האתר שלנו מבוסס על פרסומות. ללא פרסומות לא נוכל להתקיים כלכלית.
כנראה שנעשה שימוש בדפדפן שלך בחוסם פרסומות אשר פוגע בנו כלכלית
אנחנו מבקשים שתוסיף אותנו לרשימה הלבנה Whitelist בתוסף חוסם הפרסומות שלך

תודה והמשך גלישה נעימה באתר!


עוד אפשרויות

Google translateGoogle translate
RSSמאמרים וחדשות RSS
קישור לעמוד זהLinkback
גרסא להדפסהגרסא להדפסה
del.icio.usשמירה ב del.icio.us
DIGGהמלצה ב-DIGG
google bookmarkסימניית גוגל

מאמרים מהקבוצה

רמקולים ושמע - פרק א´ בסדרה

כתב: מוטי כהן
09/10/2008 - 07:00


עמוד הקודם: הדציבל | המאמר המלא | עמוד הבא: הרמקול >

 
 
 

יצירת מופת

והכוונה כמובן לאוזן. מכל המערכות הפיזיולוגיות שבן האדם חונן, מערכת השמיעה היא אחת המופלאות שבניהן. שנים של בדיקות עם הרבה מסקנות מוטעות בדרך לקח לחוקרים להתחיל להבין את מורכבות האוזן והמנגנונים השונים שאחראים על הזרמת תחושת השמע למוח.

ועדיין יש הרבה מהנסתר.

האוזן מסוגלת לברור צליל יחיד מתוך בליל של צלילים. האוזן מסוגלת לזהות כיוון מדויק של הצליל. האוזן רגישה עד לצליל בהספק אפסי של 1 חלקי מאה אלף מיליוני וואט. לאוזן יש מנגנוני ויסות עוצמה אוטומטים שמשנים את רגישותם מרמת שמיעה של צליל זמזום זבוב ועד לרעש מטוס בהמראה.

 אין ספק שמכונה כל כך משוכללת מהווה בסיס לקנאת הרבה מהנדסי אלקטרוניקה ומכאניקה גם יחד. יחידת הגברה, יחידת תמסורת, יחידת בקרת עוצמה אוטומטית ומתמר אנרגיה מכאנית לאנרגיה חשמלית (עצבית) וכל זה בגודל של 10 ס"מ מרובע.

מדהים!

אז מה עושה את האוזן למנגנון כל כך משוכלל?

החלק החיצוני של האוזן בנוי ממגביר קול - האפרכסת. האוויר הנע שמסיע את אות השמע, נכנס לתעלת האוזן שבנויה כמעין משפך וממשיך ופוגע בקרום התוף. קרום התוף נע בהתאם לתנועת האוויר בתעלת האוזן כשבצידו השני של קרום התוף מחוברים העצמימים.

שלושת עצמות העצמימים הן עצם הפטיש, עצם הסדן ועצם המישוורת. הרעיון של מבנה העצמימים הוא צורת חיבור במבנה של מגבר לחץ.

אם נגדיל רק את החלק של העצמימים הן יראו בדומה לאיור הבא:

תנועת הפטיש הארוכה מומרת לתנועה קצרה במישוורת אבל הלחץ שהיא יוצרת על השבלול הרבה יותר גדול. העצמימים מתאמים בין קרום התוף לשבלול והמישוורת מהווה את נקודת המגע עם החלק שבתוכו מסתתר הסוד הגדול של האוזן, הוא השבלול.

עכשיו על האוזן לבצע את החלק הקשה מכל והוא פרוק הצליל לתדרים המרכיבים אותו. תפקיד מסובך זה מוטל על החלק הקטן שאופן פעולתו נחקר לאורך השנים שבמהלכן הגיעו לא פעם למסקנות הפוכות מאילו הידועות כיום.

השבלול

הספקטרום אנלייזר של אות השמע.

בחלקו הפנימי של השבלול ולאורכו משולבת ממבראנה שבתחילתה היא מתוחה ודקה ובסופה עבה יותר ורפויה. כל גל שמגיע לשבלול גורם להרעדת הממבראנה. מכיוון שמתיחות הממבראנה משתנה, תדר גבוה ירעיד את הממבראנה בתחילתה, בקצה הקרוב לעצם המישורת, ותדר נמוך ירעיד את הממבראנה בקצהו הרחוק, הרפוי. הממבראנה בשבלול מרוצפת לאורכה בחיישנים ומיקום הרעידות ועוצמתן עובר דרך החיישנים העצביים למוח.

הממבראנה בשבלול מחוברת לאוסף ענק של פילטרים שמפרקים את הצליל לחלקי התדרים שממנו הוא מורכב ולמוח מגיע ההרכב המדויק שממנו בנוי אות השמע שנכנס לאוזן.

אבל לא רק זה, מנגנון השמיעה מצויד גם במערכת בקרת עוצמה (AGC) משוכלל שמווסת את רגישות האוזן בהתאם לעוצמה הנקלטת. כשמגיע צליל יותר חזק, השרירים באוזן משנים קלות את זווית העצמימים ועוצמת הרעידות בממבראנה פוחת. פעולה זו, ביחד עם שינוי מתיחות קרום התוף גורמת להחלשת רגישות האוזן. כשעוצמת השמע נמוכה, נגרמת פעולה הפוכה שמגבירה את רגישות האוזן לצליל הנקלט.

למעשה, האוזן בנויה כספקטרום אנלייזר קולי רגיש ומדויק, בתוספת מבנה מדהים של בקרת עוצמה אוטומטית משוכללת לתחום ענק של יחס הספק שגדול מאחד ל 1,000,000,000,000.

ועם מנגנון פיזיולוגי אדיר זה הרמקול צריך להתמודד.


< עמוד הקודם: הדציבל המאמר המלא עמוד הבא: הרמקול >




עוד מ: motico

דרגת קושי: 3
דירוג הכתבה

דירוג ממוצע:

4.8
(21) הצבעות

בהקשר זה

 מגברים: הסבר
 פורום רב ערוצי
 רמקולים ושמע - חלק א'
 ביקורות אודיו
 עוד על אודיו


המאמר הפופולרי ביותר בתחום אודיו:
רמקולים ושמע - פרק א´ בסדרה
תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht