עוד אפשרויות

Google translateGoogle translate
RSSמאמרים וחדשות RSS
קישור לעמוד זהLinkback
גרסא להדפסהגרסא להדפסה
del.icio.usשמירה ב del.icio.us
DIGGהמלצה ב-DIGG

מאמרים מהקבוצה

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים

23/09/2013 - 08:30



 
 
 

הקדמה

מיתוסים באודיו. הרבה מכירים, הרבה בטוחים והרבה מאמינים בהם. אלו הדברים שלפעמים נראים ברורים מאליו, אבל בפועל אינם כך.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים

 

להלן עשרה מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים: 

רמקולים קדמיים זקוקים לרמקול סנטר תואם ומאותה הסדרה של היצרן > לא נכון

אחד המיתוסים הגדולים בעולם הקולנוע הביתי הוא "הסנטר התואם". כמעט כל יצרן רמקולים היום משווק סדרות רמקולים שכוללות דגם סנטר שמיועד לשידוך עם שאר הדגמים בסדרה, אבל שיווק לחוד ומציאות לחוד. 

בואו נבהיר משהו אחד כבר עכשיו, רמקול סנטר הוא "המצאה" של עולם האודיו הביתי. באולפני עריכת סרטים ובבתי הקולנוע לא קיים רמקול סנטר "תואם", אלא רמקול שלישי אשר זהה לקדמיים ומשמש כסנטר. באו יצרני הרמקולים הביתיים ואמרו רגע אחד, אין מצב שהלקוח שלנו יסכים לתקוע מעל/מתחת לטלוויזיה שלו רמקול צר וגבוה! אם ככה אז בו נתכנן רמקול שהלקוחות כן יסכימו לקנות. מה התוצאה? רמקול רגיל שפשוט שוכב על הצד...  

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים
סנטר טיפוסי מצד ימין, רמקול L/C/R THX מצד שמאל.

אז מה הבעיה אתם שואלים? הרי היצרן דאג "שאופי הסאונד" יהיה תואם לא? הוא דאג שהסנטר ישתמש באותם הוופרים והטוויטרים לא? זה חייב להיות תואם. מממ... לא. 

רמקול סנטר הוא אמנם רמקול שבדר"כ משתמש בטוויטר זהה ובוופרים דומים, אך בפועל מדובר על רמקול אחר לגמרי. הסנטר כולל תיבה שונה, וופרים/טוויטרים בסידור שונה, קרוסאובר (מפצל תדרים) שונה, פיזור סאונד שונה, רגישות שונה, עכבה שונה, מיקום שונה ובקיצור, רמקול אחר לגמרי. 

לרמקול הסנטר הנפוץ יש בעיה נוספת. כמעט כל דגמי הסנטר מגיעים בתצורת וופר/טוויטר/וופר, כלומר טוויטר שיושב בין שני וופרים. הסידור נפוץ גם ברמקולים רגילים, אבל פה לוקחים את הרעיון ומניחים אותו על הצד. מה לא בסדר בזה? אם יושבים ישר מול הטוויטר הכל טוב ויפה, אבל ברגע שזזים לצדדים נוצר "שקע" בעקומת ההיענות של הרמקול (ה Frequency response) באזור נקודת החיתוך בין הוופרים לטוויטר, וזה מקלקל את האיזון הטונאלי של הרמקול. עכשיו תדמיינו משפחה או חברים שצופים יחדיו בסרט, כמה מהם יושבים בדיוק מול הסנטר? הבנתם את העיקרון. 

הנושא הנ"ל פחות בעייתי עם דגמי סנטר שכוללים וופר קואקסיאלי בו הטוויטר נמצא במרכז הוופר, או בדגמי 3way אשר כוללים סידור שבו הטוויטר נמצא מעל המידריינג', יחד עם וופרים בצדדים בשביל הבס. מה שכן, כל זה עדיין אינו פתרון לנושא השידוך עם הרמקולים הקדמיים...

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים
סנטר 3way מצד ימין. סנטר קואקסיאלי מצד שמאל. 

נו אז מה הפתרונות הכי עדיפים? ישנן שלוש אופציות:  

  • לרכוש "סנטר" זהה לקדמיים. זה כמובן לא תמיד אפשרי אם הקדמיים הם רצפתיים, או מדפיים גדולים. בנוסף, לא כל הרמקולים מוצעים לרכישה ביחידות בודדות אלא בזוגות בלבד.
  • לרכוש שלושה סנטרים סטנדרטים. הרעיון אמור לעבוד יפה, אבל אך ורק אם מעמידים את הרמקולים במאונך מה שלא יתאים להרבה אנשים.
  • לרכוש שלושה רמקולים עם חותמת THX. אלו בדר"כ מגיעים כדגמי L/C/R זהים, כלומר משמשים כרמקול ימין, סנטר, שמאל. 

התרחישים הנ"ל כמובן לא יתאימו לכולם, אבל אין צורך להיבהל, לא מדובר במשהו שבאמת הורס לנו את חווית הקולנוע הביתי.

סאבוופרים מתחלקים לשניים - אלו שמיועדים למוזיקה, ואלו שמיועדים לקולנוע ביתי > לא נכון

בדומה לרמקולים, גם סאבוופרים מגיעים בשלל גדלים, סגנונות וצבעים. האם יש דבר כזה רמקול שמיועד למוזיקה ורמקול שמיועד לקולנוע ביתי? ברור שלא, הרי הכל עניין של טעם. אז למה זה שונה עם סאבוופרים? שאלה טובה... 

בדומה לרמקולים, גם סאבוופרים זה משהו שאפשר "לקלקל" מאד בקלות. סאבוופרים עובדים קשה ולקבל תוצאות טובות בבסים זה לא דבר ברור מאליו כמו שניתן היה לראות במבחן הסאבוופרים הקבוצתי. 

הסאונד של סאבוופר מורכב מכל מיני דברים: הדרייבר (הוופר), התיבה, המגבר, עקומת ההיענות, העיוותים, החדר, המיקום וכו'. אפשר יחסית בקלות להבדיל בין סאבוופר טוב וכזה שהוא פחות טוב או גרוע, וזאת בלי קשר למוזיקה או סרטים. מספיק שחדר ההאזנה ו/או המיקום לא אידיאלי וגם סאבוופר מעולה ישמע גרוע, בומי, קופסאתי, ולא מאוזן.

 

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים
סאבוופר "מוזיקלי"?

לקחת משהו טוב "ולהרוס" אותו זה גם די פשוט. לדוגמא, JL Audio מייצרים גם סאבוופרים ביתיים וגם סאבוופרים לרכב. הדגמים הביתיים שלהם מבוססים על דרייבר ה- W7 שמגיע במקור מתחום הרכב. ה- F-113 הוא סאבוופר ביתי מאוזן וחלק, אבל מאזינים בתחום האודיו לרכב עדיין לוקחים את דרייבר ה- W7 ותוקעים אותו בתיבת Ported שמלכתחילה הם תכננו במיוחד בשביל "בום בום".  האם זה אומר שאותו סאבוופר פחות "מוזיקלי"? תלוי למי.

דבר נוסף שמשפיע על הנושא הוא כמובן המוניטין של היצרנים. אם מגאזינים/אתרים שונים טוענים שסאבוופרים של יצרן XXX הם מעולים במוזיקה, הרי ברור שאותו יצרן יודע משהו שאחרים לא יודעים, נכון? אם יצרן כלשהו מייצר רמקולים שחורים, גדולים, עם שופרים וטבעות אדומות מסביב לוופר, אז הסאבוופרים שלו בטח מתאימים רק למוזיקה אלקטרונית "ובום בום" לא? ממש לא ואני למדתי את זה מניסיון. אני תמיד משתדל לומר, תנסו לשים דעות קדומות בצד ולפעמים תופתעו לטובה, כי לא רק שף אחד יודע להכין פסטה טעימה.  

וופר ברמקול/סאבוופר שפונה כלפי מטה אינו מתאים לפנות קדימה > לא נכון.  

ישנם שיקולים מאד פשוטים להתקנת וופר כלפי מטה והם אינם קשורים לסאונד. אחד זה שיקול דקורטיבי/עיצובי, והשני זה השימוש ב Passive Radiator (במקום Port) שלא נהוג להתקינו כלפי מטה, ולכן הוא בדר"כ פונה ישר והוופר פונה כלפי מטה. בנוסף, ישנם יצרנים שמאפשרים התקנה של תיבת הסאבוופר ככה שהדרייבר פונה קדימה או למטה. מה יותר טוב אם ככה? 

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים
וופר קידמי מצד ימין, וופר תחתון מצד שמאל.

האם וופר שפונה כלפי מטה נשמע שונה? לא, אבל במידה ומתלבטים האם להניח סאבוופר עם וופר כלפי חוץ או כלפי מטה, ההשפעה היחידה תגיע מהחדר עצמו והקרבה לקירות/ריהוט. זה לא עניין של יותר טוב ופחות טוב, יותר מומלץ ופחות מומלץ, אלא עניין של תוצאה שונה.


הנושא תופס גם בכל הקשור ל Port - קרבה שלו לקיר אינה באמת בעייתית, וההבדל בין הנחה 10 ס"מ מהקיר או 30 ס"מ מהקיר היא שוב פעם עניין של תוצאה שונה, הרי ישנם רמקולים/סאבוופרים עם Port תחתון שנמצא כולה כמה ס"מ מהרצפה. מה שכן, אל תניחו רמקול עם פורט אחורי צמוד לקיר, גם לזה יש גבול.  

ארבעה סאבוופרים עדיפים על אחד או שניים > תלוי  

שימוש בכמה סאבוופרים יכול לאזן את הבסים שמתקבלים בחדר, וזאת בלי קשר לתוספת הבריאה שמקבלים בעוצמת השמע. לכייל ולתאם ארבעה סאבוופרים זה סיפור לא קטן שכולל משחק עם מיקום, עוצמה, פאזה ו EQ. אחרי כל העבודה הזו התוצאה שמקבלים אמנם מסוגלת לצאת "נכון" במדידות, אבל לא בהכרח תישמע ככה.

מניסיון שלי עם כיול של ארבעה סאבוופרים שמונחים מסביב לנקודת ההאזנה, במידה וכולם באותה הפאזה אז הבס לא נשמע בהכרח יותר מאוזן בהשוואה לסאבוופר אחד, ובמידה ומכוונים את הפאזות על מנת לקבל תוצאה יותר מאוזנת, הבסים נשמעים כאילו הם מגיעים מכל הכיוונים, חסרה תחושת הפאנץ' שמקבלים עם סאבוופר אחד ובסה"כ משהו פשוט "לא מסתדר". עדיין, אם יש לכם את האפשרות אז לא יקרה כלום אם תנסו כי יכול להיות שהרושם שלכם יהיה שונה. 

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים
סאבוופר אחד או ארבעה? 

וופר/טוויטר עם ממברנה מחומר X נשמע יותר "מוזיקלי/מפורט/מהיר/וכו" מוופר עם ממברנה מחומר Y > לא נכון. 

לכל דרייבר ברמקולים יש ממברנה שעשוייה מחומר כלשהו. זה יכול להיות תרכובת מנייר, פלסטיק, סיבי קוולר, סיבי פחמן, אלומיניום, מגנזיום, טיטניום, בריליום, קורונדום (Ceramic) ועוד. 

ממברנות בדרייברים הם תורה שלמה, אבל רוב היצרנים שואפים לייצר ממברנה כמה שיותר קשיחה וכמה שיותר קלה באותו הזמן. הממברנה צריכה לזוז קדימה ואחורה בצורה אחידה, ללא עיוותים לא רצויים ועם "נקודת שבירה" כמה שיותר חלשה וכמה שיותר מחוץ לתחום העבודה של הדרייבר. כל יצרן דרייברים בוחר את השיטות שלו על מנת להגיע למטרה הזו או אחרות. 

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים
איזו ממברנה תרצה אדוני?


הבעיה היא שדרייבר (כלומר וופר וטוויטר) הוא יותר מחומר הממברנה, הוא מורכב מסליל, Motor, חלקים רכים, שלד, וכל אלו משפיעים. כשהדרייברים מורכבים ברמקול, אז תיבה שונה משפיעה, קרוסאובר שונה משפיע, איזון טונאלי משפיע וכו'. במילים אחרות, מדובר ביותר מדי גורמים משפיעים בכדי לבוא ולומר "דרייבר עם ממברנה מחומר X נשמע יותר ....... מדרייבר עם ממברנה מחומר Y". יכול להיות דרייבר מעולה עם ממברנה מחומר X ודרייבר גרוע עם ממברנה מאותו החומר בדיוק, וזו הסיבה ששום חומר כזה או אחר אינו "שולט" בשוק. 

בנוסף, ישנו כמובן גורם העלות. עלויות יצור הן הסיבה שדרייברים עם ממברנות כדוגמת Ceramic או בריליום קיימים רק בדגמים היקרים, אבל מצד שני אפשר למצוא ממברנות מתרכובת נייר גם בדרייברים הכי זולים בשוק וגם בדרייברים הכי יקרים שיש.

תיבות Ported פחות "מהירות" מתיבות סגורות > תלוי  

כן, בתיבות Ported הוופר בעל תגובה מעט יותר איטית ככל שמתקרבים לתחום התדרים שבו עובד ה Port, אך ההשפעה של זה בפועל תלויה בכל מיני גורמים. 

קודם כל, האם אנחנו מאזינים לתוכן שמפיק תדרים בתחום העבודה של ה Port? יכול להיות שאנחנו מאזינים לשיר עם קיק בס ב 50Hz, אבל משתמשים ברמקול/סאבוופר עם Port שמכוון ל 25Hz. ככל שמתרחקים מתחום העבודה של ה Port הוופר ברמקול מתנהג יותר ויותר כמו בתיבה סגורה. במקרים קיצוניים יותר יכול להיות לנו סאבוופר גדול עם Port שמכוון לתדר מאד נמוך כמו 15Hz, מה שאומר שרוב הזמן ה Port לא באמת משפיע על מהירות התגובה של הוופר. 

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים

סגורה או Ported? מי מהיר יותר?

תיבות Ported זה משהו שמאד קל "לפשל" בו, ורמקול/סאבוופר עם דרייבר שאינו מתאים לתיבת Ported, תיבה בנפח לא אופטימלי, ו Port שמכוון לתדר לא אידיאלי רק יעצים את החסרונות שעלולים לנבוע מסוג התיבה הזה. 

גם תיבות סגורות לא חפות מבעיות, שכן על מנת שסאבוופר בתיבה קטנה יוכל לרדת לתדרים נמוכים צריך לעשות שימוש באקולייזר, וזה גורע מעט ממהירות התגובה של הוופר... 

דבר אחרון, אם תשימו לב רוב הרמקולים והסאבוופרים בשוק מגיעים בתיבות Ported, ואני לא שומע מישהו מתלונן על בסים לא "מהירים" בזוג רמקולים שמגיעים בתיבת Ported, אבל עולים 200,000$... העיקרון שעומד מאחורי אופן העבודה של תיבת Ported נשאר זהה, לא חשוב מה מחיר הרמקול. 

ככל שהדרייבר ברמקול בקוטר גדול יותר, הוא "איטי" יותר > לא נכון 

X תדר הוא X תדר לא משנה קוטר הדרייבר. אם רוצים להפיק 40Hz בדרייבר 18 אינץ' לא תקבלו 40Hz יותר "איטיים" מאלו של דרייבר 6 אינץ', זאת כמובן בהנחה וכל התנאים שווים. מה הם אותם תנאים? תכנון הדרייבר (חוזק ה Motor בין היתר), סוג ותכנון התיבה, המגבר שבשימוש, עוצמת האזנה, החדר שבו מאזינים, המיקום בחדר, וכו'. 

דרייבר יותר "מהיר" הוא בעצם הדרייבר שמסוגל להפיק תדרים יותר גבוהים, או במילים אחרות, דרייבר 18 אינץ' שמסוגל לעלות בצורה שטוחה לתדר 1000Hz הוא בעצם יותר "מהיר" מדרייבר בקוטר זהה שמתחיל לרדת בעוצמה החל מנניח 100Hz, זאת מכיון שתדרים גבוהים מאלצים את הדרייבר לנוע קדימה/אחורה יותר פעמים בשניה.  מעבר לתדרים, גם עוצמת השמע משחקת תפקיד שכן ככל שהעוצמה עולה הדרייבר נאלץ לזוז יותר מרחק, אבל עדיין חייב לשמור על אותן מספר תנודות בשניה!

בדומה לסעיף הקודם, אני לא שומע מישהו מתלונן על בסים לא "מהירים" בזוג רמקולים שמגיעים עם וופרים בקוטר של נניח 15 אינץ', אבל עולים 200,000$... לא, הם לא כוללים וופר מיוחד "ומהיר".

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים
8 אינץ' מול 32 אינץ'. מי יותר מהיר?

רמקולים גדולים לא מתאימים לחדרים קטנים > תלוי  

כולנו מכירים את המשפט "הרמקולים גדולים על החדר", אבל הבעיה פה היא לא הרמקולים אלא החדר. רמקול גדול פשוט מסוגל לרדת יותר נמוך בבסים, הוא לא זקוק למרחב בשביל להגיע לתוצאה אידיאלית (עקב גודלו הפיזי), אלא בגלל הבעיות שחדרים קטנים יוצרים בבסים - התדרים הנמוכים. 

הרבה רצפתיים הם בעצם גרסה גדולה למדפיים קיימים, והם אינם זקוקים לחדר גדול יותר מדגמים מדפיים בשביל להישמע טוב. חדר קטן הוא בעייתי לכל רמקול, מדפי ורצפתי, וברגע שרמקול מסוגל לרדת נמוך יותר, חדר קטן פשוט יעצים את הבעיות בתדרים הנמוכים. בהנחה ויש לנו רצפתי ומדפי שמפיקים את אותו טווח תדרים, המדפי "יסבול" בחדר קטן בדיוק כמו הרצפתי. 

בעיה נוספת היא העובדה שישנם רמקולים, גם קטנים וגם גדולים, שמתוכננים מלכתחילה עם עקומת בס מודגשת/פחות מודגשת, וחדר קטן כאמור עלול להקצין את הנושא, אך לא ניתן לדעת זאת מראש שכן כל חדר משפיע בצורה שונה. הדרך היחידה לדעת מראש היא מדידות של אותם רמקולים אשר אינן תלויות בחדר כלשהו, אך כמובן, אלו אינן קיימות לכל רמקול בשוק.

הבעיה הראשונה שבולטת בחדרים קטנים היא כמובן הבסים, אבל דבר נוסף שצריך להתחשב בו היא החזרי סאונד בעקבות קרבה לקירות, וכאמור, בחדרים קטנים הנושא בולט יותר מאשר בחדרים גדולים, כאשר גם זה ללא קשר לגודל הרמקול.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים

יש לי חדר קטן, את מי לבחור?

דבר אחד שאי אפשר להתווכח איתו בכל הקשור לרמקולים רצפתיים בחדר קטן הוא נושא הויזואליות. עם רצפתיים גדולים העסק לא תמיד מתאים ויזואלית, וגם יכול לתפוס יותר שטח על הרצפה בהשוואה למדפיים שהרבה מאזינים מניחים על שולחן המחשב, מדף או תולים על הקיר. 

נו, אז למה רשמתי בראש הסעיף "תלוי"? מכיון שאני לא הולך להמליץ לאנשים להכניס זוג רמקולים כגון ה Wilson alexandria לחדר סטייל 3X3 מטר. רמקולים בתצורה וסקלת הגודל הזו זקוקים למרחק האזנה מינימלי מעבר למקובל, מה שגם גורר את הצורך בחדר גדול מספיק על מנת ליצור משולש האזנה סביר, כלומר יחס מתאים למרחק בין הרמקולים עצמם למרחק מנקודת ההאזנה. 

רמקולים חדשים זקוקים "להרצה" על מנת להגיע למיטב הביצועים > לא נכון 

נהוג לומר שרמקולים חדשים זקוקים "להרצה" או צריכים "להיפתח" בכדי שהם יוכלו להגיע למיצוי הפוטנציאל שלהם. בסה"כ יש היגיון טכני מאחורי הטענה הזו, שכן החלקים הרכים בדרייבר הוופר עדיין קשים יחסית וצריכים לזוז על מנת להתרכך. בפועל, אותה "התרככות" באה לידי ביטוי בשינוי קטן בפרמטרים האלקטרו מכניים של הוופר,מה שקרוי פרמטרים מסוג Thiele/Small.  
כמה זמן לוקח לשינוי הזה להתרחש? תלוי בוופרים שבשימוש, בתוכן לו מאזינים ובעוצמת ההאזנה. במידה ומאזינים בעוצמה גבוהה עם תוכן שכולל בסים מודגשים, ההתרככות תתרחש מהר יותר, מכיון שהחלקים הרכים בוופר זזים למרחקים גבוהים יותר וככה נמתחים יותר.

מה הבעיה אם כך? הבעיה היא שהשינוי הטכני הקטן הזה אמנם מתרחש, אבל מדובר בשינוי מינורי ביותר, והמרחק בינו לבין הטענה הנפוצה שהרמקול השתפר מקצה לקצה באיכות הסאונד לאחר כמה עשרות או מאות שעות האזנה הוא כמו המרחק מפה לירח.

בואו נגיד את זה ככה, אתם תשמעו יותר הבדלים בין שני זוגות רמקולים מאותו הדגם מאשר זוג אחד לאחר "הרצה", זאת מכיון שההבדלים בתהליך היצור של דרייברים (ה Tolerance) יותר גדולים מההבדלים שמתרחשים לאחר "הרצה". יתרה מכך, ישנם יצרנים אשר מבצעים "הרצה" לדרייברים/רמקולים שלהם לפני מסירה לסוחר/לקוח, ככה "שהרצה" בבית זה לפעמים עניין חסר טעם מלכתחילה.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים
וופר טיפוסי. מה שצבוע בסגול אחראי על "ההרצה".

מניסיון שלי, כאשר אני מתחיל לעבוד על ביקורת כלשהי יצא לי לא מעט פעמים לקבל רמקולים חדשים באריזה, ואני אומר בלב שלם, הסאונד שלהם לא השתנה במאומה גם אחרי מאות שעות של עבודה.

אהה, ועוד משהו קטן, טוויטרים או קרוסאברים אינם זקוקים או עוברים "הרצה", רק וופרים.

נו בכל זאת, מה עם כל אלו שטוענים שהם שמעו הבדלים מדהימים לפני ואחרי "הרצה"? ובכן, מה שכן יכול לקבל "הרצה" הוא המוח שלנו (לא האוזניים), והעובדה הפשוטה שלאחר זמן מה הוא מתרגל לסאונד החדש של זוג רמקולים שאינם מוכרים לנו, אבל האמת היא שזו כבר גלישה לתחום אחר... 
ההמלצה שלי, אם רכשתם זוג רמקולים חדשים אל תבזבזו זמן ואנרגיות על "כמה הרצה צריך" או "האם הרצתי אותם מספיק", אלא פשוט תאזינו להם ותהנו מהרכישה.

מי שמעוניין לקרוא עוד על נושא ההרצה, הנה מאמר מצוין מבית Audioholics.

מדידות של רמקולים לא מראות כלום על איך הרמקול נשמע > לא נכון 

אני לא אכנס פה לעניין החשיבות של מדידות בכל הקשור לרמקולים. בסופו של דבר כולנו מאזינים למוצר בתנאים מסוימים, ומבססים את ההחלטה שלנו בהתאם לתוצאה שהתקבלה. מדובר בתהליך הגיוני ומקובל. 

לדעתי מדידות לא מיועדות להחליף את תהליך ההאזנה, אבל הן כן יכולות להעשיר אותו ולתת לנו פרשנות אובייקטיבית שאינה תלויה בטעם אישי ו/או סביבת האזנה, שבעלי השפעה רבה ושונים מאדם לאדם ומחדר לחדר.

מדידת ה Frequency response עליה ניתן לקרוא כאן, יכולה לומר לנו הרבה על הרמקול. החל מהאיזון הטונאלי שלו, האם הוא מאוזן או שהוא מבליט/מחסיר תדרים מסוימים? איך החיבור בין הדרייברים השונים? האם הרמקול יורד נמוך בבסים? ועוד. 

מדידת ה Power response, כלומר Frequency response מחוץ לציר הישר מול הרמקול, מסוגלת להראות לנו את אופי פיזור הסאונד של הרמקול, מה שיכול להעיד על אופי הבמה שהרמקול מפיק, על האיזון שיכולים לקבל בחדר ההאזנה, והאם יותר כדאי להאזין לרמקול כשהוא מונח ישירות אל המאזין (Toe in) או שעדיף להטות אותו מעט ( Toe out).

מדידת העכבה עליה ניתן לקרוא כאן, יכולה לומר לנו כמה הרמקול קשה להנעה בשביל המגבר. האם נזדקק למגבר מאסיבי על מנת להוציא את המקסימום מהרמקולים? או שאפשר להסתפק במגבר פשוט יותר? בתיבות Ported המדידה הזו מראה לנו מהו תדר הכיוון של ה Port ברמקול, וזה בתמורה רומז לנו האם הרמקול מיועד להפיק בסים עמוקים או לא. כל זה ועוד. 

ישנן כמובן עוד מדידות שניתן לבצע, אבל את העיקרון הבנתם. ברור שאנחנו לא צריכים לראות עמודים שלמים של גרפים על מנת להסיק אם רמקול נשמע לטעמנו או לא, אבל זה רק יכול להעשיר את הידע שלנו על רמקולים שאנחנו שוקלים לבדוק או לרכוש.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים

סיכום

אני בטוח שישנם קוראים שלא יסכימו עם חלקים במאמר הזה וזה בסדר. מיתוסים הם משהו שלפעמים מאד מושרש בתודעה שלנו, ולהיפתח לעובדות שונות זה לא תמיד קל. אני ניסיתי לתקן פה חלק ממה שנוהגים לומר בתחום הזה, אבל בסופו של דבר כל אחד צריך ללכת עם מה שנראה לו, ולקנות את מה שנשמע לו הכי מוצלח. 


לדיון בנושא: מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים


עוד מ: HazooM
תגיות


דרגת קושי: 5
דירוג הכתבה

דירוג ממוצע:

5.0
(2) הצבעות

בהקשר זה

 מגברים: הסבר
 פורום רב ערוצי
 רמקולים ושמע - חלק א'
 ביקורות אודיו
 עוד על אודיו


המאמר הפופולרי ביותר בתחום אודיו:
רמקולים ושמע - פרק א´ בסדרה
תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht