המטרה של ההודעה הזו היא לרכז במקום אחד מידע שנחוץ לכל פטיפונאי מתחיל, וכן לאלו מאיתנו שמעוניינים להעמיק מעט את ההבנה והיכולת שלהם לטפל, לכוון ולהשתמש ביעילות בפטיפון שלהם.
זו, כמובן, לא כל התורה כולה, ועל כל כל סעיף וסעיף ניתן, ככל הנראה, לדון, להתווכח, ולהעלות דעות וסברות חלופיות. עדיין - מקום טוב להתחיל, ולענות לעצמנו על שאלות בסיסיות וחוזרות.
מילון למונחי פטיפון - חשוב, כך נוכל לדבר כולנו באותה השפה
כיוון הפטיפון והזרוע - הדבר הראשון שלדעתי צריך חובב תקליטים לדעת לעשות, הוא לכוון נכון את הפטיפון שברשותו. נכון, קצת מורכב, אבל עם מעט כלים נכונים (וזולים!), ידע בסיסי, זהירות וסבלנות - כל אחד יכול.
יש בפורום מדריך שלי, עם מעט הסברי רקע , לגבי תהליך כיוון הזרוע והראש. מומלץ גם לבדוק את הסקירה המצולמת של טומי על אותו תהליך.
לאלו מאיתנו שקוראים אנגלית, מומלץ לקרוא כאן הסבר לא רע על התהליך מבית audiophilia. למי שרוצה יותר פירוט, הנה הסבר מבית soundfountain - מעט מסורבל יותר, ופחות מובנה, אבל מקצועי ומפורט יותר . לסבלנים ביננו - הקריאה כדאית! על בסיס אלו (והרבה התנסות אישית) למדתי אני לכוון פטיפונים.
לחובבי המולטימדיה, הנה וידאו שמדגים באופן כללי את התהליך -
[url=]
כיון פטיפון הוא מלאכה סבלנית וממושכת, כיוונונים נמשכים ונעשים, ככל שראש חדש עובר Break-in, ככל שאנו מתרגלים לצליל של המערכת, ומבקשים להתאימו יותר לטעמנו, ככל שבעיות (עקיבה? עיווט רצועה פנימית?) נחשפות בתקליטים נוספים, שאנו מאזינים להם. גם אם נרצה להסתמך על אנשי מקצוע - עדיף שלכל הפחות נבין את העבודה שהם עושים עבורנו, ואת מגבלותיה.
כיוון ומיקום הראש על גבי הזרוע (השילה) מתבצעת באמצאות כלי הנקרא פרוטרקטור (protractor), שהוא, בתמצית, כלי המאפשר את כיוון מיקום וזוית הראש, על גבי הזרוע, כך שתתקבל טעות עקיבה מינימאלית לאורך הקשת שמתארת הזרוע לרוחב התקליט. ישנן שיטות שונות לחישוב הכיוון האופטימאלי, ופרוטרקטורים כללים, ספציפיים, יקרים ובחינם. בסופו של יום תפקיד כולם זהה, וחשוב לדעת להשתמש בהם נכון.
הנה הסבר לגבי פרוטרקטורים שונים , דרך השימוש בהם, וקישור להורדת פרוטרקטור לבחירתכם.
התאמת הראש לפטיפון - מבחינה מכאנית, אנו שומעים מוסיקה מתקליט באמצעות מנוף (הזרוע), המחזיק מחט על פני התקליט, באמצעות קפיץ (מוט המחט - Cantilivre). מנגנון זה רגיש מאוד לרעידות, בעיקר בתדרי הרזוננס של צירוף הזרוע-ראש-מחט. התאמה נכונה של ראש ומחט לזרוע תמנע מצב בו תדר הרזוננס של המערכת קרוב לערכים נפוצים על פני התקליט, או בסביבת הפטיפון.
הנה מדריך מפורט, שכתב טומי (@tnsilver) המסביר את דרך חישוב תדרי הרזוננס של המערכת ואיתור רכיבים מתאימים ושלא מתאימים .
לאחר שקראנו והבנו, הנה קישור למחשבון נוח שנותן משוב לגבי התאמה בסיסית בין רכיבים מהר ובקלות רבה יותר
ההתאמה בין הזרוע לראש היא קריטית, אך איכות הצליל שמפיק ראש ספציפי נובעת משפע של גורמים נוספים, כגון הטכנולוגיה הבסיסית של ראש הפטיפון , החתך הספציפי של מחט הפטיפון , לה השפעה גדולה על יכלת המחט לאחזר נתונים, ושחיקת המחט והתקליט, ובסופו של יום - הענות התדרים של כל ראש וראש, שהיא לעולם שונה, ויכולה להיות לטעמו של כל אחד מאיתנו, או שלא לטעמו - ולא משנה מהי טכנולוגיית הראש או חתך המחט.
המאמרים נושא חתכי המחטים שוב מבית טומי @tnsilver המעולה
כלים ועזרים -
אז אילו כלים אנחנו צריכים כדי שנוכל לכוון בעצמנו פטיפון? אני אפרט כאן סדרה של כלים בסיסים, שמאפשרים לבצע כיוון מדוקדק ויעיל של פטיפון. שמתי כאן דגש גדול על כלים בסיסיים וזולים. ישנם איכותיים יותר, נוחים יותר, "יוקרתיים" יותר - אבל אלו יעשו את העבודה מעולה.
- משקל למחט - יש זרועות עם סימנים מדוייקים למשקל העקיבה, כאלו עם סימון שגוי לחלוטין, וכאלו שהמשתמש צריך לכייל בעצמו (ואז הם מדוייקים, או שלא) - בסופו של דבר הדרך היחידה לדעת שהזרוע מכוונת למשקל עקיבה נכון הוא באמצעות משקל. לא חייב להיות המדוייק ביותר - כולם מדוייקים ברמה של מאיות גרם, ולמעשה, אף אחד מאיתנו לא שומע הבדל של כמה מאיות גרמים, וכנראה גם לא עשירית או שתיים . הבדל כזה גם לא ישפיע על אורך החיים של המחט והתקליט. הנה משקל בסיסי וזול שעושה את העבודה מעולה. למי שמתכוון להתעמק יותר, הנה משקל מעט טוב יותר . יתרונו הגדול הוא שיש לו משטח רחב יותר ויכולת לשקול עצמים כבדים יותר כמו שילות, או משקלות אחוריות של זרוע. ממש לא הכרחי!
- בועיות פלס - תחילת כיוון הפטיפון היא בוידוא שהפטיפון מפולס למשעי. את זה עושים באמצעות בועיות פלס. אני אוהב את הסט הפשוט של שלוש הבועיות . הגדולה נוחה לפילוס צלחת הפטיפון. הקטנה לפילוס הראש על הזרוע (אזימוט) וזוית התקיפה (VTA/SRA) של המחט. עוד לא מצאתי מה לעשות עם הבינונית, אבל היא משלימה את הסט יפה
- פרוטרקטור - כן, אפשר לרכוש פרוטרקטורים מרשימים מאוד, עם משטחי ראי, ושפע של עזרים במאות וכנראה גם אלפי ש"ח. הנה קישור לעמוד ובו פרוטרקטורים שונים להורדה והדפסה בחינם . בנוסף, ניתן להוריד סטרובים לבדיקת מהירות סיבוב הפלטה. אלו יעילים בדיוק כמו אלו שנקנה במיטב כספנו - חבל. שימו לב שעל כל קובץ יש סרגלי מידה, שמסייעים לבדוק שההדפסה נעשתה בפרופורציה וגודל נכונים - קריטי!
- זכוכית מגדלת - לא באמת חיוני, אבל זול ועושה את הכל נוח יותר, גם מאפשר לראות עד כמה המחט מלוכלכת. הנה אחת שאני משתמש בה , ועוד אחת קצת חזקה יותר ולא יקרה יותר.
- סט מברגים - בכלל יעיל שיש בבית עם אלו מהדקים את הראש לזרוע, מכוונים את גובה הזרוע ביחס לצלחת (VTA) את מהירות סיבוב הצלחת אם ניתן... צריך סט כזה , או כל סט דומה של מגוון מברגים זעירים מסוגים שונים.
השאר תלוי תמיד בהתנסות, משחק בכיוון, האזנה לשינויים ולימוד עצמי. יש כמובן גם שפע של פורומים מקצועיים, כמו זה שלנו, ללמוד, להתייעץ ולהתנסות יחד. בסופו של דבר - ככל שהשאלות שנשאל מדוייקות יותר ומצביעות על ידע והתנסות - התשובות והעזרה שנקבל יהיו טובות יותר.
וכמובן - עדינות וזהירות. הסיכוי שנשמיד מחט יקרה בתנועה לא זהירה קיים תמיד