סרט לסופשבוע – טירת הזכוכית (The Glass Castle)

טירת הזכוכית הוא סרט עם בסיס עלילתי מצויין ועם שחקנים מעולים, אבל נראה שזה הדבר היחיד שמחזיק אותו


העלילה

מבוסס על רב המכר של הניו יורק טיימס. מהמפיק של חיי פיי.

"טירת הזכוכית" מספר את סיפורה של ג'אנט וולס, אשר קיבלה חינוך בלתי קונבנציונאלי מהוריה הבלתי מתפקדים והתוססים והמסע שהיא עוברת אל עבר קבלה והגשמה עצמית.

סרט לסופשבוע - טירת הזכוכית (The Glass Castle)

טירת הזכוכית (צילום: באדיבות פורום פילם)

לביקורת

כותבת הספר (והדמות הראשית), ג'אנט וולס, יחד עם הבמאי דסטין דניאל קרטון, הצליחו לכתוב וליצור סרט מעולה שמבוסס על סיפור אמיתי, יוצא דופן ומשונה. משפחות ידועות בקשרים קשים, זה לא דבר חדש, אך המשפחה הזו שונה מאוד, במיוחד בגלל העובדה שיש פה סיפורים מאוד קשים של הורים מזניחים לצד הורים שמוכנים לעשות המון בשביל הילדים שלהם. עבודת הבימוי של דסטין הייתה מעולה, והוא הצליח, בצורה טובה מאוד, להעביר את העוצמה של כל סצנה לאורך הסרט, ובאופן אישי נהניתי מזה מאוד. הדבר היחיד שהוא לא לקח בחשבון, זה כמה אפשר לראות מאותו דבר. הסרט ממשיך לאורך שעתיים ושבע דקות, והוא הרבה יותר ארוך ממה שציפיתי. לצערי, הוא עבר את הגבול של זמן טוב לסרט דרמה. אני לא יכול להגיד שהוא לא מילא את השעתיים האלו בסצנות מעולות, אך כאשר יש פה חזרה יותר מדי גבוהה על הדמויות, זה עובר מעל החלקים הטובים והופך את הסרט לארוך בצורה מאוד מיותרת.

סרט לסופשבוע - טירת הזכוכית (The Glass Castle)

טירת הזכוכית (צילום: באדיבות פורום פילם)

למרות האורך המיותר והסצנות המעט מופרחות שעלו במהלכו, השחקנים הם דווקא אלו שעזרו לו לשמור על רמתו הגבוהה. השחקן המדהים וודי הרלסון, אשר מגלם את דמות האב, רקס, שיחק בצורה מעולה והעביר את דמות האב השיכור שמתאמץ לשמור על הילדים שלו. הוא באמת הביא למסך רמת משחק לזכייה באוסקר. דמות האמא (רוז מרי), אשר משחקת נעמי ווטס, היא אישה אדישה מאוד למעשי ילדיה וחלשה אל מול הבעל החזק. יחד, הם מהווים משפחה בעלת השפעה מאוד רעה לילדים שלהם, וזה מה שזיעזע את הקהל ועזר לפתח ולהעשיר את הדמויות. זו משפחה ענייה, עם ארבעה ילדים שעוברים ממקום למקום כתוצאה מהאב שמפוטר מעבודתו ומאבד את היכולת לשלם על מקום מגוריהם. השחקנים ששיחקו את הילדים גם הצליחו להרשים אותי (מאוד) ביכולות המשחק שלהם, ובמיוחד אלה אנדרסון שסיפקה פשוט משחק מדהים, והיא רק בת 12. ג'אנט הגדולה מגולמת על ידי ברי לרסון, זוכת האוסקר על הסרט "חדר", שגם היא סיפקה משחק מעולה. הדבר היחיד שציער אותי היה השימוש במקס גרינפילד לתפקיד בעלה. למרות היותו שחקן מעולה, הוא בא יותר מעולם הקומדיה ופחות מעולם הדרמה, מה שגם הכימיה ביניהם לא הייתה טובה בכלל. הסצנות איתם היו די מביכות, וזה אכזב אותי מאוד בגלל הרמה הגבוהה שהקאסט יצר.

סרט לסופשבוע - טירת הזכוכית (The Glass Castle)

טירת הזכוכית (צילום: באדיבות פורום פילם)

מעבר לדמויות ויכולות המשחק, העלילה פשוט טובה. חוסר התפקוד של המשפחה הזו הביא למצבים מאוד מוזרים ומפתיעים, וניתן לראות בדיוק מה יוצר הסרט ניסה להעביר. בליבתו, הסרט מדבר על הקשר בין האב רקס השתיין והכועס לבין ביתו ג'אנט, שרק מנסה לברוח מהעבר שלה ובמיוחד מאביה. הסרט לא מציג את האבא בתור הדמות הרעה, אלא מנסה להראות את כל צדדיו ובדיוק מאיפה ההחלטות שלו מגיעות, ורוב הזמן אנו מגלים שמדובר בחולשה. הדרך היחידה בה האב מצליח להחזיק את ילדיו כל כך הרבה זמן, זה בעזרת ההבטחה שלו ל"טירת הזכוכית", בית שבו יוכלו לחיות כפי שהם רוצים בלי שיפריעו להם, אך כבר מההתחלה אנחנו מבינים שאולי הרעיון הזה פשוט לא יתממש. לאורך הסרט, הרגשות שלי התערבבו כלפי כל דמות בנפרד, וזה דבר טוב כי זה הצליח לשמור על עניין במשך זמן. מדי פעם זרקו כמה קלישאות שגרעו מהכמעט מושלמות של התסריט, אך זה לא משהו שהפריע לי כל כך, פשוט כי השחקנים היו כל כך טובים. אלמלא האורך, אני באמת חושב שהסרט הזה היה מגיע לרמה הרבה יותר גבוהה, שבאמת מגיעה לו, אך בגלל שהמשחק והעלילה אלו הדברים היחידים שהוא נשען עליהם, הוא לא הגיע לציפיות שהגעתי איתן לקולנוע.

סרט לסופשבוע - טירת הזכוכית (The Glass Castle)

טירת הזכוכית (צילום: באדיבות פורום פילם)

בקיצור – אפשר לראות

סרט לסופשבוע - טירת הזכוכית (The Glass Castle)

טירת הזכוכית (צילום: באדיבות פורום פילם)

טירת הזכוכית, The Glass Castle, ארה"ב 2017, בימוי: דסטין דניאל קרטון, תסריט: דסטין דניאל קרטון, אנדרו לנהאם, מבוסס על ספרה של ג'אנט וולס, הפקה: איר פייג, קן קאו, גיל נטר, צילום: ברט פולק, פסקול: ג'ואל פ. ווסט, עריכה: נאט סנדרס.

לדיון בנושא: סרט לסופשבוע – טירת הזכוכית (The Glass Castle)


17:00
  /  
18.08.2017
  
מאת: עמית לגו

1