Raspberry Pi – נגן תכני ה-HD הזול בעולם

ה-Raspberry Pi הינו מחשב ממוזער שעולה בערך כמו נגן DVD מהסופר, ינגן לכם תכני HD ותכני אונליין בעזרת תוכנת המדיה ...


תיאור כללי והרכבה

הקדמה

סיפור המוצר שנסקור כאן ייחודי ומעניין. פרוייקט ה-Raspberry Pi (אקרא לו כאן בשם החיבה העברי "פאי פטל") החל כמיזם בריטי ללא כוונות רווח עבור מוסדות חינוך, שהחל בעצלתיים ב-2006 אך תפס תאוצה במהלך 2011, ומטרתו הייתה להקנות לתלמידים ידע בסיסי במבנה המחשב והבנת המרכיבים שלו תוך כדי שמירה על מימדים זעירים וצריכת הספק נמוכה, כדי שיהיה אפשר לשים אותו כליבת מיחשוב בפרוייקטים מעניינים אחרים כמו בתוך זרוע רובוטית, למשל. את ההשראה לפרוייקט סיפק מיזם בריטי אחר מלפני כ-30 שנה, ה-BBC Micro, הלא הוא המחשב הביתי שיוצר ע"י חברת Acorn הבריטית (לעבדכם הנאמן היה כזה מחשב בצעירותו) לאחר שזכתה בתחרות מול יצרני מחשבים ביתיים אחרים, וקיבל את שמו היוקרתי לאחר הזכייה מרשת השידור הממלכתית הבריטית. Acorn, אגב, הייתה גם הראשונה בעולם שפיתחה כמה שנים מאוחר יותר מחשב ביתי שהתבסס על מעבד מבוסס טכנולוגיית ARM, הנמצאת כיום כמעט בכל סמארטפון וטאבלט.

בשנת 2011 יוצרו באנגליה 50 יחידות נסיון, שהיו בעלות מימדים גדולים יותר מהמוצר הסופי אותו נסקור. לאחר כמה תיקוני חומרה ומיזעור נוסף, יצא הפרוייקט לסבב ייצור המוני ראשון של 10,000 יחידות בתחילת 2012 (שגם דווח אצלנו ע"י dhead2009), הפעם ע"י יצרנים בסין וטייוואן, שהבטיחו זמן אספקה ועלות ייצור נמוכים באופן משמעותי מאשר באנגליה. מהר מאוד הבינו את הפוטנציאל המסחרי של המוצר בנוסף לערכו החינוכי ויצאו לעוד סבבי ייצור גדולים יותר. כיום, המוצר מיוצג ומוזמן ע"י חברות האלקטרוניקה הבריטיות RS Components (הקיימת מאז 1937 כחברה לאספקת חלקי חילוף לרדיו) ו-Farnell, ולאחרונה הוא גם מיובא באופן רשמי לארץ. 

יכולות הוידאו שלו הציתו את דמיון קהילת הקוד הפתוח של תוכנת המדיה סנטר XBMC במהלך יציאת המוצר, וכיום יש 3 קבוצות המפתחות הפצות לינוקס למחשב הכוללות את XBMC בתוכן – RaspBMC, XBian ו-OpenELEC, המוכרת לנו גם מפלטפורמות מבוססות מעבדי אינטל. XBian, שהייתה רדומה לתקופה מסויימת, חזרה לפיתוח מואץ ולאחרונה אף הכריזו על גירסה מהירה במיוחד, ו-RaspBMC ו-OpenELEC ממשיכות להתחרות ראש בראש אחת בשנייה. כולן נותנות הפצה מוכנה לצריבה של XBMC, הנותנת ממשק נוח ואסתטי כמו של סטרימר לנגינת תכני המולטימדיה שברשותכם.

מה הגיע בארגז?

כאמור, מדובר במוצר זול להרכבה עצמאית, ולכן אין בו שום גינונים שיווקיים או אריזות מעוצבות. הארגזון הקטן אשר הגיע מהיבואן לסקירה הגיע עם הפריטים הבאים בתוכו:  

 

  • קופסאות פלסטיק להרכבה עצמאית של המוצר בתוכן – אני קיבלתי אחת שקופה ואחת שחורה. נחשו באיזו בחרתי? נכון, את השקופה כמובן… 
  • ה-Raspberry Pi עצמו (דגם B המתקדם יותר), שהוא מעגל מודפס הארוז בשקית אנטיסטטית ונמצא בתוך קופסת קרטון לבנה בגודל של קופסת סיגריות בערך.
  • כבל USB ל-Micro USB – להזנת מתח אל המוצר.
  • ספק כוח 5V 1A עם יציאת USB.
  • כרטיס זכרון SD בנפח 4GB, עם מערכת הפעלה לינוקס צרובה עליו.
  • Wi-Pi – דונגל USB לחיבור רשת אלחוטית – הגיע בקופסה קטנטנה בגודל של קופסת גפרורים.

 היות ומדובר במוצר בעלות נמוכה מאוד ($35 בחו"ל לדגם B), כל רכיב, כולל ספק הכוח שלו והקופסה החיצונית, יש לרכוש בנפרד, כמעט כמו ברכישת רכיבים להרכבת קיט בחנות אלקטרוניקה.

נתונים טכניים

  • מעבד: 700MHz Low Power ARM1176JZ-F Applications Processor
  • מעבד גרפי: Dual Core VideoCore IV ® Multimedia Co-Processor
  • צ'יפ: Broadcom BCM2835 SoC full HD multimedia applications processor
  • זכרון: SDRAM 512MB
  • מידות: 8.6cm x 5.4cm x 1.7cm 

הלוח

הלוח ועליו המעגל המודפס והרכיבים קטנטן, בערך בגודל של כרטיס אשראי, ולמעשה את רוב השטח שלו תופסים החיבורים החיצוניים שלו: 

כאן ניתן לראות את חיבור ה-GPIO ואת יציאות האודיו והוידאו האנלוגיות


בצד זה נמצאת יציאת ה-HDMI


כאן ניתן לראות את כניסת המתח (בצד ימין) ואת החריץ לכרטיס SD (מתחת ללוח)


ובצד הזה ניתן לראות את 2 חיבורי ה-USB וחיבור רשת Ethernet

כפי שניתן לראות, הלוח קטן מאוד ונכנס כולו בכף היד:

עוד מבט על תחתית הלוח והחריץ לכרטיס ה-SD (בצד שמאל):

בסיכומו של עניין, זוהי רשימת החיבורים החיצוניים ללוח: 

  • כניסת מתח Micro USB המקבלת 5V בזרם 1A.
  • יציאת וידאו אנלוגית מסוג Composite ("בננה" / RCA), המסוגלת להוציא רזולוציית SD, עד 576I.
  • יציאת אודיו אנלוגית סטריאופונית בשקע 3.5 מ"מ.
  • יציאת וידאו/אודיו דיגיטלית מסוג HDMI, המסוגלת להוציא 1080P ואפילו 1920×1200 למסך מחשב, ללא תמיכה בפורמטי אודיו מתקדמים (רק PCM סטריאו, DTS ו-DD) וללא תמיכה ב-3D מלא.
     
    יציאת ה-HDMI תומכת בפרוטוקול HDMI-CEC, המאפשר באופן מובנה קבלת אותות בכיוון ההפוך מהשלט של הטלוויזיה (ואז אין צורך ברכישת ערכת שליטה מרחוק). זהו פיצ'ר אדיר שאין אותו בכרטיסי המסך למחשב של אינטל, AMD ואנוידיה. זה מצריך כמובן טלוויזיה התומכת בזה.
     
  • 2 חיבורי USB 2.0, אליהם ניתן לחבר מגוון רחב של ציוד היקפי כמו מקלדות, עכברים, דונגלים ל-Wi Fi, IR ואף DVB-T לקליטת שידורי עידן+, וכו. ניתן לחבר גם דיסק און קי וכוננים קשיחים חיצוניים, אולם חשוב לציין שעבור חיבור כוננים קשיחים שאין להם מקור מתח משלהם (כלומר, לוקחים אותו מחיבור ה-USB), תצטרכו להוסיף רכזת USB חיצונית עם מתח משלה.
     
  • חיבור רשת Ethernet (שקע RJ45) התומך במהירויות 10/100 מגה ביט.
  • חריץ לכרטיס זכרון מסוג SDIO, SD ו-MMC.
  • ממשק GPIO, אליו ניתן לחבר מתגים אלקטרוניים, חיישנים וכו.

הקופסה

הקופסה שקיבלתי עם הלוח תוכננה במיוחד למוצר, נסגרת ללא ברגים ומגיעה עם 4 תחתיות סיליקון דביקות להרכבה עצמאית: 


מימין לשמאל – רביעיית תחתיות דביקות, חלק תחתון, חלק עליון


תחילה, שמים את הלוח על החלק התחתון של הקופסה ומקבעים בעזרת תופסני הפלסטיק שהם חלק מהקופסה


מעל הלוח, החלק העליון, כמה "קליקים" נוספים ללא ברגים, והופ, הכל מורכב

כרטיס הזכרון וספק הכוח

כרטיס הזכרון שהגיע בארגז הינו בגודל 4GB ומגיע עם מערכת הפעלה מסוג לינוקס מותקנת עליו בהפצת Raspbian המבוססת על הפצת הלינוקס Debian עם התאמות מיוחדות לפאי הפטל שלנו. יש לציין שאין חובה לרכוש אותו, ואתם תמיד יכולים להביא כרטיס SD משלכם ולצרוב עליו עצמאית image חינמי שהורדתם מהאינטרנט:

וזוהי למעשה "חוברת ההוראות" בעלת עמוד אחד, המציינת את כתובת האתר והפורומים ואת שורת הפקודה המתאימה לעדכון אוטומטי של מערכת ההפעלה: 

כך נראה פאי הפטל לאחר הכנסת כרטיס ה-SD אליו:

ספק הכוח הינו סטנדרטי בעל יציאת USB. חשוב לציין שזרם המוצא שהוא מספק, 1A (אמפר), הינו קריטי ואין לחבר למוצר ספק כוח הנותן פחות מזה:

הפעלה ושימוש

הפעלה ראשונית

כך נראה המסך לאחר שהדלקנו אותו – הדפסות boot האופייניות למערכת ההפעלה לינוקס:  

וכאן ניתן לראות את פאי הפטל בפעולה על שלל חיבוריו. חיברתי אותו קווית אל הרשת הביתית שלי, ואל ה-USB חיברתי מקלט של סט מקלדת+עכבר סטנדרטי אלחוטי של לוג'יטק. יש לציין שניתן כמובן לחבר אליו גם ערכת שליטה מרחוק תואמת MCE IR (המאפשרת עבודה עם שלט אינפרה אדום במקום עם מקלדת ועכבר), ולאחרונה אף יצא פתרון זול לשליטה מרחוק המשתמש ביציאת ה-GPIO במקום בחיבור USB.

בצד ימין למעלה ניתן לראות שלל נורות LED פעילות, הנותנות חיוויי Power, פעילות רשת על גבי חיבור ה-Ethernet, וכו:

לאחר סיום עליית מערכת ההפעלה לראשונה, מופיעים חלונות הגדרה כלליים המזכירים תפריטי DOS של פעם ומאפשרים להגדיר סיסמת הפעלה, שפות, overclocking ועוד דברים נחמדים: 

לאחר שהגענו אל ממשק הפקודות של לינוקס, ניתן לראות שהמכשיר קיבל אוטומטית כתובת IP משלו ויש פינג לשרת של גוגל בכתובת 8.8.8.8: 

ניסיתי להריץ את פקודת העדכון שהומלצה באריזת כרטיס ה-SD, ואז החל רצף עדכון אוטומטי מהאינטרנט שארך כחצי שעה: 

XBMC – התקנה והגדרה

כל זה טוב ויפה, מצויין עבור פרוייקטים DIY לשליטה על כל דבר שכמעט עולה על דעתכם בעזרת ידע בסיסי בתכנות – החל מנוריות פשוטות, דרך הפעלת מכשירים חשמליים כמו דוד חשמל, וכלה בדברים קצת יותר חכמים כמו ליבת מיחשוב לזרוע רובוטית, או סתם בשביל מי שרוצה לתרגל קצת עבודה עם לינוקס. כמו כן, ניתן די בקלות להתקין חבילת דסקטופ גרפי ללינוקס (המומלצת עבור פאי הפטל היא LXDE) הכוללת דפדפן, אבל הרצה של לינוקס בסיסי פחות מעניינת אותנו כרגע.

נכנסתי לאתר של OpenELEC, הורדתי image מוכן (יש לפתוח את ה-zip בו הוא מגיע לפני הצריבה), וצרבתי כרטיס SD אחר של 2GB שהיה לי בבית לפי ההוראות ב-Wiki שלהם (צריך להוריד ולהתקין תוכנה חינמית לצריבת כרטיסי SD) עם מחשב בבית שיש לו קורא כרטיסי זכרון (כמעט כל לפטופ כולל כזה). לאחר מכן, שמתי את כרטיס ה-SD בפאי הפטל, הפעלתי, ותוך כחצי דקה החלון הראשי של XBMC הופיע. כאן, ניתן לראות את המסך הראשי של XBMC לאחר ששונתה שפת הממשק לעברית והוגדר RSS של מבזקי חדשות מ-YNET:

ניסיתי גם את ההפצה השנייה – RaspBMC, שזוהי עוד הפצה מוכנה של לינוקס ועליה תוכנת המדיה סנטר XBMC. ה-RaspBMC לדעתי קלה יותר להתקנה מה-OpenELEC, גם אם היא אורכת זמן רב יותר. מורידים תוכנת התקנה קטנה מאוד ב-zip של כ-200KB ל-Windows (יש כמובן גם ללינוקס ואף ל-OS X של אפל), מריצים אותה במחשב קורא כרטיסי SD, ואז היא עושה הכל בשבילכם – מורידה image מיוחד קטן מאתר התוכנה שכולל רק את תוכנת התקנה נוספת שתרוץ על פאי הפטל עצמו וצורבת לכם את כרטיס ה-SD. כשמדליקים את פאי הפטל, מקבלים את ההודעה עם העצה הידידותית הבאה:

 

לאחר הורדת מערכת ההפעלה, התוכנה תוריד את גירסת ה-XBMC העדכנית: 

התהליך אורך כ-20-30 דקות, במהלכו אין צורך שתהיו מול המסך. בסיום ההורדה וההתקנה, הפאי פטל מבצע איתחול מחדש, במהלכו יופיע הלוגו של RaspBMC:

 

לאחריו, בדיוק כמו ב-OpenELEC, יופיע מסך הפתיחה של XBMC, הדומה מאוד לזה של OpenELEC, רק תוכנת ההגדרות הספציפיות לפאי הפטל טיפה שונה. כאן ניתן לראות שוב XBMC שבה הממשק הוחלף לעברית והתווספו מבזקי RSS בעברית:

XBian הלכו גם על דרך התקנה דומה עם תוכנת התקנה ל-Windows, לינוקס ו-OS X המורידה את האימג' וצורבת את כרטיס ה-SD. כאן, בדומה ל-OpenELEC, ה-XBMC עולה מיידית ואין תוכנת התקנה שרצה על פאי הפטל עצמו.

אציין כבר עכשיו שלא נתקלתי בהבדלים מיוחדים בין 3 ההפצות השונות ברמת הביצועים וביכולת ניגון התכנים, וכל אחד יבחר את ההפצה הנוחה לו. אני ביצעתי את רוב הבדיקות על ה-RaspBMC.

הגדרת התוכנה XBMC פשוטה למדי, ואינה שונה מהגדרת אותה תוכנה המותקנת על מחשב המריץ Windows. לא אתעכב כאן על איך בדיוק עושים את זה, אבל מי שרוצה להתנסות בתוכנה ובממשק שלה יכול פשוט להתקין XBMC על המחשב שלו ולהיעזר במדריכים שכתבו כאן הגולשים, כמו המדריך הזה.

אז מה בעצם אפשר לנגן כאן?

את פאי הפטל, כאמור, חיברתי קווית אל הרשת הביתית שלי, וניגנתי תכני וידאו ואודיו המאוחסנים על ה-NAS (שרת איחסון) הנמצא אצלי בבית. לא נתקלתי כלל בבעיות בניגון קבצי MKV ברזולוציות 720P ו-1080P, סרטים, פרקי סדרות, הכל, כולל סרטי קולנוע בקבצי MKV בגודל ממוצע של כ-15GB. קבצי MP3 וקבצי AVI עם מקודדים מסוג Div-X ו-XVid, כמובן, התנגנו גם הם ללא שום קושי. אגב, יש לציין שממשק התפריטים עצמו של XBMC רץ באופן מפתיע בצורה יחסית חלקה ומהירה, אמנם לא כמו זו שתקבלו במחשב יקר יותר (אפילו מחשב מבוסס מעבד ATOM ייתן תוצאות מהירות יותר), אולם בהחלט במהירות הדומה ואף גבוהה מזו שיצא לי לראות בסטרימרים הפופולריים מהשנים האחרונות.

איכות התמונה הייתה מצויינת, ולא ראיתי הבדל מהותי מאיכות התמונה המתקבלת ע"י כל HTPC שניתן לרכוש כיום. 

אז מה בכל זאת אי אפשר לנגן? בתכני HD בעלי ביטרייט גבוה במיוחד כמו ריפים מלאים של בלו ריי, המגיעים בד"כ כקבצי ISO או קבצי M2TS בגודל של 30-50GB לסרט בודד, פאי הפטל שלנו נחנק ולא עמד בעומס, ומדי כמה שניות נעצר לזמן קצר ואז המשיך.

כמו כן, כדי להוזיל את המוצר, תצטרכו לרכוש רשיון בכמה דולרים כדי לנגן תכנים המקודדים ב-MPEG2 (וגם VC1). תכנים כאלה כוללים כותרי DVD מלאים, ריפים מלאים של פרקי סדרות אמריקאיים (בארה"ב השידור הדיגיטלי הקרקעי הוא ב-MPEG2), הקלטות מהטלוויזיה שנעשו בעזרת כרטיס טלוויזיה אנלוגי (יש לציין שהקלטות מעידן+ יתנגנו ללא בעייה ללא הרשיון הנ"ל כי הם ב-H.264) ועוד. במדיה הנצרכת כיום ע"י רובנו אין כמעט תכנים שיש בהם מקודד MPEG2, אך מי שעדיין יצטרך אותם, תמיד יוכל לקנות את הרשיון הזה, המגיע בצורה של מספר סיריאלי אותו מקלידים אל תפריטי ההגדרות הספציפיות של ההפצה בה בחרתם. 

בנוסף, ביצועי ה-Trick Play (הרצה וקפיצה מהירה קדימה ואחורה) ירודים למדי. הרצה במהירויות x4, x2 וכו לא עובדת בכלל, ודילוג קדימה ואחורה בקפיצות של חצי דקה עובדים די לאט וצריך לחכות כמה שניות טובות בכל קפיצה.

עדכון (30.3.2013): ניתן לבצע לפאי הפטל overclocking – המהרת קצב השעון שבו רץ המעבד. בדיקות שנעשו (לא על ידי) הראו שלאחר המהרת קצב השעון, פאי הפטל מנגן יפה מאוד וללא גמגומים תכני בלו ריי מלא גם מרשת קווית וגם מכונן קשיח מקומי.

תכני אונליין

מי שמכיר את ה-XBMC יודע שניתן להתקין עליו מספר רב של סקריפטים ופלאגינים (נקראים "הרחבות" בממשק העברי) שניתן להוריד ולהתקין, ביניהם פלאגין ל-YouTube ופלאגינים לצפייה בטלוויזיה אינטרנטית מהארץ ומרחבי העולם, כמו גם הפלאגינים שנכתבו ע"י גולשים בפורומים שלנו, דוגמת ה-Navi-X יחד עם הרשימות המתעדכנות של Benny123, הסקריפט של AvigdorK לצפייה בערוצי FilmOn, הפלאגינים לצפייה בתכני אונליין ישראליים של sbentin, ועוד ועוד. לא נתקלתי בבעייה מיוחדת לנגן את כולם, כולל ערוצי טלוויזיה אינטרנטיים של 720P ו-1080P. פה ושם נתקלתי בערוצים מעטים שהוזרמו ב-MPEG2, ואז יכולתי רק לשמוע את פס הקול כי פאי הפטל אשר היה ברשותי היה ללא רשיון ל-MPEG2.


תוסף YouTube

עדכון (25.4.2014): כיום, הפצת ה-RaspBMC מגיעה עם דפדפן מובנה מסוג Arora Browser, בו ניתן להציג גם אתרים בעברית (לא כולל הקלדת טקסט בעברית), לשחק במשחקי ג'אווה פשוטים כמו שש-בש, ועוד. 

ה-Wi Pi – דונגל לרשת אלחוטית

עם המוצר, קיבלתי לסקירה גם דונגל המאפשר לפאי הפטל להתחבר לרשת אלחוטית Wi Fi התומכת בתקני 802.11b/g/n. את הדונגל, הנקרא Wi Pi ועולה כ-$21.5 דולר בארץ, מחברים אל אחד מחיבורי ה-USB של המוצר. הפעלת המתאם האלחוטי הייתה ללא התקנת דרייברים ב-RaspBMC והוא זוהה מיידית ללא בעייה מיוחדת. יש צורך להיכנס מה-XBMC להגדרות המיוחדות של הפלטפורמה, ולהקיש באופן ידני (אין אפשרות לסריקת רשתות אלחוטיות) את שם הראוטר שלכם. כמו כן, יש גם להקיש את הסיסמא לראוטר במידה ובחרתם להצפין את הרשת האלחוטית (מומלץ כמובן).

הרשת התחברה אצלי מיידית אל ה-Hot Box הנמצא אצלי ללא בעיות מיוחדות, ויכולתי לגשת את הרשת הביתית שלי, לצפות בתכני אונליין וכו. אולם גם כשהמחשב הוצב כ-5 מטרים בטווח ראייה מהראוטר, היו אצלי גמגומים וקרטועים גם בתכני 720P וגם בתכני 1080P. קבצי מוסיקה וקבצי AVI באיכות SD התנגנו ללא בעיות מיוחדות.

לכן, מי שמעוניין להשתמש בפאי הפטל להזרמת תכני HD, עדיף שיעביר בבית רשת קווית או ישתמש במתאם להעברת רשת על גבי תשתית החשמל בבית ("Home Plug"). או, לחילופין, יעבוד עם כונן קשיח מקומי לניגון התכנים.

סיכום 

אתחיל את הסיכום בכך, שיחס העלות לתמורה של פאי הפטל הינו גבוה מאוד, והתרשמתי מאוד מאיכות המוצר שמקבלים עבור המחיר המאוד הזול שלו. 

כפי שראינו קודם, ניתן להתקין על פאי הפטל כמעט כל פלאגין ל-XBMC הקיים כיום, ואין צורך להוריד פלאגין או סקריפט שהם מיוחדים לפלטפורמה שלנו. זהו יתרון אדיר, שהופך את המוצר לכמעט HTPC מלא, ונותן את היתרון ש-HTPC נותן על סטרימרים – היכולת לנגן תכני אונליין ולהתקין פלאגינים בזמינות עשירה ומגוונת.

למה כתבתי "כמעט HTPC"? כי בגלל שמדובר במחשב בעל מעבד ARM ולא מעבד X86 של אינטל או AMD, לא תוכלו להתקין עליו Windows ולא תוכלו להתקין עליו תוכנות המיועדות למערכת ההפעלה הזו. אך עדיין, מה שהמוצר הזה עושה במחיר שלו גורם לו למעשה להיות מקור ה-HD הזול ביותר הקיים כיום בשוק.

בנוסף, גם המיזעור שלו מאפשר לכם לחסוך מקום – ניתן למעשה להדביק אותו לאחורי הטלוויזיה שלכם, ואז הטלוויזיה שלכם תשתדרג לטלוויזית סמארט בעלות ממש מצחיקה לעומת הפרש המחירים בין טלוויזיה פשוטה ל-Smart TV שמגיע היום לכמה אלפי שקלים. בלי להגזים, ובהתחשב במחירו המצחיק, זהו בהחלט אחד מהמוצרים היותר מרשימים שיצא לי להיתקל בהם בשנים האחרונות.

יתרונות

  • המחשב קל יחסית להרכבה והתקנה.
  • הפלטפורמה פתוחה לחלוטין וקיימות קבוצות רבות המפתחות תוכנה והפצות למוצר.
  • מאפשר בקלות להחליף כרטיס זכרון ולהריץ מערכת הפעלה אחרת או גירסה שונה של תוכנה.
  • תומך גם בטלוויזיות ישנות ללא חיבורי HDMI ע"י יציאת Composite ("בננה" / RCA).
  • ניתן לחבר בקלות מקלדות, עכברים והתקני שליטה מרחוק, כולל שלט רחוק תואם MCE IR.
  • מנגן בקלות את רוב קבצי ה-MKV של 720P ו-1080P הקיימים להורדה כיום.
  • מריץ XBMC מ-image מוכן לצריבה והרצה – ממשק קל, נוח ואינטואיטיבי כמו של סטרימר.
  • צריכת הספק נמוכה מאוד – מקסימום 5W במאמץ.
  • מחיר, מחיר, ועוד פעם – מחיר. לא תמצאו כיום מכשיר במחיר הזה שינגן לכם תכני HD.

 

חסרונות 

  • אין תמיכה ב-3D מלא ובפורמטי אודיו מתקדמים (DTS ו-DD כן נתמכים).
  • אין יציאת אודיו אופטית/קואקסיאלית (SPDIF), החשובה עבור תמיכה ברסיברים ישנים ללא כניסות HDMI.
  • לא מנגן ריפים מלאים של בלו ריי (החומרה חלשה מדי). עדכון (30.3.2013): ניתן ע"י overclocking לאפשר ניגון בלו ריי מלא.
  • ביצועי Trick Play ירודים.
  • המעבד לא חזק במיוחד – יורגש אם תתקינו יותר מדי תוכנות ופלאגינים שירוצו ברקע בבת אחת.
  • בשביל לנגן תכני MPEG2 (וגם VC-1) תצטרכו לקנות רשיון (עולה 2.40 ליש"ט עבור MPEG ו-1.20 ליש"ט עבור VC1).

מחיר בארץ: כ-$64 למעגל המודפס, כ-$9 לקופסת פלסטיק למוצר, וכ-$10.5 לספק כוח + כבל.

תודה לליאון אלקטרוניקה על אספקת המוצר לביקורת 

לשרשור ה-Raspberry Pi FAQ של פורום HTPC, הקליקו כאן.

 

 

לדיון בנושא: Raspberry Pi – נגן תכני ה-HD הזול בעולם


חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.

21:25
  /  
30.03.2013
  
מאת: דורון נמרוד

1