מאמרים אחרונים

שתף בפייסבוק שיתוף בפייסבוק
RSS - מאמריםמאמרים
RSS - פורומיםפורומים
דווח למנהל דיווח למנהל
קישור לעמוד זה קישור לעמוד זה
עוד בקבוצת HT

סרט: EASTERN PROMISES (סימנים של כבוד)

אני לא יוצא הרבה לקולנוע, אני מעדיף את הפשטות של צפיה בסרטים בנוחות הבית שלי.

לאחרונה ראיתי שני סרטים שאין שונים מהם.

הראשון היה רעיון של אשתי - סרט ישראלי מהולל בשם התזמורת. אישית? ממש לא התלהבתי, הבופור היה שתיים וחצי רמות מעליו. הסרט מתיימר לשים מראה מול עיני הישראלים ולהראות להם עד כמה הם שונים ומשונים ואולי גם וולגרים. רק צריך לפקוח את העיניים ורואים את זה בכל פינה ובכל רחוב בישראל, לא הרגשתי שהסרט חידש לי משהו או ריגש אותי. לעומת זאת, כשיצאנו מהסרט היה מעניין לראות את כל הנשים מחבקות את הגבר שלהן, כך שככל הנראה יש משהו בסרט הזה, ככל הנראה לא משהו שאני עליתי עליו משום מה...

אם כבר, אז כבר - שני סרטים בתוך שבוע זה באמת משהו מיוחד אצלי, אבל כשמדובר בבמאי כמו קרוננברג, זה לא מפתיע. את קרוננברג אני מכיר עוד מילדותי העשוקה, שהרי איזה ילד לא ראה את SCANNERS, סרט B MOVIE שהצליח באמת להגיע לעומקים מעניינים. קרוננברג מעולם לא שיחק עם חומרים פשוטים, הוא נע בין הביזארי לעמוק. הביצוע שלו ל-THE FLY היה לא רק מפחיד אלא באמת מרגש.

השיא שלו בעיני היה בסרט NAKED LUNCH. סרט מוזר ומעניין שההשראה שלו היתה ספריו של ווילאם בורוז (ליתר דיוק מכתבים שהוא כתב בהשראת הרואין) אודות עולם חצי דמיוני והתהליך שעובר הסופר. הסרט כל כך היה מרתק שעשיתי את הטעות הפטאלית של קריאת הספר שהיווה את ההשראה לסרט - לכל מי שחשב על כך, אני בחום ממליץ לוותר, הספר (בשפת המקור האנגלית) הוא פשוט אוסף הזיות בלתי אפשרי למעקב.

לא את כל הסרטים של קרוננברג מהשנים האחרונות אהבתי באופן קטגורי (ע"ע EXISTENZ), אבל בכמה השנים האחרונות האיש עושה באמת חיל. הסרט הלפני האחרון שלו "כרוניקה של אלימות" (A HISTORY OF VIOLENCE) היה שונה בתכלית מסרטיו האחרים. סרט על גנגסטר לשעבר שמנסה לשנות את דרכיו, מנסה בעצם להגיד שאנשים תמיד אלימים גם כאשר האלימות מסתתרת מתחת לפני השטח גם באנשים הרגועים והמיושבים ביותר. ויגו מורטינסן פשוט עשה את הסרט והשילוב בין הבמאי לבין השחקן היווה עבור שניהם סוג של קפיצת רמה והתאמה מושלמת.

לאור כל זאת, אפשר להבין את שימושו של ויגו גם בסרט EASTERN PROMISES (שהתרגום שלו בעברית ל- סימנים של כבוד נעשה בעיקר בגלל שאי אפשר באמת לתרגם את השם המקורי לעברית כמו שצריך).

הסרט עוקב אחרי נעמי ווטס בלונדון של ימינו, וניסיונה להתחקות אחרי מה שקרה לזונה מסוממת שנפטרה לאחר שהולידה תינוקת בביה"ח שבה היא עובדת. הבחירה בנעמי טיפה פרובלמטית. אין ספק שהמטרה בבחירתה היא בכך שמיד נתאהב בדמות שלה, מה שאמור להעצים את רמת הלחץ בצופה ככל שהיא נכנסת עמוק יותר לעולם המאפיה הרוסית בלונדון. מצד אחד זה עובד, התמימות שלה והיופי שלה באמת גורמים לנו לסמפט אותה, אבל קשה להאמין שהיא אחות בביה"ח וגם ההסבר הצולע מדוע היא נטולת בן זוג לא ממש מצליח לעבור את המסך.

את הסרט, כבעבר, כובש במהרה ויגו מורטינסן אשר למרות שקשה לנו בהתחלה לקבל אותו בתור גנגסטר רוסי, מצליח בזריזות לכבוש את המסך בדמותו. הסרט אינו מהיר, אבל העוצמה בו מתגברת עם הזמן. האדרנלין מטפס, והסרט מותח ביותר, אם כי הטוויסט לקראת הסוף היה צפוי למדי (אשתי יכולה להעיד שלחשתי לה את התשובה הרבה לפני הרמזים שהבמאי שותל לנו).

סרט על גנגסטרים דורש סצינות נסיונות רצח, ויש כמה כאלה בסרט. הסצינה בבית המרחץ הרוסי הוא אחד מסצינות האלימות המקוריים והקשים שנראו במחוזותינו. שמעתי במו אוזני את החריקות של הכיסא תחתי ולקח לי זמן להבין שהידיים שלי אוחזות בידיות הכיסא בעוצמה כ"כ חזקה שזה מה שגורם לחריקות...

קשה לתפוס עד כמה הסצינה הזו חזקה. המינון של הסרט פשוט מבריק והסצינה היא אחד הפיקים הקולנועים שראיתי בשנה האחרונה.

זה לא סרט למישהו עם לב חלש, או מי שאינו סובל אלימות. מי שיעמוד בקטעים האלימים ובוודאי חובבי קרוננברג יהנו מאוד מסרט זה.

נוסף: November 10th 2007
מסקר: עפר לאור
דירוג:
קישורים קשורים: אתר הסרט ב-IMDB
כניסות: 2273
שפה:

  

[ חזור לרשימת ההמלצות | הוסף תגובה ]

תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht