האתר שלנו מבוסס על פרסומות. ללא פרסומות לא נוכל להתקיים כלכלית.
כנראה שנעשה שימוש בדפדפן שלך בחוסם פרסומות אשר פוגע בנו כלכלית
אנחנו מבקשים שתוסיף אותנו לרשימה הלבנה Whitelist בתוסף חוסם הפרסומות שלך

תודה והמשך גלישה נעימה באתר!


עוד אפשרויות

Google translateGoogle translate
RSSמאמרים וחדשות RSS
קישור לעמוד זהLinkback
גרסא להדפסהגרסא להדפסה
del.icio.usשמירה ב del.icio.us
DIGGהמלצה ב-DIGG
google bookmarkסימניית גוגל

מאמרים מהקבוצה

Dolby Vision או HDR 10 מה הם בכלל ההבדלים?

מאת: rwg1
22/10/2016 - 19:00



 
 
 

הקדמה

בשנה האחרונה החלו להימכר בארץ מסכים שתומכים ב-HDR. נאמר לנו שאותם המסכים תומכים ב-HDR בשיטה שנקראת HDR10, אך יש גם מסכים, בעיקר המסכים של LG, שתומכים בשיטה נוספת ליישום של HDR אשר נקראת "דולבי ויז'ן" (Dolby Vision). לכן בתקופה האחרונה אנחנו מקבלים שאלות בפורום מאנשים אשר מבקשים להבין מה בכלל ההבדל בין השיטות. התשובות שבדרך כלל ניתנות בנושא מדברות על כך ששיטה אחת היא סטנדרט פתוח בעוד שעל השיטה השנייה היצרנים צריכים לשלם תמלוגים כדי ליישם אותה במסכים שלהם. לפעמים גם מביאים נתונים טכניים כמו ששיטה אחת משתמשת ב-10 ביט לייצוג אות הווידאו בעוד שהשיטה השנייה משתמשת ב-12 ביט. הנתונים הללו הם נכונים, אך הם נותנים הסבר מאוד חלקי על ההבדלים בין השיטות. במאמר הזה אנסה להציג תמונה מעט יותר מקיפה על ההבדלים בין השיטות.

בכדי להסביר פרטים מסויימים על שתי השיטות, אשתמש בכל מיני מונחים שקשורים ל-HDR ול-WCG (מונחים כמו PQ למשל), נתייחס לעוצמות אור בערכים שונים ולאותות שמיוצגים בגודל מסוים של מילה דיגיטלית, למונחים נוספים ולצורות פעולה אחרות שקשורות לנושא. בכדי שהמאמר יישאר באורך הגיוני, לא ניתן בהכרח הסבר מעמיק לכל מונח מהמונחים שהזכרתי. להשלמת המידע מומלץ לקרוא את המאמר הקודם בנושא HDR ו- WCG, שם יש הסבר מפורט על כל אותם מנוחים, צורות פעולה ונושאים. 

כיצד עובדת השיטה

בכדי שנבין היטב את ההבדלים בין שתי השיטות, רצוי קודם כול לדבר על צורת הפעולה הכללית של שתי השיטות, ולכן נתחיל בהסבר על צורת הפעולה הכללית של "דולבי ויז'ן". "דולבי" הייתה החלוצה האמיתית בתחום אשר החלה לעבוד על HDR כבר באמצע העשור הקודם. HDR10 בעצם מבוססת על עקרונות השיטה של "דולבי". נתחיל בהסבר קצר על השיטה שעובדת כיום, החל מהכנת התוכן ועד לצפייה בו, כאשר נתמקד בעיקר בנושאים שחשובים להבנת נושא המאמר הזה. לצורך הדוגמה, נדבר על הכנת סרט קולנוע לצפייה בייתית.

 

Dolby Vision או HDR 10 מה הם בכלל ההבדלים?

התמונה מאתר wikimedia.org

איך מכינים היום סרט לצפיה ביתית

אחרי שמסתיים צילום הסרט, החומר המצולם מתחיל לעבור את תהליך ה-Post Production שבמהלכו הסרט עובר פעולות כמו עריכה, הוספת מוסיקה ואפקטים, ועוד. אחד השלבים החשובים באותו התהליך הוא שלב שנקרא Color Grading שבו אדם שמקצועו נקרא Colorist מתאם את מראה הסרט מבחינת הצבעים ורמות הארה של הפרטים בתמונה לפי רצונו של הבמאי או של הצלם, ואותו התיאום נעשה בסוף התהליך גם ליכולות של המדיום שבו הסרט יוצג, אם זה לקולנוע או להפצה ביתית. יש כמה סיבות לצורך בהתאמה הזו (למשל צילום במצלמות שונות, או בתנאי תאורה שונים לאורך הסרט), אך הסיבה החשובה לנו היא שהתוכן המצולם מכיל מידע ברמות הרבה יותר גבוהות, גם מבחינת רמות הארה וגם מבחינת הגאמוט, מהרמות שמקרן קולנועי או מסך ביתי יהיו מסוגלים להציג. לצורך הכנת התוכן להפצה ביתית, ה-Colorist יושב בחדר עם תנאי הארה מאוד מסוימים ומשתמש במערכת ששולטת על הצבעים וההארה של פרטים בתמונה כשהוא בודק את התוצאה המתקבלת על מסך איכותי מאוד שמיועד במיוחד לסוג עבודה כזו ושמכוון במדויק לתקן HD ביתי שנקרא 709 .REC.

בצד הביתי של השיטה הזו, יצרני המסכים הבייתיים אמורים לכוון את המסך שלנו בצורה מדויקת ככל הניתן לאותו התקן, מבחינת הארה וגאמוט, ולתקן נוסף שמגדיר את הגאמה במסכים ביתיים. כך, אם אנחנו גם צופים בסביבה שמוארת בצורה כמה שיותר קרובה לסביבת העבודה של ה-Colorist אז נוכל לראות תמונה כמה שיותר קרובה לתמונה המקורית שהוא ראה על מסך הרפרנס שלו, ובכך לראות בדיוק את הפרטים בתמונה שהבמאי או צלם הסרט רצו שנראה (במסגרת היכולות של המסכים שלנו בבית). כל השיטה הזו עובדת כך, ובערך באותם ערכים של התקן, כבר עשרות שנים. במשך הזמן היו שיפורים קטנים ברוחב הגאמוט האפשרי ששונו בתקן בתחילת שנות ה-90 כדי להתאים אותו יותר ליכולות שצפו שיבואו עם התקדמות טכנולוגיית ייצור המסכים, והמערכת הזו עובדת בדיוק כך גם היום ברובם הגדול של הסרטים שאנו רואים.

בשנים האחרונות אנחנו רואים התקדמות גדולה ביכולות של המסכים, שהיום יכולים להגיע לרמות הארה הרבה יותר גבוהות וגם לגאמוט יותר רחב מאלו שמאפשר התקן, כך שהמערכת הנוכחית רק מגבילה את האפשרות שלנו ליהנות מאותן היכולות של המסכים. מה שבעצם קורה בשיטה הנוכחית זה שה-Colorist צריך להכין את התוכן לתקן שהוא מאוד מוגבל ומאפשר להעביר רק חלק קטן ממלוא איכות התמונה שמצולמת, ואנחנו בבית צריכים להגביל את יכולות המסך שלנו כשאנחנו נדרשים לכוון אותו לתקן הביתי, כדי לראות את אותה התמונה בצורה נכונה.

הפתרון שדולבי מציעים לבעיה זו

השיטה של "דולבי" מיועדת להעביר ולהציג כמה שיותר מהאיכות של התמונה המקורית שצולמה ברמת הארה מקסימלית, רוחב גאמוט, וכמות הפרטים שניתן לייצג בהם.
בשלב הראשון הם היו צריכים להחליט איזו רמת הארה מקסימלית ואיזה רוחב גאמוט השיטה שלהם תאפשר להעביר. בשיטה הקודמת הנתונים הללו נקבעו לפי היכולות המקסימליות של אמצעי התצוגה שהשתמשו בהם באותם הימים שהתקן נקבע: שפורפרת ה-CRT, שהיכולות שלה באותם הפרמטרים לא השתנו בהרבה במשך עשרות שנים. אבל כיום יכולות המסכים בפרמטרים הללו משתפרות כל הזמן, אז צריך למצוא שיטה שתהיה גמישה מספיק לאפשר שימוש מלא ביכולות המסכים של היום, אבל תוכל גם לאפשר שימוש מלא ביכולות שיהיו למסכים בעוד מספר שנים. כדי לממש מערכת כזו הם הסתמכו בקביעת רוחב הגאמוט על תקן חדש שמציע רוחב גאמוט גדול בהרבה מזה שבתקן 709 .REC הנוכחי ונקרא 2020 .REC. רוחב גאמוט זה, שהמסכים של היום עוד לא יכולים להגיע אליו, מכסה מעט יותר מ-75% מהגאמוט שאותו יכולה לראות העין האנושית. לשם השוואה, הגאמוט שבשימוש כיום, 709 .REC, מכסה רק מעט יותר מ-35% מהגאמוט שהעין מסוגלת לראות, ורוחב הגאמוט בקולנוע שנקרא P3 מכסה מעט יותר מ-50% מיכולות ההבחנה של העין.

לגבי רמת הארה מקסימלית החליטו ב"דולבי" לערוך ניסוי כדי לנסות ולברר מהן ההעדפות של אנשים בצפייה בתכנים בעלי רמת הארה גבוהה ונמוכה. לשם כך הם בנו מתקן מיוחד שמאפשר להראות תוכני וידאו מרמת הארה מינימלית של 0.004 ניט ועד לרמת הארה מקסימלית של 20,000 ניט. הם נתנו לקבוצות של אנשים לראות תכנים ברמות הארה שונות ושאלו אותם לגבי שיפור באיכות התמונה כשרמת ההארה עלתה עד המקסימום של המערכת, או כשרמת ההארה ירדה עד למינימום שיכלה להראות אותה מערכת. אחרי שקלול התוצאות הם היו יצרו גרף שהראה שהייתה עלייה חדה בדיווח על שיפור איכות התמונה ככל שרמת ההארה של התמונה עלתה, עד לבערך 10,000 ניט, שם עליית הגרף החלה להתמתן. למעשה, אנשים דיווחו על שיפור מאוד משמעותי באיכות התמונה עד לרמת הארה של 10,000 ניט, אבל כשרמת ההארה עברה את הערך הזה, כבר לא היה שיפור משמעותי מורגש באיכות התמונה.

ברמות ההארה הנמוכות אנשים דיווחו על שיפור משמעותי באיכות ככל שרמת הארה ירדה עד מעט מתחת ל-0.01 ניט. כלומר, ברמות הארה יותר נמוכות כבר לא הורגש שיפור משמעותי. את רמת ההארה של המערכת שלהם קבעו בשיטה של "דולבי" בין 0.005 ניט ועד 10,000 ניט, אך גם כאן כדאי לזכור שאין היום מסכים שיכולים עוד להגיע לרמות מקסימליות כאלו של הארה, אפילו לא אותם מסכי רפרנס מקצועיים שבהם משתמשים באולפנים. מסך הרפרנס שבשימוש האולפנים שמסוגל להגיע לרמת ההארה הגבוהה ביותר הוא מסך של "דולבי" שמסוגל להגיע עד לרמה של 4,000 ניט וזה כשהתאורה האחורית שלו מקוררת באמצעות מים. המסכים הביתיים הכי טובים שקיימים כרגע יכולים לעבור מעט את ה-1,000 ניט ברמת ההארה המקסימלית שלהם, כך שהמסך הביתי שיכול להגיע לעוצמת הארה הכי גבוהה כרגע מגיע לבין 1,600 ל-1,800 ניט.



Dolby Vision או HDR 10 מה הם בכלל ההבדלים?

מערכת Da Vinci שעם מערכות כאלו מבצעים פעולות של Color Grading
התמונה מ- Wikipedia

איך עובדת השיטה שדולבי מציעה

השיטה של "דולבי" מתחילה באופן דומה לשיטה הקיימת, וזה עם אותו ה-Colorist שמבצע את פעולת ה-Color Grading לתוכן המצולם לפי הוראות הבמאי או הצלם. ההבדל בשיטה של "דולבי" הוא שה-Colorist מבצע זאת לרמות הכי גבוהות שמאפשר מסך הרפרנס שלו ולא לפי הגדרות תקן נחות. כלומר, אם נתייחס למסך הרפרנס בעל הנתונים הכי גבוהים שקיים כרגע, זה יהיה מסך שיכול להגיע למקסימום הארה של עד ל-4,000 ניט ובגאמוט שיכול לעבור במקצת את P3 (התקן של הקולנוע הדיגיטלי). התוכן המוכן יראה מבחינת אותם הפרמטרים רק את המקסימום שניתן לראות על אותו המסך, אך ערכי אות הווידאו שלו יהיו מיוצגים במערכת, או מה שמתייחסים אליו כקונטיינר, שמאפשרת לייצג אות עד רמת הארה מקסימלית של 10,000 ניט ועד לגאמוט שמוגדר בתקן 2020 .REC.

באותו התהליך ייצרו גם מידע נוסף על הסרט, מעבר לאות הווידאו עצמו, מידע שנקרא METADATA אשר מכיל נתונים על היכולות המקסימליות של המסך שבו השתמש ה-Colorist בזמן ה-Color Grading של הסרט ואשר כולל מידע נוסף על רמות ההארה והגאמוט בסרט עצמו. מידע זה, בשיטה של "דולבי", יכול להיות מיושם גם לרמת הסצנה ואפילו לרמת הפריים. בכל התהליך הזה חברת "דולבי" יעזרו לאולפן ליישם את המערכת הזו שתבצע את התהליך בדיוק לפי הדרישות של השיטה שלהם. בצד הביתי של השיטה, חברת "דולבי" עובדת עם יצרני מוצרים אלקטרוניים (למשל LG בעולם המסכים) בכדי ליישם את השיטה שלה בצורה נכונה במסך שלהם, למעשה הטמעת המערכת היחודית של "דולבי" לעיבוד התוכן והתאמה שלו ליכולות הדגם הספציפי של אותו המסך.

יצרן המסך יהיה צריך לבדוק ולפרסם את נתוני ההארה והגאמוט המקסימליים שאליהם יכול להגיע אותו הדגם הספציפי של המסך ע"י מה שנקרא בשיטה הזו ה-Golden Reference של דגם המסך, נתונים שגם יהיו מוטמעים במערכת העיבוד של "דולבי" באותו דגם מסך. את אותו ה-Golden Reference גם יעביר היצרן לגופים כמו יצרני תוכנות ומכשירי כיול, כדי שניתן יהיה בעזרתם לכייל במדויק את המסך לאותם ערכי ה-Golden Reference. כשמסך כזה יקבל אות וידאו ב"דולבי ויז'ן" אז אותו המידע, ה-METADATA, שמגיע עם אות הווידאו יסמן למסך שהוא צריך לעבור למצב HDR ב"דולבי ויז'ן". אחר כך מערכת העיבוד של "דולבי" במסך תעזור לתאם את התמונה מהרמות הגבוהות יותר של הארה וגאמוט שאליהם עבר הסרט Grading באולפן על מסך הרפרנס, לרמות הארה והגאמוט המקסימליים שאליהם יכול להגיע דגם המסך המסוים שעליו רואים את התוכן. כדי לבצע את אותם החישובים להתאמת התוכן בצורה מדויקת ככל הניתן, פעולה שנקראת מיפוי או Tone Mapping, המעבד ישתמש ב-METADATA שהוכן לסרט וכך הוא יוכל למפות בצורה מדויקת את רמות ההארה והגאמוט מהאות המקורי לאותן רמות של ה-Golden Reference של המסך.

לצורך המיפוי מעבד התמונה במסך יוכל להשתמש ב-METADATA שהוכן ושהוא קבוע לכל הסרט ונקרא METADATA סטטי, כמו למשל הנתוני המסך הרפרנס שעליו עבר הסרט Color Grading, וגם בסוג METADATA שיכול להשתנות מסצנה לסצנה ויכול לתת למעבד נתונים למיפוי נכון של כל סצנה או אפילו ברמת פריים בודד, אשר נקרא METADATA דינאמי. ה-METADATA בשיטה של "דולבי" מוטמע באות הווידאו עצמו, כך שכדי להעביר את אות הווידאו מנגן למסך ניתן יהיה להשתמש גם בנגן עם יציאת HDMI 1.4a הנפוצה כיום.

כפי שניתן לראות, ב"דולבי" מציעים מערכת שנותנת פתרון שלם בשיטה ליצירת והעברת וידאו ב-HDR אשר דואגת גם ליישם את השיטה נכון בצד של הצגת אותו התוכן. לכן פעמים רבות נאמר על השיטה שהיא נותנת פתרון End to end או "קצה לקצה", מה שאומר ש"דולבי" דואגת שהשיטה שלהם תיושם בצורה נכונה בכל השרשרת החל מיצירת התוכן, העברת התוכן, שימור שלו על מדיה ועד להצגה נכונה שלו על מסכים בעלי יכולות שונות. אבל זה גם אומר שאם יצרן מסוים רוצה להשתמש בשיטה זו, הוא צריך לשלם לדולבי על הזכויות לשימוש בשיטה, וכאן אנחנו מגיעים לדבר על 10 HDR. 10 HDR

10 HDR

"דולבי" הציגו את השיטה שלהם בצורה זו או אחרת עוד מסוף העשור הקודם, וכשבאו היצרני התוכן, החומרה והתקנים לראות מה הצעד הבא שאליו כדאי שתלך התעשייה אחרי המעבר ל-4K, הם הבינו שאת השינוי הכי משמעותי לשיפור איכות התמונה יביא המעבר לתמיכה ב-HDR ו-WCG. אבל כל אותם הגופים נרתעו מהצורך לשלם על זכויות השימוש בשיטה של "דולבי", ולכן העדיפו לפתח שיטה בסטנדרט פתוח. בנוסף, הם העדיפו שלא לאפשר לחברה אחת לשלוט על כל אותו התהליך שתיארתי לעיל. לכן באמצע שנת 2014, זמן מה לפני שפורסם שהתעשייה תעבור לתמוך ב-HDR, התכנסו קבוצות עבודה שהורכבו מנציגים מכל מיני חברות בתחום, יחד עם מומחים בנושא, כדי להחליט על תקנים ועל אופן הפעולה של השיטה הפתוחה. היה ברור שהשיטה הזו תהיה שיטה העיקרית שתיושם במוצרים בעלי תמיכה ב-HDR, שיחד איתה יוכלו גם יצרנים שיבחרו בכך לאפשר במוצרים שלהם תמיכה בשיטות HDR נוספות. במסגרת אותן הקבוצות שעבדו על התקנים הוחלט שהשיטה הפתוחה תעבוד באותה צורה שעובדת "דולבי ויז'ן", אך תבוסס על תקנים פתוחים. "דולבי" שגם היא חברה באותן הקבוצות, תרמה לשיטה הפתוחה את התחליף לגאמה מהשיטה שלהם, שהוא אחד הדברים חשובים שהם בבסיס עקרון הפעולה של "דולבי ויז'ן" ונקרא PQ, כנראה כדי לשמור על תאימות יותר גדולה בין השיטה הפתוחה ל"דולבי ויז'ן", אך את כל שאר מרכיבי השיטה היה על אותן הקבוצות לפתח בעצמן.

נראה שכדי שהיצרנים יוכלו להביא לשוק כמה שיותר מהר מוצרים בעלי תמיכה ב- HDR, אותן הקבוצות פרסמו שני תקנים שמניחים הרבה מהיסודות של השיטה הפתוחה ועל שאר המרכיבים של אותה השיטה, שכבר אז קיבלה את הכינוי הלא רשמי 10 HDR, המשיכו באותן הקבוצות לעבוד גם לאחר שיצאו לשוק המוצרים הראשונים עם תמיכה ב-10 HDR..

התקנים שמגדירים את 10 HDR

הראשון משני התקנים ל-10 HDR נותן הגדרות לשימוש בפונקציית מעבר בתוכן HDR. והוא, כמו שנכתב לעיל, מבוסס על ה-PQ של "דולבי ויז'ן", רק שבמקום להשתמש ב-12 ביט לייצוג של אות הוןידאו כמו ב"דולבי ויז'ן", ב-10 HDR משתמשים רק ב-10 ביט לייצוג האות (מכאן גם מגיע השם HDR 10). את עקומת ה-PQ יצרו ב"דולבי" בהתבסס על מחקר שנעשה ונתן מודל טוב לתגובת העין לשינוי בעוצמת אור. גודל המילה של 12 ביט לייצוג אות הווידאו נבחרה על ידי "דולבי" כי היא מאפשרת לעקומת ה- PQ שלהם, במסגרת תחום ההארה שמוגדר ל"דולבי ויז'ן", לעקוב בצורה מדויקת אחרי העקומה של המודל מאותו המחקר, כש-PQ נמצאת ממש מתחת לאותה העקומה מהמודל שמתארת את סף הרגישות של העין לשינוי בעוצמות האור.
שימוש בגודל מילה של 10 ביט ליצוג אות הווידאו בעזרת PQ מעלה את עקומת ה-PQ מעבר לסף הרגישות של העין לשינוי בעוצמות אור, דבר שיכול לגרום לתופעות כמו Banding, אך מכיוון שהעלייה מעל אותו הסף אינה ברמה מאוד משמעותית, תופעות כאלו בתמונה אמורות להיות יחסית מצומצמות. נראה שליוצרי התקן הפתוח זו הייתה פשרה טובה כדי שהיצרנים לא יהיו צריכים לממש במוצרים שלהם דרך להעברה, עיבוד והצגה של תוכן ביותר מ-10 ביט, ובכך יוכלו לצמצם עלויות של המוצרים שתומכים ב-10 HDR.

התקן השני שפורסם ל-10 HDR נותן הגדרות ל-METADATA ולמיפוי התוכן בשיטה הפתוחה, שאותו היו צריכות אותן קבוצות העבודה ליצור בעצמן מבלי להסתמך על הדרך שבה הדברים הללו מיושמים ב"דולבי ויז'ן". כנראה בגלל קוצר הזמן שהיה להם להכין את התקן, יושמה בו רק האפשרות ל-METADATA סטטי, כך שיחד עם אות והוידאו יועברו רק נתונים כלליים על הסרט, כמו נתוני מוניטור הרפרנס שעליו בוצע ה-Color Grading של הסרט ועוד נתונים על הארה וגאמוט שהם ממוצעי אותן רמות בסרט כולו. דבר זה לא מאפשר למעבד במסך שצריך לבצע את מיפוי הסרט ליכולות המסך לעשות את אותה הפעולה באותה רמת הדיוק שבה דבר זה נעשה ב"דולבי ויז'ן". שם, כמו שהזכרתי קודם, המעבד במסך יכול לקבל נתוני METADATA מדויקים עד לרמת הפריים הבודד לגבי רמת ההארה והגאמוט, שישמשו אותו לביצוע מדויק הרבה יותר של אותה הפעולה. העברת ה-METADATA מנגן למסך ב-10 HDR גם לא נעשית באותה הצורה שבה היא נעשית "בדולבי ויז'ן" ודורשת מיציאת ה- HDMI בנגן שתהיה לפחות בגירסה 2.0a כדי להעביר את ה-METADATA למסך.

גם האלגוריתמים למיפוי התמונה ב-10 HDR עושים עבודה פחות מדויקת מזו שנעשת ב"דולבי ויז'ן". בעוד ש"בדולבי" המעבד במסך מבצע המרה של האות לצורת ייצוג שמאפשרת חישוב מדויק יותר של ערכים במיפוי האות ולאחר מכן ממיר את האות חזרה להצגה על המסך, ב-10 HDR החישובים נעשים על האות ללא אותה המרה, כך שהתוצאות מהחישובים הללו יהיו פחות מדויקים. זה כנראה נעשה גם כדי לחסוך בכוח העיבוד שנדרש לביצוע של אותן ההמרות, ובכך גם, כנראה, לחסוך בעלויות המימוש אותה המערכת.

לבסוף, אין ב-10 HDR אותם הנתונים שמפורסמים על ידי היצרן ושמקבילים ל-Golden Reference של "דולבי ויז'ן", כך שאין בשיטה זו ערכים מדויקים שאליהם צריך לכוון את המסך ושיאפשרו למעבד לבצע מיפוי מדויק של התוכן לאותם הערכים. אחת מצורות הפעולה שהיצרנים בוחרים לטפל בזה כיום היא לתת מספר פריסטים שלהם לכיוון ערכי ההארה והגאמוט של התמונה, שבדרך כלל הם מעבירים את כל הכיוונים הללו למקסימום כשהמסך מזהה אות ב-10 HDR. את האות שמתקבל הם מנסים למפות נכון לערכים הללו. אכן, הרעיון שצריך להיות בכיוון 10 HDR הוא שאנחנו בבית ננסה לכוון נכון את ה-PQ כדי שיהיה מכוון לערכים נכונים. תפקיד ה-PQ, כמו תפקידה של הגאמה שאותה הוא מחליף, הוא כפונקציית מעבר שאיתה המסך ממיר נכון כל ערך מספרי שמתקבל מאות הווידאו לרמת הארה נכונה מאותו תת-הפיקסל במסך שאותו הערך באות אמור לייצג, אך בעוד שהגאמה מתוכננת להיות צפה ולתת ערך של רמת אור שתלוי בכיוון רמת בהירות והקונטרסט של המסך וגם בכיוון של ערך שמשנה מעט את צורתה של אותה העקומה, ה-PQ מתוכנן להיות קבוע ולתאם לכל ערך מספרי של האות את רמת ההארה המדויקת שאותו הערך אמור לייצג. בצורה זו אנחנו אמורים לכוון את ה-PQ כך שבערכי אות מסוימים תתקבל רמת ההארה המדויקת שידוע שאותו הערך צריך לייצג, ואז אם היצרן מימש את השיטה נכונה במעבדי המסך שלו שאמורים לעבוד לפי יכולות הדגם הספציפי של המסך, מיפוי התוכן במסך צריך להיות תקין.

בעיה נוספת היא שמכיוון שעוצמת התאורה שונה במסך הביתי, שיטת HDR10 אינה מגדירה בבירור מה המסך אמור לעשות בכדי להתאים לתקן. המשמעות היא שיש חופש די משמעותי ליצרני המסכים לעשות פשרות בהתאמה בין המקור ליכולות של המסך, ולכן יכולים להיווצר הבדלים משמעותיים בין התמונות של מסכים שונים עם אותו התוכן.

צורת עבודה זו היא אחת הבעיות ב-10 HDR. בעוד של"דולבי" יש שליטה על יישום השיטה שלהם מקצה לקצה לקבלת התוצאה הנכונה, היישום הנכון של 10 HDR נופל בצד אחד על יצרן התוכן ובצד השני על יצרני המסכים שאמורים ליישם את השיטה בצורה נכונה במסכים שלהם. אך יש מקרים לא מעטים היום שהדברים הללו לא מבוצעים כמו שצריך, ומבדיקות שנעשו כבר נמצאו אי דיוקים ב-METADATA בסרטים שמשתמשים ב-10 HDR ואפילו בכאלו שיצאו על בלוריי UHD. גם בצד הביתי של השיטה נמצאו מסכים שאינם מבצעים את המיפוי בצורה נכונה, ובמקרים מסוימים ממש אינם מראים, או קוטמים, את כל הפרטים בתמונה שהם מעבר ליכולות ההארה של המסך. אפילו נמצאו מסכים שהמעבד שלהם בכלל לא מתייחס ל-METADATA שבתוכן. אך יש גם יצרני מסכים שדואגים ליישם את השיטה בצורה טובה במסכים שלהם, ובתוכן שקיים היום מקבלים על מסכים של אותם היצרנים תוצאה שהיא מאוד קרובה לתוצאה שמקבלת כיום מ"דולבי ויז'ן" באותו התוכן.

מה הולך להשתנות ב- 10 HDR בעתיד הקרוב

כבר הזכרתי שהעבודה על 10 HDR עוד נמשכת היום, ובתקופה הקרובה אמור להתפרסם תקן נוסף לשיטה זו שאמור להסדיר גם שימוש ב-METADATA דינאמי בשיטה, ובכך לאפשר מיפוי יותר מדויק של התוכן. בנוסף לזה, אמורים גם לשפר את אלגוריתם המיפוי של השיטה. היו גם פרסומים ש"דולבי" הציעו את השימוש בחלקים מסוימים מהאלגוריתמים שלהם למימוש ב-10 HDR כדי לשפר את הדיוק בחישובי המיפוי. יש כבר יצרנים מסוימים שהודיעו שאת כל השיפורים החדשים ב-10 HDR הם גם יוסיפו בדגמי המסכים הנוכחיים שלהם, ולא רק בדגמים הבאים, אבל לא ידוע כרגע אם זה אומר שכל היצרנים יוכלו לממש את היכולות החדשות במסכים שלהם רק בעזרת עדכון תוכנה, במיוחד כי כבר ידוע שכדי להעביר את ה-METADATA הדינאמי בשיטה זו, היה צורך למשל לשדרג את יציאת ה-HDMI כנראה לגרסה 2.1

מצב זמינות התוכן

מבחינת זמינות תוכן אנחנו יכולים לראות שמתוך כמות התוכן הזמינה היום ב-HDR יש משמעותית יותר תוכן זמין ב-10 HDR מאשר ב"דולבי ויז'ן". תוכן ב-10 HDR ניתן היום להשיג מכמה שירותי סטרימינג ("נטפליקס" הבולט מבינהם שנתמך בישראל), אך יש גם תוכן שזמין בשיטה מהוצאות של סרטים בבלוריי UHD שברובן תומכות ב-HDR, וגם כל נגני הבלוריי UHD תומכים ב-10 HDR כברירת מחדל.

לגבי "דולבי ויז'ן" המצב של תוכן לבית הוא כרגע מעט יותר בעייתי. בזמן כתיבת מאמר זה, האפשרויות היחידות להשגת תוכן למסך הביתי הוא משלושה שירותי סטרימינג שמציעים כמות לא גדולה של תוכן בשיטה זו (בישראל זמין "נטפליקס" עם מספר טייטלים לא גדול שהבולט מבניהם היא סדרת מרקו פולו). אין כרגע נגני בלוריי UHD שתומכים ב"דולבי ויז'ן", שמוגדרת בספסיפיקציות של פורמט הבלוריי UHD כשיטה שניתן להוסיף לה תמיכה באותם נגנים, אך אין ליצרנים מחוייבות לעשות את זה בשונה מ-10 HDR.

בהשקת נגן הבלוריי UHD החדש של OPPO לאחרונה, נאמר על ידי נציגים של היצרן שלנגן הזה קיימת כבר אפשרות לתמיכה ב"דולבי ויז'ן" מבחינת חומרה, אך התמיכה הזו תתאפשר בעדכון תוכנה בעתיד ולא תהיה זמינה עדיין בזמן השקת הנגן. יש להניח שאנחנו נראה נגנים עם תמיכה כזו גם מיצרנים אחרים מוצאים למכירה בחודשים הקרובים. מבחינת כותרי בלוריי UHD ב"דולבי ויז'ן", נציגים של "דולבי" אמרו לא פעם שכותרים כאלו כנראה יהיו זמינים בתחילת השנה הבאה או אולי אפילו מעט מוקדם יותר. "דולבי ויז'ן" בקולנוע

דולבי ויז'ן בקולנוע

סיבה טובה שמוסיפה תקווה ש"דולבי ויז'ן" תהיה נפוצה יותר לשוק הביתי היא אימוץ השיטה על יד האולפנים הגדולים שמוציאים סרטים להקרנה בבתי קולנוע מיוחדים שתומכים ב-HDR בשיטה זו. מדובר על בתי קולנוע שנקראים Dolby Cinema שהם אולמות מיוחדים אשר עברו התאמה לדרישות של "דולבי" כדי לאפשר הצגה יותר טובה של תחומי ההארה הנמוכים, באולמות אלו מותקנים גם מקרני לייזר שיכולים להגיע לרמות הארה מאוד גבוהות וגם לגאמוט רחב יותר מאלו שמוגדרים היום בתקן הקולנועי P3. באולמות הללו מקרינים סרטים ב"דולבי ויז'ן" עם פסקול בשיטת "דולבי אטמוס". כרגע יש מעט אולמות כאלו בארה"ב, אך אחת הרשתות הגדולות לבתי קולנוע הודיעה שהיא מתכוונת להגיע לפריסה יותר רחבה של אולמות כאלה בתקופה הקרובה, וגם באירופה מתחילים היום לבנות יותר בתי קולנוע כאלה. אז עם תמיכה של האולפנים ביצירת סרטים בשיטה זו להצגה בבתי קולנוע, קיימת התקווה שדבר זה יקדם תמיכה להוצאת הסרטים בשיטה זו גם לשוק הבייתי.

 

Dolby Vision או HDR 10 מה הם בכלל ההבדלים?

Color Grading לסרט שיוצג ב-Dolby Cinema
התמונה מ- Wikipedia

סיכום

במאמר ניסיתי להראות מהם ההבדלים בין השיטות הכי נפוצות כיום להצגת תוכן ב-HDR ו-WCG, וראינו שעיקר ההבדל כרגע הוא בין שיטה אחת שנותנת פתרון מלא ואיכותי להצגת תוכן כזה, אך היא אינה נפוצה כרגע בעיקר בגלל חוסר העניין של יצרני התוכן והחומרה לשלם על מימוש השיטה במוצרים שלהם, לבין שיטה חופשית שהיא כרגע יותר נפוצה, אך לא הושלמה עדיין וגם לא נותנת עוד מענה באותה רמת האיכות שנותנת השיטה הראשונה. נקווה שבעתיד הלא רחוק מרבית הבעיות הללו יפתרו.
מה זמין כיום? מרבית יצרני המסכים והמקרנים כיום תומכים רק ב-HDR10. כרגע היצרניות היחידות שמהמרות על Dolby Vision הן VIZIO ו-LG. בארץ ניתן לקנות כרגע רק מסכים של LG אשר תומכת, במסכי הפרמיום שלה (מסכי ה- OLED וסדרת מסכי ה- SUPER UHD), בשתי השיטות בו זמנית.

לדיון בנושא: Dolby Vision או HDR 10 מה הם בכלל ההבדלים?



עוד מ: rwg1
תגיות


דרגת קושי: 1
דירוג הכתבה

דירוג ממוצע:

5.0
(2) הצבעות

בהקשר זה

 לפרסום באתר
 תקנון וחוקי האתר
 אודות האתר
 עוד על כללי - Hometheater


המאמר הפופולרי ביותר בתחום כללי - Hometheater:
פרסום ברשת אתרי HT Israel !
תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht