חופש בחירה בחיפוש מידע או אושר מתוך בורות?

אינטרנט, הגבול האחרון. אלו הם מסעותיו של הגולש במנועי החיפוש בתקווה למצוא תוצאת חיפוש רלבנטית. האם גם אתם מחפשים תשובה ...


הקדמה

הרבה פעמים יוצא לי להסתכל בפורום ולחוש תחושת שייכות, זה המקום שלי, עם אנשים שמכירים מה הם מחפשים או שיודעים היכן לחפש. אנחנו, כאן בפורום, נמצאים במעין חממת Fine Tuning של מידע. את רוב מה שאנחנו יודעים מצאנו לבד או שהשלימו לנו כי ידענו מה לחפש.

אנחנו לא תמיד סלחניים כלפי אלו שאינם מכירים ולרוב נמצא עצמנו תמוהים נוכח חוסר הידע שלהם או ההתמצאות שלהם. דברים כמו: "מה הניגודיות של מסך X או מה ההספק של מגבר Y". מה הבעיה? אני מצאתי את זה תוך שניה, שיחפש בעצמו.

אז זהו, שהוא או היא לא תמיד יכולים, הם לא תמיד יודעים היכן לחפש, או איך לחפש. מתוך מאמר שקראתי שפורסם בתחילת ה2000 על ידי ניסנבאום ואינטרונה, מגלים כי:

  1. קיימת אפליה במנועי חיפוש.
  2. אנשים לרוב מאוד מרוצים מהתוצאות שהם מקבלים במנועי חיפוש ואפילו לא מערערים עליהן.

אז מה קרה לנו בעשר השנים מאז פרסום המאמר? השאלה שצריך לשאול היא למה זה קורה לנו ומה אפשר בכלל לעשות?

במאמר גילו כי !Yahoo (מנוע החיפוש שאותו חקרו) מבצעים תיעדוף בפרסום תוצאות החיפוש. היום לנו זה ברור וכשאני כותב לנו, אני מתכוון לאנשים הפורום. אבל לרוב האוכלוסיה שנגישה לאינטרנט זה לא.

קחו לדוגמא מצב שבו חברת רסיברים חדשה יוצאת עם מגבר במחיר שווה לכל כיס, עם יכולות HD Audio, עיבוד תמונה משוכלל, עיצוב מרהיב ועוד מכל טוב – כל מה שאתם רוצים יש בו. לחברת הרסיברים יש אפילו מפיצים בישראל, אבל אין לה שם שאתם מכירים. אין לה אתר שאתם מגיעים אליו וגם את המפיצים עצמם אתם לא מכירים. ובכלל, אם תכתבו חיפוש על רסיבר שעושה את כל מה שנכתב, אני מוכן להתערב על כל דבר שהרסיבר הזה לא יופיע בין העשרה הראשונים, העשרים או החמישים. על מנת למצוא את המותג תצטרכו כנראה את כתובת האינטרנט המדוייקת של היצרן.


אחלה רסיבר, אבל הוא לא יופיע בתוצאות החיפוש הראשונות.

על מנת שחברה כזו תהיה אפילו במודעות שלכם, היא צריכה להוציא סכום כסף נכבד ביותר על קישורים בינה לבין החברות הגדולות, לממן קישורים לאתרי תוכן מוכרים, לפרסם את עצמה בבאנרים ועוד. אנחנו לא מודעים לזה כצרכנים, אבל המחירים הם עצומים ולא לכולם יש אותם. מן הסתם חברה כזו תפשוט רגל אחרי כמה זמן אם היא לא תצליח ליצור תודעה – ויש לא מעט כאלו מקרים.

אנחנו כל הזמן מדמיינים לעצמנו שעוד מעט תצא עוד חברה שיש לה יכולת לספק מוצר או שירות שלא היו לנו וכמעט כל הזמן אנחנו מתאכזבים. רובנו לא מודעים לכך, אבל כמות היצרנים בשוק היא אדירה, הרבה יותר גדולה מכפי שאנו מכירים, כמות המוצרים מכלל היצרנים שתגיע לארץ היא נמוכה עד כדי אפסית. זה גם לא ישתנה כי אין מודעות, אין מודעות כי המדיום שאמור לאפשר את המודעות הזה הוא החוסם.

המודל הזה לא ישתנה, אם כבר אז לרעה.

כמה פעמים קראתם מאמרים מפרי צוות האתר על מוצרים שלא היה לכם מושג לגביהם? כעובד בחברת אינטגרציה אפילו אני מופתע מחלק מהשמות. אלו מתחרים קטנים עם מוצרים מעולים שאין להם סיכוי, המזל שלהם הוא שאתר מוכר יסכים בכלל לבדוק אותם. מה צוות האתר לא יסכימו לבדוק את המוצר? הידע שלכם כחברי HT לא יתרחב. עכשיו תחשבו בגדול יותר – כלל השוק, אותם אנשים שקונים מותגי מדבקות שאתם לא מבינים איך זה.

אם העולם שלכם, כחברי HT, כאוהבי התחום, הוא יחסית צר לעומת מה שהולך בחוץ – מה קורה עם שאר האוכלוסיה?

התשובה היא שום דבר טוב. בפועל אנחנו הופכים שבויים בקצב מאוד מהיר ונשאר לחסדיהן של מספר חברות. ההמשך? לא תהיה הרבה בחירה, או שנקבל בחירה מדומיינת: תקנה ממוצר א´ או ב´ או ג´ וכן הלאה, אבל הכסף יגיע לאותו כיס, אף מתחרה לא יוכל לשרוד בשוק הזה.

למה זה קורה?

התשובה המיידית היא: אנחנו רוצים תשובות מהירות כי אנחנו נמצאים בשוק של מידע ומיידיות. מסרים מיידיים, ooVoo, Skype, Messenger, Fring ועוד. Facebook נותנת לנו מעקב אחרי כל תנועה של כל אחד. בטח שאנחנו דורשים מיידיות. אנחנו גם לא נלך רחוק מדי כדי לחקור עוד, ואני כותב בהכללה על רוב השוק, כי זה המצב.

מעולמנו – דיונים על מוצרי מדבקות מצידנו עוברים בירידות חדות על המוצרים. בפועל רובנו לא מבינים איך הם מוכרים יותר מהשאר. איך זה? מיידיות המידע תראה שיש את אותו מוצר (כי לא רוצים ללמוד עוד) במגוון מחירים, אז הולכים על מה שיצא הכי זול. מנוע חיפוש להשוואת מחירים שאין עליו עוררין בישראל עבור רוב האנשים מהרחוב הוא זאפ.

אז אם מישהו הגיע לאתר שלנו, למה הוא לא עושה חיפוש באתר על מחירים? הרי עשינו עבורו את העבודה! כי אותו אדם, גם אם ישכיל לעשות כן, לא ימשיךכ לקרוא מעבר לתוצאות הראשונות. האדם כנראה שיעלה שאלה מהירה בסגנון: "דחוףףףףףףף אני חייב תשובה מהר כי אני נוסע מחר לקנות מסךך!!!!!1".

מתוך עייפות, חוסר זמן, חוסר רצון, חוסר יכולת והתנשאות (אני חוטא בחטא הזה), אנחנו לרוב לא עונים והאדם מקפיץ שוב שאלה ומתלונן. לנו ברור שהתשובות נמצאות במרחק הקשה – אך לא עבור אותו אדם.

בדקו כמה שרשורים יש בנושא בחירת מסך, מזרימדיה, רמקולים, קונסולת משחקים, מקרנים וכדומה. הרבה יותר ממה שצריך להיות.
עכשיו אתם למשל יודעים מה אפשר לרכוש, אותו אדם לא יודע. אבל זו לא אשמתו.

איך זה קורה?

תארו לעצמכן מצב שבו אתם הולכים ברחוב ויש לידכם חנות מתמחה באודיו ווידאו. החנות מציגה את מיטב המוצרים במיטב המחירים, אבל היא לא משולטת, בעלי החנות לא יכולים לקרוא לכם, כי זה עולה להם כסף. כנראה שאתם אפילו לא תשימו לב אליה. זו חנות מיוחדת שאם לא יספרו לכם עליה, לא תראו אותה. אבסורד? זה קורה כל יום.

מה לגבי אתרי רכישה מקוונים למוצרים? גם שם המצב לא טוב. לנו כאן יש את הזכות לקבל מידע מאנשים שחיפשו ומצאו אתרים לרכישה מקוונת. אני רואה חברים לא מעטים שמביאים מידע על רכישת מוצרים במחירים מצחיקים, החל מאזניות וכלה בסרטי בלו ריי. גורם חשוב מאוד בהתרחבות שוק הוא היכולת של אנשים למצוא מגוון בחנויות. המתמחות הן מעטות בשוק ואילו הרשתות (לשם השוק נמשך) הן גדולות ונרחבות, ככאלו – הן יכולות להכתיב מה יהיה. דוגמא טובה נוספת היא חברת בשם X, המייצרת מקלדות ועכברים אלחוטיים, מוצרים מעולים, אולם אנחנו נתרכז לרוב ב Microsoft או ב Logitech. עוד דוגמה, קחו לדוגמא אתר שבו תוכלו למצוא שלטי סוני 3 או אקס בוקס 360 במחירים מצחיקים, אבל את האתר לא תמצאו בחיפוש המלים הבנאליות: "שלטי סוני 3 זולים", כי מי ששילם יותר יופיע לפניהם.


עכברים שאף אחד לא יקנה מכיוון שהם לא ראשונים בתוצאות החיפוש.

תרגיל: פתחו מנוע חיפוש ותרשמו קולנוע ביתי – תראו מי יוצא בין הראשונים (HT הוא הראשון). מלבד HT, הופיע שם של חנות מתמחה? אולי בטעות, וגם אז הוא יופיע כהפניה מתוך אתר אחר. תרשמו מסך LCD ותראו מה התוצאה, תרשמו מסך פלזמה, רמקולים, רסיבר וכן הלאה. רמז: לרוב מי שיהיה בתוצאות הראשונות יהיה מפרסם בתשלום ולאו דווקא מישהו שיש לו משהו חשוב לומר.

את מי להאשים, את השוק? הם הרי קובץ של אנשים אקראיים. את עצמנו? ככל הנראה.

זה די צבוע מצידי לבוא ולבקר מנועי חיפוש על כך שהם לא אובייקטיביים, אבל אנחנו שוכחים דבר פשוט מאוד: מנועי חיפוש הם מוצר ושירות לכל דבר, ככזה הם צריכים להיות רלבנטיים לשוק אותו הם משרתים ורווחיים לחברה המיצרת ומפתחת את המוצר או השירות (ראו לדוגמה את גוגל). מה יותר גאוני מאשר מצב בו אדם מרוצה מתוצאת החיפוש שלו וחברות מוכנות לשלם כדי להיות הראשונות אותן הוא ימצא? מה יותר רווחי? המודל הזה לא היה מחזיק מים אם אנשים לא היו מרוצים מתוצאות החיפוש שלהם באותו מנוע. מישהו השתמש לאחרונה בAltaVista? מישהו מכיר את Kosmix? מישהו מכיר את Ask.com? אלו שמות אקראיים מתוך וויקיפדיה אבל הם מנועי חיפוש אמיתיים. האם אנחנו באמת רוצים לקרוא על Superaudio.com (חברת אודיו דימיונית) ועל המוצרים שלה, או שיותר מעניין ונוח לקרוא על המוצר הבא של אונקיו, פיוניר, שרווד, מרנץ ושאר חברים?

האם אנחנו באמת מעוניינים בתוצאות מגוונות יותר או שאנחנו מעדיפים שילעסו לנו הכל?

מה הלאה? הסברה שלי היא שלפני שאנחנו כחברי האתר נספיק לעשות מהפיכת תפיסה אצל האוכלוסיה, ישכילו ויצליחו אותם בעלי הון ויכולת לנצל את האינטרנט לטובתם, על חשבון אותם אנשים שאנו שואפים לחנך, שאינם יודעים לחפש הלאה, או מעוניינים לחפש הלאה.

מה איתנו? אשמח לקבל את חוות דעתכם.

להמשך דיון בנושא: חופש בחירה בחיפוש מידע או אושר מתוך בורות?


7:00
  /  
15.08.2010
  
מאת: אביעד כהן

1