DTT: מה ש Jamo מכנים Decoupled Tweeter Technology, הוא בעצם שיטה בה "מפרידים" בין הטוויטר לתיבה, ועל ידי כך מפחיתים את הוויברציות שעלולות לעבור מתיבת הרמקול אל הטוויטר. היצרן טוען להפחתה של עד 20dB, מה שבתמורה משפר את ביצועי הטוויטר.
  • Centre Plug: פה מדובר על Phase plug בעיצוב ותכנון של Jamo, שמיועד להחליף את כיסוי האבק המסורתי. היתרונות לטענת היצרן הם: ממברנה קלה יותר, קירור טוב יותר של הסליל בוופר, והפחתה של רזוננסים לא רצויים.
  • HCC: מה שמכונה Hard conical cone, הוא שילוב של חומרים, וגיאומטריה של הממברנה, שמאפשרים לוופר להפיק סאונד נקי וללא רזוננסים הרבה מעבר לתחום העבודה שלו.
  •  AIC: מערכת ה Active impedance control ב Motor של כל וופר, מאפשרת למתן את עליית העכבה בתחום העבודה העליון של הוופרים, ועל ידי כך להפחית עיוותים לא רצויים.

עיצוב ואיכות בניה:

ה C-809 הוא הרצפתי הגדול ביותר של סדרת ה 800, והיחידי שמגיע בתצורת 3way. שילוב של פרופורציות לא מלבניות הופך את הרמקול לבעל חזות פחות מאיימת אל אף גודלו, וכזה שיכול לדעתי להשתלב יפה בסלון המודרני. משום מה הרמקולים מגיעים עם גשרים "מוזרים" שמורכבים על הטרמינלים, ככה שלא ניתן להשתמש בבננות, ולכן צריכים להסיר אותם, ולהרכיב את הגשרים שמצורפים בנפרד.

ה C-809 משתמש בשני וופרים לבאסים, ובדרייבר זהה למידריינג', שכמו בכל הרמקולים במבחן, יושב בתיבה סגורה משל עצמו. במרכז כל וופר נמצא ה Centre Plug, שמהווה טאץ' עיצובי נאה, ובדיקה מראה שהטוויטר באמת לא מקובע לתיבה בצורה המסורתית. לכל רמקול מצורפים שני גרילים נפרדים.

הטוויטר לא יעמוד במתקפה ישירה מאצבעותיו של ילד סקרן, כאשר הוופרים, תודות ל Centre plug, כנראה פחות יסבלו. הדבר היחידי שהפריע לי הוא הפורט האחורי/עליון באחד הרמקולים, שלא היה מורכב כמו שצריך.

מפרט טכני:

  • טוויטר: 25mm כיפתי, מסוג Soft dome.
  • מידריינג': 180mm, ממברנת HCC.
  • וופר: 2x180mm, ממברנת HCC.
  • תדרי חיתוך בקרוסאובר: 2kHz, 150Hz.
  • עכבה: 6Ω.
  • טווח תדרים:30Hz-24kHz   (לא נאמר באיזה טווח עוצמה).
  • רגישות: 89dB.
  • עוצמת הגברה מקסימלית: 400W Short term, 200W Long term.
  • מידות: גובה 1157mm, רוחב 252mm, עומק 428mm.
  • משקל: 33.6kg.
  • מחיר מומלץ לצרכן: 14,900 ש"ח

Monitor audio - Silver RX8

Monitor audio הוא יצרן רמקולים בריטי ידוע אשר הוקם ב 1972 על ידי Mo Iqbal, וכיום נחשב ליצרן הרמקולים היחידי שעדיין בבעלות בריטית מלאה. Monitor היו מהראשונים שהשקיעו משאבים בפיתוח, שכלול, ושימוש בדרייברים עם ממברנות ממתכת ברמקולים, כאשר נכון להיום, כל הרמקולים שלהם כוללים שימוש בדרייברים מסוג זה. ליצרן כ 11 סדרות שונות של רמקולים לשימוש ביתי, כולל מבחר רחב של רצפתיים, מדפיים, סנטרים, סראונד, סאטלייטס וסאבוופרים. באופן לא מפתיע ארבעת הסדרות העיקריות של היצרן קרויות על שמן של מתכות (ובסדר עולה בדומה למדליות באולימפיאדה). סדרות בולטות בליין שלהם הן לדוגמא סדרת ה SoundFrame - רמקולים בעלי מראה של תמונה, סדרת ה Apex - רמקולים עם תיבות מאליומיניום, סדרת ה Shadow - רמקולים דקים במיוחד, וכמובן סדרת הדגל - ה Platinum, שממרכזת את כל מה שהחברה יודעת על High end בתחום הרמקולים.

סדרת ה Silver נמצאת במקום שלישי מהטופ של Monitor audio. הסדרה כוללת שני מדפיים, שני רצפתיים, סראונד, סנטר, וסאב. הדגמים מוצעים במבחר גימורים רחב, כולל גימורי עץ, וצבע.

מאפיינים טכנולוגים בסדרה:
  • ממברנות מ C-Cam: הממברנות גם בוופרים וגם בטוויטרים עשויות מתשלובת של אליומיניום ומגנזיום עם ציפוי קרמי (ומפה מגיע השם C-cam כלומר Ceramic coated aluminium magnesium). לטענת היצרן התרכובת הזו מביאה את הממברנות ליחס מעולה בין קשיחות לספיגה עצמית, ובמקרה של הטוויטר, מרחיקה את נקודת ה Breakup אי שם מעבר ל 35kHz.
  • וופרים עם ממברנות RST: הממברנה מכוסה בדפוס רדיאלי של גומות, שלפי Monitor מחזקות עוד יותר את ממברנות ה C-Cam, ומונעות כיפופים בזמן עבודה, מה שמפחית עיוותים. בנוסף השיפור בקשיחות מאפשר לחברה לייצר ממברנות יותר דקות, ולכן גם יותר קלות משקל.
  • פורט מסוג HiVe: הפורטים מכוסים בחריצים אשר לטענת היצרן מאפשרים לאוויר לזוז יותר בחופשיות, ועל ידי כך להוריד את רעשי המערבולות אוויר, ולשפר את תגובת הפורט.
  • דרייברים שמוצמדים לתיבה על ידי בורג אחד בלבד. לטענת Monitor השימוש בבורג אחד מהצד האחורי של הדרייברים משפר את הצמדת הדרייבר לתיבה, ומשמש באותו הזמן כצלע חיזוק.

עיצוב ואיכות בניה:

ה RX8 הוא אחד הרמקולים הקטנים במבחן. מדובר פה ביתרון ברור לעומת חלק מהמתחרים האחרים בקבוצה. תוסיפו לזה את הגימור המצויין, הדרייברים הנאים, ויש לכם פה מועמד בעל WAF קלאסי.

מבחינה חיצונית, דגם ה RX6 נראה זהה לדגם ה RX8, רק עם וופר אחד פחות. בפועל, בעוד שה RX8 הוא רמקול 3way עם מידריינג' יעודי בתיבה סגורה, ה RX6 הוא רמקול 2.5way שבו יש וופר מידבאס בתיבת Ported, ובנוסף, וופר יעודי לבאס. השוואה נוספת היא לדגם ה RX2, שלקח חלק במבחן המדפיים. ה RX2 משתמש באותו הטוויטר, אבל בנקודת חיתוך מעט גבוהה יותר בקרוסאובר (בחירה תמוהה בעיני), ובוופר מידבאס בקוטר 8 אינץ', מה שיוביל לפיזור סאונד שונה, ובעצם, לתוצאה שונה.

הדרייברים עצמם כמובן לא כוללים ברגים מלפנים, אלא בורג אחד גדול מאחורי התיבה. הרמקול צריך להתמודד באופן יחסית סביר נגד מתקפה מאצבעותיו של ילד סקרן, הטוויטר כולל גריל קשיח ממתכת, המידריינג' כולל כיסוי אבק שנראה כמו Phase plug, והוופרים כוללים כיסוי אבק הפוך. הרמקול מגיע עם בסיס יעודי, אך במקרה שלי הוא לא היה כלול, ולכן השתמשתי ברגליות המצורפות במקום.

מפרט טכני:

  • טוויטר: 25mm כיפתי, ממברנת C-Cam.
  • מידריינג': 150mm, ממברנת RST.
  • וופר: 2x150mm, ממברנת RST.
  • תדרי חיתוך בקרוסאובר: 2.2kHz, 300Hz.
  • עכבה: 4Ω.
  • טווח תדרים:32Hz-35kHz   (לא נאמר באיזה טווח עוצמה).
  • רגישות: 90dB.
  • עוצמת הגברה מומלצת: 50-175W.
  • עוצמת הגברה מקסימלית: 175W RMS.
  • מידות: גובה 900mm, רוחב 185mm, עומק 330mm (ללא בסיס).
  • משקל: 21.7kg.
  • מחיר מומלץ לצרכן: 9990 ש"ח לגימור עץ, 11,990 לבצע מבריק.

Polk audio - RtiA9

Polk audio הוא יצרן אמריקאי שהוקם ב 1972 על ידי שלושה חברים מהאוניברסיטה: George Klopfer, Sandy Gross (כיום הבעלים של GoldenEar), ו Matthew Polk שעל שמו החברה קרוייה. החבורה התעסקה מעט בתחום של רמקולים ל PA, אבל מאוחר יותר התרכזו בתחום הביתי. כיום החברה בבעלות של DEI אחזקות, שבין היתר מחזיקה גם ב Definitive Technology (שגם אותה ייסד Sandy Gross). החברה אמנם ידועה בעיקר בשוק הביתי, אבל פונה לשווקים נוספים כמו רמקולים (ומגברים) לרכב, רמקולים לשימוש בסירות, ורמקולים לשימוש חיצוני. מבחינה ביתית ישנם רמקולים סטנדרטים, רמקולים In-wall/celling, אוזניות, וסדרת ה SurroundBar - מספר דגמים של רמקול אחד בתצורת סנטר, שמטפל בכל חמשת ערוצי הסראונד.

סדרת ה Rti נמצאת במקום אחד לפני סדרת ה LsiM הבכירה של היצרן. הסדרה כוללת שלושה רצפתיים, שני מדפיים, שני סנטרים, ושני סראונד (לסאבוופרים יש סדרות נפרדות). כל הדגמים מוצעים בשני גימורי עץ.

מאפיינים טכנולוגים בסדרה:
  • תיבות מעוקלות מסוג DAHLI או Damped Asymmetric Hex Laminate Isolation: תיבות שבנויות מחמישה שכבות של עץ מודבק, ושכבה שישית של עץ מוגמר. לטענת היצרן, תהליך היצור של התיבות האלו פותח במיוחד עבור Polk Audio, ומלבד להיות אסטטי הוא גם מאפשר לייצר תיבה יותר קשיחה, עם פחות השפעה על הצליל של הרמקול.
  • דרייברים שתוכננו בעזרת Dynamic Balance: שיטה שבה היצרן בודק את עבודת הרכיבים ברמה המיקרוסקופית על מנת למצוא ולטפל בבעיות לא רצויות.
  • דרייברים שעברו אופטימיזציה ב Klippel: לפי Polk, שימוש ב Klippel (מערכת מדידה) מאפשר להם למקסם את ביצועי הדרייברים, גם בעוצמות האזנה נמוכות וגם בגבוהות.

  • Port מסוג PowerPort Plus: מערכת Port שמורידה את רעשי המערבולות אוויר, ועל ידי כך מגדילה את עוצמת וניקיון התדרים הנמוכים.

עיצוב ואיכות בניה:

ה RtiA9 הוא הדגם הגדול ביותר בסדרת ה Rti, ורואים את זה. הרמקול הכי גבוה, והכי עמוק במבחן, מצליח לשמור על חזות אלגנטית (בקושי), תודות לרוחב סביר, ותיבה מעוקלת. הרמקולים שהגיעו אלי היו בגימור שחור משעמם אמנם, אך עשוי היטב, ומי שאוהב רמקולים מרובי אלמנטים יעדיף להוריד את הגריל, ולחזות במראה הקרבי שכולל סה"כ שישה דרייברים.

בשונה מדגם ה RtiA3 שלקח חלק במבחן המדפיים, פה מדובר כבר על רמקול שונה למדי. דבר ראשון, בעוד שה A3 משתמש בוופר מידבאס בקוטר 6.5 אינץ', שיושב בתיבת Ported, ה A9 משתמש בשני מידריינג'ים בקוטר 5.25 אינץ', שיושבים בתיבה סגורה, ובתצורת מיד/טוויטר/מיד. ה A9 לשמחתי זונח את Port ה ARC שבדגם ה A3, ומשתמש במקום זה רק ב PowerPort Plus, שהוא בעצם אותו הדבר כמו ה Powerport, רק עם Port רגיל נוסף מלפנים. לדעתי זה קצת מגוחך להתפאר מצד אחד ב Port יחודי, ומצד שני לשים ישר מולו Port סטנדרטי לכל דבר. בנוסף, זה מעט תמוה בעיני לתת ל A9 שמשתמש במידריינג'ים קטנים, נקודת חיתוך נמוכה יותר בקרוסאובר יחסית לדגם ה A3, שמשתמש בוופר גדול יותר.

את תפקיד "הזזת האוויר" ב A9, לוקחים לא פחות משלושה וופרים בקוטר 7 אינץ', אלו כוללים כיסוי אבק הפוך, ולכן סביר להניח יעמדו במתקפה ישירה מאצבעותיו של הילד בבית, זאת בשונה מהטוויטר והמידריינג'ים, שיחטפו נזק די בקלות, זאת בהנחה והילד גבוה מספיק בשביל להגיע אליהם...

דברים קטנים שהפריעו לי היו, גימור מעט מרושל בתוך ה Port האחורי, והטרמינלים שנראים ומרגישים הכי זול מכל הרמקולים בקבוצה.

מפרט טכני:

  • טוויטר: 25mm כיפתי, מסוג Soft dome.
  • מידריינג': 2x130mm, ממברנה מתרכובת פולימר.
  • וופר: 3x177mm, ממברנה מתרכובת פולימר.
  • תדרי חיתוך בקרוסאובר: 1.8kHz, 120Hz.
  • עכבה: 8Ω.
  • טווח תדרים:30Hz-26kHz   (לא נאמר באיזה טווח עוצמה).
  • רגישות: 90dB.
  • עוצמת הגברה מומלצת: 50-500W.
  • מידות: גובה 1230mm, רוחב 225mm, עומק 542mm.
  • משקל: 34kg.
  • מחיר מומלץ לצרכן: 12,000 ש"ח.

מדידות

הערות:

  • המדידות האלו מיועדות להראות רק חלק מהתנהגות הרמקול, ולעשות זאת ללא ההשפעה של חדר כזה או אחר, וטעמו האישי של המאזין.
  • המדידות האלו אינן מראות בשום אופן כיצד רמקול ישמע בחדר, או איך הוא יגיב לציוד אליו הוא משודך.
  • אלו רק חלקים בודדים ממכלול הפרמטרים שמרכיבים את הסאונד שרמקול מפיק.
  • חלק מהרמקולים מבליטים מעט את התדרים הנמוכים בגרפים של ה Frequency response, זה בדר"כ כתוצאה מפיצוי בקרוסאובר, ושיטת המדידה.

עכבה

על עכבה אפשר לקרוא כאן. עכבה מסוגלת להראות לנו כמה הרמקול "קשה" להנעה בשביל המגבר, האם ישנם רזוננסים לא רצויים ברמקול, לאיזה תדר מכוון ה Port (מה שרומז כמה נמוך הרמקול מיועד לרדת בבאסים), ועוד.

B&W CM9

  • ה CM9 אמנם מוגדר כ 8Ω, אך הוא עדיין רמקול יחסית קשה להנעה, תודות לעכבה מינימלית של 2.5Ω (היצרן מגדיר 3Ω), ושילוב של עכבה נמוכה/פאזה קיצונית ב 80Hz.
  • בליטה ב 250Hz מעידה על רזוננס כלשהו.
  • ה Port ברמקול מכוון לתדר 28Hz, יחסית נמוך לרמקול שכזה.

 Canton - Chrono SL 580 DC

 

  • היצרן מגדיר את ה 580 כרמקול בעל עכבה של 4-8Ω, וזה תואם את המדידה. העכבה המינימלית היא 2.75Ω, אך יחס העכבה/פאזה אינו קיצוני. קשה להנעה אבל לא בצורה יוצאת דופן.
  • הגרף נקי מבליטות שבדר"כ מעידות על רזוננסים.
  • זה נראה כאילו ה Port מכוון בערך ל 48Hz, אבל האמת היא שקשה לקבוע, ולדעתי תדר הכיוון דווקא נמוך יותר.

Cerwin Vega XLS-15

 

  • מעט קל יותר להנעה יחסית לאחרים, העכבה יורדת למינימום של 3Ω, אבל יחס העכבה/פאזה אינו קיצוני.
  • בליטות באיזור ה 150Hz ו 800Hz מעידות על רזוננסים כלשהם.
  • ה Ports ברמקול מכוונים לתדר 28Hz, יחסית נמוך אך הגיוני בהתחשב בגודל הוופר והתיבה.

Jamo C-809

  • יותר קשה להנעה יחסית לאחרים בקבוצה, תודות לעכבה מינימלית של 2.5Ω, ושילוב של עכבה נמוכה/פאזה קיצונית ב 63Hz.
  • בליטה קטנה ב 530Hz מעידה על רזוננס כלשהו.
  • ה Ports ברמקול מכוונים לתדר 32Hz.

Monitor audio RX8

  • ה RX8 הוא הרמקול היחידי במבחן שמוגדר כ 4Ω, אבל באותו הזמן זהו אחד הרמקולים הכי קלים להנעה בקבוצה... העכבה המינימלית היא 3.4Ω, ויחס העכבה/פאזה אינו קיצוני.
  • בליטה ב 315Hz מעידה על רזוננס כלשהו.
  • ה Ports ברמקול מכוונים לתדר 49Hz, יחסית גבוה בשביל רצפתי, ויותר מתאים לרמקול מדפי.

Polk audio RtiA9

  • יותר קל להנעה יחסית לאחרים, העכבה יורדת למינימום של 3.4Ω, ויחס העכבה/פאזה אינו קיצוני יותר מדי.
  • בליטות באיזור ה 290Hz ו 950Hz מעידות על רזוננסים כלשהם.
  • ה Ports מכוונים לתדר 30.5Hz, אך ההפרש הגדול בין שתי הגבעות שליד תדר הכיוון, מראה שמשהו ביחס הנפח תיבה/תדר פורט/וופרים אינו אידיאלי.

הערה: חלק מהרמקולים פה עלולים להישמע יחסית בהירים בתדרים מסויימים, עם מגברי שפורפרות בעלי עכבת מוצא גבוהה.

Frequency response

על Frequency response אפשר לקרוא כאן, וכאן. פה ניתן לראות דברים כגון האיזון הטונאלי של הרמקול, כמה נמוך הוא יורד בבאסים, האם רזוננסים שרואים בעכבה מקבלים פה ביטוי, ועוד.

B&W CM9

  • התוצאה מראה עמק בתחום העבודה העליון של דרייבר ה FST, בין 1-3kHz. העמק הזה נופל על איזור שאנחנו יחסית רגישים אליו, ולכן צריכה להיות לו השפעה מעניינת.
  • ניתן לראות רזוננס כלשהו ב 250Hz.
  • התדרים הנמוכים מכוונים בצורה רגועה למדי, סביר להניח תודות לתדר הכיוון של ה Port, שלדעתי מכוון נמוך מדי. התוצאה הסופית תהיה מאד תלויה במבנה החדר, ו/או מיקום הרמקולים. מה שכן, ה CM9 כנראה ירוויח מהסידור הזה בחדרים קטנים.
  • ה Port נמצא נקי מבעיות של רזוננסים.

Canton - Chrono SL 580 DC

  • תוצאה יחסית מאוזנת, מלבד שקע מוזר ב 3kHz.
  • ה Port נמצא נקי מבעיות של רזוננסים.
  • העליה לקראת 20kHz מקורה ברזוננס עצמי של הטוויטר ברמקול. הנושא לא אמור להפריע.

Cerwin Vega XLS-15

  • התוצאה מראה עמק באיזור של 3-5kHz, מדובר על תחום שאנחנו יחסית רגישים אליו, ולכן צריכה להיות לו השפעה מעניינת.
  • רזוננס חזק ב 150Hz, שמקורו ב Ports של הרמקול.

Jamo C-809

  • תוצאה יחסית מאוזנת, מעט בולט באיזור של 4-5kHz.
  • התדרים הנמוכים אינם כוללים את העלייה בעוצמה שנהוג לראות, סביר להניח בגלל נקודת החיתוך הנמוכה של הוופרים, שאינה מצריכה פיצוי בקרוסאובר.
  • ניתן לראות רזוננס כלשהו ב 530Hz.
  • ה Ports נמצאו נקיים מבעיות של רזוננסים.

Monitor audio RX8

  • תוצאה יחסית מאוזנת, אך נוטה לצד הבהיר.
  • ה RX8 אינו יורד נמוך כמו שאר הרמקולים במבחן, אבל החשיבות של זה תלויה בתוכן לו מאזינים.
  • רזוננס חזק ב 300Hz, שמקורו ב Ports של הרמקול.

Polk audio RtiA9

  • תוצאה יחסית מאוזנת, מלבד תחום העבודה של הטוויטר.
  • ה Ports נמצאו מעט לא נקיים, אבל לא ברמה שעלולה להפריע לדעתי.

האזנה

במבחן המדפיים של 2012 נעשה שימוש בציוד בשווי כמה עשרות אלפי ש"ח, אך הפעם הוחלט ללכת דווקא בכיוון ההפוך, ולשדך את הרמקולים לציוד שיותר משקף את הרכישה של המאזין הממוצע. האם זה אומר שהלכנו על רסיבר קולנוע ביתי? כמה שזה נשמע הגיוני, לא, אבל גם לא הלכנו על שילוב של קדם/מגבר הספק יקרים. הרכיב המרכזי שנבחר הוא ה Rotel RA-12 - מגבר סטריאו משולב DAC. מממ... אני מודה, בתחילה הייתי סקפטי, קופסת all in one עם מגבר מסכן של 60W? החלטתי לא לשפוט לפי המספרים על הנייר, והאזנה בסופו של דבר הסירה כל ספקות שהיו לי בנושא. מה שכן... אני לא מאזין בעוצמות "מסיבה" כמו שחלק מהרמקולים במבחן מסוגלים לספק, ככה שבמקרים האלו, יכול להיות שיהיה יתרון לשימוש במגבר חזק יותר.

האזנה נעשתה בסלון ישראלי ממוצע, 3.25 מטר רוחב על 10.5 מטר אורך (7.5 בנקודה מסויימת). כל רמקול מוקם כ 30 ס"מ מהקיר האחורי, ומספר מטרים מהקירות הצדדיים. הרמקולים במבחן עבדו ללא הגרילים.

על מנת לתאר במילים יפות את חווית ההאזנה שלי, קיים פה ושם שימוש במונחים סובייקטיביים כמו בהיר/קטיפתי/חד/במה וכו', אלו נתונים לפרשנות אישית, ולכן אינם תמיד מתארים את מה שאתם חושבים שזה אומר. מדובר על הרשמים האישיים שלי, עם המוזיקה שאני בחרתי, עם הציוד שברשותי, וחדר ההאזנה שלי, ולמישהו אחר עם טעם מוזיקלי אחר, ציוד אחר, וחדר אחר הרמקולים יכולים להישמע שונה לגמרי, אז נא לקחת את זה בחשבון. מי שרוצה לדעת אם הרמקולים נשמעים לטעמו פשוט יצטרך ללכת ולהאזין להם.

להלן מספר קטעי מוזיקה שונים שבחרתי, ופרשנות אישית קצרה על איך כל רמקול נשמע לי עם אותו קטע.

Chris jones - Would not have it any other way: שיר מהאלבום הרביעי של הגיטריסט המנוח. סאונד אופייני להקלטות מבית היוצר של Stockfisch.

  • B&W: העומק בנמוכים הופק בצורה מרשימה "וספוגית", אבל היה חסר לי פאנץ'. הגיטרות נשמעו קריסטליות למדי, אולי מעט חצופות פה ושם, והזמר היה בעל נוכחות מעולה.
  • Cerwin Vega: הגבוהים דווקא נשמעו הרבה פחות פתוחים וחדים ממה שציפיתי, אך לא איבדו מתחושת הקריספיות הנחוצה. הבאס היה מלא ונפוח כראוי.
  • Monitor audio: לבאסים היה Definition מצויין, אך היה חסר לי עומק ופאנץ'. הגבוהים היו חדים, מאד פתוחים, כל פריטה שם, לפעמים בצורה מעט מוגזמת מדי, הזמר נשמע מעט קטן.
  • Polk audio: פה קיבלתי סאונד "מלא", אך מעט בהיר מדי, מה שחשף דקויות שלא בהכרח רציתי לשמוע. הבאס היה בריא, "ספוגי", לא עמוק מדי, אך גם לא חסר.
  • Canton: אלו נתנו תחושה של פרזנטציה פתוחה וקריספית, אך בטוב טעם. הבאסים היו סבירים, העומק היה שם, אך לא בלט, היה חסר לי גם מעט פאנץ'.
  • Jamo: הפיקו סאונד חד וחלקלק, אולי מעט קריסטלי מדי פה ושם, הזמר ישב בול במקום, והבאסים היו מצויינים.

Justin berkovi - Oceans: קטע אלקטרוני בעל סאונד יחסית Mellow, די מינימליסטי, ועם באסים עמוקים יחסית.

  • B&W: ה Bassline היה עמוק ובעל Definition מצויין. הגוון הכללי היה מהנה, קצבי, ופתוח.
  • Cerwin vega: פה קיבלתי דווקא פחות עומק ממה שחשבתי שאקבל, אולי זה בראש שלי, ואולי זה ה Impact המצויין שהרמקולים מסוגלים להפיק. הגבוהים היו קטיפתיים למדי, ולא קיבלתי בכלל הרגשה של "חוצפה" בסאונד.
  • Monitor audio: במת סטריאו טובה, גם פה הבאס היה בעל Definition מוצלח, הגוון הכללי של הסאונד היה כאילו "מהיר", הרמקול לא ירד נמוך מספיק לדעתי.
  • Polk audio: מיד באס בריא למדי, לעומת עומק מעט חסר. הגבוהים היו בדיוק במקום בשביל הקטע הזה, והתוצאה היתה בעלת אופי "Snappy".
  • Canton: סאונד נקי וחלק, במה מעט צרה, נוכחות לא רעה של עומק, מיד באס טוב יחסית. איזון רגוע.
  • Jamo: צליל "גדול", יחסית חם, באסים בעלי עומק וטפיחה ראויה, תוצאה מהנה.

Musica Nuda - Two For One: קטע אינסטרומנטלי קצר מהאלבום 55/21 של הצמד האילטקי.

  • B&W: הכלים נשמעו פה מעט קידמיים מדי, תחושת עומק טובה, מיד באס מדוקדק לגמרי.
  • Cerwin Vega: פרזנטציה חמה מעט, סאונד מלא, אפילו "עגול" אם תרצו, היה חסר לי פה משהו.
  • Monitor audio: סאונד פתוח ומאד אינטימי, תחושה של קרבה לנגן, פריטות "מדוייקות".
  • Polk audio: "בשרני" יחסית, מאד פתוח, ישנה תחושה של קרבה לנגן, סאונד "מיידי".
  • Canton: סאונד רחב, מאוזן יחסית, פתוח בדיוק במידה הנכונה, מהנה.
  • Jamo: הפרדת כלים מעולה, רוחב מוצלח, גדול אך מדוקדק באותו הזמן.

Sade - I Never Thought I'd See The Day: קטע שקט ואווירתי, מהאלבום השלישי של ההרכב.

  • B&W: במה רחבה, סאונד אטמוספרי למדי, זמרת מעט רחוקה, משהו מעט חסר.
  • Cerwin Vega: במה רחבה למדי, מעט פחות תחושת עומק מאחרים, באס מוצלח, גוון "נפוח" לטובה.
  • Monitor audio: תחושת עומק, אך לא אטמוספרי בצורה בולטת, מידריינג' מעט קידמי.
  • Polk audio: מיד באס חמים, עומק ואוויר בשפע, זמרת מרחפת.
  • Canton: זמרת מרחפת ברקע, אך לא קופצת החוצה. תחושת עומק ואוויר לא רעה, אך לא יוצאת דופן.
  • Jamo: רגוע, אינטימי אפילו, רחב אך לא עמוק מדי, זמרת נשמעת מאוזת, מידבאס מוצלח.

Ursula Rucker - Soon: קטע טריפ הופ מהאלבום השני של הזמרת. באסים חזקים ועמוקים, הרבה explicit lyrics.

  • B&W: באס עמוק, אך לא פאנצ'י מספיק לקטע כזה. הזמרת מעט קידמית, אבל נשמעת גדולה.
  • Cerwin Vega: באס מצויין, גם עמוק, וגם בעל פאנצ'יות בשפע. מידריינג' מעט קידמי, לא פתוח מספיק.
  • Monitor audio: פתוח, מיד וגבוהים בעלי אופי "Snappy", באס פאנצ'י אך גם מעט בומי.
  • Polk audio: היה חסר לי עומק בבאס, פאנץ' לעומת זאת יש בשפע, לא פתוח מדי, נשמע גדול.
  • Canton: נשמע קריספי, במה רחבה, העומק בבאס קיים אבל לא בולט מספיק, חסר לי מעט גודל לפרזנטציה.
  • Jamo: באס בשרני, פרזנטציה מאוזנת, פתוח, הזמרת יושבת בדיוק איפה שצריך.

Adele - Skyfall: השיר מסרט הבונד ה 23. הקול של אדל נשמע גדול, והשיר בעל אופי דרמטי למדי.

  • B&W: חמים יחסית, רחב למדי, כלים חדים וברורים. אדל מקבלת פה גודל יותר משאר האלמנטים בשיר.
  • Cerwin Vega: סאונד מאד גדול, הרגשה של קולנוע, קיק באס מצויין, שורה ראשונה, איזון רגוע בגבוהים.
  • Monitor audio: פתוח ואוורירי, אבל נשמע מעט חלול במידריינג', והנמוכים היו מעט קופסאתיים.
  • Polk audio: נשמעים גדולים, בשרני ודרמטי כראוי. אדל נשמעת יותר קידמית מאשר חמה. הכלים לא נבלעים ברקע ודי קרובים לזמרת.
  • Canton: פרזנטציה מאוזנת ומפתיעה בגודלה, במה רחבה, הפרדה מצויינת.
  • Jamo: נשמעים גדולים, באס איפה שצריך, תמונה רחבה, הרגשה קולנועית.

הגיגים נוספים:

ה B&W CM9 נשמעו לי בסופו של דבר כרמקולים שלא חסר להם פתיחות או פירוט, אבל כאלו שהיו סלחניים באותו הזמן. ישנם מאזינים שאולי יפרשו את זה כסאונד שפה ושם מעט "עמום", וישנם כאלו שיהיו מבסוטים לאורך כל הדרך. הבאסים ב CM9 מכוונים יותר לכיוון "הספוגי" יחסית לשאר הרמקולים פה, מה שעלול לקחת מעט מתחושת הפאנץ', אך התוצר לדעתי ישתלב יפה בחדרים קטנים, מה שיכול לגרום לרמקולים להישמע גדולים יותר ממה שהם נראים.

עם האזנה לסרטים, משהו שעשיתי פה ושם עם קבוצת הרמקולים הזו, ה Cerwin Vega XLS-15 התגלו כשידוך מצויין למדי לדעתי. משהו באופי ה Laidback שלהם מאד התאים לחלק מהסרטים שבעלי פסקול אגרסיבי למדי. יש להם יכולת לספק עוצמת שמע מאד גבוהה, ויחד עם באסים מרשימים ישנם מאזינים שבכיף יסתדרו בלי סאב.
בנוסף, הטוויטר של הרמקולים האלו מאד כיווני, וזה מתבטא לטובה בכל הקשור להשפעת החדר על ביצועי הרמקול בתדרים הגבוהים, אך מצד שני, מתבטא לרעה בכל הקשור להאזנה לרמקולים במתכונת "מוזיקת רקע", או במילים אחרות, מי שאוהב להאזין למוזיקה בזמן התעסקות כלשהי שאינה נעשית מול הרמקולים, יגלה שה XLS-15 עלולים להישמע יבשים מדי, ומעט צעקניים מדי.

ה Monitor audio RX8 וה Canton SL 580 DC, היו הרמקולים הכי קטנים במבחן הזה, ולפעמים בהפרש ניכר. לא כל אחד יכול להכניס אליו רמקולים במידות כמו ה Polk  או Cerwin Vega, ולכן אלו יכולים להוות אלטרנטיבה מעניינת.
שני הדגמים התגלו אצלי כרמקולים שונים למדי אחד מהשני, כאשר בגזרת הבאסים ה Monitor לא יורדים נמוך כמו ה Canton או שאר המתמודדים פה, ובגזרת הגבוהים הם נשמעו לי מדי פעם חדים מדי. בכל הקשור למידריינג', שני הרמקולים עשו עבודה מצויינת, כאשר ה RX8 היו "Snappyים" במיוחד. ה Canton לעומת זאת, עלולים להישמע לחלק מהמאזינים כלא מפורטים מספיק, או ככאלו שהבאס שלהם חסר פאנץ' ו/או בשר. ה Canton לדעתי היו יותר מאוזנים ונעימים, וגם ישמעו יותר גדולים בחדרים קטנים לעומת ה Monitor, שעלולים לקבל סאונד מעט "בומי" ו/או קידמי מדי בחדרים קטנים.

ל Jamo C-809 היתה פרזנצטיה דומה מאד לזו של ה Canton SL 580 DC, רק יותר גדולה ויותר מרשימה - לא שזה מפתיע שכן ה Jamo פיזית הרבה יותר גדולים. ה C-809 היו בסה"כ מאוזנים, ועם באסים מרשימים למדי, גם ספוגיים וגם ופאנצ'ים.

ה Polk audio RtiA9 הם מסוג הרמקולים האלו שמפאת המידות שלהם, לא יוכנסו לסלון של כל אחד. אני חושב שהיצרן תכנן אותם יותר מדי לגובה/עומק, ועם תצורת המיד/טוויטר/מיד זה עלול להתגלות כבעייתי בשביל מי שלא יושב גבוה מספיק, מכיון שבתצורה הזו, האזנה לא בגובה הטוויטר גורמת להיווצרות שקע באיזור נקודת החיתוך בין הדרייברים. כן, אפשר להטות אותם מעט קדימה, אבל זה לא נראה יפה במיוחד. בבדיקה שעשיתי הגובה לא ממש השפיע על התוצאה שהתקבלה אצלי, אבל זה עלול להשתנות מחדר לחדר.
ה RtiA9 הם רמקולים די מפורטים, אך מעט "מבריקים" מדי פה ושם, ועם באסים שמעט אכזבו אותי, במיוחד לאור החזות החיצונית המרשימה שלהם. מי שאוהב רמקולים בעלי פרזנציה מהסוג הזה יתחבר אליהם יפה, אך מי שמחפש משהו רגוע יותר כנראה יעדיף פיתרון אחר.


ציונים

  • עיצוב חיצוני: מי היו לדעתי הרמקולים הכי יפים, או אלו שלקחו את הצעד הנוסף מבחינה עיצובית.
  • איכות בניה: מי היו אלו עם הגימור החיצוני ואיכות ההרכבה/רכיבים, שנראו לי הכי מוצלחים.
  • גבוהים: מי אלו שהפיקו את התדרים הגבוהים (Treble), בצורה שהכי מצאה חן בעיני, או הכי הרשימה אותי.
  • מידריינג': מי אלו שהפיקו את תדרי המידריינג' (אמצע הספקטרום), בצורה שהכי מצאה חן בעיני, או הכי הרשימה אותי.
  • באסים - עומק: מי אלו שהפיקו את העומק בתדרים הנמוכים, הבאסים, בצורה שהכי מצאה חן בעיני, או הכי הרשימה אותי.
  • באסים - פאנץ': מי אלו שהפיקו את הפאנץ' בתדרים הנמוכים, הבאסים, בצורה שהכי מצאה חן בעיני, או הכי הרשימה אותי.
  • קלות הנעה למגבר: מי אלו עם העכבה הכי קלה למגבר, אלו שיוכלו לספק את המיץ עם הגברה ממוצעת. הסעיף הזה דורש הסתמכות על מדידות עכבה מדויקות, ולא על הדעה האישית של הכתב.

הציונים נעים מ 1 עד 5, כאשר מצטייני הקטגורייה סומנו באדום. נא לשים לב: מדי פעם ישנם רמקולים שקיבלו את אותו הציון, מכיון שלדעתי לכולם הגיע ציון גבוה, או לחילופין מכיון שלאף אחד לא הגיע ציון מקסימלי של 5. במקרים האלו סימנתי באדום את הרמקולים שסיפקו את היתרון הקטן הזה, שלדעתי הצדיק אותם בתור המצטיינים באותה הקטגוריה יחסית לאחרים, אבל לא הצדיק מתן של ציון גבוה יותר.

 

הבחירה שלי:

ה Jamo C-809 היו בסופו של דבר הבחירה המועדפת עלי. מכל מיני היבטים, הם הצליחו לגעת בנקודות הנכונות שלי. אהבתי את העיצוב החיצוני שלהם, שנראה אלגנטי אל אף גודלם הפיזי, את הצורה שאינה מלבנית, ואת ה Phase plug היפיוף שנמצא בכל וופר.

בכל הקשור לסאונד, אצלי ה Jamo אמנם לא הפיקו באס מרשים בעוצמה כמו במקרה של ה Cerwin Vega, אבל משהו בו נשמע בשרני, גדול, ומהנה. יש להם פרזנטציה גדולה ויחסית מאוזנת, מה שמשתלב עם הרבה סגנונות. הם פה ושם היו חדים מעט, אבל בסופו של דבר, מפורטים במקומות הנכונים, ולא נשמעו "קופסאתיים" או "בומים".

"הבחירה הנוספת שלא יכולתי לדלג עליה"

לא יכולתי להתאפק, והייתי חייב לכלול בחירה נוספת בדמות ה Cerwin Vega XLS-15. כן, אלו רמקולים לא נאים, כאלו שההנהלה בחיים לא תאשר להם ויזה, וכן, הם גדולים ותופסים מקום, אבל אם מצליחים להתגבר על הנושאים האלו, אפשר לקבל יכולות שפשוט לא קיימות ברמקולים אחרים בקבוצה הזו.

ל XLS-15 יש את האופי לעורר את הילד הקטן "והמתלהב" הזה שקיים אצל הרבה מאיתנו, היכולת הזו של לנגן חזק ונקי, להזיז את התמונות על הקיר, אבל לא לקרוע לנו את עור התוף באותו הזמן.

לדעתי ה XLS-15 לא מפורטים מספיק בשביל הקלטות מסויימות, אבל הם כן מצטיינים עם תוכן בהיר כדוגמת רוב הקלטות הפופ המודרניות, סרטי בלוקבסטר, או התוכן הזה שפשוט דורש את ה "Omph" שרק רמקולים גדולים יכולים לספק. בנוסף, אני חושב שהם ישתלבו מעולה בחדר קולנוע ביתי יעודי.


סיכום

נו, עוד מבחן רמקולים עבר לו, קצת מוזר להסתובב בדירה ולא לראות קרטונים של רמקולים בכל פינה, ואני עדיין מנסה להתאושש מהטראומה של להזיז את כל הרצפתיים האלה... שלא תשלו את עצמכם, בקבוצה המצומצמת הזו יש לדעתי רמקול לכל אחד, ואף אחד לא הולך לאהוב את כולם.

יבוא קורא וישאל: "אז מה עדיף, רצפתיים או מדפיים?" התשובה היא כמובן, שאין תשובה. מבחינה עקרונית, ברגע שתוקעים רמקול מדפי על סטנד נורמלי, אותו מדפי תופס שטח כמו רמקול רצפתי ממוצע, אז מה בעצם הקטע במדפי? העניין הוא שההשוואה הזו דומה למקרה בו משווים סאבוופר עם דרייבר בקוטר 10 אינץ, לכזה עם דרייבר בקוטר 15 אינץ', באותו התקציב. מי עדיף? ובכן, כל מקרה לגופו, ולא ניתן לחזות מראש מה עדיף. מה שכן, תקחו בחשבון שבכל הקשור לאיכות בניה וחומרים, מדפי נותן יותר, או לפחות מסוגל לתת יותר, מרמקול רצפתי באותו התקציב. סאונד זה כבר עניין של פשוט ללכת ולהאזין.

כרגיל, זו הזדמנות טובה להודות לכל היבואנים שהשתתפו במבחן, וכמובן, לכל השליחים המסכנים שהיו צריכים לסחוב את הארגזים הגדולים למדי, לקומה השלישית בלי מעלית...

נתראה במבחן הרמקולים הבא!

תודה ל Connector, Top audio, SG, וסיריוס, על השאלת הציוד לכתבה.

לדיון בנושא: מבחן קבוצתי: רמקולים רצפתיים 2013




עוד מ: HazooM
תגיות


דרגת קושי: 5
דירוג הכתבה

דירוג ממוצע:

5.0
(3) הצבעות

בהקשר זה

 מגברים: הסבר
 פורום רב ערוצי
 רמקולים ושמע - חלק א'
 ביקורות אודיו
 עוד על אודיו


המאמר הפופולרי ביותר בתחום אודיו:
רמקולים ושמע - פרק א´ בסדרה
למאמר זה בפרקים
תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht