מאמרים אחרונים

שתף בפייסבוק שיתוף בפייסבוק
RSS - מאמריםמאמרים
RSS - פורומיםפורומים
דווח למנהל דיווח למנהל
קישור לעמוד זה קישור לעמוד זה
עוד בקבוצת HT

ביקורת סרטים – 3:10 ליומה ו Shoot'em up

אני נמצא כבר קרוב לחודש בלונדון (ואבלה כאן את השנה הקרובה בלימודי תואר שני בקולנוע). במרחק עשר דקות הליכה ממקום מגוריי ישנו בית קולנוע, ובאמצעות הנחת הסטודנטים שניתנת כאן לציבור הסטודנטים (לא כמו בארצנו...) זכיתי לבקר בקולנוע כאן כבר כמה פעמים.
בתי הקולנוע כאן הם לא מהמפוארים שראיתי בחיי אבל אין ספק שהסטנדרטים כאן מאוד גבוהים, איכות הסאונד והתמונה, מעולים – אם כי, באופן מאוד מוזר, החברה' כאן באנגליה משאירים שני מנורות קטנות דולקות במרכז האולם, זה לא מפריע תוך כדי הסרט, אבל בהחלט מוזר(מאוד יכול להיות שזה גם מנהג של הקולנוע המקומי).
דבר נוסף שמאוד מוזר, זה עניין הפצת הסרטים, בעוד שני הסרטים האחרונים שראיתי ועליהם כאמור אכתוב עכשיו, עדין לא הגיעו לארץ. סרט כמו למשל, חסין מוות של טרנטינו הגיע רק השבוע למסכים כאן באנגליה. אני מניח שזה קשור לשיקולי הפצה עולמיים...

3:10 ליומה

בשנת 1957, הבמאי דלמר דיווס יצר את הסרט 3:10 ליומה. בסרט הקלאסי, שצולם בשחור לבן, מסופר על דן אוונס (ואן הלפין), חוואי פשוט מעיירה קטנה איי שם במערב הפרוע שבעל כורכו נקלע, ביחד עם שני בניו, לשוד של בן וונדל (גלן פורד הנפלא), פושע ידוע שם וכנופייתו. יד המקרה ומצוקתו הכלכלית של וונדל, הופכות אותו לגיבור בעל כורכו. וונדל נשאר לאחר השוד בעיירה הקטנה, ונתפס. על דן מוטלת המשימה המסוכנת להביא את וונדל לרכבת שיוצאת מעיר סמוכה, יומיים לאחר מכן, בשעה 3:10 ליומה. כל זאת תוך התחמקות מכנופייתו הנאמנה של וונדל שתעשה הכל בכדי לשחררו.
מה שתמיד אהבתי בסרט הקלאסי הזה, הוא שהסיפור הוא לא רק על לקיחת הפושע לעשיית הצדק, אלא גם מערכת היחסים שנרקמת בין דן לוונדל. במובן מסוים זהו סיפור מסע כפול, פיזי – מהעיר הקטנה עד לרכבת, ורוחני – היכרות בין שני אנשים יוצאים מן הכלל שחייהם משתנים במהלך המסע.
הבמאי המוערך, ג'ימס מאנגולד ("הולך בדרכי") ללא ספק זיהה את הדואליות שבסרט ובחר להדגיש בגרסתו החדשה לסרט את מערכת היחסים והשינויים שחלים על כל אחד מהדמויות.
כריסטיאן בייל נבחר להיכנס לנעליו של דן אוונס, וראסל קראו נבחר לייצג את הפושע האכזרי (שהופך בשנות האלפיים להרבה יותר אכזרי) בן וונדל.
הסיפור הכללי נשאר דיי דומה, אבל מאנגולד, החליט לעבות את הסיפור ולהוסיף לו כמה פנים שלא היו קיימים בסרט המקורי.
לסרט הלכתי עם זוגתי, שלא ראתה את המקור, היא נהנתה מהסרט, אני לעומתה הייתי רוב הזמן עסוק בראשי בהשוואות ביניהם. בסך הכל אני חושב שהסרט נשאר טוב, הסיום שונה ובמידה מסוימת מחדד את המסע הרוחני שעברו הדמויות.
אני אישית לא בטוח איזה מהגרסאות אני מעדיף. מה שבטוח, הגרסה של 1957 מומלצת ביותר (קיימת גרסת DVD), אני ממליץ גם על הסרט החדש, למרות שיש לי כמה בעיות איתו אך כל פירוט נוסף בנושא עלול להוות ספוילר רציני.
לחובבי מערבונים שביניכם, תיהנו מהסרט בבתי הקולנוע, לשאר – חכו לגרסת הDVD.
ציון סרט: 7.5/10

Shoot'em Up (לירות כדי להרוג)

סרט נוסף שזכיתי לראות כאן בלונדון הוא "לירות כדי להרוג" (על פי התרגום העברי) קלייב אוואן פוגש את מוניקה בלוצ'י ואת פול ג'אומטי למותחן אקשן מסחרר שהבטיח המון אך לצערי קיים מעט מאוד.
מייקל דיוויס, שכתב וביים את הסרט, אסף חבורה מרשימה של כוכבים, והשקיע המון מאמץ בכדי ליצור סצנות אקשן מרשימות – והן אכן כאלה. אך התסריט כתוב ברמה נמוכה מאוד, הסיפור טיפשי ומלא חורים ואפילו סצנות האקשן הן לעיתים לא אמינות בעליל (אך כפי שכבר אמרתי נראות מעולה) הופכים את הסרט ל B-Movie שמשחקים בו כמה כוכבים.
הצחוק והגיחוך שעלה לא פעם באולם הקולנוע בזמן אחד מפעלוליו הבלתי נלאים של קלייב אוואן שנראים לעיתים כאילו נלקחו מאחד מסרטי המטריקס, אמרו הכל.
אני מצטער שאני אפילו לא טורח לספר על מהלך הסרט וזאת מפני שכל מילה מיותרת בנושא – הסיפור בכלל לא משנה והדמויות הן דבר משני, כל זה מפנה מקום למותם של המון אנשים ובדרכים שונות ומגניבות.
לדעתי, חבל לבזבז כסף על הסרט בקולנוע,. אבל בDVD אני חושב שהוא יכול להיות אחלה סרט כדי להשוויץ עימו לחברים במערכת הקולנוע הביתית שלכם...
ציון סרט: 4/10
הסרט קיבל ציון ארבע רק בגלל שלושת השחקנים הנפלאים שמככבים בסרט וללא ספק נהנים מלעשות אותו, למרות שהם מודעים לכך שהוא טיפשי. (מוניקה בלוצ'י שווה 2).

נוסף: September 24th 2007
מסקר: אבי מרקדו
דירוג:
כניסות: 2191
שפה:

  

[ חזור לרשימת ההמלצות | הוסף תגובה ]

תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht