הקדמה
המאמר הראשון התרכז בחדרים שהכי אהבתי, כאשר המאמר השני סיקר את שאר החדרים בתערוכת מינכן 2018. חלק ג' ממשיך מאיפה שהפסקנו.
החדרים והתצוגות
Kharma
החדר של Kharma נראה בדיוק כמו שמצפים מהיצרן הזה. החדר "מצופה" מכף רגל ועד ראש על מנת לתת הרגשה של מקום אחר וזה בהחלט מה שמקבלים. הרמקולים בתצוגה היו ה- Enigma Veyron והסאונד היה מצויין, אמנם לא מהטובים בתערוכה, אבל מלא בפוטנציאל.
Albedo
בחדר הוצגו ה- Atesia Diamond הגדולים יחד עם ציוד של Audia Flight ודגם ה- Acclara בתצוגה פאסיבית. הסאונד היה מרשים ויחסית מאוזן.
Living Voice
לפני שנתיים החברה הציגה במינכן את ה- Vox Palladian וההתרשמות שלי היתה מעורבת. גם השנה הם הדגימו את הרמקולים, רק שהפעם זה נשמע הרבה יותר טוב. כלי נשיפה היו מאד מרשימים ואפילו הבס היה מוצלח.
בחדר אחר הודגמו ה- Vox Olympian, אבל לצערי כשאני ביקרתי הודגמו דווקא ה- Auditorium הרצפתיים. מה שהיה יותר מעניין באותו חדר זה שהחברה החליטה להתנתק לגמרי מהחשמל ולהפעיל את כל המערכת דרך מערך של מצברים.
Zellaton
החברה הציגה את ה- Statement הגדולים שכוללים תיבה שנראית, באופן חשוד, דומה מדי לזו של ה- Ultra 11 מבית Von Schweikert… ההגברה היתה תוצרת YS והחדר עצמו נשמע מצויין. לרמקולים היתה סוג של מתיקות מסויימת בסאונד יחד עם מידריינג' איכותי.
EgglestonWorks
בזמן הביקור שלי בחדר לא השמיעו משהו שעניין אותי, אבל ראיתי צורך לתעד את הרמקולים על מנת להזכיר לקוראים מי מייצר את הוופרים ברמקולים האלה. ניחוש אחד…
Estelon
החברה הציגה באותו הזמן את דגם ה- Extreme משודכים להגברה של Vitus. הרמקולים האלגנטים עמדו שם בגאווה כמו דוגמניות, הם פשוט יודעים כמה הם יפים. הסאונד בהחלט היה בעל פוטנציאל, אבל ההדגמה בביקור שלי לא מיצתה את הפוטנציאל.
Marten
החברה הציגה את דגם ה- Coltrane Memento 2 ששודכו להגברה של Vitus. החברה גם דאגה לשים בגב של כל מושב את רשימת הציוד כולל מחיר, זאת על מנת שלא נתעלם מהעובדה שרק הכבלים במערכות שווים 200,000 יורו… הסאונד? יכל להיות מרהיב, פשוט בזמן הביקור שלי לא הושמעה מוזיקה שהוציאה את הפוטנציאל החוצה.
Avant Garde
החברה הפיקה תצוגה מאד דומה למה שזכור לי מלפני שנתיים, רק שעכשיו, במקום להציג את הדגם הכי בסיסי, הם הציגו את הדגם הכי גדול: ה- Trio יחד עם הסאבוופר השופרי התואם. הסאונד לא היה שופרי וזה בדיוק מה שקיוויתי שיקרה. אגב, הביקור הראשון שלי בחדר היה בסוף היום והחברה הציגה את המערכת בעזרתו של DJ אשר מיקסס מוזיקה אלקטרונית, מתקליטים כמובן. בהחלט היה מרענן.
TAD
החברה הציגה, עם האלקטרוניקה שלה, את ה- Reference One. אני בטוח שמדובר ברמקול מצויין, פשוט בביקור שלי הסאונד היה מעט משעמם, קצת יבש ועם מיד בס טיפה בומי.
Wadax
החדר השני בתערוכה שעשה שימוש ב- Trio של Avant Garde ובסאבוופר התואם. לשמחתי גם פה הסאונד לא היה "שופרי".
Wilson Benesch
היצרן ניצל השנה את ההזדמנות כדי להציג רמקול דגל חדש בדמות ה- Eminence. לא כל אחד יאהב את החצי התחתון של הרמקול שכולל וופרים גלויים ובמצב הפוך, אבל זה בחלט מעניין. בנוסף הוצגו ה- Torus שזה הסאבוופר של החברה, או מה שהם מכנים “Infrasonic Generator” יחד עם ציוד של Ypsilon. בכל ביקור שלי המציג בחר להשמיע אופרה או משהו בסגנון. שוב, שומעים שהפוטנציאל קיים, אבל אני לא התרשמתי במיוחד.
המשך
Nubert
החברה מוכרת כמעט אך ורק לגרמנים. מדובר ביצרן Internet Direct שמוכר ישירות לצרכן. לחברה היו שני חדרים שכל הזמן היו מלאים, לא שאני יודע למה, כאשר חדר אחד הדגים קולנוע ביתי והשני דו ערוצי. חדר הקולנוע הביתי לא נשמע מוצלח בכלל, והחדר הדו ערוצי לא השמיע כלום למעט המציג הגרמני שכל הזמן דיבר, בגרמנית כמובן, כי הרי זאת תערוכה לגרמנים בלבד…
Gobel
החדר הזה של Gobel שימש להצגת אחד הרמקולים הכי גדולים בתערוכה, ה- Divin Majestic. אם ל- Darth Vader היתה מערכת סטריאו, אלו סביר להניח היו הרמקולים שלו. החזות המאיימת של הרמקולים לא הסתירה את העובדה שהם יכולים גם לנגן בצורה עדינה ורהוטה. לצערי זה כל הרושם שקיבלתי עקב בחירת המוזיקה של המציגים.
Marantz
החדר של Marantz הדגים מערכת יחסית זולה ופשוטה בשביל התערוכה הזאת. המציג היה לא פחות מאשר Ken Ishiwata, כאשר הרמקולים, להפתעתי, היו של Polk Audio. הרמקולים הוצבו בהטייה מוגזמת של 45 מעלות, מה שגרם לכך שחוץ ממי שישב בשורה הראשונה באמצע, אף אחד לא ישב במיקום אופטימלי. ממה שכן שמעתי הסאונד היה מאכזב, חם מדי ו- "קופסאתי".
Martin Logan
בביקור שלי ב- 2016 החברה הדגימה את הרמקולים הכי גדולים ומרשימים שלהם ואני התאכזבתי. השנה הם הדגימו משהו הרבה יותר צנוע, ה- ESA 11A ששודכו לציוד של Anthem. התוצאה היתה מצויינת עם דגש על מידריינג' ממש טוב.
Cessaro
החברה, כהרגלם, הציגו חדר שדורש שיצלמו אותו. אחרי שמסיימים לצלם אפשר להאזין לדגם ה- ZETA שמהווה רמקול 5way שופרי מלא, יחד עם סאבוופר גדול שישב מאחורי הציוד. הסאונד היה הרבה יותר מוצלח ממה ששמעתי ב- 2016, אבל לא באופן שנחרט בזכרוני.
PMC
החברה הציגה רמקול חדש וגדול תחת השם Fenestria. באופן די צפוי הרמקולים משתמשים בתיבה מסוג Transmission Line, אבל מה שהיה עוד יותר מעניין היה מערך המידריינג'/טוויטר שהותקן במודול שמיועד להיות מופרד אקוסטית מתיבת הרמקול. על מנת להדגים את היתרונות של זה, החברה הציגה את המודול כשהוא מחובר לחיישנים, כאשר הכל הוצג על מסך מחשב. הושמע גל סינוס בתדר מסויים והיה ניתן להרגיש את הויברציה בחלק שמחובר למודול ואיך היא לא מורגשת על פני המודול עצמו. הסאונד בחדר היה מוצלח, אולי לא הכי מאוזן, כאשר הבס היה לא רע בכלל.
NAGRA
הציוד של NAGRA הוא נאה בצורה "תעשייתית/מכנית" והתצוגה בהחלט הראתה את זה. לצערי היה בחדר כל הזמן ריח לא נעים, אז לא טרחתי להישאר ולהאזין.
KEF
חדר התצוגה של KEF כלל השנה את ה- Blade 2, את ה- LS50 ועוד זוג רצפתיים מסדרת ה- R. לצערי בכל ביקור שלי לא השמיעו את ה- Blade שזה מה שעניין אותי במיוחד.
Moon Audio
Moon הציגו את הציוד שלהם משודך לרמקולים מדגם 802 של B&W. מכל החדרים עם רמקולים מאותה הסדרה של B&W, זה הכי מצא חן בעיני עם סאונד נקי ומפורט.
Focal
ל- Focal היה מתחם תצוגה גדול ומכובד. חדר ההדגמה כלל זוג רמקולים מדגם Kanta, אבל המוזיקה היתה אלקטרונית לא מוצלחת במיוחד אז ההתרשמות שלי היתה מוגבלת.
Dynaudio
החברה ניצלה את מינכן השנה על מנת להציג ליין חדש של סדרת ה- Confidence, אבל לצערי החדר היה כל כך מלא באנשים שאפילו בקושי הצלחתי לצלם, בטח שלא להתרשם מההדגמה.
כמובן שהיו עוד ועוד חדרים והדגמות, אבל אני חושב שהבנתם את הרעיון…
לבסוף, משהו קטן שעצבן אותי במיוחד השנה היה הנושא של "הדגמות פרטיות". התערוכה הזו היא מתחם אשר פתוח לכולם, אז להגיע לחדר כזה או אחר בשביל שמישהו יעצור אותי בכניסה ויגיד לי שהחדר סגור להדגמה פרטית זה ממש מטופש. כל מה שיצרן עושה זה גורם לכך שאנשים פשוט לא יחזרו לחדר, או כי הם לא רוצים, או סביר להניח פשוט כי התערוכה גדולה ואם הם לא יכלו להיכנס לחדר אחד אז הם לא יחזרו מפאת זמן מוגבל, וחבל. לדעתי היצרנים צריכים לשמור את ההדגמות הפרטיות האלה לאירועים אחרים או לעשות זאת בשעות הבוקר לפני פתיחת התערוכה.
סיכום
התערוכה השנה היתה יותר מוצלחת מזו שזכורה לי מלפני שנתיים, בעיקר תודות לחדרים שנשמעו יותר טוב, תצוגות יותר מרשימות, החידושים ובכלל הכמות של כל מה שיש לראות. מה עם אוזניות אתם בטח שואלים? הן לקחו חלק מאד נכבד בתערוכה הזו ובתערוכת Canjam השכנה, וזאת הסיבה שהם יקבלו מאמר משלהן בחלק ד'. אז לסיכום, נתראה בפעם הבאה.
לדיון בנושא: תערוכת מינכן High End 2018 – חלק ג'