עוד אפשרויות

Google translateGoogle translate
RSSמאמרים וחדשות RSS
קישור לעמוד זהLinkback
גרסא להדפסהגרסא להדפסה
del.icio.usשמירה ב del.icio.us
DIGGהמלצה ב-DIGG

מאמרים מהקבוצה

רמקולים עשה זאת בעצמך – מה קורה אם לא מתכננים עד הסוף

18/01/2015 - 07:00



 
 
 

הקדמה

עשה זאת בעצמך או DIY בתחום האודיו הוא נישה יותר גדולה ממה שאפשר לחשוב. הרוב רגילים ללכת לחנות, להאזין למוצרים ולקנות, אבל חלק מחובבי האודיו אוהבים/מעדיפים לבנות לבד וזה כולל כמעט הכל: מגברים, מגברי הספק, קדם מגברים, רמקולים, כבלים, מעמדים לציוד, אקוסטיקה ועוד. רוב הזמן הנושא מתחלק לשני סוגים של אנשים: אלו שעושים את זה סתם בשביל הכיף, ואלו שעושים את זה בשביל לחסוך כמה $$$ בהשוואה למוצר מקביל בשוק. עם הרמקולים שלי אני נכנסתי לסוג הראשון.

רמקולים עשה זאת בעצמך – מה קורה אם לא מתכננים עד הסוף

באופן כללי רמקולים מתחלקים "לשלושת הגדולים":

  • הדרייברים - האלמנטים שמהם יוצא הסאונד כגון הוופרים והטוויטרים למיניהם.
  • הקרוסאובר - אוסף של רכיבים כגון סלילים, קבלים, ונגדים אשר תפקידם בין היתר הוא לחלק את ספקטרום הסאונד המתאים לכל דרייבר ברמקול (במידה ומדובר ברמקול Multiway). זה יכול להיות קרוסאובר פאסיבי שנמצא אחרי ההגברה כמו ברוב הרמקולים, או אקטיבי שנמצא לפני ההגברה כמו שיש ברמקולים אקטיבים.
  • התיבה - דרייברים צריכים לשבת בתיבה. זה יכול להיות תיבה סגורה, Ported וכדומה, או "תיבת" Open Baffle שיכולה להיות מורכבת רק מחתיכה אחת שטוחה שעליה מורכבים הדרייברים.

כשהחלטתי לבנות את הרמקולים הייתי מספיק בטוח בעצמי שאני יכול לתכנן רמקול מאפס, כלומר לבחור דרייברים ולתכנן להם תיבה וקרוסאובר מתאים. לא רק שבחרתי לתכנן לבד, אלא הלכתי על רמקול 3way, לא משהו שנהוג לעשות בפעם הראשונה שמתכננים רמקול. ההחלטה שלי לא היתה גרועה, אבל כן הייתי צריך לעשות שיעורי בית יותר לעומק.

אז מה המסקנות שהפקתי אחרי הבנייה וכל השנים האלו? בו נחלק את זה "לשלושת הגדולים" שצוינו קודם:

דרייברים

שתי האופציות המוכרות לרכישת הדרייברים היו Partsexpress ו- Madisound. לבסוף רכשתי ב- Partsexpress שלושה דרייברים תוצרת TB Speakers שמוכרים גם כ- Tang Band, יצרן שאז היה ידוע יותר במבחר גדול של וופרים קטנים מסוג Fullrange ותמורה טובה למחיר.

רמקולים עשה זאת בעצמך – מה קורה אם לא מתכננים עד הסוף

הטוויטר

לא הקדשתי יותר מדי מחשבה והלכתי על טוויטר ומידריינג' סטנדרטיים כאשר במקרה של הוופר הלכתי על דגם שיותר מיועד לשימוש כסאבוופר. מדובר בוופר 7 אינץ' אשר בעל מהלך סליל גבוה ולכן מסוגל "להזיז" אויר כמו שניים/שלושה וופרים פשוטים. הרעיון היה מדפיים עם בסים דומים לרצפתיים.

רמקולים עשה זאת בעצמך – מה קורה אם לא מתכננים עד הסוף

וופר המידריינג'

וופר המידריינג' והטוויטר שבחרתי היו בסה"כ יחידות טובות למחירן, אבל וופר הבס פחות ענה על הציפיות שלי. את הסיבה העיקרית גיליתי רק לאחר מספר שנים כאשר מדדתי את הוופר ומצאתי חוסר תיאום גדול בין הפרמטרים שהיצרן פרסם לאלו שהוופר הציג בפועל. הבעיה היתה לא רק שאני תכננתי תיבה שמתאימה לוופר עם סט פרמטרים שונה, אלא שבפועל עקב הסטייה בפרמטרים, הוופר הרבה פחות התאים לתיבה מסוג Ported שזו התיבה שבחרתי.

רמקולים עשה זאת בעצמך – מה קורה אם לא מתכננים עד הסוףוופר הבס

נוסף על כך, אל אף שלוופר היה מהלך סליל יחסית מכובד, בכל פעם שהאזנתי בעוצמה גבוהה מדי לקטע עשיר בבס, אז הקצה האחורי של הסליל היה פוגע בפלטה האחורית (Bottom Plate) של ה Motor וכתוצאה מכך היה רעש נקישה מאד חזק ומעצבן. למרות שחלק מזה היה עקב תיבה לא אופטימלית, היה יותר חכם מצד TB לתכנן וופר מסוג Soft Bottom שנמנע מהבעיה הזו.

קרוסאובר

בזמנו השתמשתי בתוכנה בשם LEAP לתכנון הקרוסאובר, ומכיון שלא היו ברשותי אמצעי מדידה עשיתי שימוש בקבצי מדידות כלליים ש- Partsexpress פרסמו עבור אותם דגמי דרייברים. הבעיה היתה שאותם קצבי מדידות היו אמנם של הדגמים המתאימים, אבל לא  של היחידות הספציפיות שרכשתי, לא כיסו בצורה מדוייקת את טווח התדרים הנמוך והן נעשו בשיטה שמכונה Infinite Baffle או במילים יותר פשוטות – קיר גדול ושטוח.

רמקולים עשה זאת בעצמך – מה קורה אם לא מתכננים עד הסוףהגרסה הראשונה של הקרוסאובר

מדידות בשיטת Infinite Baffle הן הסטנדרט שנהוג לעשות עם דרייברים, אבל מה שאני הייתי צריך לעשות זה לקחת את אותם קבצי מדידה "ולומר" לתוכנה בדיוק באיזו תיבה אני הולך להשתמש, מה שהיה גורם לתוכנה לחשב את ה- Frequency Response מחדש על מנת לפצות על זה. אני לא עשיתי את המהלך הזה, מה שאומר שאני בעצם תכננתי קרוסאובר שהיה מתאים אם הרמקולים היו In Wall...

מה כל כך שונה אולי אתם שואלים? רמקולים שיושבים בתיבה סטנדרטית מאבדים חלק מהבס בהשוואה למצב Infinite Baffle, מה שמכונה Baffle Step, עקב העובדה שכעת הבסים בעלי פיזור רחב בהשוואה לתדרים הגבוהים יותר. מתכנן הקרוסאובר דואג לפצות על כך על ידי תוספת לקרוסאובר שמכונה, איך לא, Baffle Step Compensation. אותה תוספת דואגת לאזן את הבסים, מורידה מעט מהרגישות של הרמקול (Sensitivity) והמתכנן צריך "לבחור" מה יהיה מרחק ההצבה התיאורטי של הרמקול מהקיר האחורי. יותר מדי BSC וברגע שהרמקול יונח צמוד לקיר, הבסים ישמעו מוגזמים, מעט מדי BSC ואם הרמקולים אינם קרובים לקיר אז הבסים לא יהיו מספקים. בסופו של דבר הוספתי את ה- BSC, רק אחרי שהרמקול כבר נבנה והבנתי שמשהו לא בסדר...

רמקולים עשה זאת בעצמך – מה קורה אם לא מתכננים עד הסוףהגרסה הסופית של הקרוסאובר

בכל הקשור לרכיבים בקרוסאובר, לדעתי סתם בזבזתי כסף על סלילים יותר יקרים מסוג Air Core, אבל לפחות הלכתי על קבלים פשוטים עבור הוופר/המידריינג' וקבל טוב לטוויטר.

התיבה

מאיפה להתחיל? קודם כל החלטתי ללכת על תיבת Ported עם Port מסוג Slot, זהו בעצם פתח שמהווה חלק מהתיבה ומתפקד כמו צינור Port רגיל. למה הלכתי דווקא על Slot? אם אני זוכר נכון לא רציתי להוסיף עוד כמה גרושים בשביל Port נורמלי. העניין הוא שרק לאחר כמה שנים גיליתי שתדר הכיוון של ה Port יצא נמוך מדי, ומכיון שמדובר ב- Port מסוג Slot לא יכולתי לעשות שום דבר בנידון שכן ה- Port מהווה חלק מהתיבה עצמה...

רמקולים עשה זאת בעצמך – מה קורה אם לא מתכננים עד הסוףהתיבה לפני הדבקה

מי שרוצה לבנות תיבה בעצמו סביר להניח יקפוץ לנגר שיחתוך לו את העץ, אבל לצערי אני נפלתי על נגר שחתך עם סטייה של מילימטר בכל החיתוכים שהוא עשה. באמת נראה לכם שהיתה לי סבלנות לחזור אליו ולהתלונן? ברור שלא, אז בניתי את התיבה עם מרווחים קטנים פה ושם שסגרתי עם חומר ושייפתי לאחר הבנייה. נוסף על זה, קצת נסחפתי עם המשייפת וכמעט קלקלתי את התיבה.

את החיתוכים בשביל הדרייברים עשיתי כמובן עם מסור Jigsaw במקום Router ככה שהחיתוכים לא יצאו מי יודע מה והדרייברים לא יושבים Flush (שטוחים) על התיבה, מה שגם נראה פחות טוב וגם גורם לבעיות של דיפרקציה במקרה של הטוויטר.
לדרייבר המידריינג' תכננתי תיבה סגורה משלו, אבל זו היתה קטנה מדי כאשר גם לא טרחתי לעשות חיתוך פנימי בזוית אשר מקל על זרימת האויר מאחורי הממברנה ועוזר למנוע עוד בעיות של דיפרקציה.

רמקולים עשה זאת בעצמך – מה קורה אם לא מתכננים עד הסוףהתיבה לאחר הדבקה

אתם חושבים שזה נגמר פה? אני באופן אישי לא אוהב כיסוי גריל ברמקולים, זה גם פחות יפה וגם גורם ל... כן, עוד דיפרקציה. אז מה עשיתי? בניתי גריל עבה מדי שגורם לאתם יודעים מה, ועם חיתוך לא מוצלח שרואים יפה דרך הבד הלבן שבחרתי. טוב שאחרי כמה שנים החלטתי להחליף את הבד לשחור, ואחרי עוד כמה שנים הפסקתי לגמרי להשתמש בכיסוי.

עוד? אין בעיה. אחרי סיום הבנייה נשארו רסיסים של MDF בתוך התיבה, אך מכיון שלא שאבתי אותם הם נשארו בפנים ודאגו לפרוץ החוצה דרך ה Port על ההפעלה הראשונה של הרמקול.
אתם בטח אומרים לעצמכם "לפי התמונות לפחות הצבע יצא יפה", נכון? אני מסכים, התמונות מסתירות יפה את הפגמים בצביעה שכוללת בנוסף לשריטות פה ושם, גם את מרקם "קליפת התפוז" המפורסם.

רמקולים עשה זאת בעצמך – מה קורה אם לא מתכננים עד הסוף
התיבה אחרי הצביעה עם כיסוי הגריל הלבן

כפי שבטח שמתם לב, היו הרבה דברים קטנים ופשוטים שלא טרחתי לעשות או עשיתי לא נכון, אבל ככה לומדים. פשוט אל תעשו אתם את הטעויות האלו ביום שיתחשק לכם לבנות רמקולים.

מדידות

הגרף:

  • Frequency Response: על היענות התדרים אפשר לקרוא כאן. ניתן לראות בגרף דברים כגון האיזון הטונאלי של הרמקול, כמה נמוך הוא יורד בבסים, האם ישנם רזוננסים לא רצויים, ועוד.
  • Frequency Response Off Axis: פה מדובר על Frequency response מחוץ לציר הישיר, במקרה הזה במישור המאוזן. ניתן לראות בגרף את צורת פיזור הסאונד של הרמקול, מה שרומז על אופי הבמה שהרמקול מפיק, על האיזון שיכולים לקבל בחדר ההאזנה, והאם יותר כדאי להאזין לרמקול כשהוא מונח ישירות אל המאזין (Toe in) או שעדיף להטות אותו מעט ( Toe out). את המדידה נהוג לעשות בקפיצות של 15 מעלות, כאשר פה אנחנו מראים את התוצאה ב 15 ו 45 מעלות.
  • Impedance: על עכבה אפשר לקרוא כאן. עכבה מסוגלת להראות לנו כמה הרמקול "קשה" להנעה בשביל המגבר, האם ישנם רזוננסים לא רצויים ברמקול, לאיזה תדר מכוון ה Port (מה שרומז כמה נמוך הרמקול מיועד לרדת בבאסים), ועוד.

מקרא:

  • ציר מאוזן: ציר התדרים כאשר הבסים (Bass) מצד שמאל, מידריינג' (Midrange) באמצע, וטרבל (Treble) מצד ימין.
  • ציר מאונך שמאלי: הפרשי עוצמה בדציבלים (dB). המספרים בגרף אינם מעידים על העוצמה האמיתית, אלא רק על ההפרשים.
  • ציר מאונך ימני: נתון העכבה באום (Ω).

סוגי גרפים:

  • גרף אדום: מייצג את ה Frequency Response בציר הישיר (On Axis).
  • גרף ירוק: מייצג את ה Frequency Response מחוץ לציר הישיר (Off Axis) ב 15 מעלות.
  • גרף כחול: מייצג את ה Frequency Response מחוץ לציר הישיר (Off Axis) ב 45 מעלות.
  • גרף שחור: מייצג את העכבה.
  • גרף אפור: מייצג את הפאזה של העכבה.

הערות:

  • המדידות האלו מיועדות להראות רק חלק מהתנהגות הרמקול, ולעשות זאת ללא ההשפעה של חדר כזה או אחר, וטעמו האישי של המאזין.
  • המדידות האלו אינן מראות בשום אופן כיצד רמקול ישמע בחדר, או איך הוא יגיב לציוד אליו הוא משודך.
  • אלו רק חלקים בודדים ממכלול הפרמטרים שמרכיבים את הסאונד שרמקול מפיק.
  • חלק מהרמקולים מבליטים מעט את התדרים הנמוכים (הבסים) בגרפים של ה Frequency response, זה בדר"כ כתוצאה מפיצוי בקרוסאובר של הרמקול ושיטת המדידה, בפועל הבסים פחות בולטים.

רמקולים עשה זאת בעצמך – מה קורה אם לא מתכננים עד הסוף
פה ניתן לראות את המדידות של Partsexpress שבהן השתמשתי כדי לתכנן את הקרוסאובר. הגרף האדום הוא הטוויטר, הירוק הוא המידריינג' והכחול הוא וופר הבס. המדידות האלו מתאימות לתכנון של רמקול 2way סטנדרטי, אבל יותר בעייתיות ל- 3way עקב הרזולוציה הנמוכה יותר בתחום הנמוך.

רמקולים עשה זאת בעצמך – מה קורה אם לא מתכננים עד הסוף

9 שנים אחרי הבנייה סוף סוף החלטתי לעשות לרמקולים מדידות כמו שצריך וזה מה שיצא:

Frequency Response: האמת היא שאני מופתע לטובה. למרבה הצחוק, כבר היו אצלי רמקולים מיצרנים מוכרים בשוק אשר נמדדו הרבה יותר גרוע מזה. די ברור שהרמקול מעט נוטה לצד הבהיר, כאשר "הבליפ" בין 1.5-2.5kHz הוא לדעתי בגלל דיפרקציה כזו או אחרת. המידריינג' יחסית חלק והבסים בסה"כ לא נראים גרוע, למרות שלדעתי עדיין מדובר בסידור לא אופטימלי.

Frequency Response Off Axis: פיזור סאונד די אופייני לרמקול בסגנון הזה, כולל הבליטה האופיינית בתחום העבודה של הטוויטר.

Impedance: הרמקולים יותר קשים להנעה מהממוצע (מינימום 3.4Ω), העכבה יחסית יציבה ותדר הכיוון של ה Port הוא באיזור ה 32Hz שזה נמוך מדי לדעתי.

רמקולים עשה זאת בעצמך – מה קורה אם לא מתכננים עד הסוף

אחרי כל הסיפור הזה אתם בטח מצפים לקרוא שהם נשמעים כמו זוג רמקולים שנקנו בסופר, אבל הם דווקא נשמעים הרבה יותר טוב מזה. הייתי מגדיר אותם כמדפיים לא מפורטים מהרגיל אבל די "מנצנצים" ועם הקלטות מסויימות זה לא נשמע טבעי במיוחד, יש שיגדירו את זה כסאונד יותר מהנה מאשר מאוזן או מדויק.

הבמה ממוצעת לרמקולים בסגנון, לא רחבה מהצפוי אבל גם לא צרה מדי. המידריינג' פה ושם נשמע מעט "מקומפרס" והבסים נשמעים סביר לגמרי, אמנם לא עמוקים ורכים כמו שהייתי רוצה, אבל בהתחשב בקונפיגורציה הלא אופטימלית זו עדיין תוצאה טובה. הרמקולים מתמודדים יפה כאשר מאזינים בעוצמות גבוהות אבל זה לא רמקול "מסיבות" או כזה שאינו זקוק לסאבוופר.

רמקולים עשה זאת בעצמך – מה קורה אם לא מתכננים עד הסוף

סיכום

מי שסקרן לדעת, עלות כל הרכיבים ששימשו עבור הבנייה (ב 2005) עמדה על 2500 ש"ח לערך, ככה שלא היה מדובר בסיפור יקר. הרעיון שעומד מאחורי המאמר הזה הוא לא לנסות להפחיד את מי שחושב לבנות רמקולים, אלא סתם לשתף את הקוראים בחווית הבנייה שהיתה לי והלקחים שנלמדו מההרפתקה הזו.

כשחושבים על זה, היום החיים של בוני הרמקולים הרבה יותר קלים, הרי האינטרנט עמוס ברמקולים שנבנו על ידי חובבי אודיו בעלי ידע וניסיון וכל מה שנשאר לכם לעשות זה לבחור את הפרויקט שמוצא חן בעיניכם ומתאים לתקציב.

אם בכל זאת ישנם כאלו מביניכם שרוצים לתכנן ולבנות רמקול מאפס, אני ממליץ לעשות שיעורי בית וללמוד כמה שיותר לפני שמתחילים וכאשר כן מתחילים, לללכת על משהו קטן ולהמשיך משם.
חשוב לזכור שלא ניתן להאזין לרמקולים בבנייה עצמית עד לסיום הבנייה, ולכן תמיד יותר חשוב לדעתי הסיפוק העצמי שבבניית משהו מאשר התוצאה עצמה. מצד שני, לבנות רמקול ולכייל אותו לטעמכם גם יכול להיות חלק מהכיף, לא?


לדיון בנושא: רמקולים עשה זאת בעצמך – מה קורה אם לא מתכננים עד הסוף


עוד מ: HazooM
תגיות

דירוג הכתבה

דירוג ממוצע:

4.0
(2) הצבעות

בהקשר זה

 מגברים: הסבר
 פורום רב ערוצי
 רמקולים ושמע - חלק א'
 ביקורות אודיו
 עוד על אודיו


המאמר הפופולרי ביותר בתחום אודיו:
רמקולים ושמע - פרק א´ בסדרה
תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht