עוד אפשרויות

Google translateGoogle translate
RSSמאמרים וחדשות RSS
קישור לעמוד זהLinkback
גרסא להדפסהגרסא להדפסה
del.icio.usשמירה ב del.icio.us
DIGGהמלצה ב-DIGG

מאמרים מהקבוצה

החידושים האחרונים במסכי LCD - חלק א´

12/01/2008 - 07:00


עמוד הקודם: קצב ריענון | המאמר המלא

 
 
 

גמגום בתנועה - JUDDER

כמובן ש-100HZ רלוונטי רק באירופה (כפליים מקצב השידור של 50HZ). בארצות הברית מספר הקסמים הוא 120HZ. למה דווקא 120HZ? בארה"ב השידורים הם ב-60HZ, אך סרטי קולנוע מצולמים ב-24FPS. מספר שהוא חלוקה שלמה של 24FPS ושל 60HZ פותר גם את בעיית הגמגום בתנועה.

כאשר יש לנו סרט שרץ ב-24 תמונות בשניה, אך צריך לשדר אותו בטלויזיה האמריקאית, יש צורך להמיר 24FPS ל-60HZ. מכיוון ש-60/24 לא נותן לנו חלוקה שלמה, צריך לעשות תרגיל. התרגיל נקרא 3:2 TELECINE. בשידור של 60HZ צריך לשדר שדות (חצאי פריימים של שורות זוגיות או אי זוגיות) 60 פעם בשניה. לפי השיטה, חוזרים על השידור פעמיים, כאשר בכל סט של 5 שדות, אחד השדות חוזר על עצמו פעמיים. כך יוצא שבסט אחד משדרים כל שדה פעמיים ובסט שני שלוש פעמים - מה שנותן ממוצע של 2.5 שדות - שזה במקרה או לא במקרה היחס בין 60 ל-24...

תופעת הלוואי של פעולה זו היא שבפועל אנחנו רואים במסכים תמונה איטית משמעותית מכפי שהמסך באמת יכול להציג, אך התמונה מגומגמת הרבה יותר... מסכי השפורפרת הישנים היו ממסכים את העניין הזה בגלל זמנית תגובה ומריחה גבוהים.

במסכי LCD ופלזמה כיום, חייבים בראש ובראשונה לתת תמונה פרוגרסיבית, כלומר תמונה מלאה ולא חצאי תמונות כמו שיש במסכי CRT. לפיכך, משתמשים בטכניקה הנקראת Inverse 3:2 telecince או 3:2 PULLDOWN אשר עובדות על ידי זיהוי ה-CADENCE (כלומר הפעימות של השדה שחוזר על עצמו) בכדי לשחזר במדוייק את 24 התמונות בשניה שהיו במקור.

מקורות מעודכנים כגון Blu-ray השתכללו אף יותר ומראש משדרים למסך 24 תמונות לשניה במקום לטרוח ולקודד את התמונות בכל פעם מחדש (כפי שעושים נגני DVD...).

הבעיה עם הפורמט הזה הוא שהתמונה נראית על פניה הרבה יותר מגומגמת. 24 תמונות לשניה זה מספר שהגיעו אליו בעשורים הראשונים למאה הקודמת כפשרה שלא תבזבז יותר מדי פילם (צלולואיד היה והוא עדיין משאב יקר). זה מספר שפחות ממנו מרגישים מיד שמדובר בתרמית והסרט לא באמת נע... העניין הוא שהעין רגילה לתנועה מהירה בהרבה כיום וקשה לשכנע אותה ש-24 תמונות בשניה זה מספיק. את התופעה מרגישים במיוחד כשמדובר בתנועה אופקית של המצלמה (מה שנקרא באנגלית PANNING) - תנועה אהובה במיוחד על ידי במאים בשנים האחרונות. תנועה כזו גורמת לכל הנוף לגמגם כאשר המהירות של המצלמה הינה מספיק גבוהה.

גם כאן פיליפס נחלצה לעזרה. פיתרון מעניין שפיתחה החברה לפני כמה שנים עבור מכשירים סלולריים (שיכלו בזמנו לקבל רק 10 או אפילו 12 תמונות בשניה, שאפילו לא גרמו לנו להאמין שמדובר בתזוזה אמיתית) ניסתה לזהות אובייקטים בתמונה וליצור תמונות ביניים - INTERMEDIATE FRAMES אשר גרמו לנו להאמין שקצב הנתונים מהיר מכפי שהוא היה בפועל.

האלגוריתמים כאן דומים מאוד לאלגוריתמים של כיווץ MPEG. גם שם צריך לזהות בלוקים של אובייקטים אשר זזו ממקום א´ למקום ב´. זיהוי כזה מאפשר לנו לשלוח את השינויים עם הוראות תיקון במקום לשלוח את כל התמונה מחדש. נניח ואנחנו מצלמים קריין חדשות. עיקר התזוזה בתמונה היא בפניו של אותו אדם. הכיווץ מאפשר שליחה רק של המידע שמשתנה - כלומר, הפה של הקריין ואולי האנשים שמאחוריו, אך ללא שינוי באולפן עצמו. גם בעת תזוזת המצלמה, בעצם אנחנו מדברים על הוראה להזיז את כל התמונה ימינה ולמטה במקום לשדר בכל פעם תמונה שלמה.

כאשר יש לנו 24 תמונות בשניה אך המסך מציג 120 תמונות בשניה, יש לנו בעצם 4 תמונות ביניים בין כל תמונה אמיתית. יש כמה טכנולוגיות שמאפשרות הצגת תמונות כאלה. אפשרות אחת היאWEIGHED AVERAGING - יצירת תמונות ביניים שמשלבות את שתי התמונות על ידי שינוי השקיפות בינהן. הבעיה היא ששיטה זו גורמת למריחה...

שיטה שניה פותרת את הבעיה על ידי זיהוי אובייקטים בתמונה וייצירת תמונות ביניים (TWEENING) שמזיזות את האובייקטים תוך התבססות על מידע בפריימים שקיימים. ניתן ליצור כמה וכמה טעויות במצב כזה, אך יוצאים מתוך הנחה שמרבית המידע תקין, ואם אנחנו לא יודעים מה בדיוק אמור להיות במקום מסויים, אפשר יהיה טיפה לעוות התמונה או לטשטשה כך שלא נשים לב לפספוסים.

ניתן לראות הדגמה של שיטה זו בתמונה זו מ-WIKIPEDIA:

http://en.wikipedia.org/wiki/Tweening

יש כמה בעיות בשיטה זו - התמונה זזה חלק מדי לעיתים, והדבר גם גורם לתזוזות של המצלמה שבפועל לא באמת קרו (התמונה נראית ראלית מדי). למי שסובל מ-JUDDER או הבהוב, שיטה זו משפרת משמעותית את תחושת התנועה החלקה שאופיינית לצילומי וידאו CCTV (או וידאו פנימי) מאשר לתחושה של סרט.

חברות רבות משתמשות בטכניקה זו כיום. הראשונות שהציגו מימוש שכזה היו חברת פיליפס, לווה. בהמשך הצטרפו אליהן חברות רבות כולל סמסונג, טושיבה, סוני ועוד.

להמשך הדיון בפורומים לחצו כאן.


< עמוד הקודם: קצב ריענוןהמאמר המלא


עוד מ: oferlaor
דירוג הכתבה

דירוג ממוצע:

4.8
(8) הצבעות

בהקשר זה

 איך לקרוא מאמרי וידאו (חלק א)
 איך לקרוא מאמרי וידאו (חלק ב)
 מסך פלזמה או LCD?
 תנע זויתי ב-LCD
 ביקורות וידאו
 מדריך לכיול YES IMPACT
 איזה גודל וסוג מסך אני צריך?
 100HZ במסכי LCD
 תאורת LED במסכי LCD
 עוד על וידאו


המאמר הפופולרי ביותר בתחום וידאו:
כל מה שרצית לדעת על מסכים = טיפ היום
תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht