מאמרים אחרונים

שתף בפייסבוק שיתוף בפייסבוק
RSS - מאמריםמאמרים
RSS - פורומיםפורומים
דווח למנהל דיווח למנהל
קישור לעמוד זה קישור לעמוד זה
עוד בקבוצת HT



פטפון - מידע למתחילים


   פורומים > טכני > מדריכים ושאלות נפוצות
מחבר הודעה
ramkol
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  Apr 27, 2006
הבעות תודה: 42
מספר הודעות: 3082

 #1  נשלח: שבת 05/07/2008 13:33
פטפון - מידע למתחילים

פטיפון - מידע למתחילים

לאור הביקוש למידע למתחילים.

תורת הפטפונים למתחילים.

הפטפון הוא מכשיר, מורכב או פשוט, שבנוי סביב נקודה מיקרוסקופית שהיא נקודת המגע בין המחט לתקליט. מופלא אבל נקודה זו יכולה להפיק מוסיקה..

המוסיקה טבועה בחריצי התקליט כשינויים פיזיים בחריצים. המוסיקה ששבויה בחריצים אינה צריכה כעיקרון לעבור המרה כל שהי, והיא יכולה ישירות דרך ממברנה לצאת לאוויר היום, בדיוק כפי שהיה בגרמופונים שמראשית המאה העשרים. ניסיון פשוט: לוקחים אריזה של יוגורט דוחפים סיכה בתחתית הכוסית כך שתבלוט מעבר לתחתית, מחברים לזרוע פרימיטיבית ומניחים את המחט על תקליט מסתובב. המוסיקה באופן ברור תיבקע מכוסית היוגורט. (תנסו לעשות את זה עם קומפקט דיסק... )

המגע בן המחט לחריץ התקליט המסתובב הוא קריטי. שם נוצרת המוסיקה ולכן מגע זה צריך להיות מושלם ככול האפשר. בפטפון המודרני, המגע, באופן שיוסבר להלן, הופך את השינויים הפיזיים שבחריץ התקליט לשינויים חשמליים. שינויים אלה הם מזעריים. לכן כל השפעה ואפילו הקטנה ביותר מהסביבה יכולה לשנות את טיב האות החשמלי החלש. התפקיד הראשון של הפטפון הוא להפוך את השינוי הפיזי לאות חשמלי, התפקיד השני של הפטפון הוא למנוע מהפרעות של הסביבה להשפיע על הקריאה וההמרה של השינוי הפיזי שבתקליט.

מה יכול להפריע?
הכול!
כל רעידה קטנה של המכשיר תשנה את מהלך המחט על התקליט. ואפילו בצורה מזערית, וכל רעידה כזאת תשנה את הצליל. המנוע של הפטפון רועד, רצועת הגומי שמסובבת את הצלחת רועדת, המארז של הפטפון ירעד מהמוסיקה שהפטפון ישמיע בחדר, מהרעידות של המנוע ומהרעידות של הצלחת, אפילו מהרעידות של ריצפת החדר. הזרוע של הפטפון תרעד מרעידות הראש על התקליט וכו' וכו' וכו'. לכן מילת המפתח בבניית פטפונים היא- שיכוך.

תפקיד מרכזי במבנה הפטפון הוא לשכך לאפס כל תזוזה אפשרית ואפילו מיקרוסקופית במכלול, להוציא תנועת המחט על התקליט.
ישנן שתי אסכולות למימוש תפקיד זה. האחת שמקובלת למשל בפטפונים של החברה טורנס היא לבנות בפטפון שילדה משנית שתלויה או מונחת על משככים כמו קפיצים גומיות וכדו. אל שלדה משנית זו מחוברים כל חלקי הפטפון. איכות, תכנון ומיקום המשככים והשלדה המשנית יקבעו את איכות השיכוך וכך את כמות ההפרעות שיגיעו למחט.
השנייה, שמקובלת למשל על טרנסרוטור הגרמנית, היא לבנות פטפון כבד. ממש כבד. כל כך כבד ששום רעד לא יזיז אותו. אפילו עוד יותר כבד מזה.. פטפונים כאלה יעמדו על ספייקים או רגליות שיבודדו אותם מהסביבה החיצונית לפטפון. כמובן ששום שיטה אינה מושלמת וגם בפטפונים ללא שילדה משנית מנסים המתכננים להמשיך ולשכך. למשל המנוע במודלים מסוימים של טרנסרוטור מסובב צלחת עם מגנטים שללא מגע מסובבים את הצלחת עליה מונח התקליט... ולטורנס יש, או יותר נכון היה פטפון עם שילדה משנית ששוקל כתשעים קילו...

כל חלק בפטפון חשוב ואחראי לטיב הצליל. כל חלק.

אפשר לחלק את המכשיר "פטפון" לשלושה מכלולים שבנויים מחלקים שונים. המכלול הראשון הוא בעצם הפטפון שכולל את הצלחת המסתובבת, את המנוע ואת הקונסטרוקציה או קונסטרוקציות המחזיקות אותם. המכלול השני הוא הזרוע, שנושאת את המכלול השלישי- הראש עם המחט.
עוד מכלולים שבדרך כלל נחשבים כחיצוניים לפטפון הם הקדם מגבר וספק הכוח או מכייל סיבובי המנוע.

נעבור בקצרה על החלקים השונים בפטפון.

מנוע

המנוע צריך לסובב את צירו בצורה אחידה וללא קפיצות. צריך להיות יציב במקומו וחזק דיו לסיבוב הצלחת, אבל לא חזק מידי שכן אז ייצר עודף רעידות. ישנם פטפונים עם שני מנועים ואפילו שלושה מנועים שביחד יניעו בעזרת רצועות את הצלחת.
בפטפונים מסוימים המנוע חזק דיו לסובב את הצלחת אך לא לגרום לה להתחיל להסתובב. לכן עוזרים להם בתנועת יד לסובב את הצלחת.

צלחת

הצלחת מקבלת מהמנוע את הסיבוב ואמורה לנוע במדויק אך ורק בצורה סיבובית. איכות ציר הצלחת, גובהו, המידות שלו וממה הוא עשוי הם פרמטרים שנלקחים באופן רציני ביותר בתכנון הפטפון. מידה או חומר לא מתאימים יכולים לגרום לתנועות מחזוריות לא רצוניות ולהשפיע על איכות הצליל. חשיבות גבוהה יש לכך שהצלחת תיסוב בצורה אחידה וכך תתקן "קפיצות" של המנוע. לכן מתכננים לעתים צלחות כבדות במיוחד בעלות "שוונג" גבוה או כאלו עם "משקולות" על ההיקף.

החומר ממנו עשויה הצלחת משתנה מחברה לחברה ומדגם לדגם. הכל כמובן משפיע על איכות הצליל. יש מאקריל ומאלומיניום ומעץ ומזכוכית ומכל שילוב אפשרי. לדוגמה החלק העליון בצלחת שבפטפונים של פרוגקט זה תקליט ויניל אמתי ישן שהודבק לצלחת ושויף בצידו האחד. לטענתם זה יוצר מגע טוב יותר של התקליט לצלחת.. יש שקונים משטח מלבד או זכוכית או סיבי פחמן וכו' להניח על הצלחת לשיפור איכות הצליל.

הרצועה

הצורה הנפוצה ביותר היום להעברת התנועה מהמנוע לצלחת היא באמצעות רצועה. (יש גם פטפונים בהם המנוע חובר ישר לצלחת ויש כאלה שהמנוע מסובב גלגל גומי שמסובב את הצלחת). הרצועה צריכה בדיוק להעביר את סיבוב המנוע ובדיוק לא את הרעידות שלו. החומר והגודל שלה אינם דברים המובנים מאליהם.

השילדה

יש פטפונים (מהסוג ללא שילדה משנית) בהם המנוע עומד בנפרד והצלחת יושבת על שילדה יציבה נפרדת. כמובן שלמבנה השלדות תפקיד חשוב והם יבנו מחומרים מסוימים ובצורה כזו שימנעו רעידות. (למשל בצורת סדוויץ מסוגים שונים של חומרים). גם בפטפונים עם שילדה משנית יש חשיבות למארז, וגם הם יבנו בתשומת לב רבה. ישנן היום חברות המתמחות בבניית מארזים אודיופילים לפטפונים ישנים כמו Garrard או Thorens.


החלקים שהוזכרו עד עתה יקנו בדרך כלל (להוציא המקרים המיוחדים) כסט מחברה אחת וזה בעצם הפטפון. החלקים הבאים יקנו לעתים קרובות בנפרד. השילוב והתאום בן החלקים יהיה אז מלאכת מחשבת. פטפונים מסוימים, בעיקר הזולים יותר (אבל לא בהכרח) ימכרו כסט כולל כל החלקים. (למעט אולי הראש). החברה הגרמנית המצוינת T+A משווקת פטפון קומפלט הכולל גם זרוע וראש ואפילו קדם מגבר שנימצא כחלק אינטגרלי בתוך הפטפון, מדובר כמובן על מוצר היי אנד..

הזרוע

מעל הצלחת נעה זרוע שנחה על ציר או מערכת צירים. הזרוע צריכה להיות אלופת העולם בגאומטריה. היא צריכה לדייק בעמדתה בכל שלושת הממדים. היא אמורה להניח את המחט בדיוק במשקל הרצוי ובזוית האופטימלית על התקליט. ישנן חברות שמתמחות ביצור זרועות כאלו. (למשל דיינווקטור או SME). זרועות יש מחומרים שונים כמו אלומיניום, עץ, סיבי פחמן או אקריל, תמיד לפי תאוריות אקוסטיות מפורטות.
הזרוע הנפוצה היא מוט ארוך (בדרך כלל כ 9 אינצ ויש גם 12 אינצים) והיא עובדת כמנוף. באופן לא סימטרי מונחת הזרוע על ציר או מערכת צירים שמאפשרים לה לנוע מעלה מטה ולצודד. בקצה צידה הארוך יורכב הראש ובצד שמנגד מערכת משקולות שבחלקן יהוו משקל נגד מאזן לראש ולזרוע, ובחלקן יבנו את המשקל המדויק שצריכה המחט בנוחה על התקליט. משקל זה מיוחד לכל ראש וראש.
משקולת נוספת על חוט (בדרך כלל) או קפיץ ימשכו את הזרוע החוצה כנגד כוח שנוצר עם סיבוב התקליט המושך אותה פנימה. (אנטיסקייטינג) זאת בעיקר כדי שהשפעת שני צידי החריץ תהיה זהה על המחט. ראה להלן.

שתי בעיות גאומטרית (בן השאר) שאיתן צריכה הזרוע להתמודד הן הזוית בן המחט וחריץ התקליט בשני מישורים.
בגלל אופי האינפורמציה המוטבעת בחריץ התקליט, צריכה המחט לנוע במשיק יחסית לחריץ. זרוע שמקובעת על ציר צריכה על כן להיות בעלת אורך אין סופי. הפתרון הראלי יותר אך לא מושלם הוא הענקת זווית מסוימת בחיבור הראש לזרוע. כך גאומטרית מתקבלות שתי נקודות בהם באמת המחט משיקה ובשאר המייקרים המצב לא רחוק מכך. לכל פתרון יש כמובן מתנגדים ויש חברות שמעדיפות לוותר על הזוית ולזכות בכך ביתרונות אחרים.
חברות כמו קליראאודיו הולכות רחוק יותר ובונות זרוע קצרה שנעה על מסילה בניצב לחריצים. כך תימצא המחט תמיד במשיק לחריץ. זה אבל ומובן מאליו, יקר.

הבעיה השנייה היא הזוית האנכית בן המחט לתקליט. האינפורמציה בחריץ התקליט נמצאת בתקליטים השכיחים היום בשני צידי החריץ המשופעים. בצד אחד יהיה הערוץ הימני מוטבע ומנגד השמאלי. כדי ששני הערוצים יהיו מאוזנים ויקראו במדויק, על המחט להיות ניצבת בדיוק לחריץ. אפשר לכוון זאת בעזרת פלס שמונח על הראש ואפשר לפי שמיעה. המקצוענים מחברים רק רמקול אחד למערכת, כאשר הכבלים מהרמקול מתחברים רק לפלוסים על המגבר (היציאה לרמקולים, ימין ושמאל) ולא למינוסים. כשמקשיבים אז לתקליט מונו, צריכים לשמוע כמעט שקט.. אם לא כך יש לכוון את הזוית..
עם הפטפון או הזרוע מקבלים לעתים סט להתאמת הזרוע ומיקומה. סט כזה ניתן לרכוש בנפרד. ההתאמה דורשת זמן והכרחית לשמיעה נאותה.


הראש

בקצה הזרוע יושב הראש. הראש הוא קופסונת קטנה שתפקידה להמיר את התזוזה המכנית המוטבעת בתקליט לאות חשמלי שיוגבר לאחר מכן במגבר. הקופסונת הבנויה מחומרים ובצורה שתואמת את יעודה האקוסטי חובקת בתוכה מחט. המחט היא העוקבת אחרי החריצים שבתקליט. בראשית היו המחטים עשויים מתכת והיום ברובם עשויים הם יהלום המשויף בצורה וזווית מסוימים לפי תכנון מדוקדק של החברה המייצרת אותם. היהלום, שבולט אל מחוץ לקופסונת, מחובר לעוגן, מוט קטן שעובד כנדנדה מזערית.
ישנם סוגים שונים של ראשים הנבדלים בניהם באופן המרת התזוזה המכנית לאות חשמלי. הרעיון העומד מאחורי ההמרה הוא שתנועה יחסית של מוליך בשדה מגנטי יוצרת זרם במוליך. זה בדיוק מה שיש בצידו השני של העוגן. מגנט קטן וסליל שעשוי מחומר מוליך. ההבדל בן סוגי הראשים הוא- מה נייח ומה נע, הסליל או המגנט. בראש MM מובינג מגנט, ינוע מגנט זעיר המחובר לעוגן בתוך סליל מקובע בתנודות שיגרמו ליצירת זרם שם. בראש MC מובינג קוייל, ינוע סליל זעיר בתוך שדה מגנטי שנוצר ממגנט מקובע בתנועות שיצרו בו, בסליל, זרם חשמלי. בצורה שלישית של ראש המשווקת בעיקר על ידי החברה גרדו ינוע מוט ברזל בתוך שדה וסליל קבועים בתנודות שישפיעו על צורת השדה המגנטי ויגרמו בכך לזרם בסליל. ראש זה ניקרא MI מובינג איירון. בראשים סטראופוניים יהיו כמובן שני סלילים שייצרו זרם, אחד עבור הערוץ הימני ואחד עבור השמאלי. לכל שיטה יתרונות וחסרונות, והיום אין סיבה להעדיף שיטה אחת על רעותה ויש לבחון כל מיקרה לגופו בהתאם לכסף (הרבה כסף..) שנירצה להשקיע ברכיב.

קדם-מגבר

כדי שמגבר יוכל להגביר כהלכה את האות החשמלי הבא מהפטפון יש צורך בקדם-מגבר שמיועד לפטפון. מגברים אינטגרלים ישנים, והיום גם חלק מהחדשים, מכילים קדם-מגבר כזה בתוכם. בדרך כלל קדם זה הוא פשוט ואינו בעל יומרות בנושא איכות הצליל. קדם-מגבר צריך להיות מתואם לסוג הראש MM, MC וגם לסוגים שונים בתוך התחומים האלו. ניתן לרכוש קדם-מגבר לפטפון בנפרד ולחברו למגבר שברשותנו, וזאת במקרה שלמגבר שברשותנו (בעצם לקדם מגבר הרגיל שברשותנו) אין כניסת פטפון או אם אמביציות הסאונד שלנו גבוהות.
לקדם-מגבר לפטפון שני תפקידים.
האות החשמלי המגיע מהראש הוא זעיר ודורש הגברה מסוימת לפני כניסתו למגבר. הגברה זאת יספק הקדם-מגבר לפטפון בעזרת טרנזיסטורים או בעזרת מנורות.
מסיבות שיובאו להלן הצליל המוטבע על התקליט מעוות . כלאמר מה שנימצא בחריצים הוא לא בדיוק מה שצריך להישמע. הקדם-מגבר של הפטפון מתקן עיוות זה באמצעות מעגלים חשמליים היכולים להיות אקטיביים או פסיביים.

תדרים נמוכים דורשים רוחב חריץ יותר גדול מאשר הגבוהים דבר שמביא ל"בזבוז" שטח בתקליט. כדי להגדיל את נפח האינפורמציה שהתקליט יכול להכיל מקטינים לפי נוסחה מסוימת את רוחב החריץ בתדרים הנמוכים דבר שדורש תיקון ליפני ההשמעה. עיוות נוסף שמוכנס לתקליט נועד להחליש רעש רקע שנוצר כתוצאה מהחיכוך בן המחט לתקליט. תחום מסוים בו הרעש מופיע, נימצא על התקליט באופן מוגבר. האות החשמלי שכולל בתחום הזה גם את רעש הרקע, מוחלש אחר כך בקדם-מגבר ועמו גם רעש הרקע.
בהתחלה קבעה כל חברה "נוסחה" אחרת לעיוותים עד אשר ב1952 הוסכם על משהו קבוע בשם עקומת RIAA רוב הקדם-מגברים לפטפונים היום עונים לתקן הזה. במכשירים יקרים במיוחד אפשר לכוון באופן עצמאי את תיקוני העיוותים וכך להתאימם גם להקלטות עם סטנדרטים אחרים.


הפטפון גם שכשלמראית עיין הוא מוצר פשוט מאוד הרי הוא מורכב ביותר. יש צורך להשקיע הרבה מאמץ וניסיונות בהתאמת חלק לחלק וכלום הוא לא מובן מאליו. תמיד כשאני יושב בהדגמות של פטפונים ומולי רואה מספר צלחות מסתובבות שעליהן ירכב עוד מעט ראש עם מחט, קשה לי להאמין שיש הבדל בן המערכות שלפני. סך הכל פלטה שמסתובבת. מה כבר יכול להיות שונה בן אחת לרעותה? ואז תמיד, תמיד כשהמוסיקה בוקעת נימרח על שפתי חיוך דבילי... ההבדלים עצומים.



הנכתב לעיל ניכתב באופן כללי ביותר. כמובן יש תמיד יוצאים מהכלל ותמיד יש חברות שעושות הכל ההפך מכולם. אבל זה כל הכיף שבעניין..
(1) הבעות תודה: mikel1999
| פרופיל | שלח הודעה | חפש
כל הזמנים הם שעון חורף - ישראל (GMT+2) הצג הודעות קודמות:    
פורומים > מדריכים ושאלות נפוצות


  
    שם משתמש:
נתוני כניסה לכל אתרי HT:

  סיסמא:
 

  


 | 

קפוץ אל: 
לא ניתן לשלוח הודעות בפורום זה
לא ניתן להגיב להודעות בפורום זה
לא ניתן לערוך את הודעותיך בפורום זה
לא ניתן למחוק את הודעותיך בפורום זה
לא ניתן להצביע לסקרים בפורום זה
לא ניתן לצרף קבצים בפורום זה
לא ניתן להוריד קבצים בפורום זה

תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht