אליזבת' מוס הפכה בשנים האחרונות לשם דבר. ההתחלה היתה כמזכירה אומללה בסדרת מד-מן ומשם ל-top of the lake אך כמובן שהליהוק שלה בסיפורה של שפחה הפכה אותה לכוכבת של ממש.
בסרט "בלתי נראה" של לי וואנל ("משודרג", "המסור", "הרוע שבפנים") ליהק אותה כשחקנית כמעט בודדת. כל שאר השחקנים, כולל בן זוגה הנעלם, הם שחקני משנה ואנחנו רואים את הסרט דרך עיניה והתסכול ההולך והגובר שלה.
בסרט, מוס היא בת זוגתו של עשיר מופלג שעשה את הונו בתחום האופטיקה ואשר אנחנו כמעט ולא רואים אותו. סצינת הפתיחה המופתי הוא לונג שוט של הפרידה בין הזוג, ושכל צעד מדגיש יותר ויותר שמדובר ביחסי ניצול כובלים שגובלים ואולי עוברים את שלב ההתעללות.
מכיוון שאנחנו יודעים כבר את התשובה (מי הנבל ואת העובדה שהוא "בלתי נראה") התרגיל המחשבתי בסרט זה הוא מצד אחד להבין את המוטיבציה של הכח הנעלם שמתעלל במוס, וכן מה הוא בדיוק מנסה להשיג. לא תמיד התשובה ברורה (גם בסוף עולות לא מעט שאלות לגבי מוטיבציה ודרך). ככל שהסרט מתמשך כך אנחנו קופצים יותר ויותר אך גם מתקשים יותר ויותר להבין את החיבור בין מוס לבין בן זוגה המופרע. לא רק שלא ברור מה מקור האובססיה שלו, גם לא ברור מה משך אותה אליו.
כמובן שכמו כל סרט מפחיד שכזה "Terror movie", מוזיקה מפחידה ומלחיצה, והרבה מאוד סצינות מקפיצות מסייעות בהלחצת הקהל. וכמובן שזה עובד. הסרט עצמו לא מורכב במיוחד וגם המשחק של מוס חלש יחסית למה שראינו כשהיא בשיא כוחה, אבל הבימוי המלחיץ מפצה על כל זה בסרט שהוא אמנם לא מפחיד או מלחיץ כמו "המסור" אבל בהחלט עושה עבודה טובה על עצבי הצופים.
"בלתי נראה". ארה"ב 2020, 125 דקות. במאי: לי וואנל. שחקנים: אליזבת' מוס, אלדיס הודג'.
לדיון בנושא: סרט לסופשבוע: בלתי נראה