לאחרונה קניתי ברכישה אימפולסיבית, סתם מסקרנות, זוג רמקולים חדשים שלא על מנת להחליף את הרמקולים הראשיים שלי.
הרמקולים הם Focal 906, וגילוי נאות- אני מפרסם אותם למכירה, כאמור זו היתה סתם קנייה שלא למטרות זוגיות (לא צריך עוד זוג רמקולים).
ההגיג לא כ"כ קשור לרמקולים הספציפיים האלה אלא תהיה יותר עקרונית שלי.
הרמקולים הנ"ל הם של חברה שאני אישית מאוד מעריך, המתכננת ומייצרת בעצמה את כל רכיבי המוצר. עם זאת, מדובר ב- Mass Production מסדרת ביניים ולא באיזה משהו שמכוון לשוק האודיופילי Hard Core (ככה לפחות מההתרשמות שלי מאופן הצגת הרמקולים באתר שלהם ובכלל מהרגשה שלי).
העניין הוא שלהפתעתי הם נשמעים ממש טוב, הרבה מעל למה שציפיתי. הם גם בנויים ברמת Craftsmanship ללא רבב. והם מתומחרים ב- 1,500$ בלבד במקור (עזבו את התמחור בארץ). לאחרונה אני נתקל בדוגמאות נוספות- Kef LS50 (גם כן 1,500$) רמקולים של Elac מתערוכת CES האחרונה (לא שמעתי אותם בעצמי עדיין), סדרות כניסה של דיינאודיו ועוד- לרוב מחברות ותיקות ושאינן ממותגות, לפחות בסדרות הביניים שלהן, כ"אודיופיליות". יותר ויותר נראה לי שלא צריך "לשבור את הבנק" כדי להגיע לסאונד שיספק אפילו חלק גדול מהאודיופילים, וזה לא היה כך בעבר שאני חוויתי. ב- 10-15 שנים האחרונות, בסכומים דומים אפשר היה לקבל בעיקר דברים סבירים מינוס (ובדקתי). למשל, אני זוכר כמה הייפ עשה ב- 2004 רמקול הכניסה של Von Schweikert שנמכר ב- 1,000$ ואשכרה נשמע סביר (ולא יותר מזה).
והיכן זה מתחבר לנושא הוינטג'? אני תוהה, האם פעם סאונד נורמלי היה תענוג נגיש יותר, שהלך והתייקר עד למגמה הנוכחית? או שתמיד נועד למי שהפרוטה בכיסם ורק לאחרונה שינויים טכנולוגיים/תעשייתיים/מסחריים גרמו לקיומם של מוצרים טובים במחירים נגישים לראשונה?
הגיגים בעניין וינטג' מול חדש
- tnsilver
- חבר מביא חבר
- הודעות: 4166
- הצטרף: פברואר 2012
- נתן תודות: 619 פעמים
- קיבל תודות: 1299 פעמים
תמיד היה כך. מוצרי TOTL באודיו תמיד עלו הרבה יותר ביחס למוצרי צריכה אלקטרוניים אחרים ובמשך תקופה ארוכה מאוד גם היה קשר ברור בין מחיר לבין איכות. גם היום מוצרי TOTL יקרים מאוד רק שהקשר בין מחיר לבין איכות רופף לחלוטין. באופן מסורתי מאז שנות ה-50 התחום הזה נתפש (קצת כמו מועדוני גולף) לאליטיסטי ונישתי ולכן אינו גורר תשומת לב מיוחדת של הרשויות הצרכניות במערב. באופן די מפתיע את הפרצה הזו החלו לנצל בציניות יצרנים, משווקים וסוחרים רק בשני העשורים האחרונים. אלה מעודדים בורות וטמטום בקרב קהלי המטרה שלהם באין מפריע משום ששתי התכונות האלה ממסכות ביעילות את ההבדל בין 'מיתוג' לבין 'איכות' - הבדל שהוא הבסיס המהותי להצלחת הנאו-אסטרטגיה השיווקית שלהם. מחיר בשנות ה-2000 הוא חלק מ'מיתוג' ולאו דווקא מ'איכות' ולכן אבד הקשר המסורתי בין תשלום לתמורה ונותרה בעיקר רק 'תדמית'. בשורה התחתונה אפשר היום לשלם המון כסף ולקבל *** ואפשר גם לרכוש מוצר עלום יחסית במחיר הוגן ולהיות מופתע לטובה. אותי זה לא מפתיע!
נ.ב. על חלק מהמוצרים שעולים בפורום הזה מידי פעם ונקראים וינטאז' אנחנו לא באמת נותנים את הדעת מספיק. מי מכם היה מוכן למכור רכב משפחתי שנתיים על הכביש ולרכוש בכל התמורה זוג רמקולים או רסיבר סטראו?! זו היתה רמת ההקרבה הכלכלית שנדרשה ב-1976 כדי לרכוש זוג L-65 של JBL או, בדומה לכך, רסיבר Sansui 9090DB. קל מאוד לשכוח זאת כאשר ה'גלנץ' דהוי - אבל המוצרים האלה לא היו זולים בכלל - מעולם!
נ.ב. על חלק מהמוצרים שעולים בפורום הזה מידי פעם ונקראים וינטאז' אנחנו לא באמת נותנים את הדעת מספיק. מי מכם היה מוכן למכור רכב משפחתי שנתיים על הכביש ולרכוש בכל התמורה זוג רמקולים או רסיבר סטראו?! זו היתה רמת ההקרבה הכלכלית שנדרשה ב-1976 כדי לרכוש זוג L-65 של JBL או, בדומה לכך, רסיבר Sansui 9090DB. קל מאוד לשכוח זאת כאשר ה'גלנץ' דהוי - אבל המוצרים האלה לא היו זולים בכלל - מעולם!
מצטרף לעניין, ביצעתי השוואה לא מדעית, רק עם האוזניים שלי בין סדרות "נישה" של חברות רמקולים לבין רמקול "סדרתי" (בחמישית המחיר של ה"נישה") שנשמע לאוזני טוב יותר בכמה סדרי גודל.
לענ"ד כל מקרה לגופו, וכפי שטומי כתב, יש הרבה אחיזת עיניים, ואין קשר ישיר בין תשלום לבין איכות סונית (לפעמים אתה משלם יותר רק בגלל הנגרות והפורניר האקזוטי ולא בגלל האלמנטים, שגם עם ציפוי פורמייקה היו נותנים איכות סונית לא שונה מהותית)
לגבי נושא ההגברה, אכן יש קצת יותר קשר ריאלי בין מחיר לאיכות בנוגע לצד הנמוך של העניין, דהיינו, מגברים חדשים במחיר נמוך לרוב לא יספקו איכות, ומקביליהם במחיר מעולם הוינטאג' יפגינו יותר איכות בטיפול נאות בכמה סדרי גודל יותר.
לענ"ד כל מקרה לגופו, וכפי שטומי כתב, יש הרבה אחיזת עיניים, ואין קשר ישיר בין תשלום לבין איכות סונית (לפעמים אתה משלם יותר רק בגלל הנגרות והפורניר האקזוטי ולא בגלל האלמנטים, שגם עם ציפוי פורמייקה היו נותנים איכות סונית לא שונה מהותית)
לגבי נושא ההגברה, אכן יש קצת יותר קשר ריאלי בין מחיר לאיכות בנוגע לצד הנמוך של העניין, דהיינו, מגברים חדשים במחיר נמוך לרוב לא יספקו איכות, ומקביליהם במחיר מעולם הוינטאג' יפגינו יותר איכות בטיפול נאות בכמה סדרי גודל יותר.
- Roy_LF (פותח השרשור)
-
- חבר פעיל מאוד
- הודעות: 384
- הצטרף: אוגוסט 2013
- נתן תודות: 79 פעמים
- קיבל תודות: 74 פעמים
אני חושב שיש כאן תהליך שקצת דומה לתהליך שעבר שוק האוזניות.
לפני עשור, כמעט כולם שמעו באוזניות עם Earbuds ולכל היותר אוזניות של 100-150 ש"ח. מי שהוציא יותר מזה על אוזניות נחשב למוזר, אודיופיל או טכנאי סאונד.
היום, אין שום דבר מיוחד בלהוציא, נניח, 700-1,000 ש"ח על זוג אוזניות, ולעיתים אפילו מסתובבים איתן ברחוב בגאווה. זה כמובן עניין של אופנה ושיווק, אבל במקביל היתה גם עלייה גדולה בנגישות של הציוד האיכותי. היום זה מאוד מקובל לסדר פינת האזנה ליד המחשב עם DAC, מגבר אוזניות ו Full-Cans (מי חשב על דברים כאלה בכלל לפני כמה שנים?) באיכות גבוהה ואודיופילית בלי "לשבור את הבנק" ובלי להיתפס כחריג. היום יש ביוטיוב אינספור ביקורות על ציוד כזה שממש לא נועדו לאודיופילים חמורי סבר. כנ"ל לגבי תחום המוניטורים לדסקטופ (כמו אודיו אנג'ין וכדומה- מי חשב להוציא פעם יותר מאיזה 300 ש"ח על רמקולים למחשב?).
אני חושב שתחום הרמקולים הביתיים עבר תמורה (מבורכת) דומה. אני לא יודע כמה אנשים באמת יושבים ושומעים מוזיקה בבית (שלא כמוזיקת רקע לספונג'ה), אבל הנגישות למוצרים איכותיים עלתה. פעם כשהיו מתייעצים איתי איזה רמקולים לקנות בתקציב של כמה אלפים בודדים (שוב- בהתעלם מתחורי יבואנים שודדים), התשובה שלי היתה שכדאי להמשיך לחסוך כי אין לי מה להמליץ. לתחושתי, אנחנו כבר לא שם.
אגב, אני לא חושב שהיתה איזו התפתחות טכנולוגית משמעותית בתחום מאז אמצע שנות ה- 90' בערך. השינוי שאני מרגיש הוא לא בעליה באיכות האבסולוטית, אלא בנגישות שלה.
לפני עשור, כמעט כולם שמעו באוזניות עם Earbuds ולכל היותר אוזניות של 100-150 ש"ח. מי שהוציא יותר מזה על אוזניות נחשב למוזר, אודיופיל או טכנאי סאונד.
היום, אין שום דבר מיוחד בלהוציא, נניח, 700-1,000 ש"ח על זוג אוזניות, ולעיתים אפילו מסתובבים איתן ברחוב בגאווה. זה כמובן עניין של אופנה ושיווק, אבל במקביל היתה גם עלייה גדולה בנגישות של הציוד האיכותי. היום זה מאוד מקובל לסדר פינת האזנה ליד המחשב עם DAC, מגבר אוזניות ו Full-Cans (מי חשב על דברים כאלה בכלל לפני כמה שנים?) באיכות גבוהה ואודיופילית בלי "לשבור את הבנק" ובלי להיתפס כחריג. היום יש ביוטיוב אינספור ביקורות על ציוד כזה שממש לא נועדו לאודיופילים חמורי סבר. כנ"ל לגבי תחום המוניטורים לדסקטופ (כמו אודיו אנג'ין וכדומה- מי חשב להוציא פעם יותר מאיזה 300 ש"ח על רמקולים למחשב?).
אני חושב שתחום הרמקולים הביתיים עבר תמורה (מבורכת) דומה. אני לא יודע כמה אנשים באמת יושבים ושומעים מוזיקה בבית (שלא כמוזיקת רקע לספונג'ה), אבל הנגישות למוצרים איכותיים עלתה. פעם כשהיו מתייעצים איתי איזה רמקולים לקנות בתקציב של כמה אלפים בודדים (שוב- בהתעלם מתחורי יבואנים שודדים), התשובה שלי היתה שכדאי להמשיך לחסוך כי אין לי מה להמליץ. לתחושתי, אנחנו כבר לא שם.
אגב, אני לא חושב שהיתה איזו התפתחות טכנולוגית משמעותית בתחום מאז אמצע שנות ה- 90' בערך. השינוי שאני מרגיש הוא לא בעליה באיכות האבסולוטית, אלא בנגישות שלה.
בהמשך לנקודה שעולה מבין השורות כאן על עליה בעלות תועלות של ציוד שמע + הנקודה שטומי הדגיש שציוד וינטאג' איכותי נתפס כתועלתי היום אבל חלקו עלה הון בעבר : מידי פעם אני נהנה לבצע בדיקה לגבי מכשיר ווינטאג'י כזה או אחר - כמה הוא היה עולה בכסף של היום.
מה שצריך זה מחיר מקורי , יש לא מעט כאן:
http://www.classicaudio.com/value/index.html
ומחשבון אינפלציה :
http://www.westegg.com/inflation/
לדוגמא :
1. מרנץ 2275 - 650$ ב1974 = 3155$ = 12,146 ש"ח בכסף של היום
2. סנסוי 9090DB - ב1974 עלה 900$ = 4370$ = 16,824 ש"ח בכסף של היום
* לא כולל עלויות ייבוא!
מה שצריך זה מחיר מקורי , יש לא מעט כאן:
http://www.classicaudio.com/value/index.html
ומחשבון אינפלציה :
http://www.westegg.com/inflation/
לדוגמא :
1. מרנץ 2275 - 650$ ב1974 = 3155$ = 12,146 ש"ח בכסף של היום
2. סנסוי 9090DB - ב1974 עלה 900$ = 4370$ = 16,824 ש"ח בכסף של היום
* לא כולל עלויות ייבוא!
- gechts
- חבר ותיק
- הודעות: 2501
- הצטרף: ינואר 2005
- מיקום: ראשון לציון
- נתן תודות: 112 פעמים
- קיבל תודות: 201 פעמים
·eliad2 כתב:בהמשך לנקודה שעולה מבין השורות כאן על עליה בעלות תועלות של ציוד שמע + הנקודה שטומי הדגיש שציוד וינטאג' איכותי נתפס כתועלתי היום אבל חלקו עלה הון בעבר : מידי פעם אני נהנה לבצע בדיקה לגבי מכשיר ווינטאג'י כזה או אחר - כמה הוא היה עולה בכסף של היום.
מה שצריך זה מחיר מקורי , יש לא מעט כאן:
http://www.classicaudio.com/value/index.html
ומחשבון אינפלציה :
http://www.westegg.com/inflation/
לדוגמא :
1. מרנץ 2275 - 650$ ב1974 = 3155$ = 12,146 ש"ח בכסף של היום
2. סנסוי 9090DB - ב1974 עלה 900$ = 4370$ = 16,824 ש"ח בכסף של היום
* לא כולל עלויות ייבוא!
אהבתי!...
- Roy_LF (פותח השרשור)
-
- חבר פעיל מאוד
- הודעות: 384
- הצטרף: אוגוסט 2013
- נתן תודות: 79 פעמים
- קיבל תודות: 74 פעמים
אני לא כ"כ מסכים. רמקול וינטאג' טוב ייתן תמורה ב"שבריר מחיר" מול הרמות הנמוכות עד בינוניות מינוס של רמקולים חדשים.BennyO כתב:לעניות דעתי ברמקולים ממש לא חלה התפתחות טכנולוגית במהלך השנים האחרונות. רמקול וינטאג' טוב ייתן תמורה מעולה בשבריר מחיר מחדש ברמתו...
הטובים באמת (L65, L300 וכו' או חלק מקלאסיקות ה- BBC) כבר עולים הרבה כסף, ברמות שיש מולם בתקציב (ליד שניה) מתחרים מודרניים מכובדים מאוד.
נכון אגב שלא היתה התפתחות טכנולוגית בשנים האחרונות אם הכוונה ל- 15-20 שנה האחרונות. אם הכוונה ליותר מזה, היו הרבה התפתחויות משמעותיות מאוד (בהנדסת חומרים, תכנון תיבה בעזרת מחשב, התפתחות אדירה בבניית אלמנטים, האפשרות לוותר על נצילות לטובת דברים אחרים תודות להוזלת המחיר לוואט וניסיון מצטבר רב בכל התחומים).